Library 2.013 conference הוא כנס וירטואלי עולמי בנושא עתיד הספריות שהתקיים ב- 18-19 באוקטובר 2013. זו השנה השלישית שכנס וירטואלי גלובלי מסוג זה נערך .
הכנס היה פתוח לכול והוא עסק במגוון נושאים בהיבט הספרני כגון: מחשוב ענן , ניהול ספריות, MOOC , ספרים אלקטרוניים, שירותי מובייל, מרחבים בספרייה, גישה פתוחה, ספריות אקדמיות ציבוריות וספריות בתי ספר ועוד
הקלטות של מושבי הכנס השונים זמינות באתר Library 2.0 . גם מצגות מכנס שנתי דומה בשנה שעברה Library 2.012 Worldwide עדיין זמינות לצפייה
3 דוחות מאוגוסט 2013 שהוכנו לוועדה האירופית על ידי Science – Metrix בנושא היקף הספרות בגישה פתוחה זמינים להורדה .
הדוח הראשון כולל ממצאי מחקר שבדק את הזמינות של פרסומים מדעיים ב- 22 תחומי מחקר בשנים 2004-2011.
המחקר התבסס על מדגם של פרסומים ממאגרי מידע שונים כגון Scopus, Pubmed ואתרי מו"לים מוסדות וחוקרים על פי מחקר זה כ- %50 מהמאמרים השפיטים שהתפרסמו במשך העשור כולו נמצאו חופשיים בדצמבר 2012 ובמרץ 2013 וניתנים להורדה. בתחומי המחקר הביורפואי, ביולוגיה, מתמטיקה וסטטיסטיקה נמצא אחוז גבוה יותר של פרסומים בגישה פתוחה ביחס למדעי החברה והרוח.
נתוני מחקר זה גבוהים ממחקרים אחרים דומים שמצאו שהמאמרים בגישה פתוחה מהווים 20%-30% מכלל המאמרים. ההבדלים בהערכות נובעים כנראה משינויים בגישה המתודולוגית.
הדוח השני התמקד במדיניות הגישה הפתוחה וממנו עולה שקיימת מגמה של עליה באימוץ הגישה על ידי ממשלות וגופי מימון.
הדוח השלישי מצא שגישה פתוחה לנתונים מדעיים קשה יותר לביצוע מאשר לפרסומים מדעיים מבחינת מדיניות ותשתיות .
מכול מקום הנתונים מצביעים על גידול והרבה אנשים עומדים מאחור – ממשלות , אנשי אקדמיה, ואפילו מו"לים . התופעה קיימת ותישאר
Redz הוא מנוע חיפוש שבו תוצאות החיפוש מוצגות בצורה ויזואלית – תמונה מוקטנת של דפי התוצאות. תצוגה זו מקלה על תהליך הדפדוף. הוא משמש גם למטרות פרסום ושיווק.
למנוע החיפוש 3 לשוניות חיפוש – תמונות , וידיאו וווב .
מהתנסות קצרה עם מנוע החיפוש למטרות חיפוש בלבד נראה שההצגה הוויזואלית מקלה על תהליך הדפדוף והתוצאות שהתקבלו היו לרוב רלוונטיות לחיפוש.
החל משנת 2005 מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) נתונים, ניתוח ופרשנות על הגידול במשאבי הגישה הפתוחה ב- The Imaginary Journal of Poetic Economics בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series
להלן מבחר נתונים מדו"ח 30 בספטמבר 2013 :
ב- Directory of Open Access Journals – נמצאו 9,944 כתבי עת .קצב גידול של 2 כותרים ביום ביחס לרבעון הקודם . מן הראוי לציין שהיום בעת כתיבת פוסט זה באתר נרשם מספר נמוך יותר של כתבי עת – ההסבר לכך הוא במדיניות בקרת האיכות . מאז ירדו מהאתר כתבי עת שלא נמצאו להיות ראויים
חדש במדריך – אופציה חדשה לדפדוף – By Publication charges" ", ממנה עולה שרוב כתבי העת אינם גובים תשלום עבור ההוצאה לאור.
ב- Electronic Journals Library יש 42,115 כתבי עת .
ב- OpenDOAR יש 2,452 מאגרים מוסדיים ונושאיים. .
.Bielefeld Academic Search Engine – BASE מחפש ב- 50,063,294 מיליון מסמכים.
ב- Directory of Open Access Books יש 1,566 ספרים מ- 54 מו"לים
ב- Social Sciences Research Network יש 414,100 מאמרים בטקסט מלא .
גידול משמעותי נרשם גם במאגרי מידע פתוחים נושאיים:
בדוח צוינו במיוחד מאמציו של Pubmed Central ותרומתו לתחום הגישה הפתוחה . הנתונים בדוח מצביעים על גידול עקבי במאמרים החופשיים שממומנים על ידי NIH . מאז 2008 חל גידול במספר המאמרים החופשיים מכלל המאמרים – מ- 35% ל- 64%
אין ספק ש- MOOC – Massive Open Online Courses הייתה המגמה החשובה והמדוברת ביותר בטכנולוגית החינוך בשנת 2012 והיא ממשיכה לתפוס תאוצה גם השנה. שני מאפיינים עיקריים של MOOC הם : הקורסים הם חופשיים ללא תשלום והם פתוחים , בניגוד לקורסים מסורתיים, למספר רב של משתתפים
אולם במגוון הקורסים המוצעים במסגרת ה-MOOC אפשר להבחין במודלים שונים של קורסים שלעתים חורגים במידה מסוימת מהגדרה זו , בנוסף לכך קיימות אפשריות שונות ללימודים מקוונים חינמיים שחורגות מההגדרה המקובלת של MOOC
ריכוז מידע על הלימודים המקוונים חיוני במיוחד נוכח ריבוי האפשרויות . קיימים היום ברשת אגרגטורים לקורסים כאלה כגון Class-central שכולל רשימה מפורטת של קורסי MOOC עם מידע מובנה שכולל את שם הקורס, נושא, מרצה, מועד, ופלטפורמה .
פורטל מעניין בעברית שעלה לאחרונה לאוויר ביוזמתה של המידענית אביבה גרבורג הוא Toarmkuvan – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . ראשיתו של הפורטל בקורס פרויקט מסכם במכללה האקדמית בית ברל והוא ממשיך להתעדכן
מטרותיו יעדיו ותכניו של הפורטל כפי שהוגדרו על ידי אביבה הם:
" פורטל המספק מידע לגבי לימודים מקוונים בחינם תוך התמקדות בלימודים המקנים נקודות לתואר אקדמי מאוניברסיטאות מוכרות בארץ ובעולם. אתר שיפרוס בפני הסטודנט את כל האפשרויות העומדות בפניו ללמוד לתואר, דרך האינטרנט ובחינם, לרכז את כל הקישורים לאוניברסיטאות החשובות בארץ ובעולם שמאפשרות לימודים כאלה, אוניברסיטאות ותיקות וחדשות, ארגונים ופלטפורמות המאפשרים לימודים לתואר.
להסביר את השיטות ואופן הלימודים בכל פלטפורמה, איך מקבלים תואר ואיפה , ומי מכיר בתואר זה. כמוכן לפרט את כל הקורסים הנחוצים לבעלי התפקידים בעסקים לשם התעדכנות והתחדשות בהתפתחויות המקצוע.
הפורטל יכלול:
ואכן באתר אפשר למצוא קישורים ומידע על פלטפורמות של קורסי MOOC , קישורים לאתרי אוניברסיטאות בהם אפשר למצוא הרצאות חופשיות לכול, לימודי עזר לקדם אקדמי ותיכון , חינם בארץ , קישורים מומלצים , כתבות מהעיתונות בנושא ועוד ..
הספריות באוניברסיטת פלורידה נמצאות בעיצומו של פרויקט להקמת אוסף דיגיטלי של דיסרטציות שנכתבו על ידי הסטודנטים לתואר שלישי בשנים 1934-2006. כיום הדיסרטציות מוגשות כעותק אלקטרוני, ודיסרטציות מהעבר שהוגשו בפורמט מודפס עוברות תהליך של דיגיטציה.
ראשיתו של הפרויקט בשנת 2008 ועד כה כ- 4900 דיסרטציות עברו תהליך של דיגיטציה. הפרויקט אמור להסתיים תוך שנתיים.
האוסף הנוכחי בן למעלה מ- 15000 פריטי מידע זמין בפורמט אלקטרונית במאגר המוסדי של אוניברסיטת פלורידה
באתר מגוון אפשרויות חיפוש: חיפוש בסיסי, חיפוש מתקדם עם מגוון אפשריות סינון , דפדוף , חיפוש בטקסט המלא , צפייה בכול פריטי המידע וצפייה בפריטים החדשים בלבד
שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי יתקיים השנה ב- 21 – 27 באוקטובר. שבוע זה שראשיתו כבר ב- 2007 הוא מאורע שנתי גלובלי שמטרתו לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר,לעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה שנערך תחת הסיסמה "Open Access:Impact Redefining" מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף ניסיון וידע בנושא עם קולגות ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה במחקר. אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא
באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים הצפויים בשבוע זה – מצגות, סדנאות, סמינרים,כנסים, דיונים ובינרים ועוד..
מספר דוגמאות בהקשר הספרני :
ועוד הרבה פעילויות מסוגים שונים שצוינו לעיל שיכולות לשמש מקור להשראה לכול המעוניין להשתתף.
רעיונות נוספים לפעילויות אפשרויות לכל המעוניינים להשתתף ולתרום לשבוע זה אפשר לשאוב גם ממידע נוסף שמוצג באתר – –לספרנים, סטודנטים, מו"לים, אדמיניסטרטורים, חוקרים וגופי מחקר . כצעד ראשון יש להירשם באתר
שנת 2012 הוגדרה כשנת ה- MOOC – Massive Open Online Courses – קורסים מקוונים שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית ורבות נכתב על התופעה
מדובר בלימודים אקדמיים של ממש – מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה, בדרך כלל על סיום הקורס.
שלושת הפלטפורמות הבולטות בתחום הן : Audacity , Edx ו- Coursera.
Coursera שנוסדה ב- 2012 היא פלטפורמה מקיפה רב תחומית , מיזם עם מטרות רווח שהוקם על ידי שני מרצים מאוניברסיטת סטנפורד ותוך זמן קצר הצטרפו למיזם אוניברסיטאות נוספות. כיום חברים בפלטפורמה זו כ- 80 מוסדות ובתוכן האוניברסיטה העברית
ביוני 2013 הצטרפו לCoursera גם הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב.
בימים אלו אנו שומעים גם על היוזמה של האוניברסיטה הפתוחה בתחום . ב- 23.10 יפתחו שני הקורסים הראשונים בשפות: רוסית וערבית.
בנובמבר ייפתח קורס ה"מזרח התיכון בימינו" בשפה העברית ובהמשך במרץ 2014 הקורס "רצח עם" בשפה האנגלית .
מידע נוסף והרשמה אפשר למצוא באתר של האוניברסיטה הפתוחה
מאמר מעניין על ספריות בתי ספר בארץ ובעולם שפורסם לראשונה בכתב העת "הד החינוך" והתפרסם בבלוג "חלון אחורי" שופך אור על ספריות אלה מהיבטים שונים – תפקוד, ארכיטקטורה ועיצוב ותקצוב. המאמר מסתמך על מומחים בתחום .
מובאים במאמר דבריהם של ד"ר גבי דותן ראש המגמה למידע וספרנות במכללה האקדמית בית ברל שרואה בספרייה "מרכז מידע רב ערוצי " ודבריו של יובל גורן בעל חברה שמתמחה בעיצוב וריהוט ספריות .
המאמר כולל תמונות של ספריות בתי ספר מהארץ והעולם עם דגש על עיצוב, מיקום ופונקציונליות.
התמונות לקוחות מ – קריית חינוך למדעים, רחובות, תיכון סנט ניקולאסיום, אמסטרדם ו- בית ספר יסודי וחט"ב, פרדריקשאוון
תודה לורד רובין על המידע
מנועי חיפוש מאמצים בהדרגה טכנולוגיות סמנטיות . כבר בשנת 2003 גוגל רכשה את applied semantic. מאוחר יותר Microsoft הלכה בעקבותיה ורכשה בשנת 2008 את powerset ואת zoomix שתי חברות מתמחות בתחום הטכנולוגיה הסמנטית. ההצהרה של גוגל משנת 2012 בדבר אימוץ טכנולוגיות סמנטיות מחזקת את דבקות ענקיות החיפוש במגמה לאמץ טכנולוגיות סמנטיות
נשאלת השאלה כיצד ישפיע הדבר על בעלי אתרי הווב בכול הקשור לאופטימיזציה של מנועי חיפוש וכיצד להיערך ?
Michalis 'Big Mike' Kotzakolios בספרו Web 3.0 Semantic Search (זמין באמזון בגרסת קינדל) כולל מספר המלצות לבעלי אתרים.
המשמעות של טכנולוגיות סמנטיות מבחינת מנועי החיפוש הוא הבנת התכנים של דפי הווב בצורה טובה יותר ומעבר לאינדוקס וניתוח מ- text patten matching model ל- vector space model
מבחינת אופטימיזציה של מנועי החיפוש המשמעות היא מעבר מאופטימיזציה שמתמקדת במלים מסוימות לתפיסה של המשמעות הרחבה של התכנים ביחס לכול המלים והביטויים שבהם נעשה שימוש, ואינדוקס דפי ווב באופן שגם מלים וביטויים שאינם נמצאות בהכרח בתכנים של הדפים יכללו באינדקס המשויך לאותם דפים וזאת מפני שהם רלוונטיים למשמעות הרחבה של הדפים.
לאור זאת מומלץ על שימוש רב ככל האפשר במלים דומות או נרדפות ששייכות לנושא, ולהימנע משימוש רב באותו מונח. כמו כן מומלץ לקצר בתכנים ולהסתפק ב- 350 -400 מלים מכיוון שככול שהדף ארוך יותר כן יקשה להבין את המשמעות הנכונה שלו
המלצות נוספות הן כתיבת הדף ב- HTML5 ושימוש נכון ב-.microdata לבחינת השימוש הנכון ב-microdata אפשר להשתמש בכלי הייעודי של גוגל לצורך כך Structured Data Testing Tool
כמו כן לאור המגמה של מנועי חיפוש להסתמך בתוצאות החיפוש על המעגלים החברתיים של המשתמש מומלץ לא להתעלם מ- Open Graph Protocol וזאת כדי לאפשר את הכללת דפי הווב בתוצאות החיפוש מבוססות המעגלים החברתיים.
מאחר ומנועי החיפוש כוללים באופנים שונים גם אלמנט אנושי וחברתי בדרוג התוצאות הרי בנוסף לטיפים אלה חשוב לדאוג שהמשתמש ירצה לשוב לדף ולכן חשוב שדפי הווב יהיו קלים לניווט ויכללו אלמנטים אטרקטיביים תוך שימוש בכלים וווידגטים שיעשירו את חווית המשתמש. כול זה יעשה בתהליך מתמשך ודינמי כווב עצמו.
ביום שלישי ה- 08.10.13 בשעות הבוקר התקיים בספרייה יום פתוח לאנשים עם מוגבלויות העומדים להתחיל את שנת הלימודים באוניברסיטת תל-אביב. במהלך יום זה נכחו סטודנטים חדשים וותיקים. גב' אילנה קאופמן ממדור לרווחת הסטודנט בדיקאנט הסטודנטים הציגה בפני הנוכחים את שירותי התמיכה הקיימים באוניברסיטה והמסייעים בידם בהתמודדות עם בעיות העומדות בפניהם במהלך הלימודים תוך מתן תמיכה אישית, חברתית, ואקדמית.
הגב' תמי אמיר מנהלת מרכז לייעוץ לימודי בדיקאנט הסטודנטים, הרצתה בנושא מיומנויות למידה התורמות להצלחת הלמידה.
הגב' נילי וייצמן המשמשת כרכזת שיקום ארצית במוסד לביטוח לאומי, הציגה את הזכאויות המוענקות על ידי אגף השיקום של ביטוח לאומי לסטודנטים לתואר ראשון.
הגב' מריאלה יאבו עוזרת המנכ"ל לענייני נגישות, תיארה את סידורי הנגישות הקיימים בקמפוס.
סטודנטים וותיקים שיתפו מחוויותיהם האישיות ודרכי הההתמודדות שלהם בשנת הלימודים הראשונה.
הגב' שירלי גפן עו"ס מנחת קבוצות הלומדת פסיכותרפיה קבוצתית באוניברסיטת בר-אילן, פנתה לסטודנטים להשתתף בקבוצת טיפול המתקיימת בימי שלישי באולם האור-קולי בספרייה בין השעות 17:30-19:00.
הגב' אפרת וקנין ממרכז לחיים עצמאיים ת"א-יפו (הפועל בשיתוף ג'וינט ישראל – מסד נכויות ובשיתוף ארגון "בקול") הציגה את הפעילות המתהווה לקראת הקמת תא סטודנטים של בעלי מוגבלויות באוניברסיטה.
צוות הספרייה הציג את פעילות הספרייה בנושא הנגישות והעזרים הטכנולוגיים הקיימים בה. הקהל הוזמן לפנות לצוות הספרייה על מנת לקבל שירות נגיש ואישי.
בסוף היום הוצע לסטודנטים סיור בקמפוס להכרת מיקום מבני הפקולטות השונות.
http://new.tau.ac.il/events/negishut-08-10-13?instance=1381215600
תוכנית 23Things היא תוכנית של קורסים בני 23 מטלות שבאה לעודד לימוד עצמי בצורה מקוונת בד"כ של כלים וטכנולוגיות של ווב 2.0 ברשת .
קורסים שונים במתכונת זו אפשר למצוא ברשת, אך עד כה לא היה קורס כזה בעברית. ביוזמתה של אהבה כהן יפתח בקרוב קורס מקוון כזה בעברית . ראשיתו של המיזם בפרויקט סיום של אהבה במכללה האקדמית בית ברל והוא ממשיך להתעדכן…
להלן דברי אהבה על המיזם:
"לאחר ההתייחסות הרבה לעניין ה- MOOC (קורסים וירטואליים לאלפי משתתפים), הגיעה תור ה-SPOC (קורסים וירטואליים קטנים). בתחילת השנה האקדמית יפתח קורס SPOC חינם לספרנים ומידענים, השתלמות חינמית בכלי ווב 2.0 עם דגש על התאמה לעולם המידע הישראלי ולשפה העברית.
ההשתלמות תהיה במתכונת של בלוג ראשי, הנכתב ע"י אהבה כהן (ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן), ובלוגים פרטיים של משתתפים, במטרה לבנות קהילת מעשה של ספרנים ומידענים שתאפשר החלפת רעיונות ודעות לגבי הקשר בין עולם הספריה לעולם הווירטואלי, וחשיפה לרעיונות של המשתתפים השונים.
בכל יום ראשון בין ה-13.10.13 עד לפורים תשע"ד (16.3.14) הבלוג הראשי ידון בנושא אחר (רשתות חברתיות, עיבוד תמונות, מיחשוב הענן, פגישות וירטואליות ועוד) עם דגש על השימוש בארגוני מידע וכלים חינמיים ברשת המאפשרים שימוש בשפה העברית
את השפה העברית. למרבה הצער, רוב העולם לא דובר עברית, ורוב יישומי המחשב והאינטרנט לא בנויים לדוברי עברית. ברובם הממשק רק באנגלית ובחלקם אין כל אפשרות להכניס טקסט באותיות עבריות. המשתתפים ילמדו להכיר יישומים ותוכנות שכן מאפשרים עבודה בעברית. כמו כן, יסקר העולם הלא-וריטואלי של ההתפתחות המקצועית בארץ – ימי עיון, רשימות תפוצה וכד'.
תוכנית "23 דברות לספרנים ומידענים" מבוססת על תוכנית 23 Things העולמית, שזכתה להצלחה אדירה במעל ל-750 אירגוני מידע ביותר מ-15 ארצות."