סביבת המידע נמצאת בשינוי מתמיד. כיצד ניגש, נשתמש ונפיק תועלת  מהמידע בסביבה זו?  דו"ח IFLA  לשנת 2013    מזהה 5 מגמות על שממלאים  תפקיד חשוב בעיצוב האקוסיסטמה העתידית של המידע.

המגמות הן :

 מגמה 1 – טכנולוגיות חדשות שבו זמנית ירחיבו ויצמצמו את אלה  שיש להם גישה למידע. טכנולוגיות חדשות תהפוכנה את המידע לנגיש יותר מחד אך מאידך אנשים שלא יהיו להם מיומנויות מתאימות לא יוכלו להשתלב במספר גדל והולך  של תחומים.

 מגמה 2 – חינוך מקוון שיביא לדמוקרטיזציה של המידע הגלובלי. הזדמנויות הלימוד תגדלנה, תהפוכנה לזולות ונגישות יותר  ותהיה הכרה גדולה יותר בחינוך לא פורמלי.

 מגמה 3 – גבולות הפרטיות ושמירת המידע יוגדרו מחדש. כמויות מידע גדולות שנמצאות בידי ממשלות וחברות לצד שיטות מתוחכמות למעקב יהפכו את המעקב אחר הפרט לזול וקל יותר. למצב זה יכולות להיות השלכות חמורות לפרטיות המשתמש.

 מגמה 4 – חברות  מתוקשרות יאזינו ויעצימו קולות וקבוצות חדשים – יהיה עידוד של   תנועות ממוקדות נושא אחד על חשבון המפלגות הפוליטיות המסורתיות כמו כן תהיינה יוזמות ממשלתיות בתחום השירותים הציבוריים

 מגמה 5 – כלכלת  המידע הגלובלית תשנה צורה על ידי טכנולוגיות חדשות – המובייל, מדפסות תלת מימד, טכנולוגיות תרגום ועוד ישנו את כלכלת המידע ובסופו של דבר יסייעו לאנשים להישאר אקטיביים מבחינה כלכלית בשלב מאוחר יותר של החיים ומכול מקום.

 ממצאים אלו משקפים שנה של התייעצות עם מומחים מתחומי מחקר שונים  שמטרתה למפות שינויים חברתיים רחבים שקורים או יקרו בסביבת המידע.

 הדוח הוא יותר מאשר מסמך אחד, הוא כולל אוסף של מקורות שמסייעים להבין מה מקומן של הספריות בעולם משתנה זה

לדו"ח  IFLA

 דרוג QS    של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2013/14  התפרסם לאחרונה. דרוג זה קיים החל משנת 2004 , במסגרתו נבחנים למעלה מ- 2000 מוסדות ומדורגים למעלה מ- 800.  400 האוניברסיטאות המובילות מדורגות באופן אינדיבידואלי. שאר האוניברסיטאות מדורגות על פי קבוצות .

 אפשר לסנן את תוצאות הדרוג על פי אזור ומקום ועל פי תחום מחקר.

על פי דרוג זה בישראל האוניברסיטה העברית נמצאת במקום ה- 141 , הטכניון במקום ה- 183 ,אוניברסיטת תל-אביב במקום ה- 196 , אוניברסיטת בן גוריון במקום ה- 331 , ואוניברסיטת בר-אילן בקבוצת האוניברסיטאות הנמצאות במקום ה- 661-700

 MIT    ואוניברסיטת הרווארד דורגו במקומות הגבוהים ביותר ..

 בדרוג נלקחו בחשבון 30 קריטריונים  ב- 8 קטגוריות : מחקר,תעסוקה, הוראה, תשתיות, בינלאומיות, ייחודיות בתחום מסוים , חדשנות ומעורבות.

פרטים נוספים באתר

 הגיליון האחרון של ARCL Instruction Section מקיץ 2013 מוקדש לנושא מדיה חברתית בספריות אקדמיות.

 מדיה חברתית מוגדרת בגיליון כ" “a collection of internet websites, services, and  practices that support collaboration, community building, participation and sharing"

 בעולם של ווב 2.0  הכלים של מדיה חברתית כוללים מגוון פלטפורמות חברתיות החל מפייסבוק וכלה באתרים לשיתוף קובצי וידאו כגון יוטיוב. כל אחד מהכלים שונה בפונקציונליות ובמנשק אך כולם תומכים בשיתוף.

 השימוש בפלטפורמות של מדיה חברתית נמצא בתאוצה בכלל  כולל במסגרות חינוכיות. בספריות המדיה החברתית משמשת בעיקר לצורכי שיווק- הודעות על אירועים, שירותים ומשאבים  אך  עדיין קצב אימוץ הפלטפורמות החברתיות לצורכי הדרכות לאוריינות מידע  איטי.

 מסמך זה  של ARCL בא לחשוף את הפוטנציאל של מדיה חברתית בהדרכות לאוריינות מידע בספריות.

המסמך  כולל  מגמות  וטיפים כולל דוגמאות של ספריות ואוניברסיטאות שרותמות את המדיה החברתית לצורכי אוריינות מידע . הדוגמאות כוללות פיתוח פורטלים אישיים לנושא מסוים, שימוש בפליקר כהכנה להדרכה על מאגרי מידע ושפה מבוקרת, שיתוף ציטוטים ב- ScoopIt ,  קבוצות ב- Diigo,  פיתוח מדריכים בנושא זכויות יוצרים  ועוד

 הדוגמאות מעידות על כך שספרני ההדרכה בספריות אקדמיות  מתחילים לאמץ את המגמה שמסתמנת בחינוך הגבוה בכול הקשור לשימוש במדיה חברתית  . הדוגמאות במסמך יכולות להוות השראה ולעודד  יצירתיות בשימוש במדיה חברתית לצורכי הדרכה ואוריינות מידע בספריות.

 למסמך המלא

 בזמן האחרון,  לאחר שנודע  שהסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  אספה מידע של משתמשים ישירות מחברות אינטרנט אמריקאיות כגון פייסבוק וגוגל  במטרה לעקוב אחרי אנשים מחוץ לארה"ב, התעוררה בעיית שמירת פרטיות המידע ברשת ביישומיים  שונים כולל  מנועי חיפוש

 בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על מנועי החיפוש StartPage   ו- Ixquick  ששומרים על פרטיותו של המשתמש יותר מאחרים. גם DuckDuckGo  נמנה על מנועים מסוג זה ובעת האחרונה נרשמה עליה בתעבורה של מנועי חיפוש אלה.

  מנוע נוסף פחות מוכר שנמצא עדיין בגרסת ביתא  ששייך לקטגוריה זו הוא  Zeekly. על פי מה שנכתב באתר Zeekly  מחפש במקורות מידע שונים בווב – גוגל, יאהו, בינג , אמזון, יוטיוב ובאינדקס עצמאי משלו ומציג את המידע בסביבת מידע  מאובטחת ומוצפנת ששומרת על הפרטיות . הוא אינו שומר היסטוריה של חיפושים ומשתמש בפרוטוקול תקשורת שמאפשר תקשורת מאובטחת ומוצפנת – 2048-bit SSL.

 העובדה שהוא לא משתמש רק במנועי חיפוש אחרים אלא גם בזחלן ובאינדקס עצמאי משלו מייחדת אותו ממנועי החיפוש האחרים בקטגוריה מנועי החיפוש ששומרים על הפרטיות שהוזכרו לעיל.

 אפשר להגביל את החיפוש מראש לסוגי חומרים שונים – תמונות, וידאו, חדשות, אודיו,ויקי, ספורט, אמזון, בלוגים, PDF   , פורומים ומלונים . יש למנוע  גם מנשק לחיפוש מתקדם שמאפשר גם הגבלה לדומיין מסוים .

 למנוע

הצורך למדדים להערכה אינדיבידואלית  של  חוקרים  באוניברסיטאות ובמכוני מחקר גדל . המדד  h-index  שפורסם ב- 2005 נתן לכך תאוצה.

מדד  h- index תואר כמדד מושלם להערכה של חוקר בודד.  אך לאחרונה התגלו במדד זה הרבה חסרונות מלהפוך אותו למדד מושלם . אחד החסרונות העיקריים  הוא שאי אפשר להשתמש בו להשוואה בינתחומית.

אף אחד מהמדדים הביבליומטריים  אינו מתיימר להיות מדד מושלם. עובדה זו מעלה את השאלה כיצד להשתמש במדדים ובמידע סטטיסטי ?

נושא זה נדון במושב מיוחד בכנס ISSI 2013 שנערך ביולי 2013 בוינה . הנושא המרכזי במושב היה כיצד ליישם ולא ליישם מדדים להערכה מדעית של חוקרים, נושא זה חשוב  במיוחד לאור העובדה שמדדים אלו משמשים את הנהלות הממסד האקדמי לצורך קידום חוקרים

נקודת המפתח הייתה נושא האחריות. ברור שהחוקרים עצמם והגופים המעריכים צריכים לשאת בעיקר האחריות לשימוש במדדים. בכול מקרה הם צריכים להסתמך על הנחיות ברורות מהמומחים הטכניים. היכן ימצא האיזון?  האם הדבר יהיה נתון לשיפוט האוניברסיטאות עצמן?  האם association of scientometricians צריכה להעיר על יישומים לא נכונים. . הבעיות לא נפתרו במושב  אבל הושג קונסנזוס שיש צורך ביתר הנחיות והדרכה  מצד אנשי הביבליומטריקה ושלחוקרים תהיה כתובת ברורה לשאלות בדבר יישום אינדיקטורים על ידם או על ידי המעריכים שלהם

בהקשר זה חשוב לציין את – The San Francisco Declaration on Research Assessment DORA -יוזמה שתחילתה  בסוף דצמבר 2012 של -American Society for Cell Biology ASCB וקבוצה של עורכים ומולים של כתבי עת אלקטרוניים שהכירו בצורך לשפר את הדרכים להערכת מחקר מדעי . היום  DORA היא יוזמה בינלאומית  שכוללת את כול תחומי המחקר. ארגונים כבודדים שחשובה להם הערכה מדעית מתאימה נקראים לחתום על ההצהרה.

לכתבה בנושא