CLAROS שהושק ב- 17 במאי 2011 הוא מאגר אמנות שמאגד בתוכו אוספים רבים בארכיאולוגיה ואמנות ממוזיאונים ואוניברסיטאות. כולל למעלה מ-2 מיליון רשומות ותמונות ומהווה כלי מחקרי חשוב בתחום. . אבל כפי שמעידים עליו הוא הרבה מעבר ל"עוד מאגר רגיל" – CLAROS is far more active and dynamic, datacentre more than database, and an important new research capability

והוא "information about the world, from around the world, for the world.

כל זה התאפשר בזכות הווב הסמנטי וטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אינטראופרביליות בין המאגרים תוך שימוש באונטולוגיה CIDOC CRM, ונגישות למאגרים ואפשרות חיפוש על פי טקסט או תמונה מה שמאפשר את חצית מגבלות השפה. הפרויקט הוא פרי של שיתוף פעולה במישור הבינלאומי ומובילה אותו אוניברסיטת אוקספורד.

למאגר

מידע טכני על המאגר

ארגון הבריאות העולמי השיק לאחרונה את NOPA – nutrition, obesity and physical  activity – מאגר מידע שנושאו תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית במדינות האיחוד האירופי שחברות בארגון. המאגר הוא פרי של שיתוף פעולה בין ארגון הבריאות העולמי והוועדה האירופית ומטרתו לעקוב אחר שיפור המצב בכל הקשור לתזונה ופעילות גופנית ומניעת השמנת יתר במדינות האיחוד האירופי.

ככלי מעקב מטרתו של NOPA היא לאפשר לעושי המדיניות לזהות פערים, צרכים באיסוף מידע , להראות התקדמות במלחמה בהשמנת יתר, ולסייע בפיתוח מדיניות .

כיום המאגר כולל מידע שקשור למדיניות ב- 53 מדינות , בעתיד הכוונה להמשיך ולעדכן אותו במידע שקשור למצב התזונה, צריכת מזון, פעילות גופנית ויישום מדיניות בכל אחת מהמדינות החברות.

במנשק החיפוש אפשר לבחור באחת המדינות מתוך 53 המדינות ברשימת הגלילה ולחפש על פי שנים וסוג מסמך מדיניות – תזונה, השמנת יתר ופעילות גופנית- כולם או חלקם. יש לציין שכיום המאגר חלקי מאוד. לא בכל המדינות שחיפשתי קיבלתי תוצאות אבל כפי שנכתב באתר המאגר רק בראשיתו והכוונה לעדכן אותו כל העת.

למאגר

BioPortal הוא מאגר בינלאומי לאונטולוגיות בתחום הביורפואי. המאגר נוצר ומתוחזק על ידי NCBO . NCBO – The National Center for Biomedical Ontology נוסד ב-2005 כדי לעזור לאנשי מדע בתחום הביורפואי להשתמש באונטולוגיות לצורך ארגון המידע.

NCBO גם מציע כלים ושירותי ווב שמאפשרים למשתמשים גישה ושימוש באונטולוגיות למגוון יישומים. מרכז זה גם תומך בפיתוח טכנולוגיות סמנטיות בתחום הביורפואי.

BioPortal הוא התרומה הנראית העיקרית של NCBO לקהילה הביורפואית. האתר מספק גישה ליותר מ- 200 אונטולוגיות ושפות מבוקרות בתחום הביורפואי. אפשר לדפדף באתר וגם לחפש אונטולוגיות על פי מונחי חיפוש. האתר מאפשר גם מיפוי בין אונטולוגיות לצורך השוואה.

כמו כן האתר מאפשר חיפוש במגוון מקורות של מידע רפואי תוך שימוש במונחי האונטולוגיות שלו. חיפוש זה אפשרי בזכות האינדקס שיצר NCBO מהתכנים של עשרות מאגרים תוך שימוש במונחי האונטולוגיות שב- BioPotal .תוצאות החיפוש מציגות את המאגרים כשליד כל אחד מהמאגר מספר התוצאות מאותו מאגר, במסך התוצאות מתקבלות גם הצעות לעידון השאילתה.

מעבר להיותו של BioPortal מאגר אונטולוגיות, ואינדקס לעשרות מאגרים  הוא מהווה גם קהילה מקוונת למפתחי אונטולוגיות ולמשתמשים שיכולים להעיר הערות ולדון בתכנים של האונטולוגיות.

למרות שהאונטולוגיות ב- BioPortal מיועדות בעיקר לתחום הביורפואי , התוכנה היא לגמרי גנרית וניתנת לשימוש ליצירת מאגרי אונטולוגיות בתחומי מחקר אחרים. פרטים נוספים על הפורטל אפשר למצוא בגיליון 11 של – Nodalitiies המגזין הייעודי לווב הסמנטי

לפורטל

לפרטים נוספים על הפורטל

האקדמיה למוסיקה רכשה את Naxos Music Library.

אוסף השמע כולל מוסיקה קלאסית, מוסיקת רוק, ג'אז, פופ ומוסיקה פופולרית מ – 3 קטלוגים : Naxos ,Marco Polo ו Da Capo.

כל יצירה מלווה בהסברים, הוראות הפעלה, ומידע על המלחינים והאמנים.

ניתן לאתר מידע בחיפוש בסיסי או מתקדם לפי שם מלחין, שם יצירה, שם דיסק
או לפי מילים.

לפרטים נוספים אודות המאגר.

המאגר נגיש מאתר הבית של הספרייה המרכזית וגם מהקטלוג .

שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב , אותו חוגגים מדי שנה מאז 1958 מתקיים השנה ב- 10-16 באפריל 2011.

בין היתר במסגרת חגיגות אלו ספק המידע Gale מציע גישה חופשית ל- 6 ממאגרי המידע שלו בתקופה 10 – 24 באפריל. ספריות יכולות להוריד וידגט החל מ- 10 לאפריל ולאפשר למשתמשים שלהם שימוש חופשי במאגרים: Gale NewsVault , Slavery and Anti-Slavery , Science in Context, GREENR , Global Issues in Context ו-Powerspeak Languages
מאגרים אלו כוללים מידע היסטורי, מדעי ולשוני.

נושאו של שבוע הספרייה הלאומי השנה הוא: "Create your own story @ your library," וב-GALE מאמינים שמתן גישה חופשית למאגרים יסייע לספריות לעשות זאת. ספריות בתי ספר, ספריות ציבוריות, אקדמיות ומיוחדות נוטלות חלק בחגיגות אלו.

בדף של ALA שמיועד לשבוע זה אפשר להקשיב להרצאתו של John Grisham על ערכם של ספרנים וספריות.

לכתבה בנושא

בזמנו כתבתי בבלוג על Pubget – החיפוש ב- Pubget זהה לחיפוש ב-Pubmed אלא שבמקום קישורים לאתרי המו"לים וכתבי העת בהם מצויים קובצי הטקסט המלא, התוצאות הם קובצי ה- pdf עצמם.

האינדקס של Pubget כולל נכון להיום למעלה מ-20 מיליון מסמכים במדעי החיים. כולל התכנים של Pubmed .Pubget יודע לזהות את המיקום של קובצי ה- PDF בכל כתבי העת, והוא כולל מידע על המנויים של כל אחת מהספריות , אשר מספקות לו מידע זה.

לאחרונה יצא לאור עלון חדש של What's hot in science – Pubget  . העלון כולל את 15 מאמרי ה-top – המאמרים הפופולריים ביותר ב- Pubget מבין מאות אלפי המאמרים שנצפו ב-Pubget . כמו כן יש בעלון גם מספר  מאמרים שכוללים חדשות בתחום המדע.

בעתיד הכוונה להוציא לאור גיליון אחד או שניים מדי חודש. מי שרוצה לקבל את העלון  יכול להירשם באתר שמיועד לכך
תודה לדורה גטמן על המידע

לאתר העלון

כתבה של אנשים מתחום הפטנטים לאנשים שלא מהתחום שהתפרסמה בפברואר 2011 עשויה לשפוך מעט אור על עולם הפטנטים כולל כמה מקורות לחיפוש פטנטים. הכתבה נכתבה בהנחה שמידע כזה חשוב שכן הרקע להמצאות מוביל לרקע על חברות שווקים ואנשים

בכתבה יש מידע בסיסי מגוון – מהו פטנט? מהי חשיבותם של פטנטים ? ההבדלים בין פטנטים וחיפושי פטנטים ועוד

הכתבה מאזכרת כמה מקורות חופשיים לחיפוש ומידע על פטנטים ביניהם:
משרד הפטנטים של ארה"ב .
משרד הפטנטים האירופי  
קישורים לאוספים של מסמכי פטנטים בארצות שונות 
סטטוס משפטי ומשפחות פטנטים 

הכתבה מתייחסת  למגבלות של המקורות החופשיים וכוללת מידע על חשיבותו של Derwent World Patent Index 

בכתבה ישנה גם הפניה למידע נוסף לאתר של האגודה הבינלאומית למידע על פטנטים  ולכתבות רלוונטיות נוספות

הספרייה המרכזית רכשה מנוי ל – (International Bibliography of Art (IBA שיוצא לאור ע"י  Proquest.

IBA ממשיך את (Bibliography of the History of Art (BHA הכולל פרסומים שיצאו לאור בשנים 1990 – 2007  ואת (The Repetoire de la literature de l'art (RILA
הכולל פרסומים שיצאו לאור בין השנים  1975 –  1989.

BHA  ו RILA  זמינים בגישה חופשית באתר של Getty Research Institute .

IBA זמין במינשק CSA ILLUMINA וכולל מאמרים מתוך כתבי עת קבצים וכנסים, ספרים וקטלוגים של תערוכות בשפות שונות החל משלהי העת העתיקה  ועד היום.

כרגע  ממופתחות במאגר רשומות שיצאו לאור בין השנים  2008-2009 .

Proquest  מתחייבים להוסיף כל שנה  25,000  רשומות.

בראשית מרס המאגר יופיע במנשק החדש של Proquest.

המאגר נגיש מאתר הבית של הספרייה ומקטלוג אלף.

ספריות ברחבי העולם כולו מתמודדות היום עם בעיות תקציביות ונאלצות לקצץ באוספים ובשירותים, ומשתדלות לעשות זו תוך פגיעה מינימלית במשתמשים.

היום יש שימוש הולך וגדל במנועי חיפוש מדעיים ובראשם גוגל סקולר ובתחום הביורפואי במאגר המידע החופשי Pubmed . לאור דפוסי שימוש אלה התעוררה שאלה בקרב ספרנים באוניברסיטת (California Santa Cruz (UCSC, בבואם לקצץ באוספים, ביחס לחשיבות המשך המנויים למאגרי מידע ביבליוגרפיים לעומת המשך מנויים לכתבי עת. טענה עיקרית שנשמעה על ידי הספרנים והסגל כאחד ומוצאת חיזוקים בספרות ובקרב ספרנים מספריות אחרות היא שלאור השימוש ההולך וגדל בגוגל סקולר  לא יזדקקו עוד למאגרי מידע שהספרייה מנוייה עליהם. ומשום כך אפשר לקצץ בתקציב המנויים למאגרי מידע לטובת המשך המנויים לכתבי עת.

כדי להתמודד עם שאלה זו נערך סקר דפוסי שימוש במאגרי מידע בקרב החוקרים באוניברסיטת California Santa Cruz בסוף 2009. התוצאות התפרסמו בגיליון סתיו 2010 של כתב העת
Issues in Science and Technology Librarianship.מטרת הסקר הייתה לזהות מאגרי מידע מועדפים על החוקרים ומדוע? מה מידת השימוש בגוגל סקולר ובמאגרים חופשיים אחרים , מה מידת השימוש בגוגל סקולר וההעדפות לעומת המאגר הרב תחומי Web of Sciences ומה היא עמדתם של החוקרים ביחס לביטול מאגרים לטובת יותר מנויים לכתבי עת .

מתוצאות המחקר:
Web of Science נמצא כמאגר שבו נעשה השימוש הרב ביותר כמאגר יחיד – 41.6%.
לא נמצא הבדל בין השימוש ב- Pubmed כמאגר יחיד – 21.5% ובין השימוש בגוגל סקולר כמאגר יחיד – 18.7% . גוגל סקולר נמצא הכלי השני הפופולרי לאחר Web of Sciences    .שמונים ושלושה אחוזים מהנחקרים משתמשים בו ו-שלושה עשר אחוזים  אחרים מתכוונים להשתמש בו בעתיד.
רוב מאגרי מידע ומאגרים ייעודיים לנושא מסויים נמצאים בשימוש מועט יחסית למאגרים רב תחומיים , להוציא את מאגר המידע Pubmed . גוגל סקולר מועדף בשל הידידותיות שלו למשתמש – קלות שימוש ומהירות תגובה. אלה שמעדיפים את Web of Sciences סבורים שהוא אמין יותר מבחינת איכות התוצאות.

אשר לשאלה מה עדיף לאור הבעיות התקציביות לקצץ/להשאיר – מאגרים או כתבי עת – 66% מהחוקרים סבורים שיש להשאיר את המנויים לכתבי עת בעוד ש-34% בחרו להשאיר את מאגרי המידע הביבליוגרפיים.

לפירוט נוסף במאמר המלא

היום – 26 בינואר, יד ושם וגוגל השיקו פלטפורמה חדשה שמטרתה היא להנגיש את הארכיון של יד ושם לכלל הציבור.

בצעד ראשון זה של העלאת הארכיון של יד ושם לענן של גוגל הועברו כבר 130 אלף תמונות. חלקן עברו דיגיטציה ותיוג. כמו כן נוספו יכולות חיפוש נוספות לתמונות כולל יכולת לזהות כיתובים בתמונות באמצעות טכנולוגת OCR .

משמעות הפרויקט מבחינת המשתמשים הוא נגישות לפריטים בארכיון של יד ושם באמצעות חיפוש רגיל בגוגל ,חיפוש בארכיון באתר של יד ושם ,ואפשרות לצפות בעדוית מוקלטות של ניצולים באתר יוטיוב ששיך לגוגל.

יש לציין שמחר הוא יום השואה הבינלאומי והשקתו היום של הפרויקט, שתחילתו בשיתוף פעולה בין גוגל ויד ושם כבר לפני שלוש שנים, אינה מקרית .

הספרייה המרכזית מרחיבה את משאביה האלקטרוניים בתחום הלימודים הקלאסיים ורכשה את ה – Die Fragmente der Griechischen Historiker ואת  Brill's New Jacoby.

(Die Fragmente der Griechischen Historiker  ( FGrH הינו פרי מפעלו  של  Jacoby Felix שליקט בין השנים 1923- 1956 את מה שנותר מהכתבים של 853 היסטוריונים יוונים והוסיף לחלקם באורים קצרים.

112  חוקרים המתמחים בלימודים קלאסיים  מ – 16 ארצות ממשיכים את מפעלו האדיר של Jacoby  ומוציאים לאור את (Brill's New Jacoby (BNJ .
החוקרים עדכנו והוסיפו היסטוריונים שלא נכללו בעבודתו של Jacoby ,תרגמו חלק מהפרשנויות  הקיימות לאנגלית ,הוסיפו באורים חדשים, ביבליוגרפיות לעיון נוסף, ביוגרפיות ומפתחות.

הפרויקט אמור להמשך עד 2013   וכל חצי שנה  יעדכנו את המאגר ויוסיפו 50 – 60 קטעים של כתבי ההיסטוריונים היונים.

ניתן לחפש בכתבים בכל הטקסט או לפי שם העבודה או בביבליוגרפיה, בחלק של הבאורים ניתן לחפש לפי שם ההיסטוריון, שם העבודה,  תאריך העבודה,  נושא, מקום ועוד.

ניתן לבצע חיפושים בו זמנית ב – 2 המאגרים באמצעות  Brill Online > חיפוש מתקדם    ב-   Texts & Commentaries  מסמנים  ALL.

הגישה למאגרים אפשרית באמצעות הקטלוג או דרך אתר הבית.

האנציקלופדיה International Encyclopedia of Human Geography בהוצאת  Science Direct התווספה לאחרונה לאוסף האנציקלופדיות האלקטרוניות שבספרייה המרכזית.

האנציקלופדיה כוללת קשת רחבה של נושאים בגיאוגרפיה ובנושאים נלווים כמו למשל תורת האקלים,מדעי הסביבה,קרטוגרפיה ו GIS, גיאוגרפיה אורבנית,גיאוגרפיה פוליטית,גיאוגרפיה תרבותית וחברתית,גיאוגרפיה פמיניסטית,גיאוגרפיה ופילוסופיה ועוד.

ניתן לאתר מידע ע"י דפדוף ברשימת כותרים מחברים ונושאים או באמצעות חיפוש מתקדם לפי שדות.

לכל רשומה קישורים למאמרים  באותו נושא מתוך כתבי עת שכלולים ב  – Science Direct  ובטקסט מלא (במידה ולספרייה יש מנוי) וגם קישורים לערכים אחרים באנציקלופדיה .

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וגם מהקטלוג.

מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

לעיתון

עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.

בזמנו כתבתי על פיקיוויקי – מאגר שיתופי לתצלומים בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. הפריטים במאגר נתרמים ומוזנים למאגר על ידי כל מי שמצויה בידו תמונה רלוונטית שיש בה עניין לציבור.. הזנת התצלומים על ידי הגולשים מתבצעת באמצעות מערכת פשוטה כתובה בעברית. השימוש במאגר חופשי לכל, במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים.

יתרונותיו הגדולים של המאגר ביחס לתצלומים וקבצי מדיה רבים אחרים בווב המתעדים את מדינת ישראל וארץ ישראל הם:
א. שימוש במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים
ב. החומר מאורגן בצורה שמאפשרת את אחזורו בקלות תוך שימוש בשיטות מיון וקטלוג מתקדמות

איגוד האינטרנט הישראלי שהוא אחד השותפים למיזם פרסם לאחרונה בעלון "עדכון פעילויות איגוד האינטרנט הישראלי" מדצמבר גיליון 116 – קריאה לכל מי שבידו תמונות שיכולות לסייע בהנצחת יופיו של הכרמל , להעלות אותם למאגר פיקיוויקי.

מידע על הכללים להעלאת תמונות למאגר
למאגר התמונות
לקריאת איגוד האינטרנט הישראלי להנצחת הכרמל