אנו מוצפים בחדשות רעות. אין יום בו אנחנו לא נחשפים לידיעות כמו:  רצח על כבוד המשפחה, רקטות קסאם בשדרות, הבורסה יורדת, תאונת דרכים קשה ועוד ועוד. כמה פעמים החלטנו להפסיק להאזין לחדשות מידי שעה, לבטל את המנוי על העיתון עם כותרות הענק המבשרות על שערוריה חדשה ?

בחברת נטקראפט החליטו  להתמודד עם הבעיה ולנסות לשפר לנו את מצב הרוח.
הם הקימו את האתר Good News Bad News , כאן החדשות שנאספות ממספר אתרים נחלקות לשלוש קטגוריות:
 חדשות טובות    חדשות רעות   אתם תחליטו
הגולשים באתר יכולים לסמן ידיעה כטובה או רעה בעזרת הפרצופים שמוצמדים לה, ידיעות שכבר סומנו על-ידי גולשים יופיעו בעמודי החדשות הטובות או הרעות. הגולש יוכל לבחור לעצמו באיזה קטגוריה הוא רוצה לצפות ובאיזה סדר.
לאחרונה הכניסו מקימי האתר כמה שיפורים:

• * החדשות מתעדכנות בכל פעם שנכנסים לאתר.
• * ניתן לצפות בחדשות שקרו מ-24 השעות האחרונות.
• * נוספו אנימציית תזוזה לכל כתבה בהתאם להצבעת המשתמש.
• * חדשות שהצביעו עבורם לא יופיעו יותר בעמוד "אתם תחליטו".

אתר חדשות נוסף Great News Network  שם לו למטרה להציג רק את החדשות הטובות!
אתר זה הוקם ב-2003 ורואה את אחד מיעדיו העיקריים לספק חדשות טובות לגולשים כדי להחדיר בהם מוטיבציה לפעול ליצירת עולם טוב יותר. האתרים מסווגים על פי אזורים ועל פי קטגוריות: מדע, ארכיאולוגיה,איכות סביבה, סיפורי גבורה ועוד.
לגולשים ניתנת גם האפשרות להזין את האתר בחדשות טובות, לדרג את הידיעות הקיימות ולהציע את ה-TOP STORY למחר.
ניסיתי לבדוק מהן החדשות הטובות שמדווחות מישראל. אחת הידיעות האחרונות התייחסה לחשיפה של מקדש  רומי על ידי ארכיאולוגים ישראליים בציפורי.
האתר מפעיל אתר חדשות נוסף Great News Wire שמטרתו פירסום התפתחויות בתחום: המדע, רפואה, זכויות אדם, חינוך, שלום עולמי, איכות סביבה ועוד.

וכדברי עורך האתר:

"The Great News Network exists to provide that vital piece of the puzzle to the individual – stories of positive change happening here and now." – Ryan Logtenberg, Founder GNN

בפברואר 2008 דיווחתי בפוסט: "ספריית הקונגרס ב-Flicker", על פרויקט נסיוני של ספריית הקונגרס להעלאת כ-3000 תמונות היסטוריות לפליקר ופניה לקהל הרחב לתייג את התמונות ולתארן.
היום, כשנה מאוחר יותר מוציאה ספריית הקונגרס דו"ח ובו דיווח על התקדמות הפרויקט.
מסתבר שתגובת הקהל היתה מעל ומעבר למצופה. 24 שעות לאחר הפרסום היו למעלה ממליון כניסות לפרויקט, ואחרי שבוע המספר הגיע ל-3.6 מיליון כניסות !!

הסטטיסטיקה הבאה תוכל להעיד על מימדי  ההצלחה:

+  באוקטובר 2008 היו 10.4  מיליון צפיות בתמונות
+  79%  מתוך 4,615 התמונות סומנו כ-“favorite” (שולבו באוספים פרטיים בפליקר)
+  למעלה מ-15,000 מנויי פליקר בחרו את ספריית הקונגרס כ-“contact"
+  7,166  הערות נכתבו  2,873 על תמונות, על ידי 2,562 משתמשי פליקר.
+  67,176   תגיות הוספו על ידי  2,518 משתמשים יוניקים של פליקר.

ספריית הקונגרס מייחסת חשיבות רבה למציאת דרכים לשם הפיכת משאביה לזמינים, מועילים ושימושיים ולכן ניסויים מעין אלה, חשובים לה על מנת לחשוף את הקהל הרחב לאוספי הספרייה.
המסקנה אליה הגיעו בספריית הקונגרס היא, שלמרות שיש לא מעט סיכונים בקפיצה לעולם של ווב 2.0 תוך איבוד מידה מסוימת של שליטה -היתרונות גוברים על החסרונות.
הדו"ח ממליץ, שספריית הקונגרס תמשיך להיות מעורבת בקהילות ותחשף בעוד קהילות ווב 2.0  חברתיות.

הדו"ח המקוצר  »
הדו"ח המלא (55 עמודים) »
מידע נוסף אודות הפרויקט : שאלות נפוצות  »
לצפייה בכמה מהתמונות היותר פופולריות הקש על קישור זה »
ראיון בוידאו עם Helena Zinkham  הממונה על: Prints and photography division of USA's Library of Congress  »

פרוייקט   Google Book Search אינו מוגבל עוד לספרים בלבד !
בימים אלו גוגל מכריזה על  יוזמה חדשה של הוספת ארכיונים של מגזינים (בנוסף למגזינים עכשויים) לאוסף המקוון שלה.
לעת עתה, גוגל נכנסה לשותפות עם  מספר קטן של מו"לים ומבטיחה להוסיף ולסרוק מאות מגזינים.
גוגל ספרים המורחב כולל כ-10 מגזינים וביניהם :
+  Bulletin of Atomic Scientists
+  Popular Science
+  New York Magazine
+  Popular Mechanics

בשלב זה לא ניתן לקבל את רשימת המגזינים שנכללים בפרויקט.

את המגזינים ניתן לחפש במימשק החיפוש של Google’s Book Search. התוצאות שיתקבלו הן מתוך ספרים ומגזינים כאחד.
בחיפוש המתקדם, ניתן להגביל את החיפוש לספרים ומגזינים או למגזינים בלבד.  את המאמר המבוקש  תוכלו לקרוא בפורמט ובעיצוב המקורי שלו כולל תמונות, בדיוק כמו בדפוס.  כמו כן תוכלו לעיין בכל החוברות של אותו מגזין על ידי לחיצה על הקישור: "Browse all issues" מימין למאמר.
כאשר לא מגבילים את החיפוש למגזינים בלבד, בצד התוצאה תופיע המילה “Magazine”.
אני חיפשתי כתבות על אלברט אינשטיין  וקיבלתי למעלה מ-600 כתבות מתוך מגזינים שונים.
שלא כמו בתוצאות שמתקבלות לגבי ספרים, תוצאות החיפוש  ב-Google's book search יניבו מאמרים בטקסט מלא, כשמילת החיפוש המבוקשת מוארת.

בעתיד מתכוונת גוגל לשלב בתוצאת החיפוש ב-google.com  גם תוצאות מתוך מגזינים.
גוגל החלה בפרויקט הדיגיטציה של ספרים ב-2004 על ידי שיתוף פעולה עם כמה ספריות. בזה לא מסתיים הפרויקט וגוגל מודיעה:

We think that bringing more magazines online is one more important step toward our long-standing goal of  providing access to all the world's information

לידיעה המקורית מתוך הבלוג של גוגל

גוגל השיקה שכבה חדשה לתוכנת Google Earth אשר מאפשרת לכם לשוטט ברחבי רומא העתיקה, להכנס לתוך מבנים ולקבל מידע היסטורי מפורט על אתרים שונים. זום על המפה יאפשר למשתמש לבקר בפורום של יוליוס קיסר, לעמוד במרכזו של הקוליסאום או לסייר בזירת הגלדיאטורים.
משתמשי התוכנה יוכלו מעתה לטייל בדגם תלת מימדי מפורט של רומא העתיקה, בדיוק כפי שנראתה העיר בשנת 320 אחרי הספירה. 

הדגם כולל יותר מ 6,700 מבנים. ניתן ללמוד עוד על חלק מהמבנים המרכזיים על ידי לחיצה על יותר מ -250 סמנים המקשרים לאתרי מידע מהימנים במגוון שפות :אנגלית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ברזילאית, צרפתית, איטלקית, יפנית, רוסית, הולנדית.
כל המידע הזה, אמור לספק למשתמש תחושה אוטנטית של החיים כפי שהתנהלו ברומא העתיקה.

המודל התלת מימדי מבוסס על מודל פיזי של העיר המכונה "Plastico di Roma Antica",
שנוצר על ידי ארכיאולוגים בשנים 1933-1974 ונמצא בגלריה מיוחדת במוזיאון לתרבות רומית, ברומא.

התוכנה עוצבה בשיתוף של גוגל עם Rome Reborn Project 2.0 באוניברסיטת וירג'יניה.
לדברי ברנרד פישר מאוניברסיטת וירג'יניה, פרויקט זה הוא המשכו של מחקר בן 500 שנה שנערך על ידי חוקרים, אדריכלים ואמנים מאז הרנסנס, אשר ניסו לשחזר את ההריסות של העיר העתיקה בעזרת מילים, מפות ותמונות.
רומא העתיקה, היא העיר ההיסטורית הראשונה ש-Google Earth העלתה.

למידע נוסף מתוך: Google Earth Blog

את התוכנה (Google Earth 4.3 (beta ניתן להוריד בכתובת: http://earth.google.com/rome

ארגון האומות המאוחדות מאפשר גישה חופשית ל-  Yearbook of the United Nations

מאז 1946 מפרסם האו"ם מידי שנה שנתון הידוע כ-Yearbook ובו סיכום הפעילות השנתית של האו"ם מסודר על פי נושאים ובתוספת של נספחים חשובים. זהו מקור חשוב למציאת מידע עדכני ומקיף לגבי מוסד האו"ם, חבריו וכל הפעילויות ההומניטריות שנעשות על ידו ברחבי העולם.

במשך עשרות שנים "ספר השנה" היה מצוי רק בדפוס (כל הכרכים נמצאים בספרייה למשפטים ומספר בודד של כרכים בספרייה המרכזית).
לאחרונה העביר האו"ם את את כל 59 הכרכים מ-1946-2005 לגירסה מקוונת.
מי שיכנס לאתר יוכל לבחור באופציה של עיון בכל כרך בנפרד, כשבתוך כל כרך ניתן לדפדף בפרקים. 
הפרקים כוללים בדרך כלל סעיפים הנוגעים לשאלות בנושאי: פוליטיקה וביטחון, כלכלה וחברה וכן שאלות משפטיות. ישנה התייחסות מיוחדת לנושאים כמו: בריאות, מזון ותזונה, נשים וחינוך. 
מי שמתעניין בנושא מסוים יוכל לבצע חיפוש בכל כרך בנפרד  או בכל הכרכים יחד. אופציות אחרות לחיפוש כוללות שימוש בשפה חופשית או חיפוש מורכב באמצעות ה-"Power Search". כל המידע הוא בפורמט PDF.

קיימת באתר אופציה ל"שיתוף".
משתמשים יכולים לשתף אחרים בתוצאות החיפוש באמצעות Digg, Google פייסבוק ושאר אתרי רשת חברתית פופולריים .
הכרכים הבאים שיפורסמו ימשיכו להתפרסם גם בדפוס וגם אונליין.

הגישה לאתר חופשית ומיועדת לסטודנטים וחוקרים.
גישה לאתר: http://unyearbook.un.org/

יש הרבה דברים שהתוכנה החינמית Acrobat Reader של אדובי  לא מאפשרת לעשות – או לפחות לא מאפשרת לעשות בצורה פשוטה – כמו ליצור מסמכי PDF חדשים, לערוך קיימים או להעתיק טקסט עברי ולהעביר אותו למסמך וורד.
לפניכם כמה פתרונות לבעיות המציקות ביותר:

המרה פשוטה ל-PDF
אם אתם רוצים לבצע המרה חד-פעמית של מסמך ל-PDF ולא רוצים להתקין לשם כך תוכנה מיוחדת, תוכלו להשתמש בשירות Doc2PDF באתר PDF Online.
כל מה שעליכם לעשות הוא להגיד איזה קובץ אתם רוצים להמיר ולתת את כתובת האימייל שלכם. השירות יעלה (Upload) את המסמך וישלח לכם אותו מומר לתיבת הדואר. תמורת רישום, תקבלו מהשירות גם אפשרות לשמור דפי Web ל-PDF.

העתקת טקסט עברי מ-PDF
העתקת טקסט עברי מ-PDF לוורד, או לכל תוכנה אחרת, לעיתים קרובות מלווה בבעיות של היפוך, קידוד לא מתאים וכדומה. אלא אם כן עושים זאת נכון.
כדי להעתיק טקסט פיתחו את מסמך ה-PDF ב-Acrobat Reader והקליקו על הכפתור Text Selection Tool בסרגל הכלים. הקישו Ctrl+Shift ובלי להרפות סמנו את שטח הבחירה עם העכבר (הקליקו, גררו והקליקו שוב). העתיקו (Ctrl+C).
עכשיו, היכנסו לשירות FLIP והדביקו את הטקסט שהעתקתם (Ctrl+V) לתוך חלונית ה"טקסט קלט". הקליקו על בצע. כעת הקליקו על הכפתור העתק הכל, היכנסו לוורד (או כל תוכנה אחרת) והדביקו את הטקסט.

הטיפים הנ"ל לקוחים מתוך כתבתו של שוקי גלילי שהתפרסמה בכלכליסט, בה תוכלו לקרוא גם על:

+ איך לשמור מאופיס  ל-PDF
+ פיצול, מיזוג ועריכה
+ הדפסת קבצי PDF

רוצים לחזור אחורה בזמן?
רוצים לראות איך נראו האתרים הפופולרים של היום ב-2001 ואולי אפילו ב1996?

ארכיון האינטרנט מאפשר לך לדפדף בלמעלה מ-85 ביליון (!) דפי ווב שאוחסנו החל משנת 1996.  כל מה שצריך לעשות הוא לרשום את כתובת האינטרנט של האתר המבוקש ו-Wayback Machine יציג לך את כל הגירסאות של אותו אתר מאז 1996.

לדוגמה, אם אתם סקרנים לראות איך נראה  גוגל לפני מה שהוא היום הקישו על הקישור ותראו את דף הגוגל משנת 1999.
ב-1996 התחיל לפעול ה-Internet Archive, שמטרתו למנוע ממיליארדי פריטי המידע שמתרוצצים להם באינטרנט לשקוע ולהעלם. הם רוצים להוות ספרייה וירטואלית להיסטוריונים, חוקרים וסתם מתעניינים. בעזרת ה-Wayback Machine שלהם אנחנו יכולים לראות איך כמעט כל אתר נראה בעבר, לפי תאריכי הדגימות שלהם – זה מדהים לפעמים לראות את השינויים באתרים בהם אנחנו מבקרים בקביעות. מעניין גם לראות מה לא השתנה.

עוד על ארכיון האינטרנט
כתובת האתר: http://www.archive.org/web/web.php

הכתובת של האתר החדש :  http://waybackmachine.org

…..Librarians in our nation’s 123,000 libraries make a difference in the
lives of millions of Americans every day. Now is your chance to tell us why we should shine the spotlight on a librarian at your public, school, college, community college or university library.

 בכתבה  שמתפרסמת בניו יורק טיימס,  נקרא ציבור משתמשי הספריות בארה"ב, להמליץ על ספרנים מספריות ציבוריות,  אקדמיות, בתי ספר ומכללות, לשם קבלת פרס  על תרומתם לקהילה.
הפרס, בשווי של 5,000 דולר, יוענק ל 10 ספרנים בטקס שייערך בחודש דצמבר  והינו יוזמה משותפת של ALA ו New York Times

לידיעה מתוך: http://www.pio.ala.org/visibility

לו העברנו סקר בקרב משתמשי הספרייה והיינו שואלים : "מה הייתם רוצים שיהיה בספרייה מעבר לספרים ומחשבים?", ניתן להניח שרבים מהנשאלים היו רוצים שיהיה בספרייה מקום בו ניתן לשתות, לאכול, לשבת עם עמיתים וגם אפשרות להתחבר לאינטרנט באמצעות הלפטופ.

אינטרנט קפה, שייצור סביבה בלתי פורמלית בתוך הספרייה, יכול להוות מענה למשאלה זו.
הלובי בספרייה המרכזית שמשמש כיום כאכסניה לתערוכות מתחלפות, יכול להיות מקום מצוין ושינוי מרענן בנוף האקדמי.

קפה אינטרנט  ובאנגלית (Cybercafé) והקונספט הומצאו על ידי איוון פופ  בראשית 1994. הקונספט שכלל גלישה לאינטרנט מהשולחנות הומצא עבור סוף שבוע (12-13 במרץ), באירוע 'לקראת העתיד של האסתטיקה' של המכון לאמנות בת זמננו בלונדון.
ביוני 1994 נפתח The Binary Cafe, אינטרנט הקפה הקנדי הראשון בטורונטו. במהלך הסימפזיון החמישי של הארגון לאלקטרוניקה ISEA שנערך בהלסינקי באוגוסט 1994, נפתח CompuCafe, שסיפק שירותי אינטרנט ובר עם מלצרים רובוטים.  (מתוך ויקיפדיה) .
הקצאת מקום לאיזור של קפה אינטרנט בספרייה, יכול להיות נדבך נוסף  בניפוץ  התדמית הסטריאוטיפית של ספרייה אקדמית כמקום קודר ומשעמם,  שאסור לדבר בו, שלא לדבר על אוכל ושתייה.
על כוס קפה  בספרייה ובישיבה על כורסאות נוחות, יוכלו מנחה וסטודנט לקיים פגישה אישית, במקום לקיים את אותה פגישה במשרד שבבניין הפקולטה. כאן גם יוכלו קבוצות של סטודנטים לשבת יחד בהפסקות בין שיעור לשיעור, ותוך כדי גם להתעדכן במייל שלהם.

בעידן של למידה מרחוק, שמבוסס על העיקרון של "בכל זמן ובכל מקום", מתבטל הצורך המסורתי של כתה-מורה -תלמיד, וקפה אינטרנט יכול להוות תחליף הולם.

זאת ההזדמנות עבור הספריות למצב את מעמדן כמרכז האינטלקטואלי והחברתי של האוניברסיטה, ובכך להצטרף לספריות גדולות בעולם שאינטרנט קפה פועל בהן כבר מספר שנים כמו בספריות אוניברסיטת קולומביה, קורנל,ברקלי מישיגן ועוד.

אז אם גם אתם חושבים שראוי  לקדם את הרעיון של קפה אינטרנט בספרייה אתם מוזמנים להגיב.

הספרייה המרכזית  ע"ש סוראסקי קיבלה לנסיון עד ל -08 .10.10 את המאגר:
Academic Search Complete
זהו מאגר מידע רב תחומי, המתעדכן מידי יום וכולל כ-6000 כ"ע בטקסט מלא שרובם עברו בקרת עמיתים  (peer-reviewed journals). בנוסף לכ"ע בטקסט מלא המאגר ממפתח כ-10,000 כ"ע  ובהם רק אינדקס ותקצירים ועוד כ-10,000 פרסומים הכוללים: מונוגרפיות, דוחות, תקצירי הרצאות מכנסים, וכדומה.
(Academic Search Complete (ASC כולל מאמרים בתחום מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעי המחשב והנדסה, מדעי החיים, מדעי הסביבה, שפה ובלשנות, אמנות וספרות, לימודי נשים, רפואה, זואולוגיה ועוד תחומים רבים.
במאגר מאמרים באנגלית, צרפתית, ספרדית,  גרמנית, איטלקית  ופורטוגזית.

זהו מאגר משופר שבא להחליף את המאגר Academic Search Premier

הכניסה למאגר: אתר הבית של הספרייה> מאגרים לנסיון

למידע נוסף אודות המאגר
קטע וידאו בן 3 דקות המתאר את אופן החיפוש במאגר

כבר כמה שנים שה-SMS (מיסרון) הפך לאמצעי תקשורת מועדף על הדור הצעיר וגם על הפחות צעיר….
ספריות רבות בארצות הברית החליטו לאמץ טכנולוגיה זו על מנת לאפשר לסטודנטים לתקשר עם הספרייה. התברר שלסטודנטים רבים, נוח יותר לשגר שאלה לספרייה באמצעות הודעת SMS מאשר באמצעות הדואר האלקטרוני או הטלפון. וזאת משלוש סיבות עיקריות:
* עונה מיידית על צרכי הסטודנט 
* אמצעי נוח וזמין עבור הסטודנט
* שירות שקל לספק אותו.
השירות מאפשר לשאול שאלות קצרות ופשוטות שהתשובה עליהן לא עולה על 160 תווים.
איך זה עובד?
הסטודנט מסמס לספרן הודעה שהופכת להודעת דואר. הספרן עונה באמצעות הדואר האלקטרוני ותשובתו מתקבלת אצל השואל כהודעת SMS.
בכל אחת מהספריות ששירות זה פועל, זהו אמצעי נוסף בשירות "שאל ספרן". ברוב הספריות ניתן ליצור קשר עם שירות היעץ באמצעות הטלפון, דואר אלקטרוני, צ'ט ו-SMS וכמובן בפניה אישית.

הספריות באוניברסיטת תל-אביב עושות כיום שימוש בהודעות SMS על מנת ליידע סטודנטים לגבי ספרים שהוזמנו על ידם והגיעו לספרייה.

מידע נוסף והסבר על השירות:
 Reference by SMS
Text/SMS reference services
Libraries Offering SMS Reference Services
מצגת על הנושא: SMS: The Next Killer APP?

ARGOSI  הוא פרויקט נסיוני שמתבצע בשיתוף פעולה בין Manchester Metropolitan University  ובין University of Bolton  שמטרתו לבדוק שימוש ב"משחקי מציאות חלופית"   Alternate Reality Games, כאלטרנטיבה לדרכים המסורתיות של הכרת האוניברסיטה לסטודנטים חדשים מבחינת התמצאות, חיברות והתאקלמות (induction).
ה- Alternate Reality Games  ובתרגום לעברית: משחקי מציאות חלופית, זהו משחק רשת, חוצה מדיות המטשטש את הגבולות בין התרחשויות בתוך ומחוץ לרשת. המשחק משלב מספר כלים מקוונים כמו: בלוגים, וויקי ועוד,  ועוסק בחיבור בין המשתתפים תוך שימוש באותם כלים מקוונים.  המשחק מורכב מ-3 אלמנטים: סידרה של אתגרים, סיפור בסיסי, וקהילה משתפת.
הפרויקט יבדוק האם Alternate Reality Games הוא אמצעי ראוי ומתאים לאפשר לסטודנטים:
* לרכוש מיומנויות מידע ושימוש בטכנולוגיות בספרייה   
* ליצור רשת חברתית בתקופת הקליטה
* לשפר יכולת ההתמצאות בקמפוס
* להשתלב ולהנות מתהליך הקליטה. (induction experience)

בניסוי זה ההתמקדות היא על תחום אחד בלבד: ספרייה ומיומנויות מידע.   הפרויקט החל  ב-1 באפריל 2008 והוא אמור להסתיים ב-31 במרץ 2009.
. 
נראה שזהו פרויקט מעניין שכדאי לעקוב אחריו….

למאמר המלא
לאתר הפרויקט

בעוד כשבועיים תהיינה כל יחידות האוניברסיטה ובהן הספריות, סגורות למשך שבוע  לרגל חופשה מרוכזת.   (29.08-24.08)

זה הזמן להזכיר, שגם אם בניני הספריות יהיו סגורים, הרי שהגישה למאגרי המידע, כתבי עת אלקטרוניים ותדפיסים ימשיכו להיות נגישים לסטודנטים, מרצים ואנשי סגל, בגישה מרחוק  7/24 .
לכל מי שעדיין לא סידר את נושא הגישה מרחוק (Remote Access), מומלץ לעשות זאת בהקדם! בכל אחד מאתרי הספריות ישנו דף הסבר כיצד לבצע את השינויים הנדרשים במחשב הביתי. 
לקבלת עזרה בשימוש במשאבים האלקטרוניים ניתן לפנות לדלפקי היעץ וההדרכה בספריות
לקבלת עזרה טכנית ניתן לפנות למוקד התמיכה של האגף למחשוב טלפון 03-6408888    

ישראל כבר לא עם הספר: לראשונה עברה ב-2007 ההוצאה על מחשבים ואינטרנט את ההוצאה על המלה הכתובה. על פי נתוני הלמ"ס, ההוצאה על ספרות ודברי דפוס היתה ב-2007 כ-2.25 מיליארד שקל, בעוד ההוצאה על אינטרנט ומחשוב הגיעה ל-2.5 מיליארד שקל – כ-250 מיליון שקל יותר.

כתבה בעיתון דהמרקר מדווחת על השינוי שחל בהרגלי הצריכה של הישראלי הקורא. לכל עיתון יש גם מהדורת אינטרנט וחלק גדול של האנשים עברו לקרוא את העיתון שלהם בגירסה האלקטרונית במקום בגירסת הדפוס.
גם לספרים האלקטרוניים מסתבר יש ביקוש הולך וגובר ולו רק בגלל העלות. יורם קניוק הסופר בן ה-78 עדיין אוהב את הנייר, אך צופה עתיד מזהיר לגירסה האלקטרונית.
תסכימו איתי שמשפט כגון זה בו הוא מצוטט אומר: "ספר אלקטרוני זה המו"ל, אתה והסופר – שיראה בסופו של דבר יותר כסף"  מעורר קצת מחשבות…   
ברחבי העולם נרשמת ירידה עקבית בשיעור קוראי הספרים, העיתונים, המגזינים ושאר מוצרי הדפוס. האשמה העיקרית היא כמובן באינטרנט: הכל הרי זמין, נגיש וקל לקריאה היום בכל מקום. אך מתברר, כי שינוי דפוס ההתנהגות שלנו לא מתמצה במעבר מספרי נייר למסכי מחשב. לאט לאט אנחנו הולכים ומאבדים את היכולת לקרוא טקסטים ארוכים ולהתמודד איתם בצורה מעמיקה.

אך ישנה גם נקודת אור:
פרופ' ניקולאס מנהל בית הספר לספרנות ארכיונאות ומידע ב- UC, מאמין, כי השינוי בתקופה הזו מתרחש בקצב שלא התרחש מעולם. "אבל בכל מקרה‭,"‬ הוא מבטיח, "בעתיד אנשים עדיין יילכו עם ספרים לים. גם אם זה יהיה ספר בצורת Kindle, או טלפון סלולרי‭."‬

ועוד בנושא:
מדוע האינטרנט הרג את הספר?