מתמונה זו, ומעוד רבות אחרות המוצגות באתר, ניתן לראות שיש עוד המון מה לעשות עם ספרים !
אמנות…? השחתה ?… מעניין לקרוא את התגובות בהמשך לתמונות.
שם האמן הוא: Mike Stilkey
מה עוד אפשר לעשות עם ספרים… חוץ מלקרוא?
להגיב
ארכיון פוסטים מאת: רחל שיאון, הספרייה המרכזית
JISC – "Libraries of the Future" documentary
לאחר קמפיין של שנה, JISC מפרסמת סרט וידאו מענין בן 10 דקות, כחלק מרב שיח בנושא: Libraries of the Future.
הסרט מנסה להצביע על ההשפעה העצומה שיש לטכנולוגיות של תקשורת ומידע (ICT) על תפקידן ומעמדן של הספריות האקדמיות במאה ה-21.
בסרטון מוצגים ראיונות עם ראשי אוניברסיטאות, חברי סגל וסטודנטים, שמביעים דעתם לגבי עתידה של הספרייה האקדמית.
ישנה הסכמה לגבי החשיבות שיש לנושא זה לא רק לגבי עתיד הספריות – עתידנו, אלא למען עתיד החברה בה אנו חיים, מכיון שלספריות באופן מסורתי היה תפקיד במתן גישה חופשית ודמוקרטית לידע.
As Sarah Porter, head of innovation at JISC, explains
To move from the present library to what is required in the future will be an immense challenge. JISC will use the outcomes from the debate to guide institutions in how to plan their futures
JISC פועל באנגליה, כגוף ציבורי-ממלכתי האחראי לקידום תשתיות התוכן הדיגיטאלי של הפרויקטים הדיגטאליים ולפיתוח עתידי של תחומי התקשוב הלאומי.
על היוזמה של JISC, ניתן לקרוא בפוסט של יפה אהרוני: "Libraries of the Future" – רב שיח בנושא עתיד הספריות בעולם המידע המשתנה
התחזית: יותר מידע דיגיטלי
במבט קדימה, היקום הדיגיטלי צפוי להכפיל את גודלו מדי 18 חודשים. ב-2012 תיווצר כמות גבוהה פי חמישה של מידע דיגיטלי בהשוואה ל-2008.
מנהל מחקר ראשי ב-IDC מסביר: "בניגוד לדעה הרווחת, כאשר הכלכלה הידרדרה לקראת סוף שנת 2008, כמות המידע הדיגיטלי שנוצר והועבר באמצעות האינטרנט, רשתות הטלפון ורשתות השידור דווקא עלתה".
מחקר חדש של IDC שמומן על-ידי EMC* ומתפרסם תחת הכותרת "כאשר הכלכלה מתכווצת, היקום הדיגיטלי מתפשט", קובע כי כמות המידע הדיגיטלי שנוצרה ב-2008 גדלה במהירות גבוהה ב- 3%, או ב- 16 מיליון גיגה בייט יותר, בהשוואה לתחזיות קודמות של IDC.
הממצאים העיקריים של סקר היקום הדיגיטלי של IDC ל- 2009 מצביעים על שינויים משמעותיים בתחומי גידול המידע, האבטחה, ההתאמה לתקנים והניהול.
במהלך ארבע השנים הקרובות ילך מספר הטכנולוגיות והאינטראקציות מחוללות המידע ויגדל באורח דרמטי.
בין המניעים לגידול :
> מספר משתמשי הטלפונים הניידים – יגדל בפקטור של 3.0. במהלך ארבע השנים הקרובות יצטרפו יותר מ-600 מיליון בני-אדם נוספים לבסיס משתמשי האינטרנט. כמעט שני שלישים מכל משתמשי האינטרנט ישתמשו בהתקנים ניידים לפחות בחלק מהזמן.
> רוב היוזמות לעורר את כלכלת העולם יגדילו גם את כמות המידע הדיגיטלי שנוצר, כתוצאה מהרחבת הגישה לתקשורת רחבת פס, ומהעלייה בכמות רשומות ומידע רפואי אלקטרוניים, רשתות חשמל חכמות, מכוניות ובניינים חכמים .
> אינטראקציות בין בני-אדם באמצעות דואר אלקטרוני, מסרים מיידיים, רשתות חברתיות – יגדלו בפקטור של 8.0.
* חברת EMC2 היא חברה ציבורית, מובילה עולמית בפיתוח ואספקה של טכנולוגיית תשתית מידע ופתרונות, המאפשרים לארגונים בכל הגדלים לשנות את הדרך בה הם מתחרים בשוק ולייצר ערך מהמידע שלהם.
ספריית הקונגרס ב- iTunes U
בלוג, יוטיוב, טוויטר, *iTunes …..
ספריית הקונגרס, במאמצה המתמשך להפוך את משאביה החינוכיים, היסטוריים ותרבותיים- לזמינים באינטרנט, תוך שימוש במגוון רחב של פלטפורמות ווב 2.0 השיקה פלטפורמה חדשה:
"The Library of Congress on iTunes U"
iTunes U, זהו איזור בתוך iTunes Store , המציע בחינם תוכן חינוכי שמקורו באוניברסיטאות ובמכונים המובילים בעולם – באודיו ובוידאו.
על מנת להכנס לאזור iTunesU ,יש צורך להוריד את ישום iTunes מאתר:www.apple.com/itunes. (חינם).
האתר החדש מכיל חומר רב, ומתכוון להוסיף חומרים נוספים כמו: מקורות ותכניות לימודים למורים.
את כל החומר ניתן כמובן למצוא גם באתר של ספריית הקונגרס (corner of the web).
בסיום הידיעה, שמופיעה בבלוג של ספריית הקונגרס ישנה הבטחה:
So as long as people keep finding new ways to get information, we’re going to keep finding ways to get it to you
* iTunes הנו נגן מדיה מבית אפל מחשבים, המאפשר ניהול והשמעת קובצי מוזיקה, וידאו ותוכנות והעברתם לנגני המדיה הדיגיטלית של החברה: אייפוד, אייפון ו-Apple TV (מתוך ויקיפדיה)
תחרות הוידאו לשיווק ספריות
ספרייה ב- UTS- The University of Technology Sydney , מצאה דרך מקורית לשווק את הספריה.
הספרייה הציעה לסטודנטים להשתתף בתחרות, בה יהיה עליהם ליצור סרט וידאו, שמטרתו לקדם את שירותי הספרייה ומשאביה, בפני סטודנטים חדשים – בלא יותר משתי דקות!
לצורך הכנת הסרט, סטודנטים יכולים להשתמש במצלמה דיגיטלית, מצלמת וידאו או טלפון נייד, על מנת לצלם בספרייה. הסרטים חייבים להיות בפורמט דיגיטלי ושניתן יהיה להעלותם ליוטיוב.
התחרות היתה פתוחה בפני סטודנטים רשומים באוניברסיטת UTS. לתנאי התחרות >>
פרס ראשון היה בסך 1000$ פרס שני בסך 600$ ופרס שלישי בסך 200$
בסרטים הזוכים ניתן לצפות:
בערוץ הספרייה ביוטיוב או באתר הספרייה
עתון "דבר" הועלה לרשת האינטרנט
אתר "עיתונות יהודית היסטורית", פרויקט משותף של מפעל התיעוד – יהודי ארצות האסלאם באוניברסיטת תל-אביב והספרייה הלאומית בירושלים, העלה לאחרונה את גליונות העיתון "דבר" – ביטאון הסתדרות העובדים הכללית והחשוב בעיתוני תנועת העבודה.
הארכיון, מכיל עיתונים יהודיים אשר התפרסמו בעבר בשפות, במדינות ובתקופות שונות. הגרסאות האלקטרוניות של העיתונים מאפשרות צפייה במראם המקורי וחיפוש בכל המלל שפורסם בעיתון לאורך שנות הופעתו. בין העיתונים: הצבי, המגיד, Palestine Post עוד. לרשימה המלאה של העיתונים באתר >
העיתון דבר שהועלה לאחרונה, נוסד בשנת 1925 על ידי ברל כצנלסון שבחזונו ראה עיתון 'אינפורמטיבי וחינוכי' שמשאת נפשו היא 'לרוות את צמאון הפועל לידיעה ומחשבה', ושמהבחינה הפוליטית 'אין הוא תלוי בשום מוסד ואין הוא כפות לשום מפלגה'.
ארכיון עיתונות יהודית הסטורית, מאפשר למצוא את המידע הרלוונטי בקלות. ניתן לדלות מידע מתוך: כתבות, תמונות ופרסומות. בחיפוש ניתן להגדיר טווח טווח תאריכים ואת התוצאות למיין לפי רלוונטיות, מספר מילים ועוד.
הערות:
+ לאתר שתי כתובות אינטרנט מקבילות: http://jpress.tau.ac.il ו- http://jpress
+ העתון על גבי מיקרופילם וחלקו גם בדפוס, כולל מוספי סוף שבוע, מוסף לילדים ומוספים ספרותיים – מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי.
את הידיעה קראתי בבלוג: מידע במידה
ויקיפדיה כספר מודפס
Rob Matthews, סטודנט לעיצוב מברייטון, החליט לבטא בדרך יצירתית, את תלותם של בני האדם באינטרנט, לצורך השגת מידע.
לקח לו שבועיים להמיר 0.01% מויקיפדיה, המוכרת לכולנו כאנציקלופדיה מקוונת הכתובה על ידי מתנדבים, לפורמט של ספר מודפס.
אורכו של הספר 5000 עמודים ועוביו 50 ס"מ, הוא כולל למעלה מ-400 ערכים נבחרים, ומגיע עד לברכיו של מתאו, כשהוא עומד על הרצפה. לו היו ממירים את כל ויקיפדיה לספר מודפס, גודלו היה מקביל לכ-952 כרכים של האנציקלופדיה בריטניקה.
הסטודנט לעיצוב בן ה-22, מספר, שמלאכת איסוף החומר, המרתו וכריכתו היו לגמרי לא קלים, וזאת בגלל חוסר נסיונו. עכשיו, משהסתיים הפרויקט, בכוונתו להוציא את הספר למכירה.
מן העיתונות…
שתי כתבות שהתפרסמו בעיתוני יום שישי האחרון משכו את תשומת ליבי :
כתבה ראשונה, מאת עמית גיש, התפרסמה בעיתון "הארץ" ומספרת על כך, שבאוגוסט 2008 החלה מדינת ישראל לאכוף חוק מנדטורי משנת 1939 האוסר על יבוא ספרים מארצות אויב.
"שבעים שנה היה החוק מונח כאבן שאין לה הופכין, וסוחרים פלסטינים מירושלים, מיפו, מנצרת ומחיפה יכלו לייבא ספרים בערבית כאוות נפשם – בכפוף, כמובן, לאישור הצנזורה – ופתאום החליט מי שהחליט לאכוף את החוק.
שמונים אחוזים מהספרים הדרושים לערביי ישראל רואים אור בסוריה ובלבנון: מילונים מקצועיים, האנציקלופדיות הידועות בעולם, ספרי לימוד בשפה הערבית, שירה ופרוזה. בלבנון מתורגמים לערבית ספרי ילדים מכל הלשונות, וסוריה היא המדינה היחידה שבה מתורגמים דרך קבע ספרים מעברית לערבית; בשנים האחרונות נדפסו בה בין השאר ספריהם של עמוס עוז, אשכול נבו ויורם קניוק.
האם צריך להכביר מלים על אלימותו ואיוולתו של חוק האוסר על אנשים לקרוא ספרים בלשונם ובשפת אמם, הגוזל מהם את תרבותם – למעשה, השולל מהם תרבות בכלל – וכורת את הקשרים הרוחניים והאינטלקטואליים בינם לבין בני עמם ברחבי העולם? מה היה להם לפקידים, שעה שהחליטו לשלול ממיליון וחצי בני אדם זכויות שאין בסיסיות מהן, המעוגנות לא רק בחוקי המדינה אלא גם באמנות ובהסכמים בינלאומיים?"
לכתבה המלאה….
הכתבה השניה, מאת עמית גולדנברג, התפרסמה ב- "nrg מעריב" ועוסקת בהכרזתו של מושל קליפורניה, ארנולד שורצנגר,כי כל ספרי הלימוד במדינה יוחלפו בשנת הלימודים הבאה לגרסאות דיגיטליות.
"בינתיים לא מדובר בהדפסת ספרי לימוד חדשים, אלא בקבצי מחשב שיועברו לתלמידים בדרכים שונות. בכך תהפוך קליפורניה למדינה הראשונה בארצות הברית שנפטרת מספרי הלימוד לטובת הפיכתם למשקולות ללא תוחלת.
המושל שוורצנגר הדגיש גם את הערך הפדגוגי של השימוש בספרי לימוד אלקטרוניים וציין, כי בעוד שספרי לימוד מודפסים צריכים לקבל ממשרד החינוך אישור מחודש מידי 6 שנים, הרי שבגרסאות האלקטרוניות אפשר פשוט להוסיף עובדות חדשות."
"שימוש בספרי לימוד הוא חסר הגיון ויקר כשהאינפורמציה נמצאת בכל צורה אלקטרונית. במיוחד עכשיו, כשבתי הספר שלנו שרויים במצוקה כלכלים והגרעון בתקציב מחייב קיצוצים נוספים בכיתות, אנחנו חייבים לעשות מה שאפשר כדי לפנות כמה דולרים ולהפוך את בתי הספר ליותר יעילים", מסר בנאום.
לכתבה המלאה….
שווה מחשבה !
100+ מנועי חיפוש אלטרנטיביים
אין מחלוקת על כך שגוגל הוא מנוע החיפוש הגדול מכולם, אך כאשר אנו רוצים לחפש משהו ספציפי, כמו למשל שיר מסוים, גוגל יחזיר לנו גם מידע נוסף שאינו תמיד רלוונטי.
כאן נכנסים לתמונה מנועי החיפוש האלטרנטיביים, או כפי שהם מכונים :
"niche-specific search engines", מטבע הדברים הם ממוקדים יותר, והתוצאות שתתקבלנה תהינה יותר מדויקות.
הבלוג Hongkiat.com, מביא רשימה של למעלה ממאה מנועי חיפוש אלטרנטיביים, בחלוקה לקטגוריות הבאות:
+ מנועי חיפוש לספרים אלקטרוניים ול-PDF דוגמה: PDF Searcher
+ מנועי חיפוש לקבצי אודיו/ומוסיקה דוגמה: FindSounds.com
+ מנועי חיפוש לוידאו דוגמה: VideoSurf
+ מנועי חיפוש באתרי שיתוף קבצים דוגמה: Rapidshare-Search-Engine
כתובת הבלוג: Hongkiat.com
Web 3.0 – מה זה אומר במילים פשוטות
הבלוג Digital Inspiration, מאת הבלוגר Amit Agarwal מציג 6 סרטונים, שמסכמים במילים פשוטות את ההבדלים בין שלושה דורות האינטרנט. כל סרטון נוקט בגישה שונה, כשהאחרון (2 חלקים), משתמש בבול דואר כדוגמה לווב הסמנטי.
בבלוג מוצגת טבלה שמסכמת את ההבדלים העיקריים בין ווב 1.0, ווב 2.0 ו-ווב 3.0.
להלן כמה מההבדלים:
ווב 1.0 (1990-2000 ) – עידן ההוטמייל ובריטניקה, שמאופיין בקריאה סטטית בלבד. 45 מיליון משתמשים ב-1996.
ווב 2.0 (2002 ואילך) – יצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים בעיקר על ידי הגולשים עצמם. המהפכה היא בעיקרה סוציולוגית ולא רק טכנולוגית. מצרכן/גולש פסיבי ליצרן מידע. למעלה מבליון משתמשים ב-2006
אנשים תורמים ומשתפים מידע באמצעות בלוגים ובאמצעות כלים כמו : פליקר,יוטיוב, וויקיפדיה דלישס ועוד. הקו שמפריד בין הצרכן לבין יוצר המידע הולך ומיטשטש.
ווב 3.0 או הווב הסמנטי – זהו הדור השלישי של האינטרנט ומהווה הרחבה של הווב הקיים.
כאן מיוחסת משמעות מוגדרת היטב למידע, לשם הגברת שיתוף הפעולה בין מחשבים ואנשים. זו תשתית חדשה המבוססת על XML והמאפשרת למכשירי ווב להבין אותנו ולא רק לקרוא אותנו, כפי שהיה בדור הראשון של האינטרנט, כאשר הHTML איפשר רק לקרוא ולא להבין.
האינטרנט כולו יוכל להבין את צרכי המשתמש באופן יותר אינטיליגנטי, ויותר אינטואיטיבי. מילת המפתח היא: "פרסונליזציה".
רמבי"ש – רשימת מאמרים שלבני הישיבות
לאחרונה קיבלתי פנייה מיעקב נוימן, אחד ממקימיו של האתר רמבי"ש, לפרסם אותו באתר הספרייה.
רמבי"ש : רשימת מאמרים שלבני הישיבות – הוא מפתח מאמרים תורניים של מאמרים שפורסמו בכתבי עת תורניים או באסופות מאמרים, בקשת רחבה של מקצועות התורה, כגון: תנ"ך, הלכה, עיון, מחשבה, הגות, תפילה, פיוט ושירה, חסידות, חינוך ועוד. המידע הכלול ברמבי"ש נאסף מתוך מאות כתבי עת תורניים וקובצי מאמרים חד-פעמיים בשפה העברית.
באתר מנוע חיפוש המאפשר לערוך חיפוש בשם המאמר, שם המחבר, תיאור, ובשם המקור בו הודפס.
רמבי"ש מופעל על ידי מתנדבים, והוא זמין ברשת האינטרנט לכל דורש ללא תשלום.
כיום מכיל המאגר כ-80 כתבי-עת/אסופות ולמעלה מ-3600 רשומות מאמרים – יותר ממחצית מהם זמינים ברשת האינטרנט.
לדברי מערכת רמבי"ש המטרה בטווח הקרובה היא לקטלג את כל כתבי העת ואסופות המאמרים שיצאו לאור משנת תש"ס והלאה, כאשר עיקר המאמץ הוא להשיג את הטקסט המלא על מנת לאפשר קריאה מיידית של המאמר.
מוסדות תורניים ואנשים שכתבו מאמרים, יכולים לפנות אל מערכת רמבי"ש, על מנת להוסיף את המאמרים שפרסמו.
הקריטריונים להכללה ברמבי"ש הם: "שהפרסום יהיה בבמה תורנית מכובדת ברוח היהדות אורתודוקסית, וכן שיהיה בעל ערך עבור ציבור לומדי התורה".
בדף המידע אודות המאמר כתוב כי: "רמבי"ש מאפשר לכל מוסד תורני להרשם כמנוי, ובכך מאפשר חיפוש בכתבי העת של המוסד בלבד. באופן זה, יכול המוסד התורני לחסוך לעצמו בניית מנוע חיפוש למאמרים באתר שלו, ובמקום זה להשתמש במנוע החיפוש של רמבי"ש. אם המאמרים זמינים באתר של המוסד התורני, בתוצאות החיפוש תהיינה הפניות למאמרים שבאתר המוסד."
המעונינים יכולים לפנות באמצעות טופס הנמצא באתר.
רשומה ביבליוגרפית טיפוסית במאגר רמבי"ש מכילה את כותרת המאמר, את שם המחבר או המחברים, את כתב העת או קובץ המאמרים שבו ראה אור, את פרטי הגיליון, מספרי העמודים וכיוצא בזה, מקום הפרסום, ושנת הפרסום. מאמרים הזמינים ברשת האינטרנט בחינם – מכילים גם קישור אל המאמר. את תוצאות החיפוש ניתן למיין לפי כל האחד מן השדות המוצגים בדף התוצאות.
למשתמשים ברמבי"ש יש אפשרות להוסיף תגיות (Tagging), ובכך להרחיב את אפשרויות החיפוש למשתמשים אחרים.
האתר מרשים מבחינת היקף החומר שבו וכן מבחינת עיצובו האסתטי. מנשק החיפוש ידידותי למדי.
רבים מן המקורות שנכללים בו, אינם נמצאים ברמב"י. למשל פרסום כמו: החזית שבעורף: אסופת מאמרים לחייל שבעורף החברה הישראלית.
מערכת רמבי"ש אינה קשורה לשום גורם אוניברסיטאי או כלכלי, זאת כדי להימנע מתכתיבים הנוגדים את מטרת המאגר.
הגישה למאגר מאתר הספרייה המרכזית > מאגרי מידע בעברית
Turning the Pages
ב-British Libray ישנו כלי נפלא שנקרא: Turning the Pages.
רבים מן החומרים הנדירים באוסף הספרייה, כמעט בכל שפה, נסרקו למערכת המאפשרת למשתמש ל"דפדף" בספר באופן וירטואלי בעזרת העכבר, להגדיל באופן איכותי תמונות דיגיטליות ולקרוא או להאזין לפרשנויות מקצועיות, לגבי כל עמוד ועמוד. בין החומרים ניתן למצוא: כתבי יד, עיתונים, מפות, ציורים ורישומים, פטנטים, הקלטות ותוים.
בזכות האיכות הגבוהה של סריקת הטקסטים הנדירים, שחלקם מצוי במצב פיסי עדין מאד, מתאפשר לציבור הרחב לצפות בחומרים. אילולא אותה טכנולוגיה היו אותם חומרים נגישים לחוקרים בודדים בלבד, אם בכלל.
השימוש בטכנולוגיה זו מעצים את חווית הקריאה הוירטואלית, ומדמה קריאה בטקסט המקורי.
בין הספרים בהם ניתן ל"דפדף", ניתן למצוא את הספר המודפס העתיק ביותר (868 AD ), הגירסה המקורית של עליזה בארץ הפלאות (1864), מחברת ובה יצירות בכתב ידו של מוצרט החל משנת 1784 ועד מותו, האטלס הראשון של אירופה משנת 1570, תנ"ך מאתיופיה משנת 1700 ועוד.
לצפייה ולדפדוף בחומרים, יש צורך בתוכנה Abobe Shockwave אותה ניתן להוריד בחינם.
יומנו של מוצרט משבע השנים האחרונות לחייו. הקורא יכול להאזין ליצירות המוזכרות.
האטלס הראשון של אירופה – 1570
גישה חופשית לספרים וחומרי לימוד מקוונים
בשבוע שעבר נכחתי בהרצאתה של עדנה טל-אלחסיד, מהמרכז לשילוב טכנולוגיות בלמידה מרחוק, באוניברסיטה הפתוחה, על הנושא: גישה חופשית לספרים וחומרי לימוד מקוונים.
ההרצאה ניתנה במסגרת סמינר מחקר של מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב.
האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד האקדמי הראשון בארץ, שהצטרף למגמה הכלל עולמית של פתיחת נכסי רוח וחומרי הוראה לתועלת הכלל. כמו כן, הצטרפה האוניברסיטה בשנת 2008 כחברה הראשונה מישראל בקהילה הבינלאומית היוקרתית של תנועת ה – OCW שראשיתה ב-2001 באוניברסיטת MIT.
האוניברסיטה הפתוחה רואה בכך העצמת שליחותה החברתית בהצעת השכלה גבוהה לכל אדם בישראל, בגישה לספרים אקדמיים איכותיים ולחומרי למידה מכל מקום ובכל זמן.
במסגרת המיזם שהושק במאי 2008, פורסמו עד כה ספרים מ-36 קורסים הכוללים 103 כרכים.
האוניברסיטה הפתוחה בארץ היא היחידה שהעלתה לאויר חומרי למידה כמו: ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני וחומרי עזר נוספים ,ולא רק הרצאות וסילבוסים, כפי שנוהגים במוסדות אחרים בעולם.
ההרצאה כללה רקע כללי על תנועת OCW, הצגת המיזם, תהליכי פיתוח והטמעה וממצאים ראשונים על "שימושים ומשתמשים" בתום שנה ראשונה להשקתו וכן תכניות להמשך.
סקר המשתמשים שבוצע ונתוניו נכונים ל-20 באפריל בדק מאפיינים, התנהגות והעדפות המשתמשים.
בין יתר הנתונים אותם הציגה הגב' טל-אלחסיד, יכולנו להתרשם שמתחילת הפרויקט ביקרו באתר כ-100,000 מבקרים, 37% נשים ו-63% גברים ; 38% בעלי השכלה אקדמית, 53% בעלי השכלה מקצועית ; 59% בטווח הגילאים 22-44, 29% גילאי 45-64.
רוב המשתתפים העדיפו את השימוש בספרים: 54% עיינו בספר אלקטרוני, ורק 12% האזינו לספר קולי. כניסות לאתר נעשו ממדינות שונות ברחבי העולם כמו: אנגולה, אתיופיה קולומביה ועוד.
כתובת אתר פאר: http://ocw.openu.ac.il
ההיסטוריה של הרפואה – בתמונות
Images from the History of Medicine – IHM מאגר הכולל קרוב ל- 70,000 תמונות מתוך אוסף התמונות של ההיסטוריה של הרפואה, השייך לספרייה הלאומית לרפואה (NLM) בארצות הברית.
האוסף כולל פורטרטים, צילומים, הדפסים, קריקטורות, פוסטרים ועוד סוגים של אמנות גרפית שממחישה את ההיבטים החברתיים וההיסטוריים של הרפואה מימי הביניים (המאה ה-15) ועד היום (המאה ה-21).
נושאי התמונות נעים בין תחומי הרפואה של ימי הביניים, התנאים במשכנות עוני במאה ה -19, בתי החולים של מלחמת העולם הראשונה ועד המלחמה הכוללת כנגד ההתמכרות לסמים והאיידס.
אמנם מרבית התמונות באוסף הם מתקופות זמן קדומות , אך גם לתמונות מהמאה ה-20 יש ייצוג.
קרוב לשליש מהאוסף, הם פורטרטים של רופאים, בוטניקאיים, רופאי שיניים, רוקחים, אחיות, כימאים, ואחרים שתרמו במשך השנים, לרפואה ולמדעי הבריאות.
המאגר מאפשר חיפוש בארבעה אופנים: חיפוש בסיסי, חפוש מתקדם, דפדוף על פני כל האוסף וחיפוש על פי קטגוריות.
מטרת המאגר הוא לסייע לחוקרים ולכל מי שמתעניין, להגיע לחומר ויזואלי. חלק מהחומרים מוגן בזכויות יוצרים.
האוסף מיועד לחוקרים כמו גם לציבור הרחב וניתן להזמין תמונות באמצעות האתר.
בציור, חולה המבועת לגלות רגל מעץ במקום אחת מרגליו. פרטים נוספים על התמונה
קרדיט: הבלוג של פיטר סקוט
23 באפריל – יום הספר וזכויות היוצרים הבינלאומי
ב- 23 באפריל צוין בעולם יום הספר הבינלאומי ויום ההגנה על זכויות יוצרים.
יום זה, הוכרז לראשונה על ידי האסיפה הכללית של אונסקו בשנת 1995. ציון יום זה בכל העלם נועד לעודד קריאה, הוצאה לאור והגנה על קניין רוחני באמצעות זכויות יוצרים.
23 באפריל הינו תאריך סמלי לספרות העולם. ביום זה בשנת 1616, נפטרו סרוונטס ושייקספיר. ביום זה נולדו או נפטרו סופרים חשובים אחרים כמו מוריס דרואון, ולדימיר נבוקוב, ג'וזף פלה ומנואל מג'יה וולחו.
הרקע לבחירת התאריך מעט רומנטי ומקורו בקטלוניה. ב-23 באפריל אי שם בשנות ה-20 כאות הוקרה ולזכרו של מיגואל דה סרוונטס, מחבר הספר דון קישוט, שנפטר בשנת 1616, החליטו מוכרי ספרים להעניק וורד, לכל מי שרכש ספר באותו יום.
הצלחתו של יום זה נמדדת במידת התמיכה שתתקבל מצד כל מי שמעורב : מחברים, מולי"ם, מורים, ספרנים, מוסדות ציבור ומוסדות פרטיים וכן התקשורת.
אוסף גינזבורג תמורת "חצר סרגיי"
ידיעה שמתפרסמת הבוקר, מספרת על מאמציה של מדינת ישראל להשיב לארץ את "אוסף גינזבורג", שנמצא ברוסיה, ומכיל אלפי ספרים וכתבי יד יהודיים עתיקים.
בין הפריטים שבאוסף גינזבורג: תרגום מלטינית של "משלי המוסר" מאת דיוניסיוס קאטו, פירוש של יהודה בן משה אלבוטיני על משנה תורה לרמב"ם שנכתב בשנת 1519, החיבור "חיים שנים" שנכתב במצרים בשנת 1671 על ידי הקבליסט הנודע שמואל בן חיים ויטל, ואחד מששת הדפוסים העבריים הראשונים, "תשובות שאלות" לרשב"א, שהודפס ברומא.
אוסף גינזבורג, נרכש על ידי משפחת האצולה היהודית-רוסית במשך שלושה דורות.
האוסף כולל 14 אלף ספרים, 45 אינקונבולות, מעל אלפיים כתבי יד עבריים ועוד כאלף כתבי יד בערבית. האוסף הוא בעל ערך היסטורי רב ונחשב לאוסף השני בגודלו בעולם של ספרות עברית עתיקה, אחרי ספריית הבודליאנה באוניברסיטת אוקספורד.
במאי 1917 נחתם חוזה לרכישת האוסף בין הרוסים לבית הספרים הלאומי בירושלים תמורת חצי מליון רובל. הכסף הועבר והאוסף כבר נארז בארגזים, אך המשלוח שהתעכב בשל מלחמת העולם הראשונה, הולאם על ידי השלטונות הסוביטים והועבר לספריית לנין במוסקבה.
במשך שנים נעשו מאמצים להביא את האוסף לארץ, אך ללא הצלחה. ב-1910 לאחר מותו של הברון דוד גינזבורג, שהיה אחרון האספנים, ניסו דמויות מרכזיות בעולם היהודי, כמו אלברט איינשטיין והנשיא חיים ויצמן, להביא את האוסף לארץ, אך נתקלו בסרוב.
כעת, עם שיתוף הפעולה בין ישראל לרוסיה והעברתו הצפויה של בניין "חצר סרגיי" בירושלים לידי רוסיה, מקווים בישראל להשיב את אוסף גינזבורג לבעליו החוקי – בית הספרים הלאומי בירושלים.
מאדאם בובארי – הגירסה המלאה
הפעם ללא צנזורה !
4500 העמודים של הרומן הצרפתי הקלסי, בן המאה ה-19 – מאדאם בובארי, שהושמטו מיצירתו של פלובר זמינים מעתה באופן מקוון. כך מספר העיתון הבריטי The Independent בגליונו מיום 18 באפריל. החומר המקוון יכלול את הרומן וגם את החלקים המצונזרים.
מסתבר, שהרומן בן 500 העמודים שפורסם עד כה, היה ברובו מצונזר וערוך על ידי העורך ומחבר הספר.
הפרויקט הושק לפני שש שנים ככלי אקדמי מחקרי לחוקרי ספרות. הספרייה העירונית של רואן, עיר הולדתו של פלובר, שברשותה נמצאים כתבי היד של פלובר, פנתה לאקדמיה בבקשה לסייע לה לשכתב את כתב היד. מכאן היתה הדרך מהירה, להציע את הפרויקט למעריצים נלהבים של פלובר, וכך ליצור אתר שיתאים לקהל הרחב כמו גם למומחים.
כתבי היד חולקו בין 130 מתנדבים בגילאים 16 עד 76, בתריסר מדינות, כשבראש הפרויקט עומד פרופסור איון לקלרק מאוניברסיטת רואן. לדברי הפרופסור פיענוח של דף בודד יכול היה להמשך בן 3 ל-10 שעות וזאת מפני שכתבי היד שעמדו לרשותם היו בחלקם טקסטים סופיים ובחלקם טיוטות ראשוניות.
פרקי הרומן המודפס פורסמו לראשונה בהמשכים בחודשים אוקטובר עד דצמבר 1856 בעיתון היומי "La Revue de Paris" ועוררו סערה. הספר דן לראשונה, ובאופן גלוי, בניאוף. עם פרסום פרקי הספר הועמד גוסטב פלובר לדין על פגיעה במוסר הציבורי. לאחר זיכויו במשפט, הפך הספר לרב-מכר. הספר מאדאם בובארי נחשב כיום כאחד הספרים הגדולים של כל הזמנים.
האתר,שהוא אינטראקטיבי, מזמין את מבקריו להעיר ולבקר את האינטרפרטציות של כתבי היד. התנגדויות שיאושרו על ידי מנהלי הפרויקט, ישולבו באתר.
הספרייה הדיגיטלית העולמית יוצאת לדרך
לפני כשבועיים כתבתי בבלוג על פרויקט הספרייה הדיגיטלית העולמית, שעומד לעלות ב-21 באפריל.
בידיעה שמתפרסמת היום ב"מעריב", מוזכר חלקו של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, בפרויקט שמשיק השבוע ארגון "אונסקו" בשיתוף עם 21 מדינות.
בפרויקט שיאפשר גישה חופשית לחומרים כמו: כתבי יד, מפות, ספרים נדירים, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, יציג חלק מאוסף המפות הנדירות של ארץ ישראל ובהמשך, סריקות של ספרים נדירים של הרמב"ם וכתבי יד.
מאתר הספרייה הלאומית:
חיבורי הרמב"ם כתבי יד ודפוסים קדומים
כתובת האתר: World Digital Library
ספר הוחזר לספרייה באיחור של…. 145 שנה
ידיעה שמופיעה בבלוג: The Centered Librarian מספרת על ספר, שנגנב מספרייה בארצות הברית על ידי חייל
אמריקאי והוחזר לספרייה לאחר 145 שנה. חוץ מכריכה רופפת במקצת, הספר היה במצב טוב.
הספר נלקח על ידי החייל, ב-11 ביוני 1864 מספרייה בוושינגטון קולג'.
מייק דאו שירש את הספר לפני 20 שנה, החזיר לאחרונה את הכרך הראשון של הספר: History of the War in the Peninsula and in the South of France From the Year 1807 to the Year 1814"
לספרייה האוניברסיטאית Washington and Lee library בוירג'יניה.
…הוא שמח לשמוע שהספרייה לא חייבה אותו בקנס!
למי שמתעניין, עותק של הספר מצוי בספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי ומיקומו 946.06 NAP
הגדת ראשי הציפורים
הגדת הפסח היא בין היצירות הרווחות ביותר בציבור היהודי, וגרסאות שונות שלה מצויות בידי קהילות יהודיות.
הגדת ראשי הציפורים, ההגדה האשכנזית המאוירת הקדומה ביותר ששרדה מחוץ לסידור התפילה, כוללת ציורי תנ"ך ומדרשים, איורי טקסט ומנהגים, וציורי הגאולה לעתיד לבוא.
מקורה של הגדת הציפורים בדרום גרמניה משנת 1300 בקירוב, והיא מצויה באוסף מוזיאון ישראל.
שמה נגזר מדמויות האדם המצוירות בה, שראשיהן ראשי ציפורים בעלי מקור גדול. השימוש הסתום בראשי ציפורים או בעלי-חיים אחרים במקום בפני אנוש נמצא גם בכתבי-יד ימי-ביניימיים אשכנזיים אחרים. הסבר שלם לכך עדיין לא נמצא, אך ייתכן שמקור הדבר בדיבר השני האוסר על עשיית פסל ותמונה. כל הגברים המתוארים בהגדה חובשים "כובע יהודי" מחודד שיהודי גרמניה בימי-הביניים חויבו לחובשו.
להגדה, מאפיינים מזהים לשיטה של איורי ההגדות האשכנזיות. רוב הציורים נמצאים בשוליים, יש רק שני דפי ציורים שלמים, אחד בתחילת כתבי היד ואחד בסופו. האיורים אינם מאורגנים בסדר כרונולוגי, אלא בהתאם לטקסט של ההגדה.
את הספר הכתוב בכתב אשכנזי מרובע מלווים איורים בשולי הכתוב, והוא כולל גם שני לוחות של ציורים בלבד ולוחיות למילות פתיחה. נראה ששם הסופר הוא מנחם, שכן אותיות שמו נרמזות בטקסט. באותה תקופה כתב אותו סופר את "מחזור לייפציג" וגם בו צוינו אותיות שמו בדרך דומה.
חג שמח !
הספרייה הלאומית, ירושלים – אוסף ספרים סרוקים -הגדות
אוסף הגדות עתיקות באתר אוניברסיטת ייל
אוסף הגדות סרוקות מתוך האתר: HebrewBooks.org