מאמר מעניין על ספריות בתי ספר בארץ ובעולם  שפורסם לראשונה בכתב העת "הד החינוך"  והתפרסם  בבלוג "חלון אחורי" שופך אור על ספריות אלה מהיבטים שונים – תפקוד, ארכיטקטורה ועיצוב ותקצוב. המאמר מסתמך על מומחים בתחום .

מובאים במאמר דבריהם של ד"ר גבי דותן ראש המגמה למידע וספרנות במכללה האקדמית בית ברל  שרואה בספרייה "מרכז מידע רב ערוצי "   ודבריו של יובל גורן בעל חברה שמתמחה בעיצוב וריהוט ספריות .

המאמר כולל תמונות של ספריות בתי ספר מהארץ והעולם  עם דגש על עיצוב, מיקום ופונקציונליות.

התמונות לקוחות מ – קריית חינוך למדעים, רחובות, תיכון סנט ניקולאסיום, אמסטרדם ו- בית ספר יסודי וחט"ב, פרדריקשאוון  

למאמר

תודה לורד רובין על המידע

מנועי חיפוש מאמצים בהדרגה טכנולוגיות סמנטיות . כבר בשנת 2003  גוגל רכשה את applied semantic.   מאוחר יותר Microsoft  הלכה בעקבותיה ורכשה  בשנת 2008 את powerset ואת  zoomix שתי חברות   מתמחות בתחום הטכנולוגיה הסמנטית. ההצהרה של גוגל משנת 2012  בדבר אימוץ טכנולוגיות סמנטיות מחזקת את  דבקות ענקיות החיפוש במגמה לאמץ טכנולוגיות סמנטיות

נשאלת השאלה כיצד ישפיע  הדבר על בעלי אתרי הווב בכול הקשור לאופטימיזציה של מנועי חיפוש וכיצד להיערך ?

Michalis 'Big Mike' Kotzakolios  בספרו Web 3.0  Semantic Search (זמין באמזון בגרסת קינדל)  כולל מספר המלצות  לבעלי אתרים.

המשמעות של טכנולוגיות סמנטיות מבחינת מנועי החיפוש הוא הבנת התכנים של דפי הווב בצורה טובה יותר ומעבר לאינדוקס וניתוח מ- text patten matching model  ל-  vector space model

מבחינת אופטימיזציה של מנועי החיפוש המשמעות היא מעבר מאופטימיזציה שמתמקדת במלים מסוימות לתפיסה של המשמעות הרחבה של התכנים ביחס לכול המלים והביטויים שבהם נעשה שימוש,  ואינדוקס דפי ווב באופן  שגם מלים וביטויים שאינם נמצאות בהכרח בתכנים  של הדפים יכללו באינדקס המשויך לאותם דפים וזאת  מפני שהם רלוונטיים למשמעות הרחבה של הדפים.

לאור זאת מומלץ על  שימוש רב ככל האפשר במלים  דומות או נרדפות ששייכות לנושא,  ולהימנע משימוש רב  באותו מונח.   כמו כן מומלץ לקצר  בתכנים  ולהסתפק ב- 350 -400 מלים מכיוון שככול שהדף ארוך יותר כן יקשה להבין  את המשמעות הנכונה שלו

המלצות נוספות הן  כתיבת הדף ב- HTML5  ושימוש נכון ב-.microdata  לבחינת השימוש הנכון ב-microdata  אפשר להשתמש בכלי הייעודי של גוגל לצורך כך   Structured Data Testing Tool

כמו כן  לאור המגמה של מנועי חיפוש להסתמך בתוצאות החיפוש על המעגלים החברתיים של המשתמש מומלץ לא להתעלם מ- Open Graph Protocol וזאת כדי לאפשר את הכללת דפי הווב בתוצאות החיפוש מבוססות המעגלים החברתיים.

מאחר ומנועי החיפוש כוללים באופנים שונים גם אלמנט אנושי וחברתי בדרוג התוצאות הרי בנוסף לטיפים אלה חשוב לדאוג שהמשתמש ירצה לשוב לדף ולכן חשוב שדפי הווב יהיו קלים לניווט ויכללו אלמנטים אטרקטיביים  תוך שימוש בכלים וווידגטים שיעשירו את חווית המשתמש. כול זה יעשה בתהליך מתמשך ודינמי כווב עצמו.

 סביבת המידע נמצאת בשינוי מתמיד. כיצד ניגש, נשתמש ונפיק תועלת  מהמידע בסביבה זו?  דו"ח IFLA  לשנת 2013    מזהה 5 מגמות על שממלאים  תפקיד חשוב בעיצוב האקוסיסטמה העתידית של המידע.

המגמות הן :

 מגמה 1 – טכנולוגיות חדשות שבו זמנית ירחיבו ויצמצמו את אלה  שיש להם גישה למידע. טכנולוגיות חדשות תהפוכנה את המידע לנגיש יותר מחד אך מאידך אנשים שלא יהיו להם מיומנויות מתאימות לא יוכלו להשתלב במספר גדל והולך  של תחומים.

 מגמה 2 – חינוך מקוון שיביא לדמוקרטיזציה של המידע הגלובלי. הזדמנויות הלימוד תגדלנה, תהפוכנה לזולות ונגישות יותר  ותהיה הכרה גדולה יותר בחינוך לא פורמלי.

 מגמה 3 – גבולות הפרטיות ושמירת המידע יוגדרו מחדש. כמויות מידע גדולות שנמצאות בידי ממשלות וחברות לצד שיטות מתוחכמות למעקב יהפכו את המעקב אחר הפרט לזול וקל יותר. למצב זה יכולות להיות השלכות חמורות לפרטיות המשתמש.

 מגמה 4 – חברות  מתוקשרות יאזינו ויעצימו קולות וקבוצות חדשים – יהיה עידוד של   תנועות ממוקדות נושא אחד על חשבון המפלגות הפוליטיות המסורתיות כמו כן תהיינה יוזמות ממשלתיות בתחום השירותים הציבוריים

 מגמה 5 – כלכלת  המידע הגלובלית תשנה צורה על ידי טכנולוגיות חדשות – המובייל, מדפסות תלת מימד, טכנולוגיות תרגום ועוד ישנו את כלכלת המידע ובסופו של דבר יסייעו לאנשים להישאר אקטיביים מבחינה כלכלית בשלב מאוחר יותר של החיים ומכול מקום.

 ממצאים אלו משקפים שנה של התייעצות עם מומחים מתחומי מחקר שונים  שמטרתה למפות שינויים חברתיים רחבים שקורים או יקרו בסביבת המידע.

 הדוח הוא יותר מאשר מסמך אחד, הוא כולל אוסף של מקורות שמסייעים להבין מה מקומן של הספריות בעולם משתנה זה

לדו"ח  IFLA

 דרוג QS    של האוניברסיטאות בעולם לשנת 2013/14  התפרסם לאחרונה. דרוג זה קיים החל משנת 2004 , במסגרתו נבחנים למעלה מ- 2000 מוסדות ומדורגים למעלה מ- 800.  400 האוניברסיטאות המובילות מדורגות באופן אינדיבידואלי. שאר האוניברסיטאות מדורגות על פי קבוצות .

 אפשר לסנן את תוצאות הדרוג על פי אזור ומקום ועל פי תחום מחקר.

על פי דרוג זה בישראל האוניברסיטה העברית נמצאת במקום ה- 141 , הטכניון במקום ה- 183 ,אוניברסיטת תל-אביב במקום ה- 196 , אוניברסיטת בן גוריון במקום ה- 331 , ואוניברסיטת בר-אילן בקבוצת האוניברסיטאות הנמצאות במקום ה- 661-700

 MIT    ואוניברסיטת הרווארד דורגו במקומות הגבוהים ביותר ..

 בדרוג נלקחו בחשבון 30 קריטריונים  ב- 8 קטגוריות : מחקר,תעסוקה, הוראה, תשתיות, בינלאומיות, ייחודיות בתחום מסוים , חדשנות ומעורבות.

פרטים נוספים באתר

 הגיליון האחרון של ARCL Instruction Section מקיץ 2013 מוקדש לנושא מדיה חברתית בספריות אקדמיות.

 מדיה חברתית מוגדרת בגיליון כ" “a collection of internet websites, services, and  practices that support collaboration, community building, participation and sharing"

 בעולם של ווב 2.0  הכלים של מדיה חברתית כוללים מגוון פלטפורמות חברתיות החל מפייסבוק וכלה באתרים לשיתוף קובצי וידאו כגון יוטיוב. כל אחד מהכלים שונה בפונקציונליות ובמנשק אך כולם תומכים בשיתוף.

 השימוש בפלטפורמות של מדיה חברתית נמצא בתאוצה בכלל  כולל במסגרות חינוכיות. בספריות המדיה החברתית משמשת בעיקר לצורכי שיווק- הודעות על אירועים, שירותים ומשאבים  אך  עדיין קצב אימוץ הפלטפורמות החברתיות לצורכי הדרכות לאוריינות מידע  איטי.

 מסמך זה  של ARCL בא לחשוף את הפוטנציאל של מדיה חברתית בהדרכות לאוריינות מידע בספריות.

המסמך  כולל  מגמות  וטיפים כולל דוגמאות של ספריות ואוניברסיטאות שרותמות את המדיה החברתית לצורכי אוריינות מידע . הדוגמאות כוללות פיתוח פורטלים אישיים לנושא מסוים, שימוש בפליקר כהכנה להדרכה על מאגרי מידע ושפה מבוקרת, שיתוף ציטוטים ב- ScoopIt ,  קבוצות ב- Diigo,  פיתוח מדריכים בנושא זכויות יוצרים  ועוד

 הדוגמאות מעידות על כך שספרני ההדרכה בספריות אקדמיות  מתחילים לאמץ את המגמה שמסתמנת בחינוך הגבוה בכול הקשור לשימוש במדיה חברתית  . הדוגמאות במסמך יכולות להוות השראה ולעודד  יצירתיות בשימוש במדיה חברתית לצורכי הדרכה ואוריינות מידע בספריות.

 למסמך המלא

 בזמן האחרון,  לאחר שנודע  שהסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב  אספה מידע של משתמשים ישירות מחברות אינטרנט אמריקאיות כגון פייסבוק וגוגל  במטרה לעקוב אחרי אנשים מחוץ לארה"ב, התעוררה בעיית שמירת פרטיות המידע ברשת ביישומיים  שונים כולל  מנועי חיפוש

 בזמנו כתבתי פוסט בבלוג על מנועי החיפוש StartPage   ו- Ixquick  ששומרים על פרטיותו של המשתמש יותר מאחרים. גם DuckDuckGo  נמנה על מנועים מסוג זה ובעת האחרונה נרשמה עליה בתעבורה של מנועי חיפוש אלה.

  מנוע נוסף פחות מוכר שנמצא עדיין בגרסת ביתא  ששייך לקטגוריה זו הוא  Zeekly. על פי מה שנכתב באתר Zeekly  מחפש במקורות מידע שונים בווב – גוגל, יאהו, בינג , אמזון, יוטיוב ובאינדקס עצמאי משלו ומציג את המידע בסביבת מידע  מאובטחת ומוצפנת ששומרת על הפרטיות . הוא אינו שומר היסטוריה של חיפושים ומשתמש בפרוטוקול תקשורת שמאפשר תקשורת מאובטחת ומוצפנת – 2048-bit SSL.

 העובדה שהוא לא משתמש רק במנועי חיפוש אחרים אלא גם בזחלן ובאינדקס עצמאי משלו מייחדת אותו ממנועי החיפוש האחרים בקטגוריה מנועי החיפוש ששומרים על הפרטיות שהוזכרו לעיל.

 אפשר להגביל את החיפוש מראש לסוגי חומרים שונים – תמונות, וידאו, חדשות, אודיו,ויקי, ספורט, אמזון, בלוגים, PDF   , פורומים ומלונים . יש למנוע  גם מנשק לחיפוש מתקדם שמאפשר גם הגבלה לדומיין מסוים .

 למנוע

הצורך למדדים להערכה אינדיבידואלית  של  חוקרים  באוניברסיטאות ובמכוני מחקר גדל . המדד  h-index  שפורסם ב- 2005 נתן לכך תאוצה.

מדד  h- index תואר כמדד מושלם להערכה של חוקר בודד.  אך לאחרונה התגלו במדד זה הרבה חסרונות מלהפוך אותו למדד מושלם . אחד החסרונות העיקריים  הוא שאי אפשר להשתמש בו להשוואה בינתחומית.

אף אחד מהמדדים הביבליומטריים  אינו מתיימר להיות מדד מושלם. עובדה זו מעלה את השאלה כיצד להשתמש במדדים ובמידע סטטיסטי ?

נושא זה נדון במושב מיוחד בכנס ISSI 2013 שנערך ביולי 2013 בוינה . הנושא המרכזי במושב היה כיצד ליישם ולא ליישם מדדים להערכה מדעית של חוקרים, נושא זה חשוב  במיוחד לאור העובדה שמדדים אלו משמשים את הנהלות הממסד האקדמי לצורך קידום חוקרים

נקודת המפתח הייתה נושא האחריות. ברור שהחוקרים עצמם והגופים המעריכים צריכים לשאת בעיקר האחריות לשימוש במדדים. בכול מקרה הם צריכים להסתמך על הנחיות ברורות מהמומחים הטכניים. היכן ימצא האיזון?  האם הדבר יהיה נתון לשיפוט האוניברסיטאות עצמן?  האם association of scientometricians צריכה להעיר על יישומים לא נכונים. . הבעיות לא נפתרו במושב  אבל הושג קונסנזוס שיש צורך ביתר הנחיות והדרכה  מצד אנשי הביבליומטריקה ושלחוקרים תהיה כתובת ברורה לשאלות בדבר יישום אינדיקטורים על ידם או על ידי המעריכים שלהם

בהקשר זה חשוב לציין את – The San Francisco Declaration on Research Assessment DORA -יוזמה שתחילתה  בסוף דצמבר 2012 של -American Society for Cell Biology ASCB וקבוצה של עורכים ומולים של כתבי עת אלקטרוניים שהכירו בצורך לשפר את הדרכים להערכת מחקר מדעי . היום  DORA היא יוזמה בינלאומית  שכוללת את כול תחומי המחקר. ארגונים כבודדים שחשובה להם הערכה מדעית מתאימה נקראים לחתום על ההצהרה.

לכתבה בנושא

 המאגר הרפואי Pubmed  ומנוע החיפוש המדעי Google Scholar  שניהם  כלים חופשיים. עם גידול  השימוש בגוגל סקולר גם לחיפושים בתחום הרפואה,  מעניין  לערוך השוואה בין שני הכלים.

 מחקר שתוצאותיו התפרסמו  בגיליון אוגוסט  2013  של כתב העת  Journal of Medical Internet Research   עשה זאת. המחקר השווה את יעילות אחזור המידע של ספרות רפואית קלינית  בין  גוגל סקולר  ו- Pubmed .

 ההשוואה בוצעה על ידי 100  שאילתות מתחום  הנפרולוגיה שבוצעו בשני הכלים. מילות החיפוש לצורך החיפושים סופקו על ידי מומחים בתחום. ההערכה נעשתה על ידי השוואה של ההחזר והדיוק – 2 מדדים שימושים ומקובלים בהערכת מערכות מידע על פי פרדיגמת המערכת. נבדקו 40 תוצאות ראשונות בכל אחת מהמערכות. בנוסף לבדיקת שיעורי ההחזר והדיוק  נבדק  גם אחוז המאמרים  בטקסט מלא מתוך המאמרים הרלוונטיים שאוחזרו בכול אחת מהמערכות.

המחקר מצא שגוגל סקולר אחזר פי שניים מאמרים רלוונטיים מ- Pubmed ופי שלוש  מאמרים רלוונטיים בטקסט מלא.

 בהתחשב בעובדה שנבדקו 40 תוצאות ראשונות , יתכן שהיתרון בשיעורי הרלוונטיות של התוצאות בגוגל סקולר נבע מהאופן השונה של הצגת התוצאות בשתי המערכות ומהעובדה שגוגל סקולר מדרג את התוצאות על פי מידת הרלוונטיות. כאשר נלקחו בחשבון כל התוצאות ולא רק 40 התוצאות הראשונות שיעורי ההחזר היו דומים בגוגל סקולר ו- Pubmed ,  בעוד ששיעורי הדיוק  היו טובים יותר ב-Pubmed .  ממצאים אלה דומים לממצאי מחקרים קודמים בהם נערכה השוואה בין שני הכלים בתחומי רפואה אחרים. שיעורי ההחזר גדולים יותר בגוגל סקולר לעומת שיעורי דיוק גדולים יותר ב- Pubmed .

 בכל מקרה,  בהתחשב בעובדה שבדרך כלל  המשתמש לא בודק את כול התוצאות,  מסקנת המחקר על פיה מתוך 40 התוצאות הראשונות שיעורי המאמרים הרלוונטיים ואלה שנמצאו בטקסט מלא היו גבוהים יותר בגוגל סקולר, משמעותית  למשתמש.

להכללת התוצאות יש צורך  במחקרים דומים בתחומי רפואה נוספים .

 למאמר  המלא

היום בעולם ה-Big Data      נשאלת השאלה כיצד אפשר להשתמש בנתונים אלה לבניית אסטרטגיה שיווקית.

אחד הכלים החזקים לניתוח נתונים הוא Google Analytics  הידוע,   אך מעבר ל-Google Analytics  קיימים כלים נוספים שכדאי להכירם.

כתבה שהתפרסמה ב- Search  Engine Watch סוקרת 3 כלים מסוג זה:
Followerwonk –  כלי פילוח חזק שיכול לסייע להשתמש בעוקבים בטוויטר בצורה אפקטיבית

Tag Manager –  כלי לניהול ויצירת תגיות. תיוג מסייע בפלטפורמות שונות – אתרים, ערוצי מדיה חברתית וכו' להבנה טובה יותר של התנהגות המשתמשים .  Tag Manager מאפשר ניהול יעיל יותר של פעולת התיוג וחוסך זמן יקר
Fliptop – כלי ניתוח חברתי שמסייע בשילוב מידע חברתי לצורך פילוח צרכנים פוטנציליים . כפי שמסביר  Dan Chiao סמנכ"ל בחברה  :
"Fliptop helps brands understand who their subscribers are, what the overlap is between their Twitter, Facebook and email subscribers, and who is most engaged socially with their brand,"

פירוט יתר כולל דוגמאות ותיאור מקרים לשימוש בכלים אלו אפשר למצוא בכתבה

Kadaza הוא מדריך ששם לו ליעד  לשמש כעמוד שער  לווב  כפי שהגדיר זאת  באתר : "Let's create world's most reliable website encyclopedie".

האתרים במדריך נבחרים על ידי צוות המפתחים  ומסודרים בקטגוריות נושאיות . אפשר לדפדף בקטגוריות השונות גם על פי רשימה אלפביתית. האתרים בכול אחת מהקטגוריות מוצגים בצורה ויזואלית – מוצג הלוגו של כול אחד מהאתרים. בנוסף למנשק הוויזואלי שמקל על הניווט, הקטגוריות מוגדרות  בצורה שמקלה על הדפדוף, כולל הגדרת פונקציות פעולה ולא רק שמות. כך למשל באות "c"   אפשר למצוא create a website" " או "create blog"   ובדפים המקושרים אפשר לראות בצורה ויזואלית יישומים רלוונטיים.

כפי שמוגדר באתר, Kadaza  הוא למעשה תוצאה של מחקר  שמצא שרק חלק קטן מאתרי הווב נמצא בשימוש אינטנסיבי   ואת אותם אתרים בחרו מפתחי המנוע להציג כדי להקל על החיפוש.

כפי שצוין לעיל האתרים הם אתרים נבחרים . למפתחי אתרים יש אופציה לשלוח את  כתובות עמודי הבית שלהם כדי להכלילם במדריך.

מאפיין נוסף של  Kadaza  בהתאם למטרה המוצהרת שלו לשמש כדף שער  ויזואלי לווב היא האפשרות בעמוד הבית לחפש בכול אחד ממנועי החיפוש העיקריים – גוגל, יאהו, בינג וגם ב- Youtube  וב-   Wikipedia.  בנוסף אפשר להגביל את החיפוש לאתרי ווב, וידאו  ותמונות .

קיימת אפשרות גם להתאמה אישית של הדף.

Kadaza אמנם אינו יישום חדש אך  הוא גדל ומתחדש מדי יום , הוא לא כל כך מוכר ואולי כדאי להכירו.

לאתר

ב- 23 ביולי 2013  גוגל  רשמה לזכותה פטנט חיפוש נוסף והפעם בתחום החיפוש החברתי . הפטנט אושר  לחברה  על ידי משרד הפטנטים האמריקאי  והוא תומך בסינון מידע חברתי בתוצאות החיפוש. סינון תוצאות החיפוש נעשה על פי הגרף החברתי והנוכחות החברתית של המשתמש כלומר מתבצע זיהוי תכנים שנוצרו על ידי אחד או יותר ממשתמשי הרשת החברתית של המשתמש –  יוצגו תוצאות חיפוש שמתבססות על תכני ווב שנכתבו, שותפו או צוינו ב-  like על ידי אנשים ברשת החברתית של המשתמש, בהקשר זה מן הראוי לציין שהרשת החברתית גוגל פלוס מנתה  במאי 2013 למעלה מ- 500 מיליון משתמשים רשומים מתוכם 225  מיליון משתמשים פעילים.

פטנט זה הוא רק ציון דרך נוסף במגמה של הדמיון המסתמן בין רשתות חברתיות ומנועי חיפוש. בינג בסרגל החברתי שלו משלב מידע מהרשת החברתית פייסבוק כולל המלצות מחברים, גוגל משתמש במידע מגוגל פלוס לדירוג תוצאות החיפוש, ומנוע החיפוש החדש של פייסבוק דולה מידע  מחברים כולל שמות ותמונות.

מסתבר שהאלמנט של החיפוש החברתי היה קיים כבר מראשית דרכם של מנועי החיפוש. אינפוגרף של חברת  Yext ממחיש את התופעה החל מ- 1990 ועד היום. התופעה החלה ב- 1990 בחיפוש ב-Archie   והמשיכה בפונקציות שונות בהן נטל חלק הגורם האנושי /חברתי במנועי החיפוש השונים: Yahoo, Google, TripAdvisor, Digg, Reddit, Yelp, Foursquare  ולאחרונה פייסבוק עם גרף החיפוש.

נוכח מצב זה סביר להניח שהחברה שתצליח לשלב בהצלחה ובצורה היותר טובה מדיה חברתית בתוצאות החיפוש  תזכה בעתיד בציון הגבוה ביותר במדד  ACSI   – The American Customer Satisfaction Index

ACSI   – The American Customer Satisfaction Index  הוא מדד כלכלי לאומי של הערכה ושביעות רצון הצרכנים האמריקאים ממוצרים ושירותים. מדד ACSI מיולי 2013 מבוסס על סקר שביעות רצון של 70000   צרכנים מ-230 חברות ב- 43 תעשיות ו-10 מגזרים כלכליים , למעלה מ- 130 משרדי ממשלה, סוכנויות ואתרי ווב. המדד משתמש בסולם של 100 נקודות.

 על פי מדד יולי 2013  האתרים החברתיים הפופולריים ביותר ממשיכים לקבל את הציונים הנמוכים ביותר. Facebook   ו- LinkedIn קיבלו את הציון הנמוך ביותר –  62  נקודות. נראה שנושא שמירת הפרטיות היה בעוכריה של פייסבוק. Pinterest זכתה לציון הגבוה ביותר בין הרשתות החברתיות – 72 נקודות ואחריה Google+      ו- YouTube עם ציון של 71 נקודות. Twitter  עלה בנקודה אחת יחסית לשנה החולפת וזכה לציון של 65 נקודות – ציון שהוא עדיין נמוך מהממוצע בקטגוריה זו. נראה שבעיות יכולת ודיוק בחיפוש  עומדים בעוכריו של טוויטר

 גם השנה וויקיפדיה זכתה בציון הגבוה ביותר מבין האתרים החברתיים – 78 נקודות .

 באופן כללי מנועי חיפוש זכו לציונים גבוהים יותר מהאתרים החברתיים. אך גם כאן המגמה היא של ירידה  . בשביעות הרצון ממנוע החיפוש גוגל נרשמה ירידה של 5 נקודות והציון שקיבל- 77 הוא הנמוך ביותר שלו בהיסטוריה של ACSI  . אך עדיין הציון שלו גבוה משאר מנועי החיפוש והפורטלים- בינג ויאהו – 76 , MSN – 74, AOL – 71  .   באופן כללי הציון לו זכו מנועי החיפוש והפורטלים הוא הנמוך ביותר מאז 2007 . נראה שהתסכול של המשתמשים מאיכות הפרסומות ומהירות תגובה היו אחראים לירידה זו

 לממצאים נוספים ומידע נוסף

ב- 8 ביולי יאהו  הורידה את מנוע החיפוש בן 18 השנים ALTAVISTA  .  לכבודו של מנוע וותיק זה ולזכר הימים בהם  היו שחקנים רבים  במגרש החיפוש התפרסמה כתבה  שיכולה להיות שימושית ובה סקירה קצרה על 10 מנועי חיפוש ייעודיים שמתוארים כמנועי חיפוש שעדיין מסוגלים לעשות את מה  שגוגל אינו יכול.

המנועים אינם חדשים ורובם מוכרים אבל בכול זאת אולי כדאי לצרכים מסוימים לזכור גם אותם. הבולטים בהם:  The Wayback Machine  ארכיון הווב , Wolfram Alpha  The "computational knowledge engine" שגוגל החל לשלב תוצאות ממנו במנוע החיפוש שלו, Creative Commons Search  לחיפוש  פריטי מידע  במסגרת הרישיון הגמיש של creative commons  , Duck Duck Go שאינו שומר היסטוריה של חיפושים ובכך שומר על הפרטיות של המשתמש, מסנן ספאם, מנסה לענות על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים , Giphy ו- TinEye מנועי חיפוש ייעודיים ובעלי מאפיינים ייחודיים לתמונות ועוד

מידע נוסף בכתבה

הרבה  חומר רפואי נמצא היום ברשתות חברתיות.   לעתים החומר שנמצא ברשתות אלה חשוב ויכול לסייע הן לחולים והן לרופאים כי הוא בדרך כלל מידע עדכני ודינמי שמושתת לרוב על הניסיון וההתנסות  של החולים והרופאים, אבל  לעתים הוא יכול להיות גם מידע שגוי , לא מהימן ומטעה. לכן חשוב שהמידע יעבור בקרת איכות .

זוהי מטרתו של מנוע החיפוש – Webicine.

על פי מה שנכתב באתר, מנוע החיפוש כולל מקורות מידע איכותיים ומהימנים מיישומי ווב 2.0  – בלוגים, קבוצות בפייסבוק, טוויטר וערוצי יוטיוב. המנוע מכסה נכון להיום 5000   מקורות מידע,  140 נושאים ב- 20 שפות.  אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות – קטגוריות נושאיות, סוגי מקורות ושפות

היעד של המנוע כפי שאופיין על ידי ארגון הבריאות העולמי וכפי שהוצג ב- Yale-, Stanford, Harvard  הוא לאפשר לחולים ולאנשי המקצוע שימוש בטוח ויעיל ברשת האינטרנט. הצוות האחראי על המנוע כולל אנשי מקצוע ויועצים שנחשבים  גּוּרוּאִים ב- e-health בתחומם וארצותיהם. מיסדה של Webicine  הוא ד"ר  Bertalan Meskó שידוע גם בשם  Dr. Twitter or Dr. House on Twitter ומראיון עימו שפורסם ב- 17 ביוני 2013 אפשר ללמוד על תהליך  העבודה ב-Webicine – תהליך שמטרתו להבטיח איכות.

לאתר

iSEEK -Education כפי שכתוב באתר הוא מנוע חיפוש שכולל אתרים איכותיים ומיועד לסטודנטים, מורים  ולקהל הרחב. אפשר להגביל מראש את החיפוש למקורות מתחום החינוך על ידי בחירה בלשונית Education , להרחבת החיפוש אפשר לבחור בלשונית Web.ממעט החיפושים שערכתי נראה שהוא מיועד יותר ל-K-12 .

למנוע החיפוש יש מספר מאפיינים ייחודיים שהופכים את החיפוש לאיכותי ונוח יותר. הוא תומך בחיפוש בשפה טבעית, בתהליך החיפוש הוא יוצר on the fly  אשכולות  בהם אפשר לעדן את שאילתת החיפוש. האשכולות כוללים אשכולות נושאיים, מקומות, ארגונים, תאריך, ואשכולות ייחודיים לתחום החינוך:  מערכי שיעורים, רמות חינוך ועוד. כמו כן אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי מקור – iSEEK Authoritative ו- General Web . מקורות המידע בקטגורית ה- Authoritative הם מקורות שנבחרו ידנית על ידי אנשי חינוך ומתעדכנים מדי שבוע. יש לציין שבמעט החיפושים שערכתי, בניגוד למצופה, התוצאות בקטגוריה  General Web היו רלוונטיות יותר .

הרשמה חופשית למנוע מאפשרת יצירת חשבון אישי בו אפשר ליצור ספרייה אישית של  אתרים מועדפים ומנוע החיפוש מאפשר לחפש רק בה, דרך לשונית החיפוש MySeek  שמתווספת לשתי  לשוניות החיפוש הקיימות: education   ו- Web . אפשר ליצור גם פורטל אישי ולהוסיף לו מבחר יישומים וגדגטים – Portlets מוצעים.

למשתמשים יש גם אפשרות להמליץ על אתרים להוספה למנוע. , האתרים המומלצים  ייבחנו לצורך הכללתם במנוע על פי קריטריונים מוגדרים  לאיכות

למנוע החיפוש