נאס"א וגוגל יקימו בית ספר לתחומי חדשנות

סוכנות החלל האמריקנית, נאס"א, וגוגל הכריזו על הקמת בי"ס חדש בשם Singularity University, שיעמוד בראשו כנשיא המדען, הסופר והעתידן המפורסם ד"ר ריימונד קורצווייל. בית הספר יעסוק בנושאי חדשנות וימוקם באופן זמני בקמפוס של נאס"א בעמק הסיליקון שבקליפורניה.

מסלול הלימוד באוניברסיטת סינגולריטי יהיה בן תשעה שבועות ויילמדו בה קורסים בנושאים כמו תבונה מלאכותית, ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה, כשהמטרה היא ללמוד את הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות ולצפות כיצד ישפיעו ההמצאות הטכנולוגיות על האנושות. "אנו מצויים עתה בעיצומו של מסלול תלול ומואץ בהתקדמות טכנולוגיות מידע במגוון רחב של תחומים, כמו בריאות, ננו-טכנולוגיה ותבונה מלאכותית", אמר ד"ר קורצווייל לאחר ההודעה על מינויו. "רק הטכנולוגיות המתפתחות האלה מסוגלות להשפיע על האתגרים הגדולים העומדים בפני האנושות – החל באנרגיה וסביבה, ועד מחלות ועוני".

לדבריו, "המיקוד החזק של אוניברסיטת סינגולריטי בלימוד בין תחומי נועד לטפח מנהיגים, שייצרו עולם עתידי מיוחד, יצירתי ופורה. המשמעות של 'חוק ההאצה' (שלטענתו הוא הרחבה של חוק מור לגבי צמיחה אקספוננציאלית בהתקדמות המדעית) היא, שהטכנולוגיה תהיה בעוצמה של פי מיליון מאשר עכשיו, והיא עשויה לחולל שינויים עמוקים ומרחיקי לכת בקרב האנושות. אחד מהיעדים של בית הספר הוא ממש לצלול לעומק הטכנולוגיות הצומחות האלה, כדי ליצור הקשרים ביניהן וליישם את הרעיונות האלה באתגרים הניצבים בפני האנושות".

בקיץ הקרוב יפתח בית הספר את שעריו ל-30 הסטודנטים הראשונים מרחבי העולם. בהמשך, יוגדלו הכיתות ל-120 סטודנטים. המחיר: 25 אלף דולרים (יהיו גם מלגות).

בית הספר יציע גם מסלולי לימוד של שלושה ימים ועשרה ימים למנכ"לים ובעלי תפקידים בכירים, שייתנו להם אפשרות לחזות קדימה ולהחליט אילו טכנולוגיות עשויות לשנות את החברות והתעשיות שהם פעילים בהן בחמש עד עשר השנים הבאות.

שמו של בית הספר נגזר מספרו השנוי במחלוקת של ד"ר קורצווייל, שפורסם ב-2005, בשם "The Singularity is Near" , שבו הוא טוען כי ההתקדמות האקספוננציאלית של הטכנולוגיה תשנה את החברה משום שייוצרו מחשבים שיהיו "חכמים" יותר מבני האדם. לטענתו, הקפיצה המהירה בכוח המיחשוב תניע התקדמות גם בתחומים אחרים וביחד הם יתרמו לפתרון בעיות גלובליות, כמו שינויי אקלים, עוני, רעב ומחלות.

 

אידיש – שפה חיה?

למעלה מ 10,000 כותרים ביידיש – אולי יותר ממחצית ממה שפורסם אי פעם בשפה – נגישים כעת באופן מקוון במסגרת פרויקט משותף בין
National Yiddish Book Center השוכן במסצוסטס לבין ארכיון האינטרנט בסן פרנסיסקו.
הסריקה החלה לפני 10 שנים בחסות  Steven Spielberg Digital Yiddish Library, בעלות של 5 מיליון דולר.  את הספרים ניתן להוריד למחשב, להדפיס או לדפדף, ללא תשלום.
לדברי אהרון לנסקי, נשיא המרכז לספר האידי, המטרה הראשונית היתה שימור והדפסה מחדש.

Now that the books are online, it has been liberating for us. Yiddish books are safe and available to everyone. Now we are shifting to education

לאתר > Yiddish Books Online
לרשימת הנושאים
על אהרון לנסקי האיש שהציל את האידיש

מידע הולך ונעלם…

כתבה מענינת שמתפרסמת היום במוסף אונליין של מעריב, בשם: "בעקבות הקובץ האבוד" .
מנהלת הספרייה הבריטית, ליין ברינדלי, מתריעה בפני מצב בו היסטוריונים יעמדו בפני "חור שחור" של איבוד מידע, אם לא ינקטו פעולות מידיות לשימור אתרים ותיעודים דיגיטליים אחרים.
"למרבה האבסורד, נראה שדווקא העידן הדיגיטלי – שבו המידע הפך לזמין ונגיש כל כך – הולך לעשות לחוקרי ההיסטוריה העתידניים חיים קשים במיוחד. האבולוציה של המידע ושמירתו התפתחה בצורה משמעותית במיוחד, וההיסטוריונים שיהיו מעוניינים ללמוד על חיי האנושות במאה ה-21 יצטרכו לחפש קבצים דיגיטליים במקום מגילות חרס. "
בכתבה מובעת דאגה לאותם החומרים ששמורים כקובץ דיגיטלי, ועלולים להעלם או שהפורמט בו הם נשמרים היום, יהיה מיושן ולא יתאים לפורמט העתידי.

מנהלת הספרייה הבריטית שזיהתה את מצוקת שימור המידע, עורכת את ההשוואה הבאה: "ממש כפי שמשפחות שומרות תמונות דיגיטליות על מחשבים שאולי לא יעברו לצאצאיהן לעולם – כך נמצאת המורשת הבריטית בסכנה, על רקע התפתחות האינטרנט והפיכת טכנולוגיות מסוימות למיושנות".
הספרייה הבריטית מתכננת ליצור ארכיון כולל של חומר "בן חלוף" כמו: ספרים, מגזינים, עיתונים והקלטות שנאספו במשך מאות שנים. 
ומה קורה בארץ? המצב לא הרבה יותר טוב.  הגופים הממשלתיים לא מעבירים את הרשומות האלקטרוניות לגנזך, כפי שהם נוהגים לגבי חומר מודפס. גנזך המדינהאינו ערוך לקליטת רשומות אלקטרוניות ולהצגתן.
אתר אוסף התצלומים הלאומי, שאמור לשמש כארכיון לאומי חשוב, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1998.

בניגוד לישראל, ב-2007 עבדה הספרייה הבריטית עם מיקרוסופט ועם הארכיון הלאומי, כדי למנוע את "תקופת ימי הביניים הדיגיטלית", על ידי פתיחת מיליוני קובצי מחשב בלתי ניתנים לקריאה.

היסטוריונים מתייחסים לחלק מהמידע האלקטרוני של היום כמורשת חיונית הדורשת הגנה.
טריסטראם האנט מאוניברסיטת לונדון אומר כי "למוסדות המרכזיים – כמו הגלריה הלאומית, הבית הלבן או משרד ההגנה – חשוב מאוד לשמור על תחלופת מכתבי דואר אלקטרוני".
כמובן שגם איסוף כזה חייב להיות סלקטיבי. מצד אחד, אני מיצרים המון מידע אך מצד שני לא בהכרח חשוב לשמור על כולו. ולכן חושב הנטר שעל הספריות והמוסדות האחרים להיות סלקטיביים.

לכתבה המלאה מתוך מעריב אונליין

לכתבה המקורית  מתוך הגארדיאן