Academic Earth מאפשר גישה לקורסים והרצאות בתחומי עניין שונים, באמצעות טכנולוגית הוידיאו.
שימוש בטכנולוגיה זו הופך את תוכן החומר הנלמד לזמין ומקוון, מאפשר למשתמשים בכל העולם סביבה לימודית אחרת והכל ללא תשלום.
ניתן לשמוע הרצאות מהאוניברסיטאות: Yale, Berkeley, Princeton, Harvard, ,Stanford, MIT .
המטרה להביא את התוכן הטוב ביותר למקום אחד וליצור סביבה שבה התוכן יהיה נוח לשימוש.

סיומות של קבצים מלמדים על סוג המידע בקובץ – תמונה, קובץ וורד וכולה. הסיומת גם מאפשרת למערכת ההפעלה, לדעת באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. לא תמיד קיים שיוך במחשב בין הסיומת של הקובץ והיישום בו ניתן לראות את הקובץ, ואז אנו נדרשים להגדיר זאת בעצמנו כדי שנוכל לראות את הקובץ.

לעתים אנו מקבלים קובץ עם סיומת לא מוכרת ולא יודעים באיזו תוכנה לפתוח את הקובץ. כדאי במקרה זה לנסות את האתר Dot What!? שהוא מאגר  ייעודי לסיומות קבצים. אפשר לחפש במאגר על פי סיומת של קובץ ולקבל מידע מפורט על סוג הקובץ, התוכנה שבה ניתן לראות את הקובץ, סוג המידע בקובץ, מערכת ההפעלה התומכת בו והערות נוספות על הקובץ והתוכנה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי קטגוריות של סוגי קבצים כגון: קבצי אודיו, קבצי גיבוי, קבצים מכווצים, קבצי נתונים, קבצי תמונות, קבצי טקסט, וידאו, קבצי הפעלה, פונטים, משחקים, קבצי מערכת, ווב ועוד. ניתן לדפדף גם על פי רשימה אלפביתית.

ניתן להוסיף ולערוך סיומות של קבצים. אלה יעברו עריכה לפני פרסומם לציבור.

אל המאגר

Nature Education מציעה לסטודנטים ולמרצים בגנטיקה את Scitable – אתר בעל אופי שיתופי ללימוד והוראה. Scitable מציע לסגל ההוראה בתחום הגנטיקה ספרות מחקרית וכלים להוראה מקוונת. מרצים יכולים לפתח ולשתף חומרי הוראה, וסטודנטים יכולים להשתמש במשאבים המוצעים ב- Scitable לצורך הכנת הפרויקטים שלהם ושיפור הבנתם את מדע הגנטיקה.
התכנים באתר עברו שיפוט (peer reviewed) על ידי צוות העריכה של Nature Publishing Group וצוות עריכה מיוחד של מרצים בגנטיקה.

באתר חדרי לימוד וירטואליים לתתי נושאים בתחום הגנטיקה כגון: גנים ומחלות, גנטיקה וחברה, כרומוזומים וציטוגנטיקה. בחדרים אלה אפשר למצוא מאמרים, יישומים, עמיתים וקבוצות מהקהילה האקדמית שנרשמו לחדרים אלו, וקישורים לדיונים מתמשכים בנושאים השונים. כדי להשתייך לקבוצה מסוימת, ליצור קבוצה, להזמין ולשתף סטודנטים ומרצים מרחבי העולם בנושא מסוים, יש להירשם באתר. ההרשמה חופשית.
ניתן גם להגדיר קבוצה כפרטית ואז הדיונים ושאר המשאבים של הקבוצה פתוחים אך ורק לחברי אותה קבוצה. . מאמרים בלבד ניתנים לשיתוף גם למי שאינו רשום באתר.

לחברים הרשומים באתר ניתנת גם האופציה להשתמש בספרייה אישית – ""My Locker על מנת לשמור חומרים שונים כגון: מאמרים, אנשים, קבוצות ודיונים.

האתר מהווה מודל מעניין לכלי הוראה ולימוד חופשי שמשלב מידע מדעי מהימן ופלטפורמה חברתית, לשירות סטודנטים ומרצים ברחבי העולם. יישומו של מודל זה גם לתחומי מחקר נוספים, כפי שמתוכנן בעתיד, תהיה יזמה מבורכת.

אל האתר
שאלות נפוצות
הודעה על השקת האתר

העיתונות היהודית במגוון שפותיה היא מקור מידע ראשון במעלה להיסטוריה ולתרבות של יהודי העולם ושל ארצות מושבם בתקופה המודרנית. האתר "עיתונות יהודית היסטורית" מביא את מהפכת המחשוב לתחום זה, ומציע את האפשרות לבצע חיפוש מלא בכל המלל שפורסם בעיתון מסוים לאורך כל שנותיו. האתר מבקש להעלות על רשת האינטרנט את מרבית העיתונים וכתבי העת היהודיים שיצאו לאור בעבר, כולל עיתונים נדירים ביותר שהגישה אליהם הייתה עד כה בלתי אפשרית.

אתר עיתונות יהודית היסטורית הוקם בשיתוף פעולה בין הצוות של פרויקט דיגיטציה של אוניברסיטת תל-אביב לבין הספרייה הלאומית. הוא כולל גרסאות אלקטרוניות מלאות – ברות חיפוש בטקסט המלא של העתון – של עיתונים יהודים מתקופות ומקומות שונים(לא להתבלבל עם הפרויקט הקודם של הספרייה הלאומית – אתר עיתונות עברית היסטורית).

כרגע באתר 7 עיתונים ובקרוב יצטרף עיתון שמיני – "דבר".

האתר הוא בשלוש שפות: עברית, אנגלית וצרפתית.

ניתן להיכנס לאתר בכתובת http://jpress.tau.ac.il/view-hebrew.asp או דרך רשימת מאגרי המידע באתר הספרייה למדעי החברה ולניהול.

גוגל השיקה שכבה חדשה לתוכנת Google Earth אשר מאפשרת לכם לשוטט ברחבי רומא העתיקה, להכנס לתוך מבנים ולקבל מידע היסטורי מפורט על אתרים שונים. זום על המפה יאפשר למשתמש לבקר בפורום של יוליוס קיסר, לעמוד במרכזו של הקוליסאום או לסייר בזירת הגלדיאטורים.
משתמשי התוכנה יוכלו מעתה לטייל בדגם תלת מימדי מפורט של רומא העתיקה, בדיוק כפי שנראתה העיר בשנת 320 אחרי הספירה. 

הדגם כולל יותר מ 6,700 מבנים. ניתן ללמוד עוד על חלק מהמבנים המרכזיים על ידי לחיצה על יותר מ -250 סמנים המקשרים לאתרי מידע מהימנים במגוון שפות :אנגלית, גרמנית, ספרדית, פורטוגזית ברזילאית, צרפתית, איטלקית, יפנית, רוסית, הולנדית.
כל המידע הזה, אמור לספק למשתמש תחושה אוטנטית של החיים כפי שהתנהלו ברומא העתיקה.

המודל התלת מימדי מבוסס על מודל פיזי של העיר המכונה "Plastico di Roma Antica",
שנוצר על ידי ארכיאולוגים בשנים 1933-1974 ונמצא בגלריה מיוחדת במוזיאון לתרבות רומית, ברומא.

התוכנה עוצבה בשיתוף של גוגל עם Rome Reborn Project 2.0 באוניברסיטת וירג'יניה.
לדברי ברנרד פישר מאוניברסיטת וירג'יניה, פרויקט זה הוא המשכו של מחקר בן 500 שנה שנערך על ידי חוקרים, אדריכלים ואמנים מאז הרנסנס, אשר ניסו לשחזר את ההריסות של העיר העתיקה בעזרת מילים, מפות ותמונות.
רומא העתיקה, היא העיר ההיסטורית הראשונה ש-Google Earth העלתה.

למידע נוסף מתוך: Google Earth Blog

את התוכנה (Google Earth 4.3 (beta ניתן להוריד בכתובת: http://earth.google.com/rome

מידע רב מצטבר באוניברסיטאות, והספריות הן הגוף המרכזי שדרכו ניתן לגשת לאוספים.
אוניברסיטאות רבות בארה"ב ומחוצה לה מציעות את האוספים שלהן לכל.
אוספים אלה כוללים ארכיונים דיגיטליים של כתבי יד, אומנות, טקסטים קלאסיים,לימודי דת, מידע רפואי ומשפטי, מפות, מקורות למחקר ועוד.

האוספים הדיגיטליים הם בתחומי ידע שונים לדוגמה:
• אוניברסיטת הארווארד מציעה כתבים עתיקים מתחום ההיסטוריה של הרפואה כגון :
Hawthorne, George Stewart. The prevention and treatment of epidemic cholera :and its true pathological nature, in a series of letters. Cleveland : M.C. Younglove & Co., 1849
• אוניברסיטת ייל מציעה את אוסף התיזות הדיגיטלי שלה מתחום הרפואה – חלק מהחומר חופשי לכל וחלקו לא. אבל ניתן לצמצם את החיפוש מראש לעבודות חופשיות.
• אוניברסיטת ייל מציעה גם אוסף אמנות, בו ניתן למצוא לדוגמה את
תמונת אגרטל הפרחים של פיקסו משנת 1954 – או את תמונת האם וילדה של פיקאסו.
• אוניברסיטת אוקספורד פותחת לציבור את הארכיון שלה, וחלק ניכר מהאוסף פתוח וחופשי לכל כגון: אוטוביוגרפיה של בנימין פרנקלין, Great expectation של צ'רלס דיקנס ועוד..
• אוניברסיטת ג'יאורגיה מציעה אוסף נדיר של מפות כגון מפות נדירות ממלחמת האזרחים של ארה"ב.

אלו הן רק מספר דוגמאות שלקוחות מרשימה של 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם, שבה ניתן למצוא אוספים רבים מעניינים נוספים שחלקם הגדול חופשיים לכל.

הבעייה היא שאוספים רבים בעלי ערך רב נותרים חבויים. מהו הפתרון?
בפוסט קודם ה"וויקיפדיה כפלטפורמה לשיווק הספרייה" תארתי ניסיון להגביר את המודעות לקיומם של אוספים כאלה באמצעות הוויקיפדיה. אמצעי טוב יותר, ונראה שיהיה מחויב המציאות לאור מספר האוספים החופשיים הגדל, הוא פיתוח מדריכים ייעודיים על פי נושא, או טוב יותר מאגרי מידע מיוחדים עם מידע על אוספי הספריות דוגמת OAIster וספריות דיגיטליות נוספות שקיימות בווב.

רשימת 100 ספריות דיגיטליות מרחבי העולם

ספקי OPAC למיניהם מנסים כבר שנים להוסיף תכונות Web 2.0  לקטלוגים של ספריות.
אחדים התחילו גם לנסות להכניס Folksonomies .
בסופו של דבר ספריות הן שחקניות שהצטרפו מאוחר למשחק בו Amazon  הוא השחקן הראשי בתחום ביקורת הספרים בידי המשתמשים. קשה להתחרות ב- Amazon.com  כאשר המשתמשים מאמינים כי הוא המקום הראשון והחשוב לחיפוש ביקורות ספרים.
LibraryThing  מספק לספריות פתרון אלגנטי עד שהן יתחילו לעבוד עם קטלוגים מהדור הבא.
LibraryThing מכיל בנוסף למערכת של ביקורות ספרים שנוצרו על ידי משתמשים, אוסף עשיר של user-generated data  על ספרים בפורמט של ענני תגים.
מספר ספריות אקדמיות כגון: San Francisco State University Library כבר הכניסו את LibraryThing  לקטלוגים שלהן.
כמו כן, ניתן להוסיף את LibraryThing  גם לבלוגים על מנת לשתף את קוראי הבלוג בחוויות הקריאה של הבלוגר .ראו דוגמה ב- Baby Boomer Librarian

אולי נוסיף את LibraryThing בבלוגים שלנו?

רוצים לחזור אחורה בזמן?
רוצים לראות איך נראו האתרים הפופולרים של היום ב-2001 ואולי אפילו ב1996?

ארכיון האינטרנט מאפשר לך לדפדף בלמעלה מ-85 ביליון (!) דפי ווב שאוחסנו החל משנת 1996.  כל מה שצריך לעשות הוא לרשום את כתובת האינטרנט של האתר המבוקש ו-Wayback Machine יציג לך את כל הגירסאות של אותו אתר מאז 1996.

לדוגמה, אם אתם סקרנים לראות איך נראה  גוגל לפני מה שהוא היום הקישו על הקישור ותראו את דף הגוגל משנת 1999.
ב-1996 התחיל לפעול ה-Internet Archive, שמטרתו למנוע ממיליארדי פריטי המידע שמתרוצצים להם באינטרנט לשקוע ולהעלם. הם רוצים להוות ספרייה וירטואלית להיסטוריונים, חוקרים וסתם מתעניינים. בעזרת ה-Wayback Machine שלהם אנחנו יכולים לראות איך כמעט כל אתר נראה בעבר, לפי תאריכי הדגימות שלהם – זה מדהים לפעמים לראות את השינויים באתרים בהם אנחנו מבקרים בקביעות. מעניין גם לראות מה לא השתנה.

עוד על ארכיון האינטרנט
כתובת האתר: http://www.archive.org/web/web.php

הכתובת של האתר החדש :  http://waybackmachine.org

כתבה זו מיועדת לכל אלה שאוהבים לשוטט בחנויות הספרים אך לא תמיד יש להם את הזמן, ולכל אלה שרכישת הספרים באמצעות האינטרנט, פוגעת להם בחווית הקנייה בכך שהיא פוגעת בסיכוי להגיע לספר לגמרי במקרה, או להתעכב על ספר בגלל כריכה מעוצבת ומעניינת.

חנויות הספרים המסורתיות סובלות בשנים האחרונות מהפופולריות של אמזון, חנות המסחר המקוון. אולם הכמות הגדולה של ספרים שמוצגת באתר מקשה לעיתים על מציאת הפריט המבוקש.
Zoomii, חנות ספרים וירטואלית שעלתה לאויר לפני כחודש, מפיחה רוח חיים חדשה באמזון ומאפשרת לגולשים למצוא את מה שהם מחפשים, או לחילופין למצוא ספרים באמצעות שוטטות, ומציעה להם חווית רכישה אינטראקטיבית ופשוטה.

הספרים שנמכרים ב-Zoomii מוצגים באתר בדומה לאופן שבו הם מוצגים בחנויות ספרים אמיתיות – על המדף ובלחיצת כפתור אחת באמצעות העכבר אפשר לנוע בין מדפים שונים, בהתאם לקטגוריות השונות, ולעשות זום-אין וזום-אאוט על ספרים ספציפיים, כמו ב-Google Maps.
ניתן גם לקבל תקצירים  וביקורות.
על מנת להעצים את חווית "השיטוט", האתר תוכנן כך שהוא נותן תחושה למשתמש כאילו הוא עומד מול מדף ספרים בחנות ספרים אמיתית, מלבד העובדה שהספרים מוצגים כשהכריכה לחזית במקום עם הגב.
הספרים מאורגנים על פי שם מחבר, כשספרים גדולים הם גדולים וספרים קטנים הם קטנים, כמו בחנות אמיתית.

המשתמש יכול להוסיף לעגלת הקניות את הספרים שבחר, ומשם להגיע ישירות לאתר של אמזון, ולשלם עבורם על בסיס נוהל הרכישה הרגיל ובכפוף למחירים שאמזון מציעה.
Zoomii הוא שירות נחמד שמשלב  את המיטב משני העולמות.

למידע נוסף על Zoomii:
 Hands on: Zoomii breathes life into Amazon's bookshelves
Zoomii: A Virtual Book Browsing Service