GoPubmed הוא מנוע חיפוש מעניין שמשתמש בטכנולוגיות סמנטיות כדי לשפר את תוצאות החיפוש. הפונקציה הבסיסית שלו היא חיפוש במאגר הרפואי Pubmed תוך הסתייעות ב- GeneOntology – אונטולוגיה לביולוגיה מולקולרית , וב-Mesh להשבחת תוצאות החיפוש.

מאפיין מעניין במנוע הוא GoWeb אשר משתמש באותה טכנולוגיה ובאותן אונטולוגיות לחיפוש ב-Web כולו.

המאפיינים What, Who, Where, When מאפשרים לעדן את תוצאות החיפוש בהתאם: על פי קטגוריות נושאיות, מחברים, כתבי עת ותאריך. הקטגוריות הנושאיות הן תוצאה של עיבוד התקצירים של תוצאות החיפוש על פי האונטולוגיות בהן משתמש המנוע – נכון להיום – GeneOntology וה-Mesh

ומי שמעוניין באונטולוגיות בנושאים אחרים? על פי מה שכתוב באתר, המערכת גמישה ואפשר להטמיע אונטולוגיות בנושאים אחרים תוך שימוש באותה טכנולוגיה של המנוע .

אל אתר המנוע

וויקי היא פלטפורמה לבנייה פשוטה ומהירה של אתרי אינטרנט, בהם התוכן נכתב ונערך על ידי כלל הגולשים. מקור המילה, על פי הוויקיפדיה, הוא בשפה של ילידי הוואי שם פירושה "מהיר". וויקי, אחד מיישומי ה-Web2.0 מאפשר לאנשים ללא ידיעת html או שפה אחרת לפתח אתר ווב משותף.

כיצד נוכל להשתמש בוויקי בספריות?
בספר "Social Software in Libraries" מוקדש פרק מיוחד על השימוש בוויקי, ובו מתארת המחברת Meredith G. Farkas מספר אפשרויות מעניינות לשימוש בוויקי בספריות. להלן מספר מהמלצותיה של המחברת.

מדריכים נושאיים

ספריות רבות יוצרות מדריכים נושאיים שכוללים אתרי אינטרנט נבחרים. עומס העבודה בספרייה לא תמיד מאפשר לעדכן מדריכים נושאיים אלה- לבדוק קישורים "מתים", ולהוסיף אתרים חדשים. במקרה כזה וויקי שפתוח לקהילת המשתמשים – סטודנטים וסגל – יכול להוות פתרון מוצלח. משתמשי הספרייה יכולים להוסיף אתרים שימושיים, לתקן ולעדכן קישורים "מתים". במקרים בהם קיים חשש לגבי מהימנות האתרים המועלים, אפשר לבחור במודל של וויקי עם עריכה – הספרן יכול להיות העורך של הוויקי ולהחליט אילו מקורות אינטרנט להשאיר במדריך.
באופן זה המדריך הנושאי ישקף את האינטרסים של כלל המשתמשים. במקרים בהם המדריך הנושאי בספריות אינו נתמך על ידי מערכת דינמית, גם ללא תרומת המשתמשים, הפלטפורמה עצמה יכולה להקל על הספרנים את מלאכת בנייתו של המדריך הנושאי, ולשמש מעין מערכת דינמית. דוגמה לשימוש בוויקי למטרה זו אפשר למצוא באוניברסיטת אוהיו

העשרת  הקטלוג

הקטלוגים בספריות בדרך כלל כוללים מידע בסיסי על ספרים. לעתים קשה לנו להחליט באיזה ספר לבחור. לעומת זאת באתר הספרים אמזון כאשר אנו מחפשים ספר – בשל המידע הנוסף באתר על הספר שכולל בדרך כלל תקציר וגם סקירות של משתמשים, שקראו את הספר – מלאכת הבחירה הרבה יותר קלה . הוספת פונקציונליות של וויקי לקטלוג הספרייה תאפשר למשתמשים לשלוח תקצירים וסקירות ולעזור למשתמשים אחרים ליהנות מניסיון קודם של קוראים. OCLC לדוגמה הוסיף פונקציונליות זו של וויקי ל- WorldCat הפתוח.

וויקי פנימי בספרייה

וויקי יכול לשמש פלטפורמה מצוינת לעבודה משותפת בתחומים רבים כגון: יצירה ועריכה של מסמכים הקשורים למדיניות הספרייה, לדיונים בנושאים מסוימים שצריכים לקבל עליהם החלטה (עדיף על שימוש בדואר), כמאגר של הידע הקולקטיבי של הספרנים בספרייה, לצורך פיתוח מדריכים, ועוד. דוגמה לוויקי פנימי כזה ניתן למצוא באוניברסיטת מינסוטה.

וויקי כמאגר של הידע הקולקטיבי של ספריות רבות

כשם שוויקי יכול לשמש כמאגר הידע הקולקטיבי של ספרייה אחת הוא יכול לשמש גם כמאגר הידע הקולקטיבי של ספריות רבות, כדי שספרנים לא יצטרכו להמציא כל פעם את הגלגל מחדש. וויקי כזה, שנועד לתעד הצלחות של ספריות בתחומים שונים והוקם ביוזמתה של Meredith G. Farkas הוא: The Library Success: A Best Practices Wiki, שבו ספרנים מתעדים הצלחות בתחומים שונים כגון ניהול, יעץ, שיווק הספרייה, יישום טכנולוגיות ועוד.

אלו רק מקצת האפשרויות לשימוש בוויקי בספריות. למעשה אפשר להשתמש בוויקי לכל מטרה שמצריכה עריכה משותפת, קלה ומהירה של תכנים.

פוסט ראשון בסדרה "The Power of Measurement" אשר עוסקת בניתוח נכון של נתונים סטטיסטיים של אתר, התפרסם ב-17.2.2009 בבלוג הרשמי של גוגל. הפוסט כולל המלצות באיזה פרמטרים סטטיסטיים יש לבחור  כדי ללמוד על שביעות רצונו של המשתמש מהאתר, כדי להסיק מסקנות ולהכניס שינויים באתר.

להמחשת הדברים מוצגות בפוסט דוגמאות מ-Google Analytics – שירות חופשי של גוגל, שבו אנו משתמשים  בספריות שלנו,   כדי להפיק נתונים  סטטיסטיים הקשורים לשימוש באתרי הבית שלנו.

מעבר למספר הצפיות של דף מסוים או של האתר, המחבר ממליץ על הפרמטר "Bounce rate " . בעוד שהפרמטר "מספר המבקרים" מלמד על מספר האנשים שביקרו באתר הרי "Bounce rate" מלמד על שיעור ה"מדלגים" מתוך אותם מבקרים, אשר לא התרשמו מהאתר ואפילו לא "כיבדו" אותו בקליק אחד.

בכתבה יש המלצות על אופן השימוש בפרמטר זה, תוך שימוש בפרמטרים נוספים שמאפשרים לאתר את המשתמשים ה"מדלגים" ואת ה"דפים" שהרבו לפסוח עליהם, כדי להגיע למסקנות אופרטיביות, ומפנה לכתבה נוספת בבלוג של Google Analytics בנושא.

גם אם לא נכניס שינויים באתר בעקבות נתונים סטטיסטיים אלה, כדאי לעקוב אחרי הכתבות בסדרה, ולו רק כדי להכיר באופן טוב יותר את Google Analytics – השירות החופשי של גוגל בו אנו משתמשים להפקת דוחות סטטיסטיים על השימוש באתרי הבית,  ולהסיק מסקנות לגבי בחירת הפרמטרים הנכונים להערכת השימוש באתר. 

לפוסט

Sagoon הושק בגרסת ביתא ב-28 בינואר 2009. כפי שמוצהר באתר הכוונה להשתמש בטכנולוגיות סמנטיות, שמושתתות על אינטליגנציה מלאכותית ושפה טבעית, שיאפשרו ניתוח סמנטי של התכנים על מנת להשיג תוצאות רלוונטיות יותר. תוצאות החיפוש כפי שנכתב באתר, מושגות על ידי שילוב בין האינדקס של Sagoon, ושיתוף פעולה עם מספר חברות חיפוש גדולות בתעשיית המידע. כמו מנוע החיפוש הסמנטי Hakia גם מנוע זה משתמש ב- Yahoo Boss – שירות חדש יחסית של Yahoo אשר מאפשר למפתחים להשתמש בתוצאות החיפוש של Yahoo, לשלבם עם נתונים ממקורות אחרים, לדרג אותם מחדש ולהציגם באופן שונה. אין פירוט באתר לגבי זהותן של "חברות חיפוש גדולות אחרות" ומהות שיתוף הפעולה עמן. .

מנשק החיפוש "נקי" . אפשר לחפש על פי מספר קטגוריות – Web, News, Video, Directory, Classifields. את תוצאות החיפוש אפשר לצמצם לתמונות, לוידיאו ולאשכולות נוספים בהתאם לחיפוש. בחיפושים שערכתי קיבלתי תוצאות טובות ורלוונטיות.

מפתחיו של המנוע מבטיחים את המשך השבחתו של המנוע בעתיד .. ושמו שגזור מהמונח ההודי  Sanskrit  "Shakuna" משקף את חזונם לבשר באמצעות המידע שבמנוע החיפוש  טובות למשתמשים ולעסקים. נקווה שכך יהיה.

לאתר המנוע
הצהרה על השקת המנוע

RefSeek שהושק בנובמבר 2008 הוא מנוע שמיועד לסטודנטים וחוקרים. על פי מה שנכתב באתר המנוע, הוא מחפש בווב החופשי מידע אקדמי, תוך סינון כמעט מוחלט של תוצאות מאתרים מסחריים. נכון להיום, על פי מה שמוצהר באתר, האינדקס של המנוע כולל למעלה ממיליארד מסמכים ממגוון מקורות: אתרי ווב, ספרים, אנציקלופדיות, כתבי-עת ועיתונים.

בנוסף לאופציית החיפוש באתר, קיים באתר מדריך למקורות אינטרנט נבחרים במספר קטגוריות כגון: מילונים, אנציקלופדיות, רפואה, מתמטיקה, חדשות, משאבים להוראה ועוד.

החיפושים שערכתי במנוע הניבו תוצאות רלוונטיות. בחלק מהחיפושים קיבלתי, מסיבה לא ברורה, הודעת שגיאה, כנראה חלק מחבלי הלידה של המנוע, אבל באופן כללי התוצאות היו טובות וזמן התגובה מהיר. מאפיין מעניין במנשק התוצאות – ליד כל תוצאה יש אופציה לחפש באתר ממנו התקבלה התוצאה. ליד תוצאות החיפוש המנוע מציע מספר אשכולות לצמצום החיפוש.

בדקתי בכמה שאילתות את מידת החפיפה של עשר התוצאות הראשונות שקיבלתי ב- RefSeek עם אלו שקיבלתי באותו חיפוש בגוגל, ורק תוצאה אחת הייתה משותפת לשני המנועים. כמובן, שצריך להסתמך על מספר גדול יותר של שאילתות כדי להגיע למסקנות, אבל הרושם הוא,  לאור הדברים, שכדאי להשתמש במנוע זה, ולו רק כמנוע משלים.

אל המנוע

מי מאיתנו לא נזקק אי פעם לכלי שיסייע לו לשפר את ביצועי המחשב או לטפל בבעיות שונות – לשחרר שטח דיסק על ידי מחיקת קבצים לא נחוצים או כפולים, לארגן את הקבצים במחשב בצורה יעילה יותר, לגבות במהירות קבצים, לקבל מידע על פריטי המערכת, לתקן קבצים פגומים של המערכת באופן אוטומטי, לשחזר קבצים שנמחקו, לאתר ולאבחן בעיות ברשת, לאתר וירוסים או תוכנות ריגול ולטפל בהם. כלים חופשיים לצורך מטרות אלה ואחרות ניתן למצוא ברשת.

Computer Repair Utility Kit של Technibble בגרסתו השנייה, שהושקה בימים אלו, חסך לנו את איתורם של כלים אלו ברשת, כל כלי בנפרד, על-ידי ריכוז 57 כלים בערכה אחת, חופשית להורדה. רוב הכלים אינם דורשים התקנה במחשב כדי להשתמש בהם.
הכלים בערכה מסווגים במספר קטגוריות בהתאם למטרה שלה נועדו:
File Management
Information
Repair Tools
Recovery
Network Tools
Virus and Malware Removal Tools
Miscellaneous
Tweaks
Scripts
הערכה יכולה להיות שימושית מאוד לאנשים טכניים שהטיפול בבעיות מחשב הוא עיסוקם, אך אין ספק שגם משתמשים אחרים יוכלו, במקרים מסוימים, להפיק מהם תועלת.
לאתר 

ב- 26 בינואר 2009 הצהיר Springer על השקתו של AuthorMapper- כלי חופשי שנועד לגלות מגמות, דפוסים ומומחים בתחום המחקר. אפשר לחפש ולדפדף באתר. מאגר המידע עליו מתבצעים החיפושים כולל למעלה מ-1,900 כתבי עת של Springer. בעתיד הכוונה להוסיף למאגר גם ספרים וחומרים אחרים ולצרף מו"לים נוספים לפרויקט.

הדפדוף הוא על פי קטגוריות שונות שמייצגות את המדעים השונים: ביו-רפואה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, מדעי החברה, מדעי המחשב ועוד..
באתר שני מנשקי חיפוש: חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם, שמאפשר להגביל את החיפוש  על פי מספר שדות: מחבר, נושא, מוסד, כתב עת, ארץ ותאריך. כמו כן אפשר להגביל את החיפוש לחומר בגישה חופשית.

מנשק התוצאות הוא וויזואלי. בנוסף לכותרי המאמרים וקישור לטקסט המלא, מוצגת מפה אינטראקטיבית של תוצאות החיפוש, ענן תגיות, והצגה גרפית של חמשת המובילים מבחינת שנת הוצאה לאור, ארץ, מוסד, מחבר, כתב-עת ונושא. כמו כן בנוסף למאמרים אפשר לראות  את רשימת המחברים, המוסדות, וכתבי העת שתרמו לתוצאות החיפוש.

המטרה המוצהרת של פרוייקט זה היא לספק לקהילת המחקר המדעי כלי חזק לגילוי ידע, חוצה דיסצפלינות ומו"לים ובעתיד צפויים פיתוחים נוספים. עליהם ניתן יהיה להתעדכן ב-AuthorMapper blog

אל האתר
אודות הכלי

לאחרונה מסתמנת מגמה להוסיף מדדים חדשים מבוססי ציטוט על אלה המסורתיים, כדי להתגבר על מגבלות מסוימות של מדדים קיימים. בפוסט קודם כתבתי על שני מדדים חדשים, שמספק האתר Eigenfactor.org להערכת כתבי עת, שהינם פירותיו של אלגוריתם חכם שמשתמש בנתונים של JCR. המדדים הם: מדד ה-Eigenfactor-  מדד חמש שנתי אשר מודד את חשיבותו הכללית של כתב העת לקהילה האקדמית בהתחשב גם בגודלו של כתב העת, ומדד ה- Article Influence אשר מודד את ההשפעה הממוצעת של כל אחד מהמאמרים בכתב עת מסוים בחמשת השנים האחרונות מאז הפרסום..

מדדים אלו מבוססים על רשת ציטוטים רחבה חוצה תחומי ידע וסוגים של פרסומים, ועל מספר הציטוטים במשך 5 שנים ולא שנתיים, מתוך הנחה שבהרבה תחומי ידע מאמרים אינם מצוטטים הרבה בשנתיים הראשונות לפרסומם.

מדדים אלו נכללים כעת בגרסתו המשופרת של JCR, עליה הצהיר The Scientific business of Thomson Reuters ב-22 בינואר 2009. הכללתם של מדדים אלו של Eigenfactor מספקים אמצעי נוסף להערכת כתבי עת ומצעידה קדימה את תחום הערכת כתבי עת. כפי שהעיד על כך פרופסור Carl Bergstrom מאוניברסיטת וושינגטון – "Including the Eigenfactor Metrics in the JCR provides a new way to assess a journal's prestige. This is an exciting step forward in the science of journal evaluation,"

מדדים אלו נוספו לנתונים של כל אחד מכתבי העת המופיעים ב- JCR וגם לאפשרויות המיון של כתבי העת בכל קטגוריה.

בנוסף לחידוש חשוב זה של הכללתם של שני מדדים אלו ב-JCR, שנעשה בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת וושינגטון, נוספו ל- JCR מספר מאפיינים חדשים:
• הוספת אימפקט פקטור חמש-שנתי על הדו-שנתי הקיים.
• ניתוח הציטוטים העצמיים של כתב העת ותרומתם לחישוב האימפקט פקטור, כולל מדד האימפקט פקטור ללא ציטוטים העצמיים.
• טבלה ובה מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך, בהתחשב במדד האימפקט פקטור, כולל מספר כתבי העת באותה קטגוריה. אם כתב העת שייך למספר קטגוריות מוצג מיקומו היחסי בכל אחת מהקטגוריות. מידע על דירוגו של כתב העת בקטגוריה אליה הוא שייך היה קיים גם קודם, אלא שעתה הוא מוצג בצורה נוחה יותר.
• תצוגה גרפית של דירוג כתב עת מסוים בקטגוריות השונות.

אין ספק שהוספת המדדים החדשים תורמים לגישה אובייקטיבית יותר בכל הקשור להערכתם של כתבי עת והשפעתם בקהילת המחקר הגלובלית, והמנשק הידידותי יותר מקל את השימוש במאגר.

הצהרה של Thomson Reuters על החידושים
מידע על החידושים
פוסט קודם בבלוג ובו מידע על מדדי Eigenfactor.org

עם ריבוי המידע הדיגיטלי והתפתחות תופעת "הלמידה הדיגיטלית" (Digital Scholarship) חוקרים וסטודנטים זקוקים לכלים שונים על מנת לאתר את המידע, לנתח אותו, לארגן אותו ולשתף אותו עם אחרים. כלים מסוגים שונים למטרות אלה מפוזרים למכביר בווב, ומדי יום מתווספים חדשים. במצב זה קשה לעקוב אחרי כל הכלים, להעריך אותם ולדעת במה כדאי להשתמש ולאיזו מטרה.

DiRT – וויקי שמתופעל על ידי ספרנים אקדמאיים בתחומי המדעים השונים, שם לו למטרה להקל על מלאכתם של חוקרים, סטודנטים, מרצים, ספרנים וכל מי שזקוק בעבודתו לכלים מסוג זה, על ידי ריכוז הכלים הטובים במקום אחד וסיווגם למטרות השונות.

הכלים נבדקים ומוערכים על ידי הצוות של DiRT, ישנה עדיפות לתוכנה חופשית, אבל גם כלים טובים בתשלום מאוזכרים באתר. הכלים באתר באים לשרת מטרות שונות: ארגון ושיתוף סימניות, יצירת ביבליוגרפיות, ניתוחים סטטיסטיים, ניתוח טקסטים והצגתם בצורה וויזואלית, סיעור מוחות, איסוף נתונים, שיתוף, המרת קבצים, בניית אפליקציות שמאחדות תכנים ממקורות שונים (mashups), עיבוד תמונות ועוד. סיווגם של הכלים בקטגוריות בהתאם לפונקציונליות שלהם מקלה על המשתמש ומסייעת לו לבחור את הכלים המתאימים. ישנה באתר הגדרה של כל אחד מסוגי הכלים וליד כל אחד מהכלים יש תיאור קצר, ומצוין אם הכלי חופשי או מסחרי. באתר גם הפניות למקורות נוספים.

כאמור, האתר עובר עריכה כדי להבטיח את איכותו, וכל מי שמעוניין לתרום ליוזמה חשובה ומועילה זו מתבקש להתקשר לעורכת הוויקי ליסה ספירו.

אל האתר
אודות DiRT

PatentCluster הוא מנוע אשכולות לחיפוש פטנטים שפותח ב-2008. כמו כל מנועי האשכולות גם מנוע זה מקל על מלאכת החיפוש של המשתמש בכך שהוא מקבץ פריטים קרובים מבחינת הנושא לאשכולות. במקרה של פטנטים בהם זיהוי הנושא, פעמים רבות, קשה יותר, העזרה משמעותית. באמצעות קיבוץ הפטנטים לאשכולות המנוע מספק למשתמש את הנושא של הפטנטים, חושף קשרים בין הפטנטים שספק אם המשתמש היה חושף אותם, ומונע מהמשתמש להחמיץ פטנטים בנושא המבוקש, שמסתתרים אי שם ברשימה ארוכה של תוצאות החיפוש.

מבחינת הכיסוי, נכון להיום מנוע החיפוש מכסה חלקית את מאגר הפטנטים בטקסט מלא של ארה"ב. בטווח הקצר, המנוע יכסה את המאגר כולו ויישומים מאז 1974 ועד היום יהיו זמינים לחיפוש. החזון של PatentCluster הוא ליצור כלי מחקר מתקדמים לניתוח התכנים והקשרים בין הפטנטים. צעד ראשון ביעד זה הוא ניתוח ובניית אינדקס  של  כל מאגרי הפטנטים החשובים בעולם. בחודשים הקרובים, התוכנית היא לכלול במנוע  פטנטים בינלאומיים מאירופה, יפן ומדינות אחרות.

באתר כמה מנשקי חיפוש – חיפוש בסיסי, חיפוש מתקדם שמאפשר הגבלה לשדות שונים, תוך שימוש בשפת פקודות, וחיפוש מהיר שמאפשר הגבלות שונות של החיפוש בעזרת טופס מובנה.

המנוע חופשי לשימוש אישי (גם למטרה עסקית או מקצועית), אך לא לשימושים מסחריים אחרים. כמו כן אסורים חיפושים אוטומטיים.

אל האתר