הצד האפל של הגישה הפתוחה

במעשייה של אנטואן דה סנט-אכזופרי, הנסיך הקטן פוגש באיש עסקים שצובר כוכבים במטרה לקנות עוד כוכבים. הנסיך הקטן מבולבל: "אם יש לי צעיף", אמר הנסיך הקטן, "אני יכול לכרוך אותו על צווארי ולקחת אותו איתי. אם יש לי פרח אני יכול לקטוף אותו ולקחת אותו אתי. אבל אתה לא יכול לקטוף את הכוכבים מהשמיים". "אני הנני בעלים של פרח", אומר הנסיך הקטן, "שאני משקה בכל יום. יש לי גם שלושה הרי געש שאני מנקה בכל שבוע. להרי הגעש שלי ולפרח שלי יש תועלת מכך שאני בעליהם. אבל אתה, לכוכבים אין תועלת מכך שהם שלך…" עם הדימוי הזה – חישבו על חוקרים, מאמרים, ותאגידים הסוחרים בידע. [1]

אין זה חדש שתאגידי הענק של ההוצאות לאור האקדמיות גורפים רווחי-עתק, בעוד מחירי הגישה לתוכן הופכים ליקרים יותר ויותר. לאור עליות המחירים השגרתיות, הספריות האקדמיות ברחבי העולם מתקשות לעמוד בתשלומים. אפילו אוניברסיטת הרווארד, מהעשירות בעולם, הגיעה למצב בו היא מתקשה לממן את הגישה עבור חוקריהּ. מי שהיה מנכ"ל ספריות הרווארד ב-2012 תימצת את המרמור: "אנחנו, חברי הסגל, עושים את המחקר, כותבים עבודות, שופטים עבודות עבור חוקרים אחרים, נושאים בתפקידים בוועדות עריכה, וכל-זאת בחינם… ואז אנחנו קונים בחזרה את תוצאות המאמץ במחירים שערורייתיים" [2][1].

מנגד לאידיאולוגיה של תוכן אקדמי העומד מאחורי חומת-תשלום, ניצבת הגישה הפתוחה. גישה זו היא שם-כולל למגוון של מסלולי פרסום, כשהמשותף לכולם הוא שהקורא אינו נדרש לשלם על המאמר. הגישה הפתוחה איננה עוד אמצעי להנגשת הפרסומים עבור הקוראים בחינם, אלא חלק מתנועה-חברתית של ממש (שחורגת מתחומי מסחור הידע האקדמי אל-עבר מידע ממשלתי וציבורי). אחד מגיבורי התנועה, ארון שוורץ [Aaron Swartz] נודע (בין-היתר) בשל הורדת תוכן מאגר JSTOR והנגשתו, כמעשה-כנגד תשלום התמלוגים למוציאים לאור ולא למחברי המאמרים. שוורץ קרא למלחמת גרילה "לשחרור המידע" [3], היה לאקטיביסט-ענק בתחום ולאייקון התרבותי של אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. ב-2013 התאבד, כנראה גם בשל תביעות הענק שהוגשו כנגדו על-ידי תאגידי ההוצאות לאור [4] [1].

פנים רבות למאבקים בין "לוחמי החופש של המידע" לבין ההוצאות לאור התאגידיות. מצד אחד – רוב המו"לים הגדולים אימצו בברכה מודלים שונים של כתבי-עת בגישה הפתוחה. מצד שני, Sci-Hub ו-Library Genesis – הפרוייקטים הנושאים בדגל המאבק של ההנגשה הנוחה לתוכן בעל זכויות יוצרים לקהילות החוקרים בעולם, מהוות מטרות קבועות לתביעות עתק בבתי-המשפט [5]; חזית שונה למאבק נמצאת בלב העולם האקדמי. למשל, חברי צוות העריכה של כתב-עת מוביל התפטרו כולם ביחד – כחלק מהמלחמה עם ההוצאות לאור [6]. בחודש יולי האחרון, אוניברסיטאות מובילות מגרמניה הצטרפו לכ-60 מוסדות אחרים שקראו למוסדות האקדמים שלא לחדש את החוזים [7] עם Elsevier. עולם ההוצאות לאור האקדמיות לא נח לרגע, ונקרע בין לפחות שני קצוות אידיאולוגיים: האחד, של גישה פתוחה לחומרי המחקר וההוראה, והשני – של חומת תשלום.

לאור חילוקי הדעות האידיאולוגיים שבין תאגידי ההוצאות לאור האקדמיות ובין מחפשי הצדק החברתי פורחים גם מנצלי-ההזדמנויות. אלה מתקיימים גם-בתוך אידיאולוגיית הגישה הפתוחה. בהקשר שלנו, אלו הם כתבי-עת המכונים בלשון הגנאי "כתבי-עת טורפים" [predatory journals]. כתבי-עת טורפים הם כתבי-עת בגישה הפתוחה, שהמודל העסקי של פרסום המאמרים ממומן על-ידי מחברי המאמרים. בניגוד לכתבי-עת לגיטימיים בגישה הפתוחה – בעלי מודל עסקי דומה, כתבי-העת הטורפים מחפשים ליצור רווחים גדולים ככל-האפשר ובכל מחיר – תרתי-משמע. הם מפתים מחברים לפרסם מאמרים – גם ללא מתן שירותי העריכה המצויים בכתבי-עת לגיטימיים (בגישה פתוחה או לא). כתבי-עת אלו נחשבים ככתבי-עת "זבל", מכיוון שאין בהם ביקורת עמיתים [peer review] או רמת-סף אקדמית כלשהי. בעוד כתבי-עת אלו מנופפים בדגל הגישה הפתוחה, אין להם כל מחוייבות אקדמית לתוכן המפורסם. בכך קיומם של כתבי-עת אלו גורם לנזק גדול לעולם האקדמי ונזק גדול לרעיון האידיאולוגי של הגישה הפתוחה. במגוון הרחב של המודלים לפרסום מאמרים בגישה הפתוחה, המצויים תחת מו"לים גדולים ואיגודים-אקדמים קטנים, המודל הפתייני של כתבי-העת הטורפים נוסק.

עלייתם של כתבי-עת טורפים ברורה לחלוטין: כתבי-העת פועלים למטרת רווח כלכלי בלבד. אין להם כל טעם לדחות מאמרים, מכיוון שככל שיתפרסמו יותר מאמרים כך ירוויחו יותר… חוקרים, מצד שני, מאוד רוצים שמאמריהם יתפרסמו. שילוב זה מוביל לפופולאריות גואה של כתבי-העת הטורפים, ואיתה גם דרכים לדִּיּוּג [phishing] לקוחות חדשים – כמו פנייה בדואר האלקטרוני לתלמידי מחקר שזה הרגע הציגו בכנסים מקצועיים והיו שמחים לפרסם את ממצאיהם הראשוניים, או פנייה למי שמאמרו נדחה על-ידי כתבי-העת המקובלים. אבל ההשלכות של קיום כתבי-עת טורפים בעולם האקדמי ובגישה הפתוחה הן קשות הרבה יותר.

חשבו על אלפי החוקרים שהשיגו את תארי המאסטר והדוקטורט באמצעות פרסום מאמרים, או חוקרים שזכו לקידומים מקצועיים ולמשרות באמצעות פרסומים בכתבי-עת טורפים: כל הדרוש על-מנת לזכות בשורה שבקורות-החיים האקדמיים היא פרסום – הניתן להישג באמצעות תשלום בלבד. בין אם בכוונה או בין אם בתמימות, מדובר בסוג של תרגיל עוקץ במקרה הרע, ושיתוף פעולה לא-אתי במקרה הטוב. מעבר-לכך, כתבי-עת טורפים אינם מגבילים עצמם לתחומים מדעיים בלבד, ובמסווה של כתבי-עת לגיטימיים מציעים תחומים החורגים מגבולות המדעי והאקדמי, בשלל נושאים כמו סגנונות מסויימים של רפואה אלטרנטיבית [8]. כתבי-עת טורפים אף אינם חוששים לנקוט בכל טקטיקה אפשרית, כולל גיוסם של עורכים פיקטיביים [9].

ב-2012 יצר פרופ' ג'פרי ביאול [Jeffrey Beall], ספרן מאוניברסיטת קולורדו דנבר, רשימה שחורה של כתבי-עת טורפים. הרשימה הפכה למעין-מותג בתחום בשם "Beall's List" (קישור להעתק של הרשימה זמין [10]), ואף עברה מספר גלגולים. בתחילת השנה, החליט ביאול להסיר-עצמו מניהול הרשימה השחורה, מפני שהיה תחת "לחץ אינטנסיבי" מצד מעסיקיו. מעסיקיו סבלו קשות מאסטרטגיות אגרסיביות ומתוחכמות של כתבי-העת הטורפים כנגדו. הם פנו אינספור פעמים לבעלי תפקידים שונים באוניברסיטת קולורדו, במגוון של דרכים, על-מנת להוקיע אותו ולצאת כנגד שמו הטוב. ביאול גם סבל מהאשמות הקולגות שלו – ספרנים אחרים – שפנו כנגדו על-כך שהעז לחשוף את נקודת התורפה של הגישה הפתוחה ובכך להוריד מקרנה. מנגד, האשימם ביאול כי בעוד הם-עצמם מעודדים בפני חברי-הסגל את יתרונות הגישה הפתוחה, הם מסתירים את המגוון-הרב של המלכודות אותן מציבים כתבי-העת הטורפים [11]. אז ריבוי כתבי-העת בגישה הפתוחה הוא עניין מבורך, אבל לא הכל ורוד.

מדריך כתבי-העת בגישה הפתוחה [DOAJ [12, בו משתמשות ספריות אוניברסיטת תל-אביב, "נקי" כמעט-לגמרי מכתבי-עת טורפים [13]. במידה וקיבלתן/ם פנייה בדוא"ל מכתב-עת עלום או חשוד – נשמח מאוד לשמוע. אתן/ם מוזמנות/ים לפנות אלינו להרחבה בנושא הזה, או להבהרת כל ספק הקשור לכתבי-העת הטורפים והגישה הפתוחה. אנחנו מחזיקים מספר כלים שנשמח לשתף, כמו למשל רשימת החברים של איגוד המוציאים לאור בגישה הפתוחה [14]. נשמח להעמיד את יכולותינו לרשותכם, וכמובן נשמח לשמוע על ניסיונכם ואת דעתכם.

 

 

מחדשות המו"לים – תכנית פיילוט של Wiley ו- F1000Research – אופציות נוספות למחברים

y4ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט

Scientific Data ומאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים

בפוסט קודם כתבתי על  פרדיגמה חדשה של פרסום נתונים שמושתתת על מאמר נתונים. מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר כגון שיטות ופרוטוקולים, תהליך, מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

scientificScientific Data הוא כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים שהושק באפריל  2013 על ידי Nature Publishing Group .  כתב העת כולל מאמרים מסוג  Data Descriptor שמתארים סטים של נתונים. האתר אינו כולל את הסטים של הנתונים. את הסטים של הנתונים יש להפקיד במאגרי מידע ייעודיים לכך .

מחקרים מייצרים בדרך כלל נתונים רבים כגון טבלאות בגיליונות אלקטרוניים, מפות תמונות ועוד. נתונים אלה חשובים מאוד לחוקרים באותו תחום לצורך תיקוף ועיבוד משני של המחקרים. ריכוזם של נתוני המחקר במאגרים ייעודים לכך יכול להקל על המלאכה.

figdבאתר של כתב העת  Scientific Data  ניתן למצוא רשימה ארוכה של מאגרי מידע מומלצים להפקדת נתונים בתחומים שונים :  מדעי החיים, כימיה, מדעי הסביבה, פיסיקה ואסטרונומיה  ומדעי החברה . סטים שלא מזוהים עם קטגוריה ספציפית  מומלץ להפקיד במאגריםרבתחומיים/כלליים – figshare ו- Dryad

מבחינת המשתמשים אפשר למצוא במאגרים אלו   חומר מחקרי חופשי רב.

לרשימת מאגרי מידע ייעודיים לנתונים

כתבי עת של נתונים – סקירה

בעידן של הנתונים הגדולים , למרות שקיימת הסכמה כמעט כללית על התועלת שבשיתוף נתונים ושימוש מחדש כאמצעי לקידום המדע עדיין קיימים מספר מחסומים שמעכבים  מימוש מטרה זו בצורה יעילה וסיסטמטית אחד מהם הוא העדר תרבות של שיתוף. המטרה שהסטים של הנתונים יהיו נגישים, שפיטים, ניתנים לציטוט, ניתנים לגילוי בקלות וניתנים לשימוש.

אחד הפתרונות המוצעים כצעד ראשון להתגבר על חלק מהמחסומים הוא מודל חדש של כתבי עת – כתבי עת של נתונים data journals  שמטרתם לספק מידע על מה , היכן, למה, איך ומי  בכל הקשור לנתונים.

מודל זה מהווה פרדיגמה חדשה יחסית של נתוני מחקר. הניסיונות הראשונים של המו"לים לתמוך בפרסום נתונים כללו נתונים כחלק אינטגראלי של המאמר או נתונים בקבצי מוספים  מצורפים למאמר. בסביבות שנת 2009 רוב כתבי העת כללו נתונים כקובצי מוספים להדפסה בגרסה האלקטרונית של המאמרים בלבד, לעתים עם מגבלות על מספר הפריטים הנוספים ותנאי זכויות יוצרים מחמירים.

לאור מגבלות אלה התעורר הצורך בפרדיגמה חדשה של פרסום נתונים מושתתת על "מאמר נתונים" data paper  . מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר. כגון שיטות ופרוטוקולים תהליך מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

בשנת 2009  הודיעו שכתב העת  international journal of robotics research  תומך בסוג חדש של מאמר  "data paper"   כאשר המטרה היא לעודד פרסום סטים של נתונים שפיטים לקהילת הרובוטיקה ולסייע למחברים לפרסם ולקבל קרדיט על הנתונים בעלי הערך שלהם.  באפריל 2013 Nature Publishing Group   הודיע על השקתו של Scientific Data  – כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים ומאז מספר כתבי העת של נתונים גדל בקצב מואץ .

ejournals-e

מחקר שהתפרסם לראשונה בינואר 2015 ועתיד להתפרסם  בכתב העת journal of the association for information and science technology  בדק  מאפיינים של 116 כתבי עת של נתונים של מולים שונים בכול הקשור לתיאור הסטים של הנתונים ,  נגישות , ציטוטים , איכות וגישה פתוחה ומציע דרכים לקדם את הנגישות לסטים אלה של נתונים. דוגמאות לשמות של כתבי עת של נתונים – ecology, genomic data, international journal of robotics research,

מן הראוי לציין שמדגם זה של 116 כתבי כלל  גם סט של 85 כתבי עת של נתונים של המול biomed Central/ .

במסגרת המחקר נבדק האם כתבי העת של נתונים כוללים רק מאמרי נתונים האם הם מעורבים  ומה הם הנושאים שלהם.

נמצא שרוב כתבי העת מעורבים, רק 4 מתוך 15 מו"לים פרסמו כתבי עת  שכללו מאמרים של נתונים בלבד. . מספר כתבי עת כאלה הוא 7   (6%  מהמדגם) אף אחד מכתבי העת ה"טהורים" לא נכלל באינדקס של שירות מקצועי  כולל Scopus  ו- SCImago

מבחינת הנושא כתבי העת כיסו את כול הקטגוריות הנושאיות  בסקופוס- מדעי הבריאות, מדעי החיים, מדעי הפיסיקה, ומדעי החברה והאמנויות.

נמצא שמשנת 2000 – 2013  826 מאמרים של נתונים פורסמו. מספר המאמרים גדל עם השנים. בשנת 2013 פורסמו 23.5%  מכלל המאמרים שפורסמו.  נראה שמגמה זו נמשכת – בחודש הראשון של שנת 2014 פורסמו 47 מאמרי נתונים

בנוסף חלק מכתבי העת פתחו כלים ייעודיים שתומכים בהפקת מאמר הנתונים. כגון PWT – Pensoft Writing tool  ו- IPT  –  integrated publishing toolkit

מאמר הנתונים כרוך תמיד עם סט הנתונים . הפתרון של צרוף קובצי מוספים מוחלף היום לטובת פרסום סט הנתונים במאגר וקישור . בדרך כלל כתבי העת מציעים רשימה של מאגרי נתונים איכותיים בהם ניתן להפקיד את הסטים של הנתונים.  המאגרים יכולים להיות מאגרים מוסדיים, מאגרים לאומיים ומאגרים בינלאומיים. חלק מהמאגרים הם ייעודיים לתחום מחקר מסוים. יש גם מודל היברידי של שיגור קובץ הנתונים  או הפקדה במאגר כלשהו.

כמעט כול כתבי העת של נתונים הם בגישה פתוחה  גם למאמרים וגם לסטים של הנתונים.

מהניתוח עולה גם  שהמידע שהעורכים נדרשים לתת בכול מאמרי הנתונים הוא הזמינות של הסטים של הנתונים. העדר מידע משותף לאפיון הסטים של הנתונים הוא מגבלה של כתבי העת של הנתונים ושל מאמרי הנתונים. חשוב לפתח מסגרת משותפת, פתוחה שתשמש את כול הדיסציפלינות

DOI: 10.1002/asi.23358

למאמר המלא

מאמרים שפיטים חופשיים – תוצאות מחקר

ecמספר הפרסומים בגישה פתוחה גדל בקצב מואץ.  שאלה שמתעוררת לא אחת ביחס  לפרסומים בגישה פתוחה  היא  מהו אחוז הפרסומים  שהם גם שפיטים  (peer reviewed).

דוח שפרסמה  הוועדה האירופית ב- 22 באוקטובר 2014 יכול לספק לכך מענה. הדוח של הוועדה האירופית  הוא במסגרת מאמציה של הוועדה אירופית לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הגישה הפתוחה והוא  הסתמך על מחקר בנושא של Science-Metrix  שבדקה באמצעות תוכנה אוטומטית מאות אלפי מאמרים מהמאגר Scopus מהתקופה 1996-2013 .

על פי דוח זה למעלה ממחצית  מאמרי המחקר השפיטים שפורסמו בשנים 2007 – 2012 חופשיים להורדה ברשת האינטרנט. זה מהווה שיפור מהמצב בשנה החולפת בה נמצא מצב זהה רק בשנה אחת –   ב- 2011  .

עוד נמצא במחקר  שאחוז  הפרסומים שפורסמו ישירות בכתבי עת בגישה פתוחה מתוך כלל הפרסומים החופשיים היה כ- 13  אחוזים ב- 2012. חלק הארי מהפרסומים החופשיים זמינים בערוצים אחרים  – באתרי המולים לאחר delay או  באתרי מחברים שהעלו את הפרסומים שלהם לרשת.  זה אולי מסביר גם את המסקנה השנייה החשובה במחקר  שחלק נכבד מהחומר הפתוח הוא ישן יחסית. אחוז הפרסומים  החופשיים בשנה שנתיים לאחר הפרסום  הוא נמוך הרבה יותר מהאחוז הכללי  של הפרסומים החופשיים..

יחד עם זאת יש להתייחס למסקנות הדוח  מעט בזהירות ביחס לחומר החופשי בכלל ולחומר בגישה פתוחה במיוחד, שכן התוכנה האוטומטית לא אתרה כול מאמר חופשי  ברשת  והרבה מאמרים חופשיים שנמצאו אינם מתאימים להגדרה הפורמלית של גישה פתוחה, כך למשל אינם כוללים פרטים לגבי ההרשאות לשימוש חוזר בחומרים.

הדוח כולל גם את התפלגות החומר החופשי על פי ארצות ותחומי מחקר. כך למשל המחקר הביו-רפואי  החופשי (71% בשנים 2011 – 2013 )  הוא רב יותר  מאשר בכימיה (39%)   מבחינה גיאוגרפית  בשנים 2008-2013   הממוצע העולמי היה 54%  . אחוז גבוה במיוחד נמצא בברזיל  (76%)

לדוח המלא

לכתבה בנושא

מאגרים מוסדיים – מידת הפתיחות

מאגרים מוסדיים  שמשמשים לאחסון התנובה המדעית של מוסדות אקדמיים ומהווים אחד הערוצים של תנועת הגישה הפתוחה כוללים מספר הולך וגדל של פריטי מידע . חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא, חלקם כוללים מידע על עם טקסט מלא מוגבל למשתמשים מורשים  בלבד וחלקם כוללים פריטי מידע שחל עליהם אמברגו  או שהם מוגבלים רק לשימוש ברמת הקמפוס.

מעניין מהי מידת פתיחות המידע במאגרים מוסדיים ?

d-lib2תוצאות מחקר שבדק 25 מאגרים מוסדיים שכוללים למעלה מ- 2 מיליון פריטי מידע התפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2014  של D-Lib

מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת פתיחות המידע ביחס לסוגי חומרים שונים: מאמרים מכתבי עת, ספרים, כנסים, תזות, דוחות וכו'  בכדי להשיג הבנה טובה יותר של המאפיינים והדינמיקה.

מתוצאות המחקר עולה שרק 38% מפריטי המידע במאגרים המוסדיים הם בטקסט מלא חופשי. מידת הפתיחות שונה בין המאגרים המוסדיים השונים וגם בין הסוגים השונים של חומרי המידע.

סוגי החומרים הפחות פתוחים הם כתבי עת וספרים – 31% ו- 17%  בהתאמה בעוד שבספרות אפורה שאינה נשלטת על ידי מו"לים  כגון תזות ודוחות   מידת הפתיחות גבוהה יותר –  76%  ו-63% בהתאמה   .

השאלה היא אם מידת חוסר הפתיחות הוא זמני עקב המעבר מתקשורת מדעית מסורתית או שהוא מאפיין בסיסי של המאגרים המוסדיים.

פרטים נוספים במאמר המלא

Internet Society – דו"ח האינטרנט הגלובלי 2014

internetsInternet Society פרסמה ב- 9 ביוני  2014  את  Global Internet Report 2014 .

דו"ח זה שמשתרע על פני 146 עמודים הוא הראשון בסדרה  והוא  שופך אור על מגמות קיימות ועקרונות שימשיכו להבטיח את גידולה של רשת האינטרנט.

הדו"ח מציג מגמות וגידול, תועלת, אתגרים  והמלצות.  הדגש בדו"ח הוא על אינטרנט פתוח ובר קיימה – מה משמעות העניין?, מה היא התועלת שבכך, כיצד להתגבר על סיכונים שמאיימים  מלהפיק את מלוא התועלת  ומה מונע מהלא משתמשים  להיות מקוונים.

כיום יש  כ- 3 מיליארד משתמשים ברשת האינטרנט ברחבי העולם. לרשת יש השפעה על שירותים מסורתיים שסופקו באופן מסורתי על בסיס אחד לאחד או אחד לרבים.  היא הובילה לשירותים חדשים ויישומים על ידי מתן אפשרות לאינטראקציה של רבים לרבים. יש לרשת השפעה מהפכנית על ידי צמצום העלות של ניידות המידע , ומתן אפשרות לשירותים חוצי גבולות. ומשתמשי הרשת נהנים  היום   מהעובדה  שהרשת הפכה פלטפורמה לשירותים ומטרות מגוונות כגון:

פלטפורמה לחינוך – כ- 10 מיליון סטודנטים רשומים ל- MOOCs

בידור ומסחר אלקטרוני, ושירותים ממשלתיים.

בה באמת נוצרו דרכים חדשות לאינטרקציה  באמצעות מדיה חברתית.  ולכול אלה השלכות  חברתיות וכלכליות חיוביות.

למרות  ההצלחה ביצירת פלטפורמה גלובלית  עדיין קיימים פערים בין מדינות בכול הקשור לניסיון המשתמש  שנוצרו מסיבות פוליטיות  ןכלכליות.

המסקנה שהמודל של אינטרנט פתוח ימשיך להיות הדרך הטובה ביותר להבטיח את גידולה של הרשת והיותה ברת –קיימה.

לדוח המלא

נוף המחקר הגלובלי – מקורות מידע

מאמר שהתפרסם בגיליון מאי 2013 של College & Research Libraries News כולל רשימה ותיאור של מקורות מידע חופשיים. הרשימה כוללת מקורות מידע כלליים, קטלוגים מאוחדים, כלי חיפוש לאוספים דיגיטליים ותזות .

1להלן מספר דוגמאות למקורות מידע שנכללים ברשימה: ShareILL.orgוויקי שמתוחזק על ידי ספרנים להשאלה בינספרייתית בארה"ב שמטרתו לסייע לאתר מקורות מידע רלוונטיים. האתר כולל גם את רשימת הספריות הלאומיות בעולם .

2Trove-  Australia – פורטל חופשי של הספרייה הלאומית באוסטרליה כולל גם גישה למקורות מידע חופשיים,  3The European Libraryאגרגטור של  מצאי דיגיטלי ופיזי של 48 ספריות לאומיות באירופה ומספר ספריות מחקר ו4NDLTDספרייה דיגיטלית של תזות ודיסרטציות

לרשימה המלאה

גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל

ScienceDirectels-bmp  מאפשר גישה חופשית למאמרים המצוטטים ביותר של חתני פרס נובל 2012שפורסמו בכתבי העת של Elsevier  מתוך הוקרה לתרומתם  למדע  בתחומים רפואה , פיזיקה, כימיה וכלכלה.

למאמרים של    Sir John B. Gurdon ו-   Shinya Yamanaka חתני פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה

למאמרים של   Serge Haroche ו-   David J. Wineland חתני פרס נובל  בפיזיקה

למאמרים של  Robert J. Lefkowitz  ו-   Brian K. Kobilka חתני פרס נובל  בכימיה

למאמרים של  Alvin E. Roth  ו-  Lloyd S. Shapley חתני פרס נובל  בכלכלה

nobel-מידע  נוסף על הזוכים בפרס הנובל אפשר למצוא  באתר  הרשמי בנושא פרסי הנובל

תודה למירה ליפשטיין  על המידע

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

rights2 קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "

המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.

ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.

כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:
• פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
• אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.

בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:
א. רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
ב. רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת www.opendoar.org
ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo 

נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.
מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:
א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי
ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
ג. באתר www.arl.org/sparc/author

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.
מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר  www.righttoresearch.org
לפרטים נוספים במדריך 

OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard 2011

oecdOrganisation for Economic Co-operation and Development- OECD ,ארגון ששם לו למטרה פיתוח גלובלי ושיפור המצב הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית העולם , מאגד בתוכו היום את רוב המדינות המפותחות בעולם .

אחת לשנתיים הארגון מפרסם את STI Scoreboard ובו אינדיקטורים משווים ברמה הבינלאומית בתחומים: מדע, טכנולוגיה ותעשייה.

השנה מהדורה עשירית של OECD Science, Technology and Industry (STI) Scoreboard התפרסמה  בספטמבר 2011. מהדורה זו כוללת כ-180 אינדיקטורים שמספקים תמונה על כלכלת הידע ומצביעים על מגמות עולמיות עיקריות בתחום הידע והחדשנות. האינדיקטורים מספקים תמונה על כלכלת הידע – מגמות ומאפיינים, בנית הידע, קשר לידע ושיתוף, חדשנות בחברות, תחומים חדשים ותחרות בעולם הגלובלי. אפשר למצוא מידע על מחקר ופיתוח – הוצאות, שיתוף פעולה בינלאומי בתחום החידושים, גודל חברות ודינמיקה, מסחר אלקטרוני ופטנטים, השקעות, אוניברסיטאות, בוגרי אוניברסיטאות ובעלי תואר שלישי, משאבי אנוש במדע וטכנולוגיה, תעסוקה של בוגרים ובעלי תואר שלישי, ביוטכנולוגיה ועוד

מהדורה אלקטרונית חופשית של ניתוח זה זמינה בווב ומספקת גישה לפרקים השונים ולמאגרי הנתונים שעליהם התבסס הניתוח. כל אחד מהאינדיקטורים זמין גם כקובץ PDF נפרד.