בתאריך 24 בפברואר 2011  גוגל הכניסה שינוי קטן בשם  "Panda"   לאלגוריתם דרוג התוצאות שלה במטרה להציף תוצאות איכותיות למעלה- לראש תוצאות החיפוש. השינוי משפיע על תוצאות החיפוש ויש לו משמעות לגבי האופטימיזציה של מנועי חיפוש וכל העוסקים בכך..

 מאז ועד ינואר 2013  הוכנסו 24 עדכוני Panda בתאריכים מסוימים והשינויים  בעקבות כך בתוצאות החיפוש היו  "חדים" דיים  כדי שנחוש אותם.

 בפוסט מעניין שהתפרסם ב- 13   במרץ 2013  בנושא אפשר למצוא רשימה כרונולוגית של  עדכוני ה- Panda  והשפעתם על תוצאות החיפוש, שניכרה בדרגות שונות מעדכון לעדכון.

 אלא שעל פי הצהרתו של  Mutt Cutts  , ראש צוות ה- webspam    בגוגל, ב- 13 במרץ 2013 ,  בעתיד השינויים לא יתבצעו ביום מסוים אלא ישולבו בזמן אמת באופן הדרגתי במערך הכללי של האלגוריתמים  ולכן יהיו פחות ניכרים ומשמעותיים מבחינתם של מנהלי האתרים וכל העוסקים באופטימיזציה של מנועי חיפוש.

 בכל מקרה , כדי להגיע  למקום מכובד בתוצאות החיפוש כדאי לשמור על איכות גבוהה של התכנים  ולשם כך  אפשר להיעזר בפוסט מעניין של גוגל  בו מוצגים קריטריונים ברורים שלו  לדירוג תוצאות החיפוש ולזכור אותם בפיתוח התכנים באתר.

  מחקר חדש שפורסם בינואר 2013 בדק את יעילותם של מנועי חיפוש ואתרי שאלות תשובות  בפלטפורמות מובייל.   במחקר נעשה שימוש במדד  חדש  שנקרא: Butler University Q&A Intelligence Index  שמדד את הסבירות שמשתמש יקבל  תשובה נכונה  בזמן נתון  לכל שאלה רנדומלית בשפה טבעית.

 מתוצאות המחקר: מנוע החיפוש ChaCha  הוביל באופן עקבי ברוב השאלות וזכה לציון הגבוה ביותר על פי  מדד Butler University Q&A Intelligence Index  . אחריו הובילו בינג ויאהו . גוגל  נמצא רק במקום השישי  ברשימה.

 תוצאות המחקר בססו את ההשערה שפלטפורמות של שאלות ותשובות אינן יכולות להתבסס על אלגוריתם של חיפוש בלבד . תוצאות החיפוש של מנועי חיפוש חסרות הבנה סמנטית של שפה טבעית ולכן אינן יעילות לשאלות זנב ארוך שהוצגו במחקר.

 כדי שפלטפורמות של שאלות ותשובות ישיגו  ציון מעל 50% 60%  במדד  Butler University Q&A Intelligence Index  יש צורך באלגוריתם שידע להפיק תועלת ממידע מובנה או שיגלה הבנה סמנטית  באמצעות אינטליגנציה מלאכותית או בני אנוש.

 המחקר הדגיש את חשיבות תרומתה של ההבנה הסמנטית האנושית והעובדה ש- ChaCha זכתה בציון הגבוה ביותר  במדד הנבחר להערכה היא אינדיקציה שסיוע אנושי לתהליך  הקשור למענה על שאלות יכול לעלות על פתרונות שמתבססות על אלגוריתמים בלבד.

למחקר המלא  

מאמר שהתפרסם ב- EMBO REPORTS בגיליון מרץ  2013  בשם :

How good is research really?""  כולל ביקורת על 2 המדדים המקובלים להערכה מדעית האימפקט פקטור וה- h-index . טענת הביקורת העיקרית כנגד השימוש במדדים אלו היא  שאי אפשר באמצעותם להשוות חוקרים או כתבי עת מתחומים שונים או מאמרים שפורסמו  בתקופות זמן שונות.  הדבר דומה לחוסר האפשרות להשתמש במספר גולים להערכת ולהשוואת שחקנים בכדורגל ובכדוריד  – מספר הגולים בכדורגל  הוא בסביבות 2 ואלו הכדוריד יכול להגיע ל- 20 . האם שחקן כדוריד שלזכותו נזקפו 5 גולים  טוב יותר מכדורגלן שלזכותו גול אחד ?

באותה מידה אין אפשרות להשוות ערכים מוחלטים של ציטוטים  ללא נרמול  שמושתת  על  תחום מחקר וזמן  . לבדיקת האימפקט של הציטוטים בצורה נכונה יותר  הוא מציע מדד שמושתת  על המאון– ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו.  כך למשל מאון 20  הוא אותו ערך שמתחתיו נמצאות 20% מהתצפיות.  על פי מדד זה ככל שדרוג המאון של פרסום גבוה יותר  כך הוא קיבל יותר ציטוטים בהשוואה לפרסומים באותו תחום מחקר ובשנת פרסום. ערך של 90 משמעותו שהפרסום הוא בן עשרת הפרסומים המצוטטים ביותר ו- 90%  קיבלו מספר ציטוטים נמוך יותר.

על פי מחקר זה מדד המאון מאפשר להשוות פרסומים בצורה משמעותית, נכונה והוגנת יותר .

כיצד ומדוע ופרטים נוספים במאמר המלא