בעידן בו ספריות נאלצות להתמודד עם בעיות תקציביות והתאמת הספריות לצרכים המשתנים על כל הכרוך מכך : החל מארגון מחדש של חללי הספרייה וכלה בצורך המתעורר לעתים למיזוג ספריות , כדאי להכיר ניסיונות של ספריות אחרות בנושא .

אחת הבעיות שעל הספריות להתמודד עימן היא ארגון מחדש של האוספים ודילולם.

במאמר מעניין שהתפרסם בגיליון קיץ 2010 של כתב העת :
Issues in Science and Technology Librarianship
בשם:
How Much Space Does a Library Need? Justifying Collections Space in an Electronic Age
מתוארת שיטה לחישוב גודלה של ספרייה באוניברסיטת פנסילבניה, שהייתה אמורה להוות מיזוג של שתי ספריות קיימות – ספרייה למדעי הפיזיקה וספרייה למתמטיקה – מיזוג שהצריך דילול אוספים.

השיטה התבססה על גיל החומר המצוטט כמדד לדילול. גיל הציטוטים התבסס על בדיקת הציטוטים בפרסומים האחרונים של אנשי הסגל בהסתמך על Web of Sciences ופרסומים באתרי הבית של החוקרים. המטרה הייתה לקבוע עד כמה אחורנית בזמן צריך ללכת כדי לכלול 70% 80% ו- 90% מהציטוטים. מהבדיקה עלה, בין היתר, שיש קשר בין משתנה הדיסציפלינה וגיל החומר המצוטט ובמתמטיקה נוהגים לצטט חומר ישן יותר.

למדד גיל הציטוטים יש כמובן מגבלות, והמגבלה העיקרית היא שהוא משקף את צורכי החוקרים ולא את הצרכים של כלל משתמשי הספרייה. לכן לאיזון התמונה נלקחו בחשבון, לצורך הדילול, גם מדדים נוספים וכמובן, כבמקרים אלה, גם הפוליטיקה הפנימית שיחקה תפקיד…

על כל אלה במאמר המלא …