למו"ל המסחרי Hindawi יש היום למעלה מ-200 כתבי עת שפיטים בגישה פתוחה.
אפשר לדפדף בכתבי העת על פי נושא ועל פי כותר (רשימה אלפביתית). כתבי העת מתמקדים במדע, טכנולוגיה ורפואה ומסווגים באתר על פי תחומי הדעת הבאים: חקלאות, ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, רפואת שיניים, אקולוגיה, הנדסה, מדעי כדור הארץ, מדע החומרים, מתמטיקה, רפואה, מדעי המוח, סיעוד, פרמקולוגיה, פיזיקה ומדעי החברה.

אפשר לחפש בכל המאגר בטופס חיפוש בסיסי ומתקדם. טופס החיפוש המתקדם מאפשר חיפוש בכל השדות והגבלת החיפוש למספר לא מבוטל של שדות: כותר ותקציר, תקציר, מלות מפתח, מחברים, שם כתב העת, שנה ועוד.

ל-Hindawi יש גם פלטפורמה משותפת של כתבי עת בגישה פתוחה עם המו"ל Sage – SAGE-Hindawi Access to Research . בפלטפורמה זו יש כתבי עת נוספים ב"גישה פתוחה" בנושאים: ביולוגיה, כימיה, רפואת שיניים, רפואה ווטרינריה.
גם בכתבי עת אלה אפשר לדפדף על פי נושא ועל פי כותר, ואפשר לחפש בטופס חיפוש בסיסי ומתקדם.

יש לציין שלא כל כתבי העת החופשיים בשתי הפלטפורמות שהוזכרו לעיל נמצאים במדריך של כתבי העת החופשיים – DOAJ, ששם לו למטרה לכסות את כל כתבי העת ב"גישה הפתוחה".

כך למשל,  בבדיקה שערכתי – מתוך 21 כתבי עת של Hindawi בקטגוריה "ביולוגיה" –  7 כתבי עת,  שהם שליש מכתבי עת אלה,  לא נמצאו ב-DOAJ . בפלטפורמה SAGE-Hindawi Access to Research שיעור כתבי העת שנמצאו ב- DOAJ נמוך יותר–  8 מתוך  9  כתבי העת החופשיים בקטגוריה "ביולוגיה" לא נמצאו במדריך DOAJ.

אחוז כתבי העת בקטגוריה ביולוגיה בשתי הפלטפורמות שנמצאו גם ב- Pubmed Central  אפילו נמוך יותר.

השימוש בכתבי העת בשתי הפלטפורמות הוא חופשי במסגרת הרישיון הגמיש creative commons . אפשר לקרוא, להוריד, להדפיס, להפיץ ולעשות שימוש חוזר במאמרים כל עוד מצטטים אותם כראוי.

לכתבי העת החופשיים של Hindawi

DART-Europe – פורטל משותף לתיזות באירופה הינו פרי שיתוף פעולה של ספריות מחקר וקונסורציום של ספריות למען שיפור גישה חופשית גלובלית לתיזות ולדיסרטציות של אירופה.
התיזות בטקסט מלא נגישות לכול בגישה חופשית.

DART-Europe כולל מידע ביביליוגרפי על כל אחת מהתיזות בהתאם למקור, וקישור לעותק/ים אלקטרוני/ים שלה. מידע-העל נאסף בפורמט של OAI Dublin Core תוך שימוש בפרוטוקול OAI-PMH .

בפורטל מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר את הגבלת החיפוש על פי מחבר, כותר,תיאור, תאריך, אוסף,מוסד, שפה ומדינה.

קיימת גם אופציה לדפדוף על פי מחבר, מוסד, אוסף, מדינה, ושנה – משנת 1597 ועד היום.

ההיסטוריה של החיפושים בפורטל נשמרת כל זמן שלא סוגרים את הדפדפן.

מחברים שמבקשים להוסיף את מידע-העל של מחקריהם לפורטל נדרשים לעשות זאת דרך ספריית האוניברסיטה שלהם.

תנועת ה"גישה הפתוחה" מגדילה את הנראות והנגישות למאמרים מחקריים. מכאן נולדה ההשערה שהגידול בנראות ובנגישות של המאמרים המחקריים יגדיל את מספר הציטוטים של מאמרים שראויים לכך. כמו כן יש לשער שלמשתנים מסוימים כמו דיסציפלינה וזמן פרסום תהיה השפעה על המשתנה התלוי – כמות הציטוטים.

ליתרון ה"גישה הפתוחה" בכל הקשור למספר הציטוטים מספר מרכיבים אפשריים:
• היתרון הכללי – יתרון זה נובע מהעובדה שמאמרים שראויים לציטוט הופכים להיות נגישים לקהל שלא הייתה לו קודם לכן גישה אליהם.
• היתרון שקשור לזמן הפרסום – לפרסום מוקדם יותר של מאמר ב"גישה פתוחה" יכולה להיות השפעה על דפוסי הציטוט.
• הטיה שקשורה לבחירת המאמרים – מחברים נוטים לפרסם ב"גישה פתוחה" את המאמרים הטובים שלהם יותר מאשר מאמרים לא מוצלחים ומכאן שיכולה להיות הטיה מסוימת במחקר.
• יתרון האיכות – מאמרים טובים יותר נהנים יותר מהיתרון הכללי של ה"גישה הפתוחה " מפני שהם ראויים יותר לציטוט ממאמרים פחות טובים.

ההשערה בדבר הקשר בין ה"גישה הפתוחה" וכמות הציטוטים נבחנה על ידי מספר לא מבוטל של מחקרים. חלקם התייחסו גם למרכיבים שהוזכרו לעיל.

בדוח טכני מעניין משנת 2010 סוקרת המחברת Alma Swan מאוניברסיטת סאות'המפטון עשרות מחקרים בנושא מאז 2004 ועד היום, תוך התייחסות למשתנים שאוזכרו לעיל. . הסקירה מוצגת בצורה טבלאית וכוללת את הפרטים הביבליוגרפיים של המחקר, המדגם, שיטות המחקר, האם סוננו ציטוטים עצמיים, האם נמצא יתרון מבחינת הציטוטים והאם הייתה התייחסות במחקר למרכיב/ים מסוימים של יתרון ה"גישה הפתוחה" שנמנו לעיל.

ממצאים מסכמים שראויים לציון – 27 מחקרים מצאו קשר חיובי בין ה"גישה הפתוחה" ומספר הציטוטים לעומת 4 מחקרים שלא מצאו קשר בין המשתנים. נמצא קשר בין הגידול במספר הציטוטים של מחקרים ב"גישה הפתוחה" ובין משתנה הדיסציפלינה . גידול גבוה יחסית במספר הציטוטים נמצא במאמרים ברפואה, פיזיקה ומדעי החקלאות.

גישה לדו"ח המלא ופרטים ביבליוגרפיים
לדו"ח המלא

ה"גישה הפתוחה" מבטיחה גישה חופשית למשתמשים, אבל השאלה היא מי יממן את הוצאות ההוצאה לאור. על פי אחד המודלים הכלכליים במסגרת ה"גישה הפתוחה" – מימון ההוצאה לאור על ידי מחברי המאמרים או גופים שמממנים אותם מחליף את דמי המנוי שמשולמים על ידי המשתמשים במודל המסורתי.

מודל זה עשוי להרתיע מחברים מלפרסם את מחקריהם ב"גישה הפתוחה" .

פתרון לבעיה יכול להיות מתן תמלוגים למחברים על המאמרים שלהם. Sciyo הוא המו"ל האקדמי הראשון שיישם פתרון זה. בשנת 2010 מחברים שמאמריהם יתפרסמו בהוצאת Sciyo יקבלו תמלוגים בהתאם למספר ההורדות של המאמרים שלהם. על כל 10 הורדות יקבלו 0.2 יורו. התמלוגים יזקפו לזכותו של המחבר , להוציא 100 יורו שינוכו מחשבונו מראש על חשבון הפעם הבאה שהוא יפרסם ב- Sciyo.

עלות ההוצאה לאור למחבר ב- Sciyo היא 470 יורו ונחשבת לנמוכה בתחום. אם נחשב את מספר ההורדות שאמורות לקזז את הוצאותיו של המחבר נקבל – 23500 , כלומר 23500 הורדות יכסו מבחינת המחבר את עלות ההוצאה לאור שלו. .

המודל מעניין, הוא בא לעודד עבודה אקדמית איכותית מחד וליצור מודל של חופשי לכול – חופשי למשתמש וחופשי למחבר, ואין ספק שבכך יוכל לעודד מחברים לפרסם ב"גישה הפתוחה"

במסגרת אחד מהפרויקטים של IQSS – The Institute for Quantitative Social Science שבאוניברסיטת הרווארד מתחקים באופן קבוע מאז 2005 אחר הגידול במשאבי ה"גישה הפתוחה", והנתונים והניתוח מתפרסמים כל שנה מדי רבעון ( מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר) ב- The  Imaginary  Journal of Poetic Economics
בסדרה Dramatic Growth of Open Access Series.

הנתונים האחרונים שהתפרסמו ב- 11 בדצמבר 2009 מצביעים על גידול מתמשך במשאבי ה"גישה הפתוחה".
• בהסתמך על נתוני ה- ROARMAP חל גידול משמעותי במספר המוסדות שמחייבים לאכוף את מדיניות ה"גישה הפתוחה". בשנה האחרונה מספר המוסדות שמחייבים הפקדה מוסדית ב"גישה פתוחה" גדל מ- 25 ל-79 .
• המגמה של הגידול הרב במספר כתבי העת החופשיים נמשכת – בהסתמך על נתוני DOAJ – נכון ליום בו נכתב הדו"ח, מספר כתבי העת ב"גישה הפתוחה" הגיע ל- 4400 . בשנת 2009 נוספו 700 כתבי עת ב"גישה הפתוחה" .
• בהסתמך על OpenDOAR מספר המאגרים המוסדיים גדל ל-1500 , האינדקס של ScientificCommons לאחר גידול של 8 מיליון פרסומים בשנת 2009 , כולל למעלה מ- 32 מיליון פרסומים.
• ב- E-LIS – מספר הפרסומים הוא למעלה מ- 10,000
• על פי הדו"ח, פעילות של ה- OCA למען הגישה הפתוחה נושאת פרי, למעלה מ- 1.6 מיליון ספרים נגישים באופן חופשי

לדו"ח המלא

שיתוף משאבים וניסיון בתחום המחקר חשוב לקהילה האקדמית כולה.
לאחרונה אנו עדים למספר גדל של פרויקטים משותפים ברמות שונות במסגרת ה"גישה הפתוחה".

מאגרי ההפקדה המוסדיים של וולס ואירלנד הן שתי דוגמאות לשיתוף פעולה כזה.
ResearchScope מהווה למעשה מאגר משותף של כל המחקר באירלנד במסגרת ה"גישה הפתוחה" . המאגר פתוח לכול – אפשר לדפדף בכל המאגרים יחדיו ובכל אחד מהם בנפרד..

אפשר גם לחפש במאגר. מנשק החיפוש הבסיסי כולל גם תצוגה ויזואלית של תוצאות החיפוש בצורת ענן תגיות. לחיצה על מונח כלשהו בענן התגיות מוסיפה אותו לאסטרטגית החיפוש. החיפוש המתקדם כולל מגוון אופציות לסינון מידע. התוצאות כוללות רשומות ביבליוגרפיות וטקסט מלא של פריטי המידע.

WRN – The Welsh Repository Network – רשת המאגרים המוסדיים האינטראופרבילית בוולס היא דוגמה נוספת לשיתוף פעולה בתחום המאגרים המוסדיים. פרויקט זה הוא ברוח המטרות של – Information Environment Programme 2009-11 של JISC:

"To improve the capacity of the sector to manage, discover and use information resources"

אפשר לבצע חיפוש משולב בכל המאגרים המוסדיים של החברים ברשת .

ל- ResearchScope
ל- WRN

ב– 23 באוקטובר 2009 אוניברסיטת בוסטון הודיעה על השקתו של מאגר הפקדה מוסדי פתוח לכול – Digital Common . כיום למעלה מ- 90% מהמו"לים מאשרים פרסום גרסאות של הפרסומים במאגרי הפקדה מוסדיים, ולכן לחלק הארי של הפרסומים במאגר יש גישה חופשית לטקסט המלא.

המאגר כולל אוספים בתחומי דעת מגוונים : אמנויות, תקשורת, הנדסה, רפואה, רפואת שיניים, חינוך, ניהול, בריאות הציבור, עבודה סוציאלית, תיאולוגיה ועוד.. גם אוסף דיסרטציות קיים במאגר.

בעת ההשקה המאגר כלל כ- 1000 פריטים, וצוות הספרייה בשיתוף עם המחלקות השונות באוניברסיטה פועל למען הוספת פריטים נוספים למאגר.

אפשר לדפדף ולחפש במאגר. החיפוש המתקדם מאפשר להגביל את החיפוש לאוספים מסוימים. אפשר לחפש בטקסט המלא של החומרים ואפשר להגביל את החיפוש למספר שדות : כותר, מחבר, שפה ועוד.. אפשר למיין את תוצאות החיפוש על פי רלוונטיות, תאריך וכותר.

ומי שמחפש חומר במשפטים – יוכל לעשות זאת במאגר של בית הספר למשפטים באוניברסיטת דיוק שהצהירה אף היא ב- 19 באוקטובר על השקתו של מאגר במשפטים שכולל למעלה מ- 3000 מאמרים. גם ביוזמה זו בלטה תרומתם של הספריות.

למאגר המוסדי של אוניברסיטת בוסטון
להצהרה על השקת המאגר המוסדי בבוסטון
למאגר המשפטי בדיוק
להצהרה על השקתו של המאגר בדיוק

OER COMMONS – אתר שמגדיר עצמו כ- " a brave new world of learning"
הוא מקור חופשי עשיר לחומרי לימוד והוראה.

האתר כולל קישורים לסילבוסים, קורסים שלמים וחומרי לימוד אחרים במגוון תחומים – אומנויות, עסקים, מדעי הרוח, מתמטיקה וסטטיסטיקה, מדע וטכנולוגיה ומדעי החברה- עם דגש על מדע וטכנולוגיה.

אפשר לדפדף ולחפש באתר. התרשמתי במיוחד ממנשק החיפוש המתקדם שמציע אפשרויות רבות להגבלת החיפוש ולסינון המידע – על פי נושא, שלבי לימוד, סוגי חומרים ועוד..

האתר הוא אתר שיתופי. אנשים פרטיים ומוסדות יכולים לתרום חומרי לימוד, קורסים, אוספים מקורות ראשוניים ומשניים , על ידי העלאת מידע -על של החומרים.

החיפוש באתר והשימוש בחומרים חופשי במסגרת רישיון גמיש של זכויות יוצרים, ואינו מחייב הרשמה. ביצוע פעולות כלשהן על פריטי המידע כגון: דירוג, תיוג, שמירת חומרים בספרייה אישית, תרומת חומרים וכיוצא בזה אפשרי לאחר רישום חופשי באתר.

מערכת העזרה באתר מצוינת וכוללת פירוט רב על האתר ואופן השימוש בו . מידע רב ועזרה בכל הקשור לשימוש באתר אפשר למצוא גם בוויקי של האתר שכולל גם מדריך חיפוש מפורט

לאתר

שבוע ה"גישה הפתוחה" מתקרב!

לאור ההצלחה של יום ה"גישה הפתוחה" הבינלאומי בשנה שעברה, יערך השנה בפעם הראשונה שבוע ה"גישה הפתוחה" הבינלאומי ב- 19-23 באוקטובר.

מטרתו של שבוע ה"גישה הפתוחה" הוא להגביר את המודעות לתנועת ה"גישה הפתוחה" ברחבי העולם באמצעות מגוון אירועים שישפכו אור על הפוטנציאל העצום הטמון בתנועה.

מספר הארגונים שייטלו חלק באירועים יגדל השנה. בשנה שעברה נטלו חלק ביום ה"גישה הפתוחה" 120 ארגונים ב- 27 מדינות. השנה אמורים ליטול חלק באירועים למעלה מ- 200 ארגונים.

מארגני האירוע SPARC, PLoS, ו-Students for FreeCulture
מברכים על הצטרפותם ותרומתם של גופים חדשים בולטים לאירועי השבוע :eIFL.net , OASIS ו-Open Access Directory.

במסגרת האירועים יהיה אפשר גם להשתתף חינם ב- webinar שיתקיים ב-20 לאוקטובר ויעסוק בהתפתחויות האחרונות של ההוצאה לאור במסגרת ה"גישה הפתוחה". מאחר ומספר המקומות מוגבל ההשתתפות כרוכה בהרשמה מראש. פרטים באתר.

מידע מפורט על השבוע – מארגנים ומשתתפים

Dash – Digital Access to Scholarship at Harvard – מאגר ההפקדה המוסדי המרכזי של אוניברסיטת הרווארד הושק לאחרונה בגרסת ביתא. המאגר נבנה בפלטפורמה dspace
והוא משמש את כל קהילת המחקר של האוניברסיטה – סטודנטים וחוקרים.

במאגר אפשר להפקיד מאמרים בגישה פתוחה וגם מאמרים שאינם במסגרת הגישה הפתוחה אבל אפשר להפיצם מסיבות אחרות. כמו כן קיימת במערכת אופציה להפקדה של מידע-על (metadata) בלבד, לגבי מאמרים שאינם ניתנים להפצה מסיבות שונות .

אפשר לחפש במאגר ואפשר גם לדפדף בו על פי קטגוריות נושאיות, תאריך, מחברים, כותרים, מילות מפתח ופקולטות.

למאגר

ב- 14 לספטמבר 2009 הצהירו חמש אוניברסיטאות מחקר על מחויבותן המשותפת לכתבי עת בגישה פתוחה. האוניברסיטאות Cornell University, Dartmouth College, Harvard University, the Massachusetts Institute of Technology, and the University of California at Berkeley— חתמו על הסכם חוזה על פיו הם מסכימות לכינונו של מנגנון בר קיימא לתמיכה פיננסית בכתבי עת חופשיים בגישה הפתוחה.

בעוד שהשימוש בכתבי עת מסורתיים כרוך בתשלום, ולרוב, ספריות המחקר הן המשלמות עבור המנוי, הרי  כתבי עת בגישה הפתוחה חופשיים לציבור הרחב, ובכך  יכולים להקל על הנטל המוטל על הספריות בעיתות קשות אלו של מצוקה כלכלית.

יתירה מזאת, אווירת המחקר בריאה יותר כאשר הנטל הפיננסי מוסר מהמשתמש ולכל אחד יש גישה לאותו מחקר.

אבל מאמרים בגישה הפתוחה למעשה עוברים תהליך דומה לאלו שבגישה סגורה בכל הקשור להוצאה לאור – שיפוט, סינון, הפצה וכו'- תהליך שכרוך בהוצאות. מודל הגישה הפתוחה בו המחבר יצטרך לשלם את הוצאות הפרסום של המאמר יוצר מעין אי צדק מסוים כלפי כתבי עת בגישה הפתוחה, שכן מחברים עלולים להעדיף במצב זה לפרסם בכתבי עת סגורים.

התמיכה הפיננסית עליה הצהירו האוניברסיטאות משמעותה התחייבות לתשלום הוצאות סבירות של הוצאה לאור בכתבי עת חופשיים  של מאמרים שנכתבו על ידי אנשי הסגל שלהם,  ושאינם ממומנים על ידי גופים אחרים (כמו מענקי מחקר).

הצהרה זו של האוניברסיטאות לתמוך פיננסית בכתבי עת חופשיים עושה למעשה צדק עם כתבי עת אלו. במצב זה המו"לים יכולים בשקט להעביר כתב עת סגור למודל הפתוח ללא החשש שהמחברים יזנחו את כתב העת.

אוניברסיטאות נוספות נקראות לתמוך בהסכם זה שמהווה למעשה סיגנל למו"לים, שלאוניברסיטאות המחקר יש כוונה לתמוך במימון ההוצאה לאור ולו גם במודל שונה.

על ההסכם – The Compact for Open-Access Publishing Equity 
נוסח הסכם
שאלות נפוצות 
קישורים לאתרים רלוונטיים
מאמר מ- PLOS biology שיכול להסביר את הרקע להסכם