שבוע הספרייה הלאומי בארה"ב , אותו חוגגים מדי שנה מאז 1958 מתקיים השנה ב- 10-16 באפריל 2011.

בין היתר במסגרת חגיגות אלו ספק המידע Gale מציע גישה חופשית ל- 6 ממאגרי המידע שלו בתקופה 10 – 24 באפריל. ספריות יכולות להוריד וידגט החל מ- 10 לאפריל ולאפשר למשתמשים שלהם שימוש חופשי במאגרים: Gale NewsVault , Slavery and Anti-Slavery , Science in Context, GREENR , Global Issues in Context ו-Powerspeak Languages
מאגרים אלו כוללים מידע היסטורי, מדעי ולשוני.

נושאו של שבוע הספרייה הלאומי השנה הוא: "Create your own story @ your library," וב-GALE מאמינים שמתן גישה חופשית למאגרים יסייע לספריות לעשות זאת. ספריות בתי ספר, ספריות ציבוריות, אקדמיות ומיוחדות נוטלות חלק בחגיגות אלו.

בדף של ALA שמיועד לשבוע זה אפשר להקשיב להרצאתו של John Grisham על ערכם של ספרנים וספריות.

לכתבה בנושא

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתו 2010 בקרב 267 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו בתחילת אפריל 2011. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים. הסקר שם דגש על תפקיד הספריות בהוראה . השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2009 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שמנהלי הספריות פיתחו קונצנזוס על מספר כיוונים אסטרטגיים כגון רכש וניהול אוספי כתבי עת ומתן עדיפות לתמיכה בהדרכה והוראה בעוד שבנושאים אחרים הדעות עדיין חלוקות.

ממצאים עיקריים:
ביחס לשירותים :
• מנהלי הספריות במוסדות השונים רואים בתמיכה בהוראה והדרכה אחד מיעדיהם העיקריים. 94% מהנחקרים רואים בהקניית אוריינות מידע לסטודנטים תפקיד חשוב מאוד של הספריות שלהם. הם גם היו רוצים יתר שיתוף פעולה עם אנשי הסגל בכל הקשור להוראה והדרכה. יש לציין שבנושא זה על סמך סקר 2009 אין תמימות דעים בקרב אנשי הסגל. רק חלק קטן מאנשי הסגל מעריכים את תפקידה של הספרייה בהדרכה והוראה.

• מנהלי הספריות מאמינים בחשיבות האסטרטגית של תפיסת הספרייה כנקודת מוצא בתהליך גילוי הידע. מנהלי הספריות מכירים בעובדה שאנשי הסגל והסטודנטים מסתמכים על מקורות מידע מחוץ לספרייה , והיו רוצים להשקיע יותר בכלי חיפוש וגילוי ידע כדי לעזור למשתמשים.

ביחס לאוספים:
• תפקיד הרכש של הספרייה נתפס כבעל חשיבות ראשונית במונחים של העדפות תקצוב על ידי מנהלי הספרייה ותפיסת אנשי הסגל את תפקיד הספרייה. קיימת עליה הדרגתית בסכומים המוקצים לחומרים דיגיטליים ובה בעת ירידה בהוצאות הרכש של חומרים מודפסים. הצפי הוא להשלים את המעבר לכתבי עת אלקטרוניים תוך 5 שנים ולהקצות מחצית מתקציב הספרים לספרים אלקטרוניים.

• רוב הספריות חשות בנוח עם ביטול הגישה לכתבי העת בגרסה המודפסת לאחר שיש להם גישה בטוחה ואמינה לעותקים הדיגיטליים שלהם. 91% כבר עשו זאת או מתכננים לעשות זאת בעתיד. ביחס לספרים אלקטרוניים זה עדיין לא כך. מכל מקום אחוז גבוה של הנחקרים היו רוצים לעשות זאת אם תהיה תשתית מתאימה לשימור וגישה

ביחס לאסטרטגיה ומנהיגות:
• רוב המשיבים לסקר סבורים שהספריות לא עשו תכנון אסטרטגי מספיק לענות על צורכי המשתמשים וארגון האוספים בצורה אופטימלית.
• יש מספר אי התאמות בין אסטרטגיות ברמה בגבוהה מצד אחד ובין העדפות תקציביות מצד שני – מה שמלמד שמנהלי הספריות במקרים מסוימים אינם מצליחים להוציא אל הפועל את הכיוון האסטרטגי שעליו הם חושבים למען הספריות שלהם.

ממצאים נוספים בדוח המלא
כתבה בנושא -תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה אותי לכתבה זו.
פוסט קודם על סקר קודם בנושא עמדות  אנשי הסגל ביחס לספריות  ותפקידן

בזמנו כתבתי בבלוג על Pubget – החיפוש ב- Pubget זהה לחיפוש ב-Pubmed אלא שבמקום קישורים לאתרי המו"לים וכתבי העת בהם מצויים קובצי הטקסט המלא, התוצאות הם קובצי ה- pdf עצמם.

האינדקס של Pubget כולל נכון להיום למעלה מ-20 מיליון מסמכים במדעי החיים. כולל התכנים של Pubmed .Pubget יודע לזהות את המיקום של קובצי ה- PDF בכל כתבי העת, והוא כולל מידע על המנויים של כל אחת מהספריות , אשר מספקות לו מידע זה.

לאחרונה יצא לאור עלון חדש של What's hot in science – Pubget  . העלון כולל את 15 מאמרי ה-top – המאמרים הפופולריים ביותר ב- Pubget מבין מאות אלפי המאמרים שנצפו ב-Pubget . כמו כן יש בעלון גם מספר  מאמרים שכוללים חדשות בתחום המדע.

בעתיד הכוונה להוציא לאור גיליון אחד או שניים מדי חודש. מי שרוצה לקבל את העלון  יכול להירשם באתר שמיועד לכך
תודה לדורה גטמן על המידע

לאתר העלון

כיום נשמעות תחזיות שאפליקציות נייטיב לנייד– תוכנות ייעודיות שמורידים לנייד – הן זמניות וברות חלוף שכן העתיד טמון בווב הנייד במיוחד עם פיתוחו של ה- html5 .

בווב הנייד הכוונה לאפליקציות ואתרים למכשירים ניידים שנמצאים בווב, הגישה אליהם היא דרך הדפדפן ואין צורך להורידם למכשיר הנייד. לווב הנייד מספר יתרונות – אין צורך להוריד את האפליקציות, כולן רצות על הדפדפן, לא צריך קוד שונה לכל אחת ממערכות ההפעלה של הנייד – IOS, Android, BlackBerry, WebOS אלא קוד אחיד יכול לשמש את הפלטפורמות השונות. מבחינת חווית המשתמש – החוויה של אפליקציות ווביות משתפרת והופכת להיות דומה לאפליקציות נייטיב  ויעיד על כך Gmail on the web , קיימת גם אפשרות לשימוש באפליקציות ווביות במצב לא מקוון שבה קובצי האפליקציות נשמרים במכשיר  – שימוש שבשילוב עם נתונים מקומיים  יכול להיות מאוד יעיל.

בכנס האינטרנט הישראלי האחרון למשל בפאנל המעניין בנושא האינטרנט הנייד אופיר לייטנר חזה אף הוא את השימוש שיגדל ב- html5 ובעקבות כך את דעיכתם של האפליקציות בעתיד לטובת הווב הנייד. מצד שני נשמעות דעות שונות שטוענות שלמרות שה- html5 מציע הרבה הזדמנויות הוא אינו מהווה תחליף לאפליקציות

מכל מקום , בינתיים מספר האפליקציות גדול , ויש אף חוזים ששנת 2013 תהיה שנת השיא מבחינת המכירות של האפליקציות.

גם לאקדמיה יש מספר לא מבוטל של אפליקציות למטרות שונות:
• לייעול תהליך העבודה כגון Dropbox לסינכרוניזציה של קבצים, 1password לארגון סיסמאות.
• לקריאה – קריאת קובצי pdf , ספרים אלקטרוניים ועדכוני RSS – כגון Reeder לקריאת עדכונים מגוגל רידר,   Flipboard – לקריאת תכנים מגוגל רידר, פייסבוק וטוויטר
• לכתיבה
• להצגת קבצים
• למוסיקה ועוד

רשימה ארוכה של אפליקציות לאקדמיה מסווגות על פי פונקציונליות אפשר למצוא במדריך לאפליקציות שעלה לאחרונה לאתר של MIT
הרשימה כוללת גם אפליקציות מיוחדות ל- MIT

לאתר

כתבה של אנשים מתחום הפטנטים לאנשים שלא מהתחום שהתפרסמה בפברואר 2011 עשויה לשפוך מעט אור על עולם הפטנטים כולל כמה מקורות לחיפוש פטנטים. הכתבה נכתבה בהנחה שמידע כזה חשוב שכן הרקע להמצאות מוביל לרקע על חברות שווקים ואנשים

בכתבה יש מידע בסיסי מגוון – מהו פטנט? מהי חשיבותם של פטנטים ? ההבדלים בין פטנטים וחיפושי פטנטים ועוד

הכתבה מאזכרת כמה מקורות חופשיים לחיפוש ומידע על פטנטים ביניהם:
משרד הפטנטים של ארה"ב .
משרד הפטנטים האירופי  
קישורים לאוספים של מסמכי פטנטים בארצות שונות 
סטטוס משפטי ומשפחות פטנטים 

הכתבה מתייחסת  למגבלות של המקורות החופשיים וכוללת מידע על חשיבותו של Derwent World Patent Index 

בכתבה ישנה גם הפניה למידע נוסף לאתר של האגודה הבינלאומית למידע על פטנטים  ולכתבות רלוונטיות נוספות

בעבר כתבתי על מספר אתרים חופשיים להורדת ספרים אלקטרוניים. מספר האתרים החופשיים להורדת ספרים גדל. בפוסט מ- 25 בפברואר יש ריכוז של 45 אתרים חופשיים להורדת ספרים ממגוון נושאים .

לרשימת האתרים

כאשר אנו רוצים להוסיף תמונה חינמית מהרשת לבלוג או לכול מידע אחר שאנו מפרסמים , חשוב מתוך האוסף ההולך וגדל של תמונות לבחור את התמונות שזמינות לנו חופשי במסגרת רישיון גמיש שמתיר שימוש, הפצה ושימוש חוזר בתמונה מבלי להפר זכויות יוצרים. רישיון creative commons מתיר זאת.

תמונות חופשיות במסגרת הרישיון הגמיש  Creative commons אפשר למצוא לאחר סינון מתאים ב-flickr וגם בגוגל בחיפוש המתקדם. כדי להכניסן לבלוג או למקור מידע אחר שאנו מעוניינים, בדרך כלל יש צורך לערוך אותן תחילה בתוכנה גרפית כלשהי כדי להגיע לגודל הרצוי לנו וכו' .

מבחינה זו מנוע החיפוש Wylio מקל עלינו את העבודה. הוא כולל מיליוני תמונות שזמינים ברישיון גמיש ב- flickr ומאפשר לנו לערוך אותם מבחינת גודל ומיקום וגם מייצר את הקוד המתאים לצורך שתילתו בבלוג או באתר אחר ברשת.

מאחר ועל פי מה שכתוב באתר, התמונות ב-Wylio לקוחות מ- flickr כדאי לא לשכוח את גוגול והאפשרות שהוא מספק לנו במנשק החיפוש המתקדם לסינון תמונות חופשיות מבלי להפר זכויות יוצרים.

למנוע החיפוש Wylio

לפוסט קודם בבלוג  בנושא חיפוש תמונות במסגרת Creative commons

SNIP ו-SJR הם שני מדדים חדשים יחסית להערכת כתבי עת . בעבר אזכרתי אותם בפוסטים קודמים בבלוג. שני המדדים מבוססים על התכנים השפיטים במאגר Scopus נכון להיום 18000 כתבי עת , סדרות ספרים ו-proceedings.

מדד SNIP משקף את האימפקט של כתב העת בתחום שלו ולוקח בחשבון גם מאפיינים של התחום הנושאי של כתב העת , לכן הוא מאפשר להשוות כתבי עת בתחומי נושאים שונים ונחשב כמדד טוב ומדויק להשוואת כתב עת מסוים עם כתבי עת בתחומו וגם מחוץ לתחומו.

גם SJR על פי מה שכתוב באתר מאפשר השוואה ישירה של כתבי עת ללא תלות בסיווגם הנושאי.

באתר Journalmetrics.com אפשר לחפש חופשי על פי כותר של כתב עת או מלים מתוך כותר מסוים של כתב עת ולקבל את שני המדדים SNIP ו- SJR שלהם בשנים 2007 עד 2010 . כמו כן אפשר להוריד קובץ אקסל שכולל את כל מאגר הנתונים מעודכן, נכון להיום, לספטמבר 2010 .
באתר יש גם קישורים למסמכים ומאמרים שמתארים את אופן החישוב של המדד SNIP , התמורות שחלו בהערכת כתבי עת ב-50 השנים האחרונות , ומידע נוסף על שני המדדים

לאתר – חיפוש ערכי שני המדדים על פי כתב עת

מנועי חיפוש משתדלים להתאים את תוצאות החיפוש למשתמש – מחפש המידע. עד כה מנועי החיפוש לקחו בחשבון יחסים בין נתונים,  כיום נראה שהם מוסיפים לתוצאות החיפוש גם יחסים בין אנשים – רובד חברתי לחיפוש.

הרובד החברתי בבינג מושתת כיום בעיקר על שיתוף פעולה עם facebook . לגוגל נכון להיום אין שיתוף פעולה עם facebook והרובד החברתי בא לידי ביטוי בשיתוף פעולה עם twitter

מנוע החיפוש   Bing הודיע על הוספת רובד חברתי לחיפוש תוך שיתוף פעולה עם facebook באוקטובר 2010 . מאז מאפיין זה עודכן וב- 24 בפברואר BING הודיע על הרחבת שיתוף הפעולה שלו עם facebook , בשלב זה למשתמשים בארה"ב .

החיפוש החברתי בא לידי ביטוי בהצגת "תוצאות Liked" של החברים מהרשת החברתית פייסבוק. כך למשל אם עורכים חיפוש מסוים בתחום התיירות ומתקבל בתוצאות החיפוש אתר  מסוים שחברים סימנו אותו כ- "like ", בתוצאת החיפוש יופיע מידע על החברים שאהבו את האתר. . מאפיין זה יכול לסייע בקבלת החלטות . כך למשל אם אנו מחפשים מכונית לקנייה ומתחת לתוצאת חיפוש מסוימת נראה שהחברים אהבו את זה – כמובן שזה יקל עלינו לקבל החלטה. באופן זה נעשה שילוב של מקור המידע הטוב ביותר – הווב, עם מנוע ההחלטות הטוב ביותר – האדם – חברים שבהם בוטחים. . שיתוף הפעולה facebook – bing משפר את תוצאת החיפוש בבינג בכל הקשור לפרסונליזציה.

כאמור לעיל , גוגל בשלב זה כולל תוצאות מ-twitter .

ומי שמעוניין בשני המאפיינים בו זמנית יכול להשתמש בתוספים לדפדפן כמו זה של Wajam, שיעשו לו את העבודה …

קריירה של מדען וחוקר לא יכולה להיות מתומצתת ומכומתת במספרים. איש המדע מבלה שעות אין ספור בניסויים, בהדרכת סטודנטים, בכתיבה וקריאה של מענקי מחקר וניירות עבודה, בהוראה, בארגון מפגשים, בייעוץ ועוד – וקשה לכמת פעילויות אלה.

אבל כאשר איש המדע מחפש עבודה , קידום או אפילו קביעות התחושה בקרב אנשי מדע רבים היא שמקבלי ההחלטות מייחסים משקל לגורמים שניתנים בקלות לכימות – מספר פרסומים, האימפקט פקטור של כתבי העת שבהם פרסמו, מספר הציטוטים להם זכו הפרסומים שלהם, כמה כסף השיגו ממענקי מחקר או מדדים שקשורים לפרסומים כגון h-index

סקר שערך nature במאי 2010 שם לו למטרה לבדוק כמה היבטים של הנושא כגון: באילו מדדים משתמשים במוסדות השונים להערכת חוקרים, לאיזה מדדים ניתן משקל יתר, מהי שביעות הרצון של החוקרים מהדרך בה הם מוערכים, אלו 5 מדדים להערכה מועדפים על החוקרים, והאם לאופן הערכת החוקרים השפעה על התנהגותם כך למשל אם המוסד שם דגש על מספר הפרסומים האם יש לכך השפעה על התנהגות החוקר – התמקדות במיוחד בכמות הפרסומים.

לסקר ענו 150 חוקרים . כמו כן Nature יצר קשר עם ראשי מחלקות ואנשי אדמיניסטרציה ב- 30 מוסדות מחקר ברחבי העולם לבדוק כיצד משתמשים במדדים שאוזכרו לעיל להערכת חוקרים ואיזה משקל הם מייחסים לכל אחד מהמדדים בבואם להעריך חוקרים.

מתוצאות הסקר עולה שהחוקרים סבורים שהמדדים, שלהם מייחסים אנשי האדמיניסטרציה חשיבות בהערכתם אותם,  הם:  מענקי מחקר והכנסה, מספר פרסומים , פרסומים בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, ומספר ציטוטים. רוב של 63% מהחוקרים אינם שבעי רצון מהאופן בו נעשה שימוש על ידי האדמיניסטרציה במדדים אלו .

אנשי אדמיניסטרציה לעומתם סבורים אחרת…

יחד עם זאת יש לציין שלמרות חוסר שביעות הרצון הכללי של החוקרים מהמדדים להערכה, חלקם הביעו את העדפתם למדדים כמותיים ובאופן מפתיע כאשר החוקרים נדרשו לבחור מתוך רשימת קריטריונים מוצעים קריטריונים להערכה שאותם היו מעדיפים להערכתם – הם בחרו לרוב במדדים כמותיים – פרסום בכתבי עת עם אימפקט פקטור גבוה, מענקי מחקר, הדרכת סטודנטים ומספר ציטוטים .

לאור זאת האתגר העומד בפני אנשי האדמיניסטרציה הוא לא לצמצם את חלקם של המדדים הכמותיים בהערכה אלא ליישמם ביתר בהירות, עקביות ושקיפות……

כיצד ? פירוט יתר ומידע נוסף בנושא אפשר למצוא במסמכים שלהלן:

תוצאות הסקר

מאמר ב-Nuture מיוני 2010 בנושא

כתבה נוספת על אוניברסיטאות באירופה והערכת חוקרים