ארגון הבריאות העולמי פותח לציבור את מאגר המידע VigiAccess

ב- 17 באפריל 2015 ארגון הבריאות העולמי הודיע על  מתן גישה חופשית לציבור למאגר VigiAccess.  המאגר עוסק בתופעות לואי של תרופות .על פי דברי אחראים בארגון הבריאות העולמי המאגר כולל למעלה מ- 10 מיליון דוחות על תופעות לוואי של תרופות ב- 110 מדינות.

המידע על תופעות לוואי של תרופות חיוני לא רק לחולים אלא גם לממשלות בקבלת החלטות שנוגעות לבריאות הציבור, מאחר ותופעות אלה נמנות על 10 הגורמים העיקריים לתמותה במספר מדינות ומטרתה של היוזמה היא למזער סיכונים בריאותיים.

מן הראוי לציין שהמאגר לא כולל פרטים על מקרים פרטיים  אך הוא מציין את מספר הדוחות לכול תופעת לוואי שצוינה בו. כמו כן המאגר לא בא לקבוע האם תרופה מסוימת מסוכנת או בטוחה. משתמשים יכולים להזין שם של מוצר  ולקבל מידע על מרכיביו . על פי דברי אחראים אין זו תשובה לבטיחות התרופה אלא רק צעד קטן בכיוון.

המידע במאגר  שמגיע ממרכזים לבטיחות תרופות בלמעלה מ-100 מדינות  מנותח כדי לראות  אם יש צורך במחקר נוסף של בעיות פוטנציאליות

למאגר המידע

לכתבה בנושא

כתבי עת של נתונים – סקירה

בעידן של הנתונים הגדולים , למרות שקיימת הסכמה כמעט כללית על התועלת שבשיתוף נתונים ושימוש מחדש כאמצעי לקידום המדע עדיין קיימים מספר מחסומים שמעכבים  מימוש מטרה זו בצורה יעילה וסיסטמטית אחד מהם הוא העדר תרבות של שיתוף. המטרה שהסטים של הנתונים יהיו נגישים, שפיטים, ניתנים לציטוט, ניתנים לגילוי בקלות וניתנים לשימוש.

אחד הפתרונות המוצעים כצעד ראשון להתגבר על חלק מהמחסומים הוא מודל חדש של כתבי עת – כתבי עת של נתונים data journals  שמטרתם לספק מידע על מה , היכן, למה, איך ומי  בכל הקשור לנתונים.

מודל זה מהווה פרדיגמה חדשה יחסית של נתוני מחקר. הניסיונות הראשונים של המו"לים לתמוך בפרסום נתונים כללו נתונים כחלק אינטגראלי של המאמר או נתונים בקבצי מוספים  מצורפים למאמר. בסביבות שנת 2009 רוב כתבי העת כללו נתונים כקובצי מוספים להדפסה בגרסה האלקטרונית של המאמרים בלבד, לעתים עם מגבלות על מספר הפריטים הנוספים ותנאי זכויות יוצרים מחמירים.

לאור מגבלות אלה התעורר הצורך בפרדיגמה חדשה של פרסום נתונים מושתתת על "מאמר נתונים" data paper  . מטרתו של מאמר הנתונים לתאר סט של נתונים באופן שמאמר מחקר מתאר תוצאות מחקר. כגון שיטות ופרוטוקולים תהליך מבנה של סט הנתונים פורמט והפוטנציאל לשימוש חוזר.

בשנת 2009  הודיעו שכתב העת  international journal of robotics research  תומך בסוג חדש של מאמר  "data paper"   כאשר המטרה היא לעודד פרסום סטים של נתונים שפיטים לקהילת הרובוטיקה ולסייע למחברים לפרסם ולקבל קרדיט על הנתונים בעלי הערך שלהם.  באפריל 2013 Nature Publishing Group   הודיע על השקתו של Scientific Data  – כתב עת בגישה פתוחה לפרסום ותיאור סטים של נתונים ומאז מספר כתבי העת של נתונים גדל בקצב מואץ .

מחקר שהתפרסם לראשונה בינואר 2015 ועתיד להתפרסם  בכתב העת journal of the association for information and science technology  בדק  מאפיינים של 116 כתבי עת של נתונים של מולים שונים בכול הקשור לתיאור הסטים של הנתונים ,  נגישות , ציטוטים , איכות וגישה פתוחה ומציע דרכים לקדם את הנגישות לסטים אלה של נתונים. דוגמאות לשמות של כתבי עת של נתונים – ecology, genomic data, international journal of robotics research,

מן הראוי לציין שמדגם זה של 116 כתבי כלל  גם סט של 85 כתבי עת של נתונים של המול biomed Central/ .

במסגרת המחקר נבדק האם כתבי העת של נתונים כוללים רק מאמרי נתונים האם הם מעורבים  ומה הם הנושאים שלהם.

נמצא שרוב כתבי העת מעורבים, רק 4 מתוך 15 מו"לים פרסמו כתבי עת  שכללו מאמרים של נתונים בלבד. . מספר כתבי עת כאלה הוא 7   (6%  מהמדגם) אף אחד מכתבי העת ה"טהורים" לא נכלל באינדקס של שירות מקצועי  כולל Scopus  ו- SCImago

מבחינת הנושא כתבי העת כיסו את כול הקטגוריות הנושאיות  בסקופוס- מדעי הבריאות, מדעי החיים, מדעי הפיסיקה, ומדעי החברה והאמנויות.

נמצא שמשנת 2000 – 2013  826 מאמרים של נתונים פורסמו. מספר המאמרים גדל עם השנים. בשנת 2013 פורסמו 23.5%  מכלל המאמרים שפורסמו.  נראה שמגמה זו נמשכת – בחודש הראשון של שנת 2014 פורסמו 47 מאמרי נתונים

בנוסף חלק מכתבי העת פתחו כלים ייעודיים שתומכים בהפקת מאמר הנתונים. כגון PWT – Pensoft Writing tool  ו- IPT  –  integrated publishing toolkit

מאמר הנתונים כרוך תמיד עם סט הנתונים . הפתרון של צרוף קובצי מוספים מוחלף היום לטובת פרסום סט הנתונים במאגר וקישור . בדרך כלל כתבי העת מציעים רשימה של מאגרי נתונים איכותיים בהם ניתן להפקיד את הסטים של הנתונים.  המאגרים יכולים להיות מאגרים מוסדיים, מאגרים לאומיים ומאגרים בינלאומיים. חלק מהמאגרים הם ייעודיים לתחום מחקר מסוים. יש גם מודל היברידי של שיגור קובץ הנתונים  או הפקדה במאגר כלשהו.

כמעט כול כתבי העת של נתונים הם בגישה פתוחה  גם למאמרים וגם לסטים של הנתונים.

מהניתוח עולה גם  שהמידע שהעורכים נדרשים לתת בכול מאמרי הנתונים הוא הזמינות של הסטים של הנתונים. העדר מידע משותף לאפיון הסטים של הנתונים הוא מגבלה של כתבי העת של הנתונים ושל מאמרי הנתונים. חשוב לפתח מסגרת משותפת, פתוחה שתשמש את כול הדיסציפלינות

DOI: 10.1002/asi.23358

למאמר המלא

ספריות ונתונים מקושרים – יישום מודל ה- BIBFRAME

מטרת הנתונים המקושרים הוא להפוך את הווב מווב של מסמכים לווב של נתונים. הנתונים המקושרים  מאפשרים קישור ושיתוף של נתונים מובנים לצריכה של אנשים ומכונות. לאחרונה אנו עדים ליזמות  וכלים  בתחום הנתונים המקושרים. גם ספריות נרתמות לנושא

מודל ה- BIBFRAME שפותח על ידי ספריית  הקונגרס ומושתת על טכנולוגית הנתונים המקושרים מנסה  ליישם את טכנולוגית הנתונים המקושרים בספריות.

מערכות ספרייתיות כוללות מידע על מובנה איכותי אך בדרך כלל הוא סטטי . עם BIBFRAME      מקורות מידע על של הספרייה כגון קטלוגים ואוספים דיגיטליים יכולים להיות משולבים  עם מקורות אחרים בווב כולל מנועי חיפוש ובכך להפוך למאגרי מידע פעילים.

מאמר שהתפרסם במרץ 2015 בכתב העת    Information Technology and Libraries  מציג את מודל ה- BIBFRAME  ,  עוסק בנתונים המקושרים בהקשר של ספריות ומתאר תיאור מקרה  שכולל תהליך  מפורט של יישום המודל במידע על של ספרייה  במטרה לשפוך אור על  ה- BIBFRAME      כמכניזם לספריות לשיתוף מידע על בווב.  המקרה המתואר הוא יישום המודל  על אוסף מיוחד באוניברסיטת הרווארד.  מתיאור המקרה עולה שספריות דיגיטליות שנבנות תוך יישום BIBFRAME   מציעות בקרת ניווט טובה ונקודות גישה למשתמשים לאינטראקציה עם המידע הביבליוגרפי.

למאמר המלא

תוכנות לניהול ספריות 2015 – תמונת מצב

הבחירה של תוכנה לניהול  ספריות היא לא החלטה  קלה. ספקים מציעים פתרונות לספריות ציבוריות, אקדמיות, מיוחדות וספריות בתי ספר  ולמרות זאת הצרכים של  כל ספרייה בתוך כול אחת מהקטגוריות יכולים להיות שונים והבחירה קשה. מידע על המצב בשוק יכול לסייע בקבלת ההחלטות.

כתבה  מקיפה  שהתפרסמה ב-7 באפריל 2015  ב-  Library Journal כוללת סקירה מקיפה של תוכנות ILS         – Integreted Libraries  Systems כגון  Aleph,  ו- LSP   – Platforms  Library Services  תוכנות מדור שני כגון  Alma.

הסקירה כוללת נתונים על ספקים, מערכות  ומגמות מכירות בשלושת השנים – 2012  – 2014  תוך ציון מאפיינים ייחודיים של תוכנות מסוימות.

החברות שעל מגמות המכירות  שלהן והמוצרים שלהן דווח  בכתבה בתחום ה- ILS      הן  :

Biblionix, Ex Libris , Innovative Interfaces Inc   ו- SirsiDynix

בתחום ה- LSP   הן : Ex Libris, Innovative Interface, OCLC, Proquest ו- SirsiDynix.

יש לציין  שהשפעת ההכרה  בחשיבות הנתונים המקושרים נכרת במערכות ובשירותים המוצעים. מן הראוי לציין בהקשר זה את RDAExpress – שירות שמתאים  רשומות של MARC     לסטנדרטים של RDA .  אם מאמצים אלו יסייעו לנראות של התכנים בווב הפתוח התוצאה יכולה להיות שינוי סיסמי בנוף של מערכות לניהול ספריות.

לכתבה המלאה

חווית המשתמש בספרייה אקדמית ותפיסת הספרייה כמרחב פיזי – תוצאות מחקר

בעידן בו נטען שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי מעניין לקרוא מחקר שבדק את דפוסי השימוש של סטודנטים בספרייה האקדמית הפיזית . המחקר אושר לפרסום  ב- 12 בנובמבר 2014  ואמור להתפרסם ב- College and Research L ibraries  בספטמבר 2015.

העותק הדיגיטלי בטקסט מלא  זמין היום בכתובת  http://crl.acrl.org/content/early/2014/11/26/crl14-683.full.pdf

במסגרת המחקר נבדקו דפוסי שימוש  בספרייה הפיזית האקדמית ב- 5 קמפוסים בקנדה – 2 מכללות, 2 אוניברסיטאות ומכון טכנולוגי אחד בתקופה 2009-2010. שיטות המחקר היו תצפיות בספרייה ( של 9268  משתמשים) וגם סקר באמצעות שאלונים בפורמט אלקטרוני ומודפס.

ממצאי המחקר:

סטודנטים מבקרים בספרייה הפיזית יותר מסטודנטיות

סטודנטים דווחו על מגוון פעילויות בספרייה שניתן לסווגם ב- 3 קטגוריות עיקריות: עבודה אקדמית, פעילות חברתית, שימוש בחומרים בדפוס  ודלפקי שירותי קוראים –יעץ והשאלה

העבודה האקדמית במחשבים או בחומר מודפס היא הסיבה העיקרית לביקור בספרייה

הטכנולוגיה נרשמה כמניע חשוב ביותר לשימוש בספרייה  כפי שעלה מהדיווח על שימוש במחשבים נייחים וניידים .   רבע ממשתמשי הספרייה הנצפים השתמשו במחשבים נייחים וחמישית בניידים

השימוש בחומר מודפס –  למרות שרוב הנצפים במחקר השתמשו במחשב נייח או נייד  השימוש בחומרים מודפסים עדיין שכיח . קרוב לרבע מהנצפים נצפו קוראים חומר בדפוס

פעילות חברתית בספרייה –  רבע מהנצפים היו מעורבים בשיחה כלשהי . כמו כן היו בקשות להתיר הכנסת מזון לספרייה ובתחום זה לא היה קשר בין מדיניות הספרייה לבין אלה שנצפו עם מזון בספרייה  מה שמצביע על התעלמות ממדיניות הספרייה בנושא זה

.

דלפקי שירותי קוראים (יעץ והשאלה)   ועיון  באוסף המודפס –  בהשוואה לשאר האזורים בספרייה באזורי דלפקי שירותי קוראים ואיזור האוסף המודפס נצפו מעט מאוד משתמשים.  כאחוז אחד מהנצפים בכול אחד מאזורים אלו. נתונים אלה מאוששים תוצאות של מחקרים קודמים וניתן להסבירם או בירידה בשימוש בשירותים אלה או בזמן השהות הקצר בשירותים אלה . העובדה שהמשתמשים לא נצפו באזורים אלה אינה מעידה בהכרח על חוסר שימוש בהם   שכן על פי תשובות הנחקרים בשאלונים כן נעשה שימוש בדלפקי השירות – 63% מהמשיבים לשאלונים ציינו שהם בקשו עזרה בדלפק היעץ בשנה האחרונה. יחד עם זאת נראה שהמגמה היא של ירידה  ביחס לתפקיד שמלאו בעבר. נמצא שהשימוש בחללי הספרייה תלוי בסוג הספרייה –  משתמשים של ספריות אוניברסיטאיות באים בעיקר למטרה העיקרית של שימוש בחומר מודפס

חוויית הקוראים בספרייה – חווית  משתמשי הספרייה אינדיבידואלית.  הדעות בדבר תפיסת הספרייה כמקום טוב ללמידה בקבוצות  או ללמידה אינדיבידואלית חלוקות , הסיבות לבחירת מיקום בספרייה אף הן מגוונות. המסקנה – קשה לרצות את כולם אך כדאי להקשיב לצרכים . המחקר שפך אור על חשיבות עיצוב הספרייה כגורם בתפיסת המשתמשים אותה. חשוב לספריות להתחשב בעיצוב הספרייה  בצרכים של 2 האוכלוסיות – האוכלוסייה שמעדיפה עבודה בקבוצות וזו שמעדיפה עבודה אינדיבידואלית.

המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלמרות התפיסה של הספרייה המודרית כמקום חברתי ולמרות הטענה שנגישות המידע הדיגיטלי מהווה אתגר לספריות אקדמיות כמרחב פיזי – עדיין הממצא שהשימוש האקדמי היא הפעילות העיקרית בספריה מחזק ומספק הוכחה לתמיכתה של הספרייה בלמידה של הסטודנט ומדגיש את חשיבותה ומעורבותה במוסד האקדמי.

למאמר המלא