בזמנו כתבתי על DeepDyve .  המודל העסקי של  DeepDyve עד כה היה  Research. Rent. Read. –  על פיו בזכות הסכמים עם מו"לים, מאמרים מכתבי עת יוקרתיים נגישים להשכרה במחיר ששווה לכל נפש לחוקרים ולשאר המשתמשים, אפשר לראות חלקים מהמאמר באופן חופשי אך הגישה לטקסט המלא לפרק זמן מסוים היא בתשלום.

ב- 30 למאי 2012  DeepDyve הודיע על עדכונים במנוע והרחבת שירותים. השינוי שראוי לציון הוא הרחבת השירותים של המנוע באופן  שמאפשר  מעתה גם לרכוש במחיר מוזל קובצי PDF  . שינוי זה משנה את המודל העסקי של המנוע  ממשכיר בלבד  למשכיר ומוכר. מודל עסקי זה עונה במיוחד על הצרכים של חוקרים שאינם שייכים למוסד כלשהו, או כאלה שמסיבות כלשהן לא מצאו מענה לצורכי המידע שלהם במקומות אחרים  והם יכולים מעתה לשכור וגם לרכוש במחיר מוזל מאמרים מכתבי עת    בתחומים: מדעי החיים, טכנולוגיה , רפואה ועסקים .

בנוסף לשינוי מרכזי זה הוכנסו מספר שיפורים נוספים – אפשרות לעיין  במאמר לפני ההחלטה לרכשו,  עדכונים נוספים קשורים להוזלות והטבות שקשורות לרכישת מאמרים למשתמשים פרטיים . כמו כן המנוע מציע תוכניות נוחות ומותאמות לחברות השונות בהתאם  לצרכים המיוחדים של כל חברה

להודעה החדשותית

היום קיימים הרבה נתונים בווב אבל רובם סגורים במאגרי מידע פרטיים או כתובים בצורה שאינה מובנת ושימושית למחשבים. רוב הנתונים שקיימים היום אינם קשורים אלא חיים ב"איים" מבודדים שאינם קשורים האחד לשני.

מצב זה נוגד את המהות העיקרים של הווב. פתרון בעיית החיבור בין הנתונים יאפשר למחשבים לעשות ביתר קלות שימוש בנתונים לטובת הכלל.

RDFa הוא הרחבה של HTML5 שמסייעת לתייג אנשים, מקומות, אירועים, סקירות, מתכונים, סרטי קולנוע ועוד, ובכך מסיע לפתור את בעיית החיבור בין הנתונים. RDFa ניתנת ליישום לא רק ב- HTML5 בלבד אלא במגוון שפות תיוג אחרות שכן היא טכנולוגיה כללית לתיוג נתונים מקושרים .

תיוג דפי ווב באופן זה יגדיל את הנראות שלהם במנועי חיפוש

אתר חדש RDFa.info שם לו למטרה לרכז כלים שיסיעו למפתחים במשימה זו של הפיכת טקסט לנתונים מובנים ומקושרים. האתר מספק מקורות מידע וכלים למפתחים הוא דינמי ומפתחים מוזמנים גם לתרום לאתר.

לאתר

המאגר UpToDate כולל מידע מקיף בטקסט מלא העונה על שאלות מעשיות בתחום הרפואה הקלינית. התוכן נכתב על ידי צוות רופאים מתחומי התמחות שונים ועובר בקרת איכות קפדנית טרם הכנסתו למאגר.

בזמנו כתבתי פוסט ובו דווח על מחקר של חוקרים מאוניברסיטת הארווארד שהתפרסם ב- 16 בנובמבר 2011 ב- Journal of hospital medicine שמצא קשר בין השימוש במאגר UpToDate בבתי חולים ובין קיצור משך השהייה של חולים בבתי חולים והצלת חיים.

אנו שמחים להודיע שהמאגר זמין עתה למשתמשי אוניברסיטת תל אביב .המאגר נגיש למשתמשים בקמפוס בלבד.

למאגר

בזמנו כתבתי בבלוג על מנוע החיפוש הסמנטי Hakia. Hakia משתמש בשיטה המיוחדת לו לאחסון וניתוח סמנטי של מסמכים אלו לצורך אחזורם.

מנוע החיפוש HAKIA מחפש בסגמנטים שונים: ווב, חדשות, בלוגים וידאו תמונות ועוד . בחלק מהסגמנטים הוא משתמש בשיטה שנקראת QDEX – Query Detection and Extraction ואשר מחליפה את השיטה המקובלת ליצירת אינדקס. על פי השיטה המקובלת ליצירת אינדקס שמכונה קובץ מהופך –inverted file – האינדקס כולל את המונחים המופיעים בטקסט, ומצביעים אל מונחים אלה מהווים בתהליך אחזור המידע שערי גישה למסמכים. אם נשתמש בשיטת הקובץ המהופך גם להוספת קשרים סמנטיים ייווצר מבנה שיכביד מאוד על הביצועים. בשיטה החדשה של מנוע החיפוש Hakia, לעומת זאת, שערי הגישה לדפי ה-Web אינם מצביעים למלים אלא לשאילתות. המנוע מנתח באמצעות אלגוריתם מתוחכם את כל השאילתות האפשריות בדפי ה- Web והשאילתות מהוות שערי גישה לדפי ה- Web. באופן זה בעת אחזור המידע המנוע עובד על סטים קטנים יחסית של דפי Web ורק עליהם הוא מבצע את הניתוח הסמנטי. בכך נפתרת בעיית המשאבים הרבים שנדרשים לביצוע ניתוח סמנטי על מספר רב של דפים. על פי התיעוד באתר ביצוע הניתוח הסמנטי ודירוג התוצאות מתבצע באמצעות אלגוריתם מתוחכם SemanticRank שעושה שימוש גם באונטולוגיות.

טכנולוגיה סמנטית זו מיושמת על מאגר המידע הביורפואי Pubmed הולידה את מנוע החיפוש New Pubmed search. מנוע זה הוא מנוע חיפוש חופשי וכפי שנכתב באתר מחפש בלמעלה מ- 20 מיליון תקצירים של המאגר הרפואי PUBMED ובזכות הטכנולוגיות הסמנטיות בהן הוא משתמש אפשר לקבל תשובות רלוונטיות יותר לשאילתות שמבקשות לתת מענה על קשרים בין משתנים שונים. דוגמאות אפשר למצוא באתר.

בדוגמאות אלו אפשר לקבל גם את התוצאות במנוע זה בהשוואה לאותן שאילתות ב- Pubmed .

הטכנולוגיה בה משתמש המנוע ומכאן מאפייניו הייחודיים שלו כגון: טיפול בוריאציות מורפולוגיות, במילים נרדפות, טיפול בהכללה בצורה נכונה, הבנת המשמעות של המילים, טיפול נכון בשאילתות בשפה טבעית ואפשרות להזנת השאילתה באופן חופשי ללא צורך באופרטורים מיוחדים הם אחראים על פי מפתחי המנוע להבדלים.

יישום נוסף שמוזכר באתר של Hakia הוא MoodTRADE .- כלי להשקעות שמאפשר למשתמשיו לעקוב בזמן אמת אחרי חדשות של חברות. שלא כמו New Pubmed search יישום זה אינו חופשי.

ל- New Pubmed search

בזמנו כתבתי על knol – יישום של גוגל עליו הצהירה ב- 23 ביולי 2008 שהוא פתוח לכול. המטרה של פיתוח כלי כזה היה לעודד אנשים שמכירים נושא מסוים לכתוב מאמר סמכותי בנושא, ובאופן זה יתרמו מהידע שלהם לכלל קהיליית האינטרנט. כל מאמר כזה נקרא אף הוא כשם הפרויקט בשם Knol.

בתחילת מאי 2012 היישום עומד להפסיק את שירותיו, אך הכותבים יוכלו להמשיך לחבר ולפרסם מאמרים ב- Annotum – פלטפורמה מבוססת wordpress שתומכת בעריכה ובפרסום מדעי , אליה גם ניתן יהיה לייבא את המאמרים מ- knol , כפי שנכתב באתר:

" Knol יופסק כשירות, אך עבדנו יחד עם Solvitor ועם Crowd Favorite כדי ליצור את Annotum‏, פלטפורמת מקור פתוח, המבוססת על WordPress ומאפשרת לך להמשיך לחבר ולפרסם מאמרים אקדמיים. תוכל להעביר את ה-Knols שלך ל-WordPress ולהמשיך בעבודתך עם Annotum. לאחר ה-1 במאי, לא תוכל יותר ליצור, להציג, להזין או לערוך Knols אך תוכל לייצא את ה Knols שלך לאתר WordPress.com ולהוריד אותם לקובץ עד ה-1 באוקטובר, 2012."

ל- knol

ל-Annotum

בראיון ל-The Guardian סרגיי ברין מייסדה של גוגל מדבר על הסכנות האורבות לווב והמתקפות על רשת האינטרנט הפתוחה.

מנועי חיפוש מסתמכים בעיקר על טכנולוגיות של סריקת הווב הפתוח ומנוע החיפוש של גוגל נוסד באווירה של פתיחות זו.

היום כמה גורמים מהווים מתקפה על הווב הפתוח: צמיחתם של יישומים סגורים כמו פייסבוק, ואפליקציות סגורות של אפל שהמידע בשניהם חסום בפני בשרתים של גוגל.

גורם נוסף שפוגע בפתיחות המידע הוא הצנזורה של ממשלות מסוימות כגון סין ואירן על המידע וגם היבטים שונים שקשורים לתחיקה בארה"ב כמו SOPA ו-PIPA מהווים "ירייה עצמית ברגל".

גורלם של מנועי החיפוש כולל גוגל נקשר באופן טבעי לגורלו של הווב הפתוח וגוגל בנסיונה לחלץ עצמה מן המשוואה אינה עוד רק חברה לחיפוש וסריקה של מידע בווב .

BBC ACADEMY אירחה ב-28 במרץ 2012 מפגש בנושא ספריות , מדייה והווב הסמנטי שאורגן על ידי Lotico London Semantic Web Group.

סקירה מקיפה של הכנוס וקובצי וידאו של חלק מהרצאות הכנוס פורסמה ב- 2 באפריל .

במפגש זה הוצגו מגוון נושאים בהקשר של הווב הסמנטי ביניהם:

מחויבותו של ה-BBC לטכנולוגיות של הווב הסמנטי. מחויבות זו נמשכת ו- 20% מהתקציב הדיגיטלי של ה-BBC מוקצה לפעילויות שקשורות לטכנולוגיה זו.

נתונים מקושרים בספריות בארכיונים ובמוזיאונים ברחבי העולם ותכניות עתידיות, אחד הפרויקטים שצוין הוא פרויקט Historypin שמאמץ את עקרונות של הווב הסמנטי כדי לאפשר את העמקת העיון בארכיב.

פרויקטים שונים אחרים בהקשר של הווב הסמנטי כגון : rNews של New York Times והטמעת סטנדרטים חדשים לחדשות , Google Rich Snippets , hRecipe, ופרויקט Schema.org של גוגל., בהקשר זה מפיו של נציג חברת גוגל אפשר היה לשמוע על ההיסטוריה של החיפוש והנתונים המובנים במשך 100 שנה ….

2 סקרים שנערכו על ידי Inside Higher Ed מצאו שנושאי משרות בכירות באקדמיה והעומדים בראשי המכללות והאוניברסיטאות שניהם כאחד – רואים בהשקעה הטכנולוגית בספריות את ההשקעה הטכנולוגית האפקטיבית ביותר.

סקר אחד –Presidential Perspectives – נערך בינואר ופברואר 2011 בקרב נשיאי וראשי 3100 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב. מתוכם 956 ענו על שאלון הסקר. מטרתו של הסקר הייתה לזהות אתגרים ונושאי מפתח שעומדים בפני המוסד שלהם בשנתיים שלוש הקרובות בניסיון להתמודד עם מצוקות כלכליות ולהיחלץ מהן.

השאלות בסקר כיסו 8 קטגוריות אחת מהן הייתה – כיצד תעריך את יעילות השקעות המוסד בטכנולוגית מידע . ראשי האוניברסיטאות דרגו את היעילות של ההשקעה בטכנולוגיות הספרייה ב- 51%, אך עדיין ההשקעה בשירותי הספרייה ומשאביה היו הקטגוריה היחידה שרוב הנשיאים דרגו אותה כיעילה ביותר.

הסקר השני של בכירים באקדמיה –Chief Academic Officers – נערך בדצמבר 2011 בקרב 2542 מכללות ואוניברסיטאות בארה"ב . 1081 ענו על שאלון הסקר . כמו בסקר של נשיאי האוניברסיטאות אחת הקטגוריות שכוסו בשאלון הסקר הייתה הערכת ההשקעה בטכנולוגיות מידע במוסד.

בסקר זה היעילות של השקעת המוסד בטכנולוגיות הספרייה דורגה במקום גבוה יותר 58.8% – אחוז הגבוה ביותר מבין הדרוגים להן זכו השקעות בטכנולוגיות אחרות כגון הוראה והוראה מקוונת.

כתבה בנושא התפרסמה ב-17 במרץ 2012 ב- library journal . פרטים מלאים אפשר למצוא בטקסט המלא של 2 הסקרים – סקר ראשי האוניברסיטאות וסקר בכירים באקדמיה.

סקר הספריות האקדמיות מהדורה 2012 2013 של Research and Markets התפרסם. הדו"ח כולל נתונים מ- 110 ספריות אקדמיות בארה"ב במגוון נושאים: שימוש בספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים, פיתוח מקורות אור קוליים , דיגיטציה של אוספים מיוחדים, השתתפות בכנסים והדרכה לספרנים, עמדות ביחס לגישה פתוחה, מאגרי מידע, כתבי עת, שימוש במחשוב עננים ועוד

הדוח מסייע לספרנים לעקוב אחרי מגמות שקשורות לאיוש וסגל הספרייה, שכר, ורכש , שיווק , הדרכה ועוד

נתונים בולטים מהדוח :

ספריות של מכללות שמספר המשתמשים שלהן קטן מ- 1000 סטודנטים מוציאות בממוצע 24298 דולר על מידע מקוון.

בשנה החולפת ספריות במדגם הוציאו בממוצע 8142 דולר על רכש של ספרי לימוד textbooks

25% מהספריות במדגם רכשו קוראים אלקטרוניים, מחשבי לוח ומכשירים נוספים לקריאת ספרים אלקטרוניים

בשנת 2012-2013 ספריות במדגם צופות גידול ממוצע של 1.62% ברכש חומרים שונים

בשנים הבאות 68.75% מהספריות במדגם צופות שהקצאת משאבים לספריות תשמור על הקצב של שאר המחלקות במכללה.

הדוח המלא הוא לא חינמי אבל בתקציר/תיאור אפשר למצוא יותר פרטים. כמו כן אפשר לראות את התוכן של הדוח ורשימה מפורטת של הטבלאות בו ולהוריד חינם 8 עמודים מהדוח ובהם טבלאות נתונים על הוצאות הספריות

לעתים נרצה לקבל תוצאות מכמה מנועי חיפוש מבלי ל"טייל" בין האתרים השונים. במקרה כזה כדאי לזכור את zuula – רב מנוע שמחפש במספר רב של מנועי חיפוש ומציג ממסך אחד את תוצאות החיפוש מכול אחד ממנועי החיפוש על פי בחירת המשתמש. מנועי החיפוש בהם מחפש המנוע הם:

Google, Bing, Yahoo, Gigablast, Exalead, Alexa, Entireweb, Mahalo, Mojeek

מבחינת חומרים אפשר מראש להגביל את תוצאות החיפוש לאתרי ווב, תמונות, וידאו, חדשות בלוגים וגם לסנן את תוצאות החיפוש על פי מנוע מסוים.

מנוע שימושי חופשי נוסף לחדשות ומקורות מידע חברתיים הוא Silobreaker.com . אפשר להגביל את החיפוש לחדשות, דוחות, הודעות חדשותיות, בלוגים, וידאו ו- fact sheets