האתגר של ספריות כיום – שימור והנגשה:  פרויקט לאזארוס ופעילות "דורות"

שניים מהאתגרים הגדולים של ספריות הם:

  1. לשמר תוכן ישן, כך שגם אם החומר הפיזי מתבלה התוכן נשמר.
  2. הנגשת החומר לקהילות גדולות.

אתגרים אלו מקבלים מענה בעזרת טכנולוגיות שונות אותן מאמצות הספריות במטרה להישאר מעודכנות ורלוונטיות בעולם דיגיטלי, כפי שניתן לראות בדוגמאות המוצגות כאן.

סריקה ושימור של חומר ישן – פרויקט לאזארוס

לספריות, מוזיאונים וארכיונים יש ספרים וכתבי יד אשר נפגעו או הפכו לבלתי קריאים. כדי לפתור בעיה זו משתמשים בין השאר בטכנולוגית multispectral imaging. באמצעות הטכנולוגיה הטקסטים ניסרקים תחת מספר תחומים של אורכי גל. התמונות מעובדות וחושפות פרטים שלא ניתן היה לראות בעין בלתי מזויינת ואף מסוגלות להפוך טקסט שקודם לכן לא היה קריא כלל, לקריא.

The Vercelli Book כתב היד העתיק ביותר שקיים אשר נכתב באנגלית ישנה. תמונה מאת - פרוייקט לאזארוס

The Vercelli Book – כתב היד העתיק ביותר שקיים אשר נכתב באנגלית ישנה. תמונה מאת – פרוייקט לאזארוס

הפיכת החומר לקריא חשובה מכיוון שהיא מאפשרת מיון ומפתוח טובים יותר אשר הופכים את החומר לחפיש ונגיש. כך גם עולה הסיכוי שחוקרים יעשו בחומר שימוש.

  טכנולוגיה זו כבר קיימת ונעשה בה שימוש במוסדות גדולים, אך העלות הגבוהה שלה מביאה לכך שמוסדות קטנים לא יכולים להשתמש בה. כדי לפתור בעיה זו הוקם פרוייקט לאזארוס. הפרויקט מנגיש לספריות ומוסדות קטנים בחו"ל את הטכנולוגיה החדישה והיקרה ביותר של דיגיטציה איכותית של תמונות ומידע. הפרויקט מביא ציוד נייד אל ספריות וארכיונים קטנים ומאפשר להשתמש שם בטכנולוגיה, בלי להוציא את כתבי היד העתיקים מהספרייה. כך, כתבי היד השבריריים והפגיעים נחשפים לכמויות אור מינימליות ואינם נחשפים לאור רב, אשר עלול להזיק להם.

תוכן נגיש – פעילות "דורות", המחלקה היהודית בספרייה הציבורית של ניו יורק

פרויקטים שונים נעשים כדי להפוך את הטקסט לנגיש. לדוגמא, "דורות" – המחלקה היהודית של הספרייה הציבורית של ניו יורק עשתה לאחרונה דיגיטציה ל 11 כתבי יד עבריים ושני ספרים במהדורות מוקדמות. המסמכים – אשר נפרשים על פני תקופה של 400 שנה, מימי הביניים המאוחרים ועד  העת החדשה המוקדמת – מכסים נושאים כגון קבלה, ספרות, מחזאות, מדע, רפואה ופרשנות אודות פילוסופיה ואסטרולוגיה. באוסף יותר מ- 2000 דפים המתעדים את הלמדנות היהודית בתקופות עתיקות וניתן לגשת אליהם בגישה חופשית באתר של אוספי הספרייה הציבורית של ניו יורק.

האוסף כולל לדוגמא:

הדיגיטציה של כתבים קדומים היא עוד דרך לשמר ולהנגיש ידע קיים. היכולת לגשת אל כתבים אלו באופן חופשי ומכל מקום בעולם מאפשרת לחוקרים להעמיק את הידע שלהם באמצעות טקסטים ממקור ראשון.

 מאחר שמדובר בטקסטים הקשורים להיסטוריה היהודית, עותקים דיגיטליים נשלחו אל הספרייה הלאומית של ישראל ונמצאים עכשיו בספרייה הדיגיטלית הבינלאומית של כתבי יד עבריים.

 

 

מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities)

מהפכת המידע של העשורים האחרונים לא פוסחת על מדעי הרוח, והיא משנה את דפוסי המחקר, הפרסום, חיפוש המידע ומבנה הידע בתחומים אלו. בהקשר זה מתפתחים "מדעי הרוח הדיגיטליים", שמטרתם היא להרחיב ואף להגדיר מחדש את המחקר המסורתי, על מושאיו, מקורותיו והמתודולוגיה שלו וזאת באמצעות שימוש בשיטות ובכלים מתחום מדעי המחשב. שדה מחקרי זה משלב שאלות ושיטות מחקר מהמקצועות ההומניים המסורתיים וממדעי החברה עם כלים דיגיטליים, ופעמים רבות חוצה ומטשטש את הגבולות בין התחומים – בין מדעי הרוח השונים ובינם לבין דיסציפלינות מדעיות אחרות.
הכלים הדיגיטליים החדשניים מאפשרים מגוון רחב של פעולות, המעשירות ומקדמות את המחקר במדעי הרוח, מאתגרות שאלות מחקר קיימות ופותחות אופקים מחקריים חדשים. מחקר מבוסס טכנולוגיה עשוי להיעזר בכלים הבאים: שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS); יצירת מאגרי מידע מבוססי חוכמת המונים דוגמת ויקיפדיה; אצירת אוספים מקוונים הפותחים בפני החוקרים אפשרות להגיע לחומרים נדירים בקלות ובנוחות (מגילות ים המלח, לדוגמא); פרסום מקוון של מהדורות דיגיטליות ביקורתיות בעריכה מדעית (כמו פרויקט השו"ת) וכרייה וניתוח של גופים גדולים של נתונים (Big Data). הכלים הדיגיטליים אף מאתגרים את דפוסי העבודה ואת התקשורת המדעית המסורתית במדעי הרוח ומאפשרים פרסום בגישה פתוחה, יצירת קשרים ועבודה בקבוצות מחקר שיתופיות המתבססות על פלטפורמות לשיתוף מידע. כך, למשל, קבוצה של מלומדים מכל העולם עוסקת בפענוח, קטלוג וחקר המסמכים השונים שהתגלו בגניזה הקהירית, תוך עבודה משותפת על פלטפורמה מקוונת המנגישה את המקורות הראשוניים ואת ממצאי המחקר לכל המעוניין (FJMS). פרויקטים כגון Digital Humanities Now סורקים מקורות מידע מקוונים רשמיים ולא רשמיים (כולל רשתות חברתיות ואתרים אישיים של חוקרים) באופן שוטף ויוצרים מעין פורטל למידע מגוון בנושאים אלו.
מחקרים מהשנים האחרונים מדגישים את חשיבות המעורבות הפעילה של הספריות האקדמיות בגיבושה של מגמה מחקרית זו. לדוגמא, מחקר שעסק ביצירתו של ארכיון התצלומים EuropeanaPhotography, מדגיש את תפקידה המרכזי של ספריית המכון ללימודי תרבות באוניברסיטה הקתולית של לובן (בלגיה) בהובלת הפרויקט. כבעבר, הספריות ימשיכו לשמש בתפקידן המסורתי כמעבדות המחקר של החוקרים במדעי הרוח. אולם, המגמות החדשות במחקר יוצרות גם עבור הספריות הזדמנות לנסח מחדש את מטרותיהן וחזונן ולשמש שותפות פעילות ואף חלוציות בהתוויות שיתופי פעולה ובהנגשת אוספיהן לחוקרים וללומדים.

לקריאה נוספת –
האגודה הישראלית למדעי הרוח הדיגיטליים
רשת בינלאומית של מרכזים אקדמיים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים
– קונסורציום הארגונים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים – The Alliance of Digital Humanities Organizations
רשימת כתבי עת העוסקים בתחום (חלקם בגישה פתוחה)
פרויקטים של DH בשיתוף פעולה בין הסדנא לידע ציבורי והספרייה הלאומית
– Truyen, F., & Verbeke, D. (2015). The library as a valued partner in digital humanities projects: The example of EuropeanaPhotography. Art Libraries Journal, 40(3), 28-33.