קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

• " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
• יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
• דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
• יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
• הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
• סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
• הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

מאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 –   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

מגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

The Tansparent Library Ebook הוא ספר אלקטרוני  חופשי חדש שמאגד בתוכו את כול הטורים  של  “The Transparent Library”    מ- Library Journal שהתפרסמו בשנים 2007 -2009 כולל מאמרים חדשים  עדכניים  על השינויים מאז  2009.

The Transparent Library     מושתתת  על 3 עקרונות עיקריים :  קהילה פתוחה, אימוץ  שינויים, ומבט לעתיד.

בספר אפשר למצוא  עצות והמלצות כיצד ליישם עקרונות אלו הלכה למעשה.

קהילה פתוחה משמעותה  ללכת לקהילה פיזית ווירטואלית  לדבר על הצרכים , ההיצע וכיצד להתקדם קדימה

אחד ההמלצות היא חשיפה-. אחד מהעקרונות של ספריית 2.0  הוא  שספרייה חיבת להיות רלוונטית  לאוכלוסייה המקומית באופן  שסיוע פוליטי ומימוני יגבר . שקיפות מסייעת למנהלים לעשות זאת . חשיפה ,כולל בעיות תקציביות ,  אפקטיבית  בטווח הרחוק.

מומלץ  לדבר על חזון הספרייה, תכניות לשירותים חדשים, כלים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים . מנהלים יכולים לנצל את השקיפות כדי להגיע לקהילה   ואפילו בלוג מנהל  עם מתן אפשרות להערות ללא עריכה  מומלץ

ספרייה 2.0   אין משמעותה  יצירת שירותים חדשים או לשכנע לנסות רעיונות חדשים אלא לעיין ולדון מחדש ברעיונות  הקיימים , להעריך  שירותים חדשים וקיימים

בשירותי הספרייה  יש התחשב בנתונים סטטיסטיים , ובאשר להשקעה בפרויקטים טכנולוגיים יש להתמקד בחיוניים  שבהם.

מומלץ לספק לצוות ערוצים לתקשורת פנימית כולל בלוגים פנימיים  לעודד רעיונות חדשים מהצוות כולו ומהציבור  ולספק הזדמנויות הדרכה לצוות  כולל כנסים

וגם על הקמת אתר חדש אפשר למצוא  המלצות –  המידע באתר החדש  צריך להיות בהתאם לצורכי המשתמש ולאו דווקא של המדורים הפנימיים . התכנים העדכניים יסופקו על ידי המדורים השונים  ומנהל האתר הוא בבחינת מנהל פרויקט יותר מאשר יוצר תכנים.

אלו  רק  מקצת מהדעות שקובצו  בספר

לספר המלא