בעולם המידע בו Google לכאורה מציעה הכול, ובו המשאבים האלקטרוניים תופסים בתאוצה את מקומם של משאבי המידע המודפסים, מהו מקומן של הספריות המסורתיות ומה בדבר מעמדה המסורתי והמרכזי של הספרייה האקדמית בקמפוס? מהן ההשלכות של מאגרי המידע האוניברסיטאיים ושל ה-Open Access על משאבי הספרייה ? מה בדבר הקריאה לספרנים למלא תפקיד מרכזי בקידום "אוריינות המידע" ?

על מגוון שאלות אלו ואחרות הקשורות לעתיד הספריות מקווה JISC לענות באמצעות יוזמה חדשה "Libraries of the Future" . יוזמה זו תכלול מגוון פעילויות – אירועים, מקורות מודפסים, שירותי Web2 אינטראקטיביים, ראיונות ועוד, אבל במרכזה של היוזמה  עידוד רב-שיח ספרני בנושאים אלו . אמנם לא ידוע מה יהיה עתיד הספריות, אבל האמונה שבהשראתה קמה היוזמה היא שדבר אחד בטוח – הספריות ימשיכו למלא תפקיד חשוב בעתיד האקדמיה, החינוך וההשכלה.

 מעניין לעקוב…

לאתר "Libraries of the Future"

הדו"ח השנתי של American Library Associaion על מצב הספריות בארה"ב פורסם באפריל 2008. הדו"ח מפרט את מצב הספריות השונות – ספריות בתי הספר, ספריות ציבוריות אקדמיות ועוד.
הספריות השונות ממשיכות למלא תפקיד מרכזי בהשכלה ובחינוך.
בספריות הציבוריות ממשיכים לקרוא ספרים.הקורא הממוצע שואל למעלה מ- 7 ספרים בשנה, אבל המשתמשים מבקרים בספריות גם לצורך השאלת DVD, רכישת מיומנויות מחשב, חיפוש משרות פנויות, והשתתפות בפעילויות של ארגונים קהילתיים מקומיים. בכל הספריות הספרים האלקטרוניים ממשיכים להוות חלק שגרתי מהאוספים.
ומה לגבי הספריות האקדמיות? מסתבר שתקציבים מצומצמים ותחרותיות מולידים יצירתיות מוגברת. הספריות מבססות את מעמדם בקמפוסים והיוזמות מגוונות: סיוע בטכנולוגיות מידע, סיוע לסטודנטים עם מוגבלויות, רשתות אלחוטיות, סורקים, התאמת הספרייה פיזית לצרכים המשתנים ועוד….

לדו"ח המלא…

LC פרסמה מדריך חדש לביוגרפיות Tracer Bullet 06-4 Biographical Sources in the Sciences – Life, Earth and Physical Science -1989-2006. המדריך כולל מקורות מודפסים מהשנים 1989 -2006 , שירותי מפתוח ותקצירים, כתבי עת רלוונטיים ומקורות אינטרנט נבחרים. תחומי דעת רבים מכוסים במדריך כמו חקלאות, וֶטֶרִינַרְיָה , רפואה, אסטרונומיה,ביולוגיה, כימיה, מתמטיקה,גיאולוגיה ועוד. המקורות כוללים מידע על דמויות היסטוריות ועכשוויות. לנו יכולים להיות שימושיים במיוחד אתרי האינטרנט הנבחרים. המעט שבדקתי מתוכם, הם חופשיים לכל.
מדריך זה הוא מדריך נוסף בסדרת מדריכי מחקר בנושאי מדע וטכנולוגיה של LC -SCIENCE TRACER BULLET SERIES . מדריכים אלה מקיפים מגוון רחב של נושאים בתחומי המדעים, כוללים הקדמות לנושאים, הגדרות, ורשימות מקורות מפורטות.

קרדיט ל- ResourceShelf
קישור למדריך הביוגרפי
קישור לסדרה כולה

ה-Web ממשיך לגדול ולהתפתח מבחינה כמותית וטכנולוגית.
מקובל היום לומר שאנו עומדים על סף המהפכה הסמנטית. ה- Web היום הוא בעיקרו Web סינטקטי היצגי – בו מציגים המשתמשים מידע . תוכנו של ה-Web היום מובן לבני אדם אך אינו מובן למחשבים. ה-Web הסמנטי, חזונו של Berners-Lee, לעומת זאת יאפשר למכונות – למחשבים לקרוא ולהבין את משמעותם של התכנים וזאת על ידי הצמדת מידע–על (metadata) למידע ב-Web בשפה שתהיה מובנת למחשבים. מרכיב חשוב ב-Web הסמנטי הם האונטולוגיות. המושג אונטולוגיה שאול מתחום הפילוסופיה ופירושו תיאור היש הקיים. בתחום המידע והמחשבים זהו מודל המתאר את מפת המושגים בתחום מסוים תכונותיהם והקשרים ביניהם. ההגדרה המצוטטת ביותר היא זו של Gruber:
“an explicit specification of conceptualization "
המבנה של האונטולוגיות מתואר על ידי שפות סמנטיות RDF/ RDFS ו- OWL באמצעותן "מבינים" המחשבים את משמעות הטקסט – מושגים, תכונות וקשרים, וכתוצאה מכך מתאפשר אחזור מידע ברמה שקשה להשגה ב-Web הסינטקטי.
הצגת המושגים והעקרונות של ה-Web הסמנטי מוצגים במאמר מעניין "An introduction to the Semantic Web for health sciences librarians" . מאמר זה סוקר בקצרה מספר פרויקטים בתחום הביו-רפואי בהם נעשה שימוש בטכנולוגיות של ה- Web הסמנטי כמו ה- UMLS – Unified Medical Language System מערכת שקרובה ביותר לאונטולוגיה בשל הרשת הסמנטית שהיא כוללת בנוסף למרכיביה האחרים וביניהם המטא-תזאורוס.
ולנו הספרנים מבטיח המחבר כר נרחב של פעילויות בעתיד בתחום זה – שכן תחום זה שעוסק למעשה בשפה מבוקרת ובארגון מידע זקוק למומחיותם ולניסיונם של הספרנים

בכנס IFLA שהתקיים בחודש אוגוסט  2007,  הוגשה הרצאה ע"י  דר' גרייס סו  וגב' התר טוד ,
מנהלות של ספריות אקדמיות באוסטרליה, על דמות "הספרן העתידי", כישוריו,  סגולותיו האישיות והחברתיות.
"ספרן העתיד" צריך להיות טכנולוג-מידע בעל ידע רב, דינמי, אנרגטי, גמיש, בעל קישורים מעולים בתחום יחסי אנוש, בעל תקשורת טובה עם אנשים וכישורי הוראה.
לטקסט המלא:
http://www.ifla.org/IV/ifla73/papers/151-Saw_Todd-en.pdf

בתום ארבע שנות דיונים, התקבל בסוף השנה שעברה חוק המסדיר את הקמתו של בית הספרים הלאומי של מדינת ישראל.  כיום הוא מנוהל במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תקציבים מוגבלים והיעדר יכולת לשמר ברמה טכנולוגית חדשה.  חברת התוכנה אקס-ליבריס מוכנה לתרום את הידע והנסיון שלה ב-73 מדינות בעולם למען שימור כל הספרים שיצאו וייצאו בארץ ישראל.  אז למה הטלפון לא מצלצל ?

מאז שהחוק עבר בכנסת, יושב מתי שם טוב, מנכ"ל חברת התוכנה אקס-ליבריס, יחד עם מנהלת השיווק שלו, לורה גילינסקי, ושניהם ממתינים לטלפון המיוחל מירושלים, כדי שיקראו להם ליישם בבית הספרים החדש, לכשיוקם, את כל מה שהם יודעים על מיחשוב ספריות וארכיונים. והם יודעים לא מעט.

לכתבה המלאה מתוך: DailyMaily גיליון 4646 יום ג', 17.03.08 »

William Arms  פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת קורנל שבניו יורק במאמרו Cyberscholarship:High Performance Computing Meets Digital Libraries  עוסק בסוג חדש מתפתח של מחקר ה- Cyberscholarship. לפי דעתו מחקר מעמיק אפשרי רק על ידי ניתוח כמות אדירה של מידע. ניתוח מידע בכמויות כאלה אפשרי רק על ידי מחשבים. תוכניות מחשב מסוגלות לזהות דפוסים חבויים וקשרים בתוך המידע שאדם לא יוכל למצוא על ידי חיפוש או דפדוף, ותהליך כריית הטקסט באמצעות תוכניות מחשב והצגתו לחוקר מייעל את המחקר. מכאן שה-Cyberscholarship הוא השילוב של השניים: ספריות דיגיטליות ועוצמת מחשוב גבוהה.

במאמר מציג המחבר דוגמאות מייצגות ל-Cyberscholarship ודן בהשלכות שיש ל- Cyberscholaship על הספריות והמו"לים. מספר דוגמאות מייצגות לסוג המחקר החדש המתפתח הם: The National Virtual Observatory בתחום האסטרונומיה, Entrez של NCBI  בתחום הביורפואי  ו- The Cornell Web Lab  בניתוח הארכיון של האינטרנט. ההשלכות של ה-Cyberscholarship על הספריות והמו"לים עצומות  וההתפתחויות החדשות מולידות צרכים חדשים ומחייבות שיתוף פעולה בין החוקרים, המו"לים והספרנים. כשם שה-Cyberscholarship  מספק הזדמנויות חדשות לקהילה האקדמית ומתודולוגיות חדשות למחקר – לספריות הוא מספק פוטנציאל ללא גבולות, אך הניסיון עדיין קטן מכדי לכוון את ההתפתחויות. לא ידוע בוודאות אילו שירותים יהיו נחוצים וכיצד יסופקו.

המחבר מציע מספר לקחים מניסיון אוניברסיטת קורנל בפיתוח ה- Web Lab. מבחינת התכנים יש צורך במידע נגיש בצורה דיגיטלית. קיימת סימביוזה בין ארגון האוספים וסוגי המחקר שהם מאפשרים ולכן דרושות גישות חדשות לארגון האוספים ואופן השימוש בהם. קיימת דרישה לאינדקסים של הטקסט המלא של האוספים המשמשים למחקר ויש לפתח  מנשקים חדשים שיאפשרו גישה ישירה של תוכניות המחשב לאוספים, שכן החוקרים מעוניינים בתוכניות מחשב שישמשו להם כסוכנים. בהיבט הארגוני הוא ממליץ להקים ארגון מרכזי שיתמחה ב- Cyberscholarship וישרת את כל האוניברסיטאות, ומדגיש את הצורך להסתייע בארגונים מרכזיים שימפתחו וינהלו את המידע לטובת החברים בהם,,, 

 במאמר בעל חשיבה פרובוקטיבית על עתיד הספריות האקדמיות כתב  David Lewis  "שינוי אמיתי מצריך שינוי אמיתי". המחבר מזדהה עם גישה זו  ומביע אופטימיות  לגבי ההתפתחויות שכן לאור הניסיון הקהילה האקדמית נשכרת מאימוץ טכנולוגיות חדשות..

 למאמר המלא

דו"ח של ARL)  Association of Research Libraries ) מגיע למסקנה שמולי"ם וספריות, "לכודים בתקופת מעבר מתמשכת", שתמשך כ-5 שנים, בין כתבי עת print-only  לבין  כתבי עת e-only .
לדברי הכותבים, השאלה מתי יושלם המעבר בין כפל הפורמטים לפורמט היחיד (האלקטרוני) הופכת לדחופה ביותר.
כ-60% מכ-200,000 כ"ע פעילים, קיימים בפורמט אלקטרוני, כשאין ספק שזהו הפורמט המועדף.
הדו"ח מתבסס בין היתר על ראיונות שנערכו בין החודשים יוני ואוגוסט 2007 עם מספר ספרנים אקדמיים ומול"ים של כתבי עת.

 למאמר המלא
קרדיט: Andrew Albanese — Library Journal, 7/12/2007

למאמר המלא