ארכיון כתבי העת של Royal Society בגישה פתוחה

ב- 26 באוקטובר Royal Society הצהירה על פתיחתו לציבור הרחב בגישה פתוחה של ארכיון כתבי העת ההיסטורי שלה .
Royal Society נחשבת למו"ל מדעי ותיק ביותר בעולם. המהדורה הראשונה של כתב העת שבהוצאתה Philosophical Transactions of the Royal Society פורסמה בשנת 1665.

עם פתיחתו של ארכיון כתבי העת שלה כ- 60000 ניירות עבודה מדעיים, חלקם פורסמו לפני למעלה מ- 70 שנה , יהיו נגישים בגישה פתוחה לכול.

פתיחתו של הארכיון לציבור הרחב פותח צוהר להבנת ההיסטוריה של המדע במאות האחרונות והתפתחותו , כפי שיעידו על כך דבריו של Uta Frith FRS מי שעומד בראש Royal Society library committee

"The release of these papers opens a fascinating window on the history of scientific progress over the last few centuries and will be of interest to anybody who wants to understand how science has evolved since the days of the Royal Society’s foundation.”

מן הראוי לציין שבאוצרות הארכיון כלולים עבודותיהם הראשונות של ניוטון, דרוין ובנימין פרנקלין

צעד זה של Royal Society שנעשה בצמוד לשבוע הגישה הפתוחה , הוא במסגרת מחויבותה של Royal Society לגישה הפתוחה , לאחר שהצהירה לא מכבר על כתב העת Open Biology ככתב עת בגישה פתוחה .

Right to Research Coalition – מדריך חדש לסטודנטים בנושא פרסומים בגישה הפתוחה

 קבוצת הסטודנטים Right to Research Coalition שכוללת 40 ארגוני סטודנטים שחתמו על הצהרת הסטודנט לזכות למחקר ומיצגת קרוב ל- 7 מיליון סטודנטים ברחבי העולם, פרסמה לאחרונה מדריך חדש לסטודנטים בנושא הוצאה לאור, בשם:"Optimize Your Publishing, Maximize Your Impact "

המדריך מתמקד בעצות לסטודנטים היום, שהם החוקרים של מחר, היכן לפרסם את מחקריהם באופן שיאפשר את קידומם ותועלתם כמחברים וקוראים.

ההחלטה היכן לפרסם את המאמר תשפיע על הנראות שלו, מספר הציטוטים שלו יזכה ובסופו של דבר על האימפקט האולטימטיבי שלו.

כאשר עומדים לפרסם מאמר כדאי לחשוב בראש וראשונה על קהל היעד – הקוראים. היום בעידן בו עלות הרכש של כתבי עת גבוהה , הנגישות למאמרים שנמצאים בכתבי עת יקרים עלולה להיות נמוכה. הפתרונות שמציע המדריך הם:
• פרסום המאמר בכתב עת איכותי בגישה פתוחה
• אם מפרסמים את המאמר בכתב עת שהגישה אליו כרוכה בתשלום (מנוי) -הפתרון הוא הפקדת המאמר במאגר נושאי או מוסדי שהגישה אליו חופשית והוא יכול להיות נגיש ומאונדקס גם על ידי מנועי חיפוש כמו google scholar באופן שיגדיל את הנראות שלו.

בהקשר זה המדריך מספק כמה כתובות שיוכלו להנחות את הסטודנטים והחוקרים שמעוניינים לבחור באופציות שהוצעו לעיל:
א. רשימה מלאה של כתבי עת בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך לכתבי עת בגישה פתוחה http://www.doaj.org
ב. רשימה מלאה של מאגרים בגישה פתוחה אפשר למצוא במדריך למאגרים בגישה פתוחה בכתובת www.opendoar.org
ג. מו"לים רבים של כתבי עת בתשלום מתירים למחברים להפקיד גרסה מקוונת של המאמר שלהם באתר אישי או במאגר חופשי. רשימה מלאה של מדיניות המו"לים בנושא אפשר למצוא בפרויקט shepra-romeo בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo

נושא חשוב נוסף הוא נושא זכויות היוצרים של המחבר. ישנם כתבי עת שעדיין דורשים להעביר לידיהם את זכויות היוצרים שקשורים לפרסום המאמר. אפשר לשאת ולתת עמם בקשר לשמירת הזכויות בדרגות שונות: שיתוף המאמר עם הקולגות, פרסומו במאגר בגישה פתוחה ועוד.
מידע בנושא זה אפשר למצוא בכמה מקומות:
א. במדיניות זכויות היוצרים שכתובה בדרך כלל בהנחיות למחברים בכתב העת הספציפי
ב. בפרויקט SHERPA-ROMEO בכתובת www.sherpa.ac.uk/romeo
ג. באתר www.arl.org/sparc/author

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא עבודה עם קולגות . כאשר עובדים עם מחברים נוספים יתכנו חילוקי דעות ביחס למקום הפרסום – כדאי מראש להצהיר על הכוונה לפרסם בגישה פתוחה ולהדגיש את המגמה הגוברת והולכת של פרסום בגישה פתוחה שאומצה כמודל ברירת המחדל על ידי למעלה מ- 130 מוסדות ברחבי העולם כולל Harvard, MIT ואחרים.
מידע נוסף בנושא ההדרכה לגישה פתוחה אפשר למצוא באתר  www.righttoresearch.org
לפרטים נוספים במדריך