מידע הולך ונעלם…

כתבה מענינת שמתפרסמת היום במוסף אונליין של מעריב, בשם: "בעקבות הקובץ האבוד" .
מנהלת הספרייה הבריטית, ליין ברינדלי, מתריעה בפני מצב בו היסטוריונים יעמדו בפני "חור שחור" של איבוד מידע, אם לא ינקטו פעולות מידיות לשימור אתרים ותיעודים דיגיטליים אחרים.
"למרבה האבסורד, נראה שדווקא העידן הדיגיטלי – שבו המידע הפך לזמין ונגיש כל כך – הולך לעשות לחוקרי ההיסטוריה העתידניים חיים קשים במיוחד. האבולוציה של המידע ושמירתו התפתחה בצורה משמעותית במיוחד, וההיסטוריונים שיהיו מעוניינים ללמוד על חיי האנושות במאה ה-21 יצטרכו לחפש קבצים דיגיטליים במקום מגילות חרס. "
בכתבה מובעת דאגה לאותם החומרים ששמורים כקובץ דיגיטלי, ועלולים להעלם או שהפורמט בו הם נשמרים היום, יהיה מיושן ולא יתאים לפורמט העתידי.

מנהלת הספרייה הבריטית שזיהתה את מצוקת שימור המידע, עורכת את ההשוואה הבאה: "ממש כפי שמשפחות שומרות תמונות דיגיטליות על מחשבים שאולי לא יעברו לצאצאיהן לעולם – כך נמצאת המורשת הבריטית בסכנה, על רקע התפתחות האינטרנט והפיכת טכנולוגיות מסוימות למיושנות".
הספרייה הבריטית מתכננת ליצור ארכיון כולל של חומר "בן חלוף" כמו: ספרים, מגזינים, עיתונים והקלטות שנאספו במשך מאות שנים. 
ומה קורה בארץ? המצב לא הרבה יותר טוב.  הגופים הממשלתיים לא מעבירים את הרשומות האלקטרוניות לגנזך, כפי שהם נוהגים לגבי חומר מודפס. גנזך המדינהאינו ערוך לקליטת רשומות אלקטרוניות ולהצגתן.
אתר אוסף התצלומים הלאומי, שאמור לשמש כארכיון לאומי חשוב, עודכן בפעם האחרונה בשנת 1998.

בניגוד לישראל, ב-2007 עבדה הספרייה הבריטית עם מיקרוסופט ועם הארכיון הלאומי, כדי למנוע את "תקופת ימי הביניים הדיגיטלית", על ידי פתיחת מיליוני קובצי מחשב בלתי ניתנים לקריאה.

היסטוריונים מתייחסים לחלק מהמידע האלקטרוני של היום כמורשת חיונית הדורשת הגנה.
טריסטראם האנט מאוניברסיטת לונדון אומר כי "למוסדות המרכזיים – כמו הגלריה הלאומית, הבית הלבן או משרד ההגנה – חשוב מאוד לשמור על תחלופת מכתבי דואר אלקטרוני".
כמובן שגם איסוף כזה חייב להיות סלקטיבי. מצד אחד, אני מיצרים המון מידע אך מצד שני לא בהכרח חשוב לשמור על כולו. ולכן חושב הנטר שעל הספריות והמוסדות האחרים להיות סלקטיביים.

לכתבה המלאה מתוך מעריב אונליין

לכתבה המקורית  מתוך הגארדיאן

תגובה אחת בנושא “מידע הולך ונעלם…

  1. אכן בעיה קשה. הכל הופך פלואידי ביותר ו-hardcopies יוצאים במהירות מדהימה מכל תחומי המידע, לטובת איחסון, שכפול והעברה דיגיטליים.

    זה פרדוכס השימושיות לעומת הנצחיות.

    צריך להיות גוף לאומי שתפקידו יהיה לשמר את מה שראוי על ידי הדפסות יזומות ושימור בתנאים מיטביים של המורשת הדיגיטלית הזו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *