הערכת חוקרים בשלבי קריירה שונים

dataהערכה מדעית של חוקר חשובה למועמדותו לתפקיד מסוים, לקידום בתפקידו, להקצאת משאבים למימון מחקריו ועוד..

רגילים להשתמש במדדים שונים מבוססי ציטוטים כדי להעריך חוקרים. אך האם זה תמיד נכון לעשות זאת ? האם נכון להשתמש באותם מדדים כשהחוקר נמצא בראשית דרכו המדעית וכאשר כבר עשה כברת דרך בדרכו המדעית. על כך מנסה מאמר שהתפרסם ב- research trends מנובמבר 2011 לענות.

המאמר מציג 3 תקופות זמן בדרכו של חוקר : שנה , חמש שנים ועשר שנים.
הטענה המרכזית היא שבכל תקופה יש להתחשב במדדי הערכה שונים.

בשנה הראשונה החוקר בדרך כלל עדיין לא פרסם דבר. הוא נמצא בשלב של קריאה וגיבוש רעיונות למחקרים עתידיים. בשלב זה ברור שניתוחים ביבליומטריים לא יתאימו להערכה. מדדים שכן יתאימו בשלב זה הם ציוני המבחנים, פעילות ברשתות חברתיות ייעודיות לאקדמיה, השתתפות פעילה בסדנאות ובכנסים.

שלב של חמש שנות מחקר. בשלב זה החוקר פרסם מספר מאמרים והוא סולל ומבסס אט אט את מעמדו בשדה המחקר שלו. רוב הזמן מוקדש לניסויים, כתיבת מאמרים, פעילות ברשתות חברתיות. בשלב זה מדדים ביביליומטריים יתאימו יותר להערכה מדעית מאשר בשלב הראשון , אבל מדדים מסורתיים שמבוססים על ממוצעים לא יהוו מדד מדויק בשל המספר הקטן יחסית של פרסומים וציטוטים.

בשלב זה מדדים שימושיים יותר יהיו מדדי שימוש או הורדות של מאמריו של החוקר לדוגמה כמה פעמים צפו בפרסומיו במאגר מסוים כגון Scopus . היבט חשוב נוסף יכול להיות שיתוף פעולה. האם החוקר היה שותף לפרסומים עם חוקרים מוערכים בארצות ובמוסדות שונים.

שלב של עשר שנים . בשלב זה של הקריירה מדדים ביבליומטריים כגון h-index יכולים להיות מדדים נכונים ומתאימים. אבל יש להתחשב גם בנוכחות הציבורית של החוקר. מהי תרומתו לכנסים ולאירועים רלוונטיים לנושא מחקרו , גם נוכחות בכלי התקשורת ובמספר תחומים גם נתוני פטנטים יכולים להיות רלוונטיים.

strataיש לציין שכלי חדש של Elsevier – SciVal Strata נועד לתת תמונה ויזואלית על פעילותו של החוקר בשלבים שונים של הקריירה . חוקרים יכולים להעריך את האימפקט המדעי שלהם ולראות עצמם כחלק מקבוצה.

בנוסף לשלב בקריירה בו נמצא החוקר חשוב גם להתחשב במטרה שלמה מבוצעת ההערכה ומי מבצע את ההערכה – גוף מממן, שותפים פוטנציאליים למחקר וכו'.

למאמר בנושא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *