יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי"

בשבוע שעבר התקיים בספריה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר סמולרש, יום עיון בנושא "חשיפה לעולם המחקר הרפואי". בחסותה של הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת הספרייה למדעי החיים ולרפואה. ביום נכחו מנהלי ספריות רפואיות בבתי החולים, ספרנים בספריות רפואיות, ספרנים ומידענים עצמאיים, ואורחים אחרים.

את היום פתחה הגב' מירה ליפשטיין, מנהלת ספרית מדעי החיים ורפואה, בדברי ברכה בהם הדגישה את החשיבות והתרומה של השתלבות צוותי הספריות במערך המחקר ובתמיכה שביכולתם לתת לחוקר, כל זאת לאור השינויים הטכנולוגים המתקדמים בעידן הנוכחי. לדברי הפתיחה.

בהמשך היום דיברה הגב' מירב בוך, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי אסף הרופא, על הספריה ותרומתה מתומכת מחקר למקדמת מחקר. מירב חתמה וסיכמה במשפט:

"אנו אנשי הספריות מקבלים הזדמנות להרחיב את הידע וההבנה לגבי המערכות שעוסקות בארגונים שלנו בקידום מחקר, וכן על נושאים נוספים שהחוקרים מתמודדים אתם. זוהי הזדמנות לשמוע, להשמיע ולקבל רעיונות לשיתופי פעולה. לא צריך להמציא את הגלגל. אנחנו יכולים בכוחותינו לעשות שינוי." למצגת ההרצאה.

 

הד"ר בועז תדמור, ראש רשות המחקר במרכז רפואי רבין ומנהל בית החולים בעברו, סיפר על תפקידה של רשות המחקר במרכז הרפואי רבין. ד"ר תדמור הסביר כיצד חזון בית החולים עומד לנגד עיניו וכיצד רשות המחקר שמה לה בחזית יעדיה את ערך העלאת שביעות הרצון של החולים מבית החולים. בעזרת הפיכתו של בית החולים לבי"ח "מגנט", המושך אליו רופאים וחוקרים מקצועיים ומומחים בתחומם, ומצד שני מושך אליו את המקרים הטיפוליים הקשים (המצריכים טיפול) נוצר שיתוף פעולה פורה לייצור מחקר ולימוד וזוכה לעידוד ותמריץ קבוע מהנהלת בית החולים.

 

מהגב' לאה פאיס, ראש רשות המחקר באוניברסיטת תל אביב למדנו על תפקידה של רשות המחקר באקדמיה ובאונ' תל אביב בפרט ועל צוות המידענים אשר מבצע את העבודה הטרום מחקרית החשובה אשר מהווה את הבסיס ליצירתו בהמשך של מחקר פורה ומוצלח.

 

הגב' רינה קורס, מנהלת הספריה הרפואית בבית החולים שער מנשה דיברה בהרחבה על הקשר שבין הספריה והמחקר: על ניסויים רפואיים (Clinical Trials), על ההכנה שהיא מעבירה לרופאים בבית החולים שער מנשה לצורך קבלת הסמכה ב- GCP) Good Clinical Practice), על טופסי "הסכמה מדעת" עליהם מתבקשים המועמדים לניסויים לחתום ועל כללי האתיקה של ועדת הלסינקי בהם נדרשים החוקרים לעמוד. למצגת ההרצאה.

 

הגב' רותי סוחמי, רמ"ד חיפוש מידע בספריה למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב, דיברה על מעורבותם של הספרנים והמידענים בעיקר בבנית ה Systematics Reviews ועל חשיבותם העצומה של הספרנים והמידענים לחוקרים בדרך לקבלת אישור ומימון למחקר שלהם, מעורבות היכולה לחסוך בזבוז משאבים רב בהתנהלות המחקר. למצגת ההרצאה.

 

חתמה את היום הגב' סנאית איילון, מנהלת הספריה הרפואית במרכז הרפואי העמק. בהרצאתה דיברה סנאית על כריית נתונים מהתיק הרפואי של המטופל (EMR) והפיכת אותם נתונים לקרקע פוריה למחקר, על נושא ה Big Data המתרחב בשימוש הרפואה וכיצד מיושם נושא זה במחקר אצלה בבית החולים. למצגת ההרצאה.

 

כל הדוברים הדגישו את השינוי שחל בתפקידה של הספרייה, שהופכת מאגר ספרים למקדמת ותורמת לעולם המחקר באופן פעיל. תודה גדולה שלוחה לכל המרצים ביום זה ולכל המשתתפים ביום העיון, ולמירב מורטנפלד קלס, מתאמת רשת הספריות הרפואיות, על ארגון יום העיון המעניין.

נתראה בשנה הבאה ורק בריאות טובה!

הפוסט נכתב ע"י מרב מורטנפלד קלס.

התמונות צולמו ע"י עטרה היבש.

איך לכתוב מאמר אקדמי מצוין? איך תעלו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם?

Good articleבמקרים רבים מאמר שמוגש לפרסום בכתב עת אקדמי נדחה מיד עם הגשתו, לעתים אף מבלי שיעבור לשלב שיפוט העמיתים. איך תגדילו את הסיכוי שהמאמר שלכם יתפרסם, ולאחר מכן גם ייקרא ע"י קוראים רבים ככל האפשר? בסדנת כתיבה אקדמית שהספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה ארגנה בחודש מרץ 2016 ניתנו טיפים לכתיבת מאמר אקדמי מצוין. הסדנה הועברה ע"י Jaap van Harten מטעם המו"ל האקדמי Elsevier.

Elsevier

בין הטיפים שניתנו:

  • מאמר מצוין משלב תוכן מעניין, מקורי, שנותן פתרון לבעיה קשה בנושא עדכני, ביחד עם הצגת נתונים ברורה ומובנית באופן לוגי.
  • קריטריונים לבחירה בכתב העת המתאים, כגון התאמה של איכות כתב העת הנבחר לאיכות המחקר, קהל היעד, כתבי העת שבהם התפרסמו מאמרים שמצוטטים במאמר, מטרות כתב העת והיקף הכיסוי שלו, וסוגי המאמרים והנושאים ה"חמים" שמתפרסמים בו.
  • להקפיד על ההוראות במדריך למחברים של כתב העת כבר מהטיוטה הראשונה.
  • נדיר שמאמר מתקבל מיד עם הגשתו. גם אם בכוונת העורך לפרסם את המאמר, לרוב צריך להתייחס להערות הסוקרים ולשכתב את המאמר במידה זו או אחרת. על המחברים לכתוב מכתב תגובה מפורט, שבו תשובה ספציפית (ומנומסת) מתחת לכל אחת מההערות. בכל תשובה יש לפרט את השינוי שנעשה, ואם לא נעשה – מדוע. אם התשובה להערה אינה ידועה, יש לציין זאת.
  • אם המאמר נדחה ומעוניינים להגישו לכתב עת אחר, חשוב לנהוג בהגשה השנייה כאילו מדובר בטיוטה חדשה. בממוצע, מאמר שנדחה מוגש לכתב עת נוסף תוך 3 ימים! פירושו של דבר שבמקרים רבים המאמר מוגש שנית ללא שינוי. כדאי להתייחס בכובד ראש להערות הסוקרים, הן מפני שהן מהוות ייעוץ מקצועי ומעמיק, והן מפני שיש סיכוי רב שאותם סוקרים ישתתפו בשיפוט העמיתים גם בכתב העת השני. בנוסף, לכל כתב עת יש הוראות שונות למחברים ויש להתייחס אליהן.
  • סדר מומלץ לכתיבת פרקי המאמר: להתחיל בתיאור הנתונים בתרשימים ו/או טבלאות – מומלץ להתמקד בתרשים או בטבלה שמייצג/ת הכי טוב את המסר העיקרי של המאמר ולבנות את המאמר כך שיתמוך במסר זה. להמשיך בכתיבת התוצאות, השיטות, הדיון, המבוא, המסקנות, ולבסוף – הכותר והתקציר. הומלץ להימנע מלהתחיל בכתיבת פרק השיטות, כפי שרבים נוהגים לעשות, כי זה עלול לגרום להכללת ניסויים שאינם מדווחים בתוצאות.
  • דגשים לכתיבת חלקי המאמר השונים ולמידע שחשוב לכלול בהם, למשל:
    • מטרת הכותר היא למשוך את הקוראים להיכנס למאמר. כותר אינפורמטיבי וקצר ככל האפשר מגדיל את כמות ההורדות והציטוטים של המאמר.
    • הוזכרו קריטריונים הקובעים מי רשאי להירשם כמחבר שנקבעו ע"י "Vancouver Group". קיימות בעיות רבות בנושא, כגון השמטת מחברים שצריכים להיכלל או הוספת מחברים שלא תרמו משמעותית למחקר, כשמחברים משיבים טובה תחת טובה זה לזה בכוונה להעלות את ה- h-index שלהם.
    • שימוש במילות מפתח לא כלליות ולא צרות מדי יגדיל את הסיכוי שהמאמר יימצא.
    • בתקציר יש לכלול תוצאות עיקריות, מומלץ להזכיר גם ערכים מספריים מדויקים.
    • על המבוא לשכנע את הקוראים שהעבודה רלוונטית עבורם, והוא מתחיל מתיאור כללי של הבעיה ושל הפתרונות הקיימים ומגבלותיהם ומסתיים בפתרון הספציפי שמוצע.
    • נדרש אזכור מפורש של אישור וועדת אתיקה בפרק השיטות, כשמתוארים ניסויים בבני אדם או בבעלי חיים.
    • פרק המסקנות הוא מהחלקים הנקראים ביותר במאמר ולכן חשוב שיעביר מסר שחשוב שאנשים יזכרו בעת קריאת המאמר. הוא אינו מהווה סיכום של המאמר (זו מטרת התקציר).
    • את הרשימה הביבליוגרפית יש לכתוב לפי סגנון הציטוט של כתב העת*. מומלץ להימנע מציטוט התכתבויות אישיות ומאמרים שטרם התפרסמו, כיוון שהם אינם ניתנים לבדיקה. (*ספריות אוניברסיטת תל אביב מציעות כלים לניהול מידע ביבליוגרפי שמסייעים ביצירת ציטוטים ורשימות ביבליוגרפיות במגוון סגנונות ציטוט).

טיפים נוספים בנושא המידע בחלקי המאמר השונים תוכלו למצוא בסיכום המלא של הסדנה.

  • ניתנו טיפים לכתיבת המכתב המלווה, שמטרתו לשווק את המאמר לעורך כתב העת ולשכנעו מדוע כדאי לפרסם את המאמר, בדיוק כמו מכתב פנייה לקבלה לעבודה. במכתב יש לנמק מדוע המאמר מתאים לכתב העת, וניתן גם להציע סוקרים מתחום המחקר הרלוונטי שישתתפו בשיפוט העמיתים. ניתן לציין בצורה מנומקת גם מי לא מתאים לסקור את העבודה (למשל, קבוצת חוקרים מתחרה).
  • נסקרו סוגיות אתיות בפרסום, כגון "פיברוק" או זיוף תוצאות, פלגיאט, אי ציון כל המחברים השותפים, הגשה כפולה של המאמר לכתבי עת שונים ועוד. יש עלייה בשכיחות העבירות האתיות בכל העולם, ולכן המו"לים הגדולים בודקים את הנושאים הללו בקפדנות יתרה. למשל, כל מאמר שמוגש נסרק לבדיקת חפיפה מול מאגר של כל הפרסומים מ-1991 ואילך, ותוכן ישן יותר מוסף למאגר בהתמדה. במאגר ScienceDirect של Elsevier המאמרים שנעשו בהם עבירות אתיות אינם נמחקים, אלא מוספת להם ההערה "RETRACTED" והסיבה לכך. הכלל הידוע בקהילה המדעית הוא "פרסם או היעלם", אך אפשר לפרסם וגם להיעלם בגלל פרסום לא אתי.

לסיכום המלא של סדנת כתיבה אקדמית – טיפים לכתיבת מאמר אקדמי ולפרסומו

באתר Elsevier Publishing Campus ניתן למצוא מידע וקורסים מקוונים לחוקרים בנושא כתיבת מאמרים וספרים, כיצד לבצע שיפוט עמיתים, אתיקה במחקר ובפרסום, כתיבת בקשות למענקים וכיו"ב. הקורסים וההרצאות המקוונים נגישים לאחר רישום (בחינם) לאתר.