הייתם מוסרים את מפתחות ביתכם לזר? ומה לגבי המידע הפרטי שלכם?

Cell Phone Security Concept

היום, 28/1 מצוין במדינות רבות בעולם יום פרטיות המידע והגנתו. מטרתו של יום זה היא לעורר מודעות להגנה על פרטיות ונתונים. כיום, כאשר אנו חיים בעידן ה-BIG DATA קל לחברות לכרות מידע מבסיסי נתונים, לנתח את ים הידע הנאסף במהירות, להפיק מנתונים אלה תובנות אודות תבניות המניעות את עולמנו, וכך לצפות מהומות או לנבא התפרצות מגפות. למה אם כך יש צורך במודעות לפרטיות? הצורך במודעות לפרטיות המידע רק גדל כיוון שאסור לנו לשכוח מאין באו שלל הנתונים עליהם מתבסס ה-BIG DATA ואילו עוד שימושים יש למידע זה בדרך.

היום, כשלכולנו נייד בקצה היד, כל תהליך איסוף המידע, פיענוחו והפצתו הפכו קלים וזולים. מהפכת המחשוב שעבר העולם הקטינה את המחשב והפכה אותו למהיר. לשם השוואה – מערכת הניווט של חללית אפולו, פאר היצירה של אותה תקופה שקלה 32 ק"ג וזיכרון העבודה שלה היה 64KB RAM. בימינו הטלפונים שוקלים פחות מ- 200 גר', וזיכרון העבודה שלהם הוא בממוצע 4GB RAM, פי 64,000. מקצה היד שלנו זורם המידע אל מחשבי הענן שגודלם וכוחם המשותף כבר בלתי נתפס. כוח המחשוב המשותף של מחשב סריגי שכזה, מאפשר, כאמור, פתרון בעיות המטרידות את האנושות כמו חיזוי מגפות, אסונות, שאלות מסובכות כמו קיפול חלבונים ומציאת תרופות חדשות. אבל יש לו גם צד מסחרי.

בעבר כדי למכור מוצר, נאלצו המוכרים לכתת רגליהם ולעבור בין לקוחות, או לנחש היכן יקבל בית העסק שלהם חשיפה – היכן למקם חנות, והיכן לפרסם אותה: זמן שידור באמצעי התקשורת המוקדש לפרסום קצר ויקר וכך גם מודעות בעיתונים. גם הסתמכות על מובילי דעה כאמצעי פרסום היא בעייתית, כיוון שהיא מצריכה איתור שלהם, ומידה רבה של שכנוע ותקציב כדי שיפעילו את השפעתם ויפרסמו את המוצר. תהליך יקר ואיטי. היום, כאשר כולנו מחוברים לרשת האינטרנט, כל המכשירים המחוברים לרשת אוספים מיליוני טרה-בייטים של מידע ושולחים אותם בחזרה לענני המחשוב. משם הם נאספים ונמכרים על ידי חברות לכל מי שמוכן לשלם.

עולם זה של מסחר במידע הפרטי שלנו מתנהל הרחק מעל ראשינו, ואנו נהנים רק מפירורים הניתנים לנו כדי שנמשיך לספק אותו. בכל פעם שהזדהינו למערכת כלשהי, הצטרפנו למעשה למאגר המידע של אותה חברה, והתחלנו לתת לה פרטים אישיים עלינו. בתמורה מבטיחה לנו אותה חברה שתספק לנו שירות או מוצר מותאמים יותר לצרכינו, הטבות ופינוקים שונים בדמות הנחות למשל. מצד שני, מרגע שמסרנו את אותו מידע פרטי, איבדנו שליטה עליו. כל עוד אנו לקוח שנכנס לחנות, רכש מוצר ולא הזדהה, החנות יכולה לדעת רק שלאותו מוצר יש ביקוש. מרגע שהשתמשנו באמצעי זיהוי כלשהו המחבר אותנו הצרכנים למוצר, החברה יכולה להמשיך ולנסות למכור לנו מוצרים נוספים שלדעתה אנו צריכים: קניתם חולצה? רוצים גם מכנסיים, גרביים ונעליים? אולי תרצו משהו משותפינו המוכרים גם תיקים? תוכלו לקבל גם הנחה עבור רכישת נוספת בחנויות אחרות במועדון הלקוחות שלנו. נשמע מוכר?

את הקופאית המנסה למכור לנו עוד כמה מוצרים לא נחוצים כולנו מכירים. גם את הקופונים "המותאמים אישית" שמגיעים כל העת. אבל כמה מכם שמו לב להצהרת הפרטיות של האפליקציות? כמה שמו לב לרשימה הארוכה של הרשאות שאפליקציות שונות מבקשות לשימוש בטלפון הנייד? כמה מכם אישרו אותן מבלי לעצור שנייה ולחשוב למה? למה אפליקציה אחת צריכה לדעת אילו אפליקציות אחרות מותקנות על הטלפון? למה אפליקציות שבינן לבין מיקום גאוגרפי אין כל קשר, צריכות לדעת היכן אנחנו ולאילו רשתות WIFI התחברנו? קל להבין מדוע אפליקציות כמו WhatsApp צריכות גישה לרשימת אנשי הקשר שלנו, אבל למה אפליקציה להזמנת מונית צריכה להכיר אותם או מדוע היא צריכה גישה ללוח השנה שלנו? אנו צורכים את האפליקציות הללו אך רובנו לא שמים לב, ובלי משים מאשרים לאפליקציות לאסוף עלינו מידע פרטי. לעומת זאת האפליקציות, מצהירות בהצהרת הפרטיות שלהן כי מידע שאנו מוסרים להן מרצוננו הוא רכושן ויתכן שמידע זה יועבר גם לגורם שלישי. וכך לא רק הרגלי הקנייה שלנו הופכים לרכושן, גם תמונות שאנו משתפים, סטטוסים שפרסמנו, וכל פרט מידע אחר שפרסמנו הוא שלהן ויכול לעבור הלאה לגורם שלישי.

מיהו אותו "גורם שלישי"? מדובר בחברות מסחריות אחרות המשלמות עבור המידע, אבל לא רק. לעיתים מדובר בגורמים ממשלתיים הדורשים מחברות להעביר להן מידע על הגולשים מסיבות ביטחוניות, כמו מניעת פשע או טרור. גם כאן ההגדרות בעיתיות. במשטרים טוטאליטריים המנסים לשלוט במידע שמקבלים אזרחיהן ובמידע העובר ביניהם, ברור לנו שהממשלה המאזינה לאזרחיה ויודעת עליהם הכל. אבל אסור לשכוח שגם ממשלות מערביות עלולות לגלוש במדרון החלקלק של מעקב אחרי האזרחים, כדי להטות את דעת האזרחים לדעה הרצויה לממשל.

כאשר כל המערכות סביבנו מחוברות לרשת האינטרנט, לא מעשי שנתנתק לחלוטין. אבל מה כן אפשר לעשות?

  • היו מודעים לזכותכם לפרטיות ואל תמסרו מידע אישי מיותר. הוא שווה לקמעונאיות הרבה יותר מאשר קופסת השוקולדים ביום ההולדת וכל ההנחות שתקבלו בעזרת הקופונים, ושווה יותר מכל יתרון בכל אפליקציה.
  • אל תתפתו להשתתף בשאלוני רשת חביבים המחייבים כניסה עם חשבון גוגל או פייסבוק. הפרופיל שלכם שווה הרבה יותר מהידיעה מה פירוש אותיות שמכם באלפבית הרוני, איזו חיה הייתם בגלגול הקודם או כמה אתם חכמים.
  • קחו לכם מספר דקות ועברו על רשימת ההרשאות של כל אפליקציה בטלפון הנייד. אם הטלפון מאפשר – כבו כל הרשאה מיותרת. כמובן שמיד תוזהרו שהאפליקציה עלולה לא לפעול בלי ההרשאה הנסגרת, אך לא צריך להיבהל. הרוב יפעל גם בלי ההרשאות המיוחדות, ומה שלא ניתן תמיד לאישור מחודש.
  • הגדירו חשבונות כפרטיים ברשתות החברתיות, כך שרק מי שתאשרו יוכל לראות מה שיתפתם.
  • קיבלתם פנייה או שיחת טלפון מגורם לא מוכר ולא רצוי – חסמו אותו.
  • פנו למפתחים אם אפשר ודרשו לדעת – לאן הולך המידע. שימו לב גם לשינויים בהגדרות הפרטיות ופנו לחברות. תלונות גולשים גורמות לחברות לשמור טוב יותר על פרטיות תוכן הגולשים.

זכרו תמיד שהמידע האישי הוא שלכם. בדיוק כמו מפתחות הבית או הרכב. גם אותם לא תמסרו לזרים בלי לדעת למה. קחו את היום להתחיל לקחת בחזרה את המושכות אליכם.

דוח חדש: ספריות אקדמיות תורמות להשכלת הסטודנטים והצלחתם

אחד האתגרים של ספריות אקדמיות הוא להוכיח את תרומתן וערכן למוסד האקדמי ולסטודנטים. האופן בו נוהגים לעיתים לכמת את הצלחת הספרייה הוא על פי נתונים כמותיים כגון כמה ספרים הושאלו בתקופת זמן. כמו כן נוהגים לבדוק את מידת  שביעות הרצון של באי הספרייה מסוג השירות ואיכותו. נתונים אלו חשובים למעקב ולשיפור פנימי, אולם, הם לא בהכרח מעידים על תרומת הספרייה למטרות של המוסד עצמו.

מדוח  של ACRL – Association of College and Research  Libraries שפורסם באפריל 2016,  acrlעולה כי ספריות אקדמיות תורמות להשכלת הסטודנטים ולהצלחתם. תרומה זו מתבטאת בארבעה תחומים מרכזיים:

  1. הסטודנטים יוצאים נשכרים מהדרכות בספרייה בנושא אוריינות מידע בהן השתתפו  בתחילת לימודיהם. סטודנטים חדשים שמקבלים הנחיות בנושא שימוש במקורות מידע – היכולת לזהות את הצורך במידע, לאתר ולאסוף מידע, להעריך מידע, לנתח ולפרש את המידע ולהציגו בצורה משמעותית‏ –  מקבלים ציונים גבוהים יותר בקורסים מאשר סטודנטים שלא קיבלו הנחיות אלו.
  2. שימוש בספרייה מגביר את הצלחת הסטודנטים. סטודנטים שמשתמשים במשאבי הספרייה השונים – השאלת ספרים, הדרכות בספרייה, גישה למאגרי מידע אלקטרוניים, שימוש בחדרי לימוד, השאלה בין ספריתית ועוד – מצליחים יותר בלימודיהם מאשר סטודנטים שאינם משתמשים בשירותי הספרייה , דבר המתבטא למשל בציונים ושיעורי סיום תואר גבוהים יותר.
  3. תוכניות ושירותים אקדמיים המערבים את הספרייה מקדמים את הלמידה. שיתופי פעולה של הספרייה האקדמית עם מחלקות ויחידות אחרות באוניברסיטה כגון, מרכזי הדרכה לכתיבה, מרכזי העשרה ואחרים, מניבים יתרונות שונים לסטודנטים, כגון, ציונים גבוהים יותר, ביטחון אקדמי גבוה ושיעורי נטישה נמוכים יותר של הלימודים.
  4. הדרכות אוריינות מידע מחזקות את התוצאות הכלליות של השכלה. הספריות משפרות את התוצאות הכלליות של ההשכלה של המוסדות שלהן ומדגימות שאוריינות מידע תורמת ללמידה מבוססת חקירה ופיתרון בעיות, הכוללת חשיבה ביקורתית, חשיבה אתית, ומעורבות אזרחית.

הנתונים נאספו מתוכנית שיושמה במשך שלוש שנים ב-200 מוסדות להשכלה גבוהה שמטרתה ליצור שיתופי פעולה פנים מוסדיים לקידום מנהיגות הספרייה ומעורבותה בהערכה מקיפת קמפוס. כל מוסד הקים צוות עם ספרנ/ית העומד/ת בראשו ולפחות שני משתפי פעולה מיחידות אחרות בקמפוס. הצוות עוסק בפיתוח וביישום של פרויקטים שמטרתם לתרום לפעילויות הערכה ברחבי הקמפוס.

בנוסף לארבעת תחומי ההשפעה שלעיל, המחקר מצא שלספרייה יש השפעה חיובית גם על תחומים נוספים שפורטו בדוח אך נחקרו פחות לעומק.  בין התחומים שהוזכרו שיפור כישורי הלמידה של הסטודנטים וחיזוק הזיקה של הסטודנטים לאקדמיה ולמעורבות אקדמית,

לדוח המלא

לוובינר שנעשה אודותיו

למצגות של הוובינר