ויקיפדיה ו-Elsevier – שיתוף פעולה נפלא או WikiGate?

מאז השקתה של הויקיפדיה ב- 2001 היא הפכה לאתר מבוקש  מאוד עם 500 מיליון מבקרים ייחודיים מדי חודש.  לרבים היא מהווה צעד ראשון בחיפוש אחר מידע.

wikielמתוך הכרה בחשיבות מידע מדעי אמין  שיגיע לציבור רחב זה של משתמשים,  לאחרונה המו"ל  Elsevier   תרם 45 חשבונות חופשיים ל- sciencedirect  לעורכים של ויקיפדיה כדי לסייע להם בעבודתם. Sciencedirect  שכולל כרבע מהחומר המדעי השפיט בעולם נחשב למאגר הדגל  של Elsevier  .

תרומה זו של Elsevier  נעשתה במסגרת תוכנית  Wikipedia Library  שמטרתה לסייע לעורכים של ויקיפדיה בעבודתם על ידי מתן גישה לחומר איכותי ואמין.  גישה לחומר אמין מאפשר לעורכים לתקן מידע ולצטט מקורות אמינים.


מן הראוי לציין שצוות ה- Wikipedia Library    מעודד שיתוף פעולה בין מו"לים, ספריות וספקים נוספים של חומר אמין , עליהם נמנים כיום גם  JSTOR (Journal Storage), Oxford University Press, Royal Society, HighBeam Research, Questia Online Library, British Newspaper Archive, Cochrane Collaboration, BMJ Newspapers.com  ואחרים..

wikipedia

אלא שהפעם התרומה של Elsevier    לעורכי  הויקיפדיה עוררה ביקורת מצד חסידי הגישה הפתוחה ועוררה שאלות בדבר המחויבות של הוויקיפדיה לגישה הפתוחה.

Michael Eisen  אחד ממייסדי תנועת הגישה הפתוחה צייץ  בטוויטר  :

"shocked to see @wikipedia working hand-in-hand with Elsevier to populate encylopedia w/links people cannot access" …" וכינה זאת  WikiGate. החשש של Eisen הוא שהחשבונות החופשיים של Elsevier  לעורכים יעודדו עורכי וויקיפדיה להוסיף הפניות למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום"  של Elsevier  כלומר למאמרים שהגישה לגולשים שאינם מנויים חסומה. ההצעה שלו היא שויקיפדיה תספק ציטוטים אך לא קישורים פעילים למאמרים שנמצאים מעבר ל"חומת התשלום" .  והוא אינו היחיד בהתרסה זו כנגד שיתוף פעולה  זה של הוויקיפדיה ו- Elsevier.

כנגד המתריסים נמצאו קולות לא מבוטלים של תומכים במדיניות של Wikipedia Library  לשתף פעולה עם מו"לים. קולם של תומכים אלו נשמע ב- Wikipedia Science Conference  האחרון ביניהם מארגן הכנס שסבור ששיתוף פעולה זה הוא נפלא ויעידו על כך דבריו:

"Personally, I think the Wikipedia Library project (which gives Wikipedia editors free access to pay-walled or restricted resources like Science Direct) is wonderful. As a university staff member, I don't use it myself, but I'm glad Wikipedians outside the ivory towers get to use academic sources. Wikipedia aims to be an open-access summary of reliable knowledge—not a summary of open-access knowledge. The best scholarly sources are often not open-access: Wikipedia has to operate in this real world, not the world we ideally want."

אין ספק שויכוח זה משקף את המצב הקיים בין חסידיה האדוקים של  הגישה  הפתוחה למתונים יותר.

 

עתיד הספריות 2015 – מגמות אתגרים וטכנולוגיות – דו"ח NMC

horizon-2015Horizon Project     הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדו"ח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

אחת מהגרסאות של הדו"ח  עוסקת בעתיד הספריות . בפוסט קודם מיולי 2015 כאשר הדוח הסופי שעוסק בעתיד הספריות לשנת 2015 עדיין לא היה מוכן,  כתבתי על דוח מקדים שכולל את דעתם של מומחים והמסקנות הסופיות .  היום הדוח  הסופי זמין  חופשי. הוא כולל מגמות עיקריות , אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות שיש להן השפעה על  ספריות אקדמיות ברחבי העולם.

המגמות , האתרים וההתפתחויות הטכנולוגיות הן כפי שזוהו בדוח המקדים.

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

  • גידול בנגישות של תכני מחקר
  • חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

  • Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
  • התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

  • הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
  • מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

  • שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
  • שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

  • התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
  • מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

  • אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
  • ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

  • Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
  • לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

  • ויזואליזציה של מידע
  • הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

  • מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
  • Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

הדוח הסופי כולל פירוט רב וגם קישורים למקורות מידע נוספים רלוונטיים בנושאים שנסקרו.

לדוח המלא

 

דרוג- eBizMBA מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2015 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

topss3eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete ו- Quantcast.
על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לספטמבר 2015 בדרוג יורד הם:

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין  1,100,000,000    מבקרים בגוגל  ל-7,500,000  ב – Alhea.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנה גם DuckDuckGo  מנוע חיפוש ששומר על פרטיות  ומנועי חיפוש פחות מוכרים כמו Alhea ו- Contenko . כדאי לזכור ש- blekko   שנמנה על מנועי החיפוש הפופולריים על פי דרוג זה נסגר במרץ 2015.

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: בלוגיםעסקיםחדשותאתרים חברתיים ועוד.

לידיעה בנושא

 

IDMARCH ו-Hulbee – מנועי חיפוש אלטרנטיביים

idmarchIDMARCH        הוא מנוע חיפוש למסמכי PDF  .  על פי מה שמוצהר באתר הוא כולל למעלה מ- 18 מיליון מסמכי PDF   .  המנוע מחלץ מידע-על סמנטי מהמסמכים. מלות מפתח שמתארות את המסמך מוצגות  ליד כול אחת מתוצאות החיפוש  ולחיצה על כול אחת ממילות מפתח אלה מובילה למסמכים רלוונטיים בנושא. באופן זה אפשר לדפדף ולהגיע למידע רלוונטי נוסף.

Hulbee  –  מנוע חיפוש חדש משוויץ שמצהיר אף הוא על שימוש בטכנולוגיה סמנטית ומבטיח לשמור על פרטיות. מאפשר בחירה של ארצות כדי לאפשר תוצאות מותאמות יותר למקום ולשיפור הרלוונטיות של התוצאות.  אפשר להגביל מראש את החיפוש לדפי  ווב, לתמונות, וידאו , מוסיקה ושופינג .

hulbee

כולל מנשק ויזואלי מזמין של תוצאות החיפוש. בצד השמאלי של המסך מוצגות מילות מפתח בצורת ענן שמתארות אספקטים/מקורות  שונים של תוצאות החיפוש. אפשר להגביל את תוצאות החיפוש בהתאם על ידי בחירה של מילת מפתח אחת או יותר. .

 

מחברים ופרסומים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

insightsNature Publishing Group  וחברת האחות שלה Palgrave Macmillan  עורכים מדי שנה סקר מחברים  למטרות פנימיות  כדי ללמוד על עמדות מחברים ביחס לנושאים שונים שקשורים להוצאה לאור ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.

הסקר השנה נערך בתקופה  18 במרץ עד 14 באפריל 2015 ותוצאותיו התפרסמו באוגוסט 2015.  ענו לסקר 22090  נחקרים מתוכם 21377  פרסמו מאמר שפיט בשלושת השנים האחרונות. אלה שדווחו שלא פרסמו מאמר בשלושת השנים האחרונות לא נכללו בניתוח של הסקר. המחברים שהשתתפו בסקר היו מתחומי מחקר שונים : רפואה, מדע, עסקים, מדעי החברה והרוח  .

מהסקר השנה ניתן ללמוד על עמדות המחברים כלפי היבטים שונים שקשורים להוצאה לאור, כולל גישה פתוחה וכיצד הם מחליטים על  המוניטין של כתב עת .

מממצאי הסקר :  ירידה במספר המחברים שמודאגים מתפיסת איכות  הפרסומים בגישה פתוחה. בשנת 2014 – 40%  מהחוקרים שלא פרסמו בגישה פתוחה בשלושת השנים האחרונות דווחו על דאגה מתפיסת האיכות של הפרסומים בגישה פתוחה . השנה מספרם ירד ל- 27%  . בתחומי מדעי החברה, הרוח והעסקים הירידה הייתה ניכרת יותר מ – 54%  בשנת 2014  ל- 41% בשנת 2015.

perceptions2

למרות זו הדאגה מתפיסת איכות הפרסומים הוא עדיין הגורם המוביל לבחירת המחברים שלא לפרסם בגישה פתוחה .

בכיר ב Nature   סבור שהעמדות כלפי פרסום בגישה פתוחה ישתנו לאורך זמן ככול שפרסומים בגישה פתוחה יזכו ליותר מוניטין, מממנים  יתנו מנדט לגישה הפתוחה ומחברים יפרסמו את מיטב מחקריהם  בכתבי עת בגישה פתוחה. בשנה האחרונה היינו עדים לשיפור ניכר בעמדות.

לדוח המלא

לשאלון הסקר

לכתבה בנושא

ספריות וסגל אקדמי

האם ספריות אקדמיות ואנשי סגל נמצאים במישור אחד בכול הנוגע לתפיסת תפקידה של הספרייה האקדמית? האם התקשורת ביניהם טובה? האם יש מקום לשיפור?

bridgeמחקר של Library journal   בשיתוף עם  GALE   בא לענות על שאלות אלה  ושם לו למטרה לבדוק  כיצד נתפס שירות הספריות את אנשי הסגל על ידי שני הצדדים – הספריות האקדמיות ואנשי הסגל. שיטת המחקר – סקר שנשלח ל- 547 חברי סגל ו- 499 ספרנים אקדמיים.

דו"ח המחקר – 2015 Bridging the Librarian-Faculty Gap in the Academic Library  שמשתרע על פני 62 עמודים   פורסם לאחרונה.

מתוצאות המחקר:

אנשי סגל וספרנים מסכימים שהשירות העיקרי של הספריות האקדמיות הוא הדרכה באוריינות מידע לסטודנטים.

ספרנים זיהו 4 שירותים עיקריים:

  • הדרכת הסטודנטים  באוריינות מידע
  • פיתוח אוספים שתומכים ישירות  בתוכנית הלימודים
  • סיוע  אישי לסטודנטים  בעריכת מחקר
  • פיתוח אוספים רב – תחומיים

באופן כללי  אנשי הסגל הסכימו ששירותים אלה אותם זיהו הספרנים חיוניים אבל לא תמיד הסכימו עם ההערכה של הספרנים שהם עושים עבודה טובה בתחומים אלה. שני תחומים שדורגו נמוך במיוחד על ידי אנשי הסגל בהקשר זה הם פיתוח אוספים שתומכים  בתוכנית הלימודים, ופיתוח אוספים רב תחומיים.

statisticsבדרך כלל הייתה הסכמה בין הסגל והספרנים לגבי שירותי ספרייה מסורתיים. לעומת זאת אנשי הסגל ייחסו חשיבות רבה יותר מהספרנים לשירותים רחבים יותר  כגון כריית טקסט ונתונים , ניהול מלגות  ומאגרים מוסדיים. כך למשל   61%  מאנשי הסגל ייחסו חשיבות לשירותי הספרייה בתחום המאגרים המוסדיים , לעומת 50% מהספרנים.

ביחס לשיתוף פעולה ותקשורת – גם בתחום זה  נמצאו הבדלים בין ספרנים ואנשי סגל. כך למשל בעוד ש- 57%  מאנשי הסגל דווחו על תאום בינם ובין הספרייה בנושא השמורים לקורסים רק 31% מהספרנים סבורים כך. יתירה מזאת בעוד ש-98%  מהספרנים סבורים שהתקשורת בין הסגל והספרנים יכולה להיות טובה יותר רק 45% מאנשי הסגל חשים בצורך זה  ..

2 הצדדים מודעים לבעיה של מחסור בזמן, כסף וכוח אדם אך מעבר לכך ניתן להיעזר במנגנונים פורמליים ולא פורמליים לשיפור התקשורת  ובכלל  ,,,  על כך , השאלון ומידע רב נוסף  בדוח המלא .

 

שוק הספרים האלקטרוניים ומשתנה המקום – נתוני שימוש

e-pכתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015  כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות  כרבע עד שליש משוק צריכת  הספרים  ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר.

המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה.

סביר להניח שיש לכך שתי סיבות עיקריות:

  • הסטיגמה התרבותית שספרים אלקטרוניים ישחקו את שוק הספרים בפורמט המודפס
  • השיעור של מס ערך מוסף שלעתים גבוה בלמעלה מ- 20% בהשוואה למס על הפורמט המודפס. הסיבה העיקרית לכך שהאיחוד האירופי רואה בספרים האלקטרוניים שירות ולא מוצר. בינואר 2015 הנציבות האירופית (the european commission) קבעה שמס ערך המוסף יקבע על פי המיקום של הקונה ולא של המוכר. כך למשל  – באנגליה שיעור המס על ספרים אלקטרוניים הוא 20%  בגרמניה 19% בספרד 21%  ובאיטליה 4%

tax3

בכמה מדינות כגון פולין, בה שיעור מס ערך מוסף על ספרים בפורמט המודפס הוא 5%  לעומת 23% על ספרים אלקטרוניים ,  מנסים להילחם במערכת המס הנוכחית והשאיפה להגיע לשוויון במס לשני הפורמטים – המודפס והדיגיטלי. מדינות אחרות פועלות בצורה רדיקלית אף יותר והשאיפה להגיע  לשוק אירופי אחד לספרים אלקטרוניים.

מס גבוה על ספרים אלקטרונים באירופה מעכב את תעשיית ההוצאה לאור הדיגיטלית והמצב מוצא ביטוי בבתי הספר ובספריות שעדיין משתמשות לרוב בפורמט המודפס.

בארה"ב לעומת זאת על פי ידיעה שהתפרסמה באוגוסט  2015  בניו יורק משתפים פעולה עם אמזון על תוכנית לספק ספרים אלקטרוניים ל – 1800 בתי ספר ציבוריים, וצופים שהתוכנית תאושר ותצא לפועל כבר במהלך החודש הקרוב..

אשר למצב בישראל – פלח שוק הספרים האלקטרוניים  מהווה רק 1%  משוק הספרים,   והסיבה היא לא המחיר אלא המצב היום קיים למרות המחיר הנמוך יחסית . באשר לעתיד  –   ימים יגידו…

מחשב העל IBM Watson – מחשוב קוגניטיבי וחווית המשתמש

מחשב העל של   Watson, IBM משתמש בטכנולוגיה של מחשוב אנליטי,  "מבין"  את המידע מנתחו באופן דומה לחשיבה האנושית  ומגיע לתובנות.

personalityאחד מהשירותים שלו הוא personality insights  שמבוסס על  יכולתו לנתח מאפייני אישיות של אדם מסוים על פי טקסט,  כמובן במגבלות מסוימות .  כול תכונה שהוא מנתח מדווחת באחוזים וטעות דגימה . טעות הדגימה קטנה יותר כאשר מזינים יותר טקסט. דרושים לפחות 3500 מלים כדי לקבל תוצאות משמעותיות

על המדע מאחורי שירות זה ומגבלותיו של השירות אפשר לקרוא בכתבה  the science behind the personality insights service.
IBM פתחה מודלים שמתבססים על המחקר בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכולינגוויסטיקה והשיווק,  בין היתר על מחקרים שמצאו שדפוסי שימוש במדיה חברתית יכולים לנבא התנהגות והעדפות.

newsשירות נוסף חדש מעניין של ניתוח והמחשה הוא ה- news explorer אשר מחלץ מידע סמנטי ומציג מידע עדכני בצורה ויזואלית.

שירותים נוספים אפשר למצוא באתר IBM Watson Developer Cloud

 

ספרים אלקטרוניים חופשיים – מקורות, ואפליקציה

onlineלקראת חופשת  הקיץ, ולכול אלה שמחפשים ספרים אלקטרוניים חופשיים – האתר  THE Online BOOKS Page    הוא אתר ותיק מעודכן  שמהווה ריכוז של קישורים למקורות של ספרים אלקטרוניים חופשיים ובמידה מסוימת  גם לכתבי עת אלקטרוניים חופשיים.

על פי מה שכתוב באתר הוא כולל אינדקס של למעלה מ- 2 מיליון ספרים חופשיים, שעומדים בקריטריונים מוגדרים,  עם אופציות של חיפוש ודפדוף גם על פי קטגוריות נושאיות . כמו כן הוא כולל קישורים לאוספים מדריכים וארכיונים של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת

האתר נוצר ומתוחזק על ידי   John Mark Ockerbloom  חוקר באוניברסיטת פנסילבניה , תוך שיתוף פעולה עם הרבה  גורמים ומוסדות ומארחות  אותו הספריות באוניברסיטת פנסילבניה.

ולמי שנהנה מהאתר ומבקש להיות מעורב ולתרום  יוכל למצוא המלצות באתר  כיצד לעשות זאת .

app-bולכול משתמשי מחשבי הלוח והטלפונים החכמים וחובבי האפליקציות – האפליקציה Wattpad    מאפשרת קריאה של  ספרים רבים חופשיים. הפלטפורמה Wattpad   היא פלטפורמה חברתית לקוראים ולכותבים שמאפשרת שיתוף ואינטראקציה גם עם המחברים. מידע נוסף באתר   

ספריות בארה"ב כמוציאות לאור

iflaלספריות יש היסטוריה של הוצאה לאור.  מעניין לדעת  איזה ספריות מעורבות  ביוזמות של הוצאה לאור עצמית,   מה הסטטוס של יזמות אלה , ומהן הבעיות בדרך?  .

סקר שנערך בפברואר  2015  בקרב באי  הפורום the Association of Library Collections and Technical Services forum של ALA     בנושא   “Libraries as Publishers: Next Steps in Self-Publishing?”  בא לענות על שאלות אלה. סקר קצר מודפס הועבר בין 33  באי הפורום.

מתוצאות הסקר:  רוב המשיבים – 54.5%  היו מספריות אקדמיות, 33%  ספריות ציבוריות ו- 12.1%  מספריות מיוחדות ומוסדות אחרים.

ל- 30.3%  מהמשיבים יש תוכנית להוצאה לאור  בספריות שלהם,  54.5%   גילו עניין בהוצאה לאור של ספריות ו- 15.2%  הביעו תקווה להתחיל בתוכנית כזו בספריות שלהם

בסקר הוצגו 7  בעיות שקשורות  לנושא  שהמשתתפים הוזמנו להביע עליהם דעתם  ולהוסיף נושאים אחרים אם ימצאו לנכון.

ספריות אקדמיות ציינו בעיקר את בעיית עלות הסגל ( 50% )  הציוד (27.8%) ושירותים נלווים להוצאה לאור ( 27.8%) כגון שירותי   ISBN  , ספריות ציבוריות העלו את אותן בעיות  בנוסף העלו את הבעיות המשפטיות ( 54.5%), , השימושיות למשתמשים (54.5%)   ובעיות לא צפויות (54.5%). ספריות מיוחדות ואחרות ציינו בעיקר את ההיבט המשפטי  (75% )  ולאחר מכן את שאלת השימושיות למשתמשים (50% ),  ובעיית יישום שירותים נלווים להוצאה לאור (50% )  .

החשיבות שייחסו הנחקרים לבעיות השתנו בהתאם לסטטוס של היזמות הספרניות  בתחום .

מתוצאות המחקר עולה שספריות ציבוריות אינן היחידות בתחום . ספריות אקדמיות מגלות עניין רב בהוצאה לאור . התחום עדיין חדש בספריות . בדיונים בנושא בלטה בעיית האיכות. האם ספרנים קונים ספרים בהוצאה לאור עצמית  והאם הם יקנו בעתיד. נראה  שהסטיגמה של פרסומים אלה דועכת עם הגידול בהוצאה לאור ספרנית

ממגבלות המחקר – הסקר הועבר בין ספרנים שמתעניינים בנושא, שהשתתפו בפורום מקצועי רלוונטי לנושא, ולכן זה לא  ברור שספרנים אלה מייצגים את כלל הספרנים בארה"ב

למאמר המלא

המאמר יוצג ב-

IFLA World Library and Information Congress, 81th IFLA General Conference and Assembly, 15-21 August 2015, Cape Town, South Africa

 

 

עשרה כלים שיעזרו לכם לעבוד חכם יותר

היום אנו עדים  להתפוצצות בתחום התוכנה והאפליקציות. הצצה לאתר  product hunt מעניקה את התחושה שיש היום אפליקציה לכול דבר

במצב זה של אופציות מרובות,  כתבה שהתפרסמה לאחרונה וכוללת רשימה מוארת של 10 כלים  נבחרים  לעבודה חכמה יותר,  יכולה להיות שימושית.

על רשימת הכלים המומלצים בכתבה נמנים:

 Boomerang booms

Plugin (רכיב תוכנה ) של  של gmail שמריץ מיילים  בסדר זמנים שנקבע מראש

Box  – פלטפורמה נוחה לניהול ושיתוף קבצים

Calendly   tools-l

דרך נוחה לתכנון לוח הזמנים , ארגון פגישות וכו'

Attendify – אפליקציית "עשה זאת בעצמך" לאירועים וכנסים

LastPass – כלי לניהול סיסמאות

When I Work -אפליקציית לניהול לוח הזמנים של צוות עובדים  – תזמון משמרות  וכו'

ContentMarketer.io – כלי שיווקי לקידום פוסטים של בלוג

Themeforest – תבניות לאתרי בית ומצגות

UberConfrence -יישום שמסייע למעקב אחר כנסים

LeadPages – כלי נוח לייצור דפי נחיתה

לכתבה

תפקיד הספריות במדע 2.0

d-lib2מאמר שהתפרסם בגיליון יולי אוגוסט 2015  של כתב העת D-Lib  עוסק בתפקיד הספריות במדע 2.0  עם דגש על כלכלה.

ווב 2.0 כולל יישומים שונים כגון סקייפ, וויקי, בלוגים, מיקרובלוגים דוגמת טוויטר ורשתות חברתיות כגון פייסבוק ו- ResearchGate  שיש להם השפעה גם על העבודה המדעית. המחקר  התמקד בצורכי החוקרים לשימוש אופטימלי בווב  2.0  לעבודה מדעית.

המשתתפים במחקר היו כלכלנים ברמות אקדמיות שונות. המחקר השתמש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

שאלות המחקר היו:

  • איזה שירותי ווב 2.0 החוקרים בתחום הכלכלה מכירים ובאיזה שירותים הם משתמשים לעבודתם המדעית.
  • כיצד הם משתמשים בשירותים אלה, מה הם המניעים והסיבות לשימוש בהם
  • כיצד החוקרים מעריכים את תפקידה של הספרייה המודרנית בהקשר של ווב 2.0  ומדע 2.0

המחקר התמקד בשירותים פופולריים מוכרים פייסבוק וטוויטר.

מממצאי המחקר:

  • החוקרים היו פתוחים להזדמנויות החדשות של ווב 2.0  אבל עד כה שירותי ווב 2.0  של הספרייה לעתים קרובות לא היו ידועים.privates
  • בלט הרצון לפרטיות שבא לידי ביטוי בדרך הדיסקרטית שבה נעשה שימוש ברשתות החברתיות השונות למטרות פרטיות לעומת המקצועיות.
  • החוקרים הביעו צורך ברשתות אקדמיות מהימנות ולעתים קרובות לא ידעו על קיומן של רשתות קיימות כאלה כגון ResearchGate  ו- Academia

הממצאים הראו שחוקרים לעתים קרובות אינם מודעים לאפשרויות של יישומי ווב 2.0 לעבודתם המדעית. ספריות יכולות לסגור את הפער ולספק מידע חיוני על שירותי ווב 2.0

למאמר המלא

מחדשות המו"לים – תכנית פיילוט של Wiley ו- F1000Research – אופציות נוספות למחברים

y4ב-4 ביוני 2015  המו"ל    Wiley   הצהיר על תוכנית פיילוט של 6 חודשים בשיתוף עם F1000Research. תוכנית זו  מציעה למחברים שהמאמרים שלהם אינם עונים על הקריטריונים לפרסום ב- 5 כתבי עת של Wiley  לשלוח את המאמרים  ל- F1000Research  תוך מתן אפשרות למחברים לפשט את תהליך הפרסום המקוון של המאמרים שלהם.

F1000Research   היא פלטפורמה פתוחה להוצאה לאור בתחום מדעי החיים שמאפשרת פרסום מיידי ותהליך שיפוט שקוף . F1000Research מפרסמת מאמרי מחקר בתחום הביו-רפואי שעונים על מספר קריטריונים בסיסיים תוך כמה ימים לאחר מועד קבלתם, לאחר מכן הם עוברים באופן רשמי תהליך של שיפוט בתהליך פתוח לחלוטין.

על פי דברי בכיר ב- F1000Research מודל הוצאה לאור זה של  F1000Reseach נועד לזרז את הפרסום של מידע מדעי ובכך לאפשר לחוקרים אחרים ליהנות  מהמידע החדש ולחוקרים המפרסמים לקצר את תהליך הפרסום  והזמן  של חיפוש כתב עת  לשתף את הגילוי המדעי שלהם.

כתבי העת  שמשתתפים בתוכנית הפיילוט    הם:

Journal of Separation Science

Electrophoresis

Plant, Cell & Environment

Journal of Medical l Virology

Journal of Pediatric Dermatology

יש ציין ש- F1000Research הוא  רק  אחד השירותים של F1000 –  קהילת המומחים הביו-רפואיים שמונה למעלה מ- 10000 חברים שמסייעת לאנשי המדע ולחוקרים  לגלות, לדון ולפרסם מחקרים.

שירותים נוספים הם F1000Prime  – שירות שמזהה וממליץ על מאמרים חשובים בתחום הביו-רפואי

והפלטפורמה החדשה שמציעה F1000  –  F1000Workspace   – פלטפורמה חדשה לשיתוף מחקר לאנשי מדע שהושקה ב- מאי  2015  .

להצהרה על תכנית הפיילוט

מנועי חיפוש ייעודיים לוידיאו

guYoutube   וגוגל  הם כנראה עדיין המקורות הטובים ביותר לחיפוש וידיאו  אבל קיימים גם מקורות נוספים.

בכתבה מעודכנת  מ- 22 ביולי 2015 אפשר למצוא רשימה מוארת של מנועי חיפוש ייעודיים  נוספים לוידיאו וגם קישור לכתבה ובה  טיפים לחיפוש ב- youtube  .על הרשימה נמנים  מנועי חיפוש הבאים:

 
Yahoo Screen
–  מנוע חיפוש שמתמקד בתכני הוידיאו  שלו כמקור עיקרי למאגר.


Bing Video  –  מחפש בהרבה אתרי וידיאו ברשת.y7


AOL Video
  –  כבינג מחפש בהרבה אתרי וידיאו .


eHOW
– מאגר מידע מצומצם יותר, ייחודו  מתמקד בתכני  " how-to" .


MeFeedia.com
  –
מנוע ותיק, מאפשר חיפוש, דפדוף והעלאת תכנים.  

 
Blinkx – אף הוא מנוע  ותיק, עיקר תוצאות החיפוש מ- youtube .


Veoh
– מחפש בעיקר בתכנים שלו.

מלבד מנועי  חיפוש אלה ייעודיים לוידיאו ישנם למעלה מ- 300 אתרים לשיתוף וידיאו.    ומי שמעוניין לחפש את היוצרים יוכל לעשות זאת דרך מנוע החיפוש tubular creator profiles

לכתבה

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

nisoתעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

עתיד הספריות 2015 – מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

horizonHorizon Project   הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר בשנים הבאות  . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .אחד השלבים בהכנת הדוח הוא דעתם של מומחים על הנושאים הנחקרים.

אחת מהגרסאות של הדוח  עוסקת בעתיד הספריות . הדוח הסופי לשנת  2015   על עתיד הספריות עדיין אינו מוכן אבל  השלב של דעתם של המומחים הסתיים והמסקנות הסופיות התפרסמו

זוהו 6 מגמות עיקריות, 6 אתגרים ו- 6 התפתחויות בתחום הטכנולוגיה בטוח שנים ארוך , בינוני וקצר

מגמות עיקריות באימוץ טכנולוגיות בספריות אקדמיות ובספריות מחקר שזוהו

בטווח של 5 שנים ומעלה:

  • גידול בנגישות של תכני מחקר
  • חישוב מחדש של חללי הספרייה

בטווח של 3 שנים ומעלה :

  • Evolving Nature of the Scholarly Record- שינויים באופי של התיעוד והפרסום המדעי – לא רק התוצר הסופי אלא תוצרי ביניים בשלבים השונים של המחקר וכו'
  • התמקדות בניהול נתוני מחקר לפרסומים בכתבי עת.

בטווח קצר – שנה –שנתיים:

  • הכרת יתר  בערך של ניסיון המשתמש
  • מתן עדיפות לתכני מובייל בשירותי הספריות כגון גרסאות מובייל של אתרי הבית , קטלוגים וכו' והשאלה

אתגרים  משמעותיים שעומדים בפני  אימוץ הטכנולוגיה

אתגרים פתירים:

  • שילוב ספריות וספריות אקדמיות בתוכנית הלימודים
  • שיפור האוריינטציה הדיגיטלית

אתגרים קשים – אתגרים מובנים אבל הפתרונות  חמקמקים וקשים להגדרה:

  • התמודדות עם תחרות מערוצי גילוי ידע אלטרנטיביים
  • מחשבה מחודשת על תפקידי הספרנים והמיומנויות שלהם

אתגרים קשים במיוחד שקשה אפילו להגדירם :

  • אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי – חשיבה אחרת לתמיכה ביזמות ובמודלים עסקיים חדשים
  • ניהול התיישנות המידע – בעולם בו אנו עדים לגידול מואץ במידע, בכלי תוכנה ובכלים טכנולוגיים יש צורך יותר מתמיד בכלים אפקטיביים לקבוע מה התיישן ואינו נמצא בשימוש בכול תחום מחקר ולאתר, לארגן ולאחזר את המידע שחשוב לנו כיום.

התפתחויות טכנולוגיות חשובות לספריות אקדמיות וספריות מחקר

בטווח של שנה או פחות :

  • Makerspaces– חללים בספרייה /סדנאות לעשה זאת בעצמך – בעידן של רובוטיקה, יישומי תלת מימד  ועוד  יש חשיבות  לסדנאות שמציעות כלים וניסיון למידה לעזור לאנשים לממש את הרעיונות היצירתיים שלהם. בספריות לרוב חללים עם מדפסות תלת מימד, תוכנה חומרים וכלים למטרה זו.
  • לימוד מקוון

בטווח של שנתיים או שלוש:

  • ויזואליזציה של מידע
  • הווב הסמנטי ונתונים מקושרים

בטווח של 4-5 שנים:

  • מודיעין שקשור למיקום location intelligence – מיפוי קשרים גיאוגרפיים שקשורים לנתונים כגון מתן מידע ושירותים למשתמשים בהתחשב במיקום , איסוף מידע שקשור למיקום- חדרי קבוצות וכו '
  • Machine learning למידה חישובית, תחום שעוסק בפיתוח כלים המאפשרים למחשב ללמוד מתוך דוגמאות.

פירוט נוסף בכתבה המלאה וב-  Horizon Project wiki

 

פרויקט Reveal – גישה פתוחה לספרות אנגלית ואמריקאית ול- 22739 תמונות

hariHarry Ransom Center  – מרכז מחקר במדעי הרוח ומוזיאון באוניברסיטת טקסס שבאוסטין הלך בעקבות אוניברסיטת הרווארד, ייל וקורנל  ואימץ לאחרונה מדיניות של גישה פתוחה לחלק משמעותי מאוספיו.

reveal2במסגרת מדיניות זו ובמקביל  מרכז המחקר  Harry Ransom Center  השיק את פרוייקט Reveal–   Read and View English and American Literature    יוזמה לדיגיטציה והנגשה של 25  אוספים של ספרות אמריקאית ואנגלית מהמאות ה- 19 וה-20 של סופרים ידועי שם ביניהם :Joseph Conrad, Hart Crane, Thomas Hardy, Vachel Lindsay, Jack London, Katherine Mansfield, Robert Louis Stevenson ו- Sara Teasdale

תוצר נלווה של פרויקט  Reveal  הם 22739   תמונות ברזולוציה גבוהה חופשיות לשימוש לכול מטרה וללא הגבלה או תשלום מלבד מתן קרדיט למרכז .

בכוונת המרכז לפתח פרויקטים חדשים דומים להנגשת האוספים העשירים שלו דרך הפורטל לאוספים דיגיטליים.

 לכתבה בנושא

הוויקיפדיה – גישה פתוחה והפצת המדע

wiki3עם העלייה בשימוש בוויקיפדיה כמקור למידע מדעי,  מעניין  להשוות את המידע המדעי בוויקיפדיה לזה של ספרות מדעית.

מחקר,שהוצג לראשונה בכנס התשיעי הבינלאומי בנושא הווב ומדיה חברתית באוקספורד באנגליה והתפרסם  ב- 25 ביוני 2015  ב- arXiv ,  בדק את הנושא .

המחקר בדק טענות שעלו במחקרים קודמים על פיהם עורכי הוויקיפדיה משתמשים במקורות האקדמיים הנגישים בקלות יותר מאשר במקורות האיכותיים ביותר.

המחקר בדק נושא זה על  ידי זיהויים של 250 כתבי עת בעלי שימוש כבד  ב- 26 תחומי מחקר  שמאונדקסים ב-Scopus  ובדק האם המשתנים – נושא , סטטוס אקדמי ונגישות  משפיעים על  ההפניות למאמרים אלה בוויקיפדיה.

נמצא (כאשר המשתנים תחום מחקר ואימפקט פקטור מבוקרים )  שההסתברות שתהיינה בוויקיפדיה הפניות  לכתב עת בגישה פתוחה בוויקפדיה האנגלית גבוהה ב- 47%  מכתבי עת בגישה סגורה . יתירה מזו  ברוב הגרסאות של הויקיפדיה כתב עת בעל אימפקט פקטור גבוה  ובגישה פתוחה מגדילים את ההסתברות להפניות אליו .

משתמע מהמחקר שהאפקט של מדיניות הגישה הפתוחה מעצים את הפצת המדע  לקהל הרחב באמצעות מתווכים דוגמת הוויקיפדיה

למחקר המלא

האינטרנט של הדברים – מנוע החיפוש Shodan ומקורות מידע נוספים

האינטרנט של הדברים, בו "דברים" מחוברים לרשת  בדרך כלל בחיבור אלחוטי כשבהם מותקנים חיישנים שונים שאוספים מידע , מידע שיכול להיצבר במאגרי מידע ברשת,  מתפתח.   על פי  research    ABI מספר ההתקנים המחוברים בחיבור אלחוטי לרשת האינטרנט יהיה למעלה מפי 2 ממספר ההתקנים היום,  ויגיע ל- 40.9 מיליארד בשנת 2020 .

shodanShodan  הוא מנוע חיפוש לאינטרנט של הדברים.  כשם שמנוע חיפוש כללי סטנדרטי, דוגמת גוגל,  סורק את הווב בחיפושו אחר דפי ווב , Shodan  מנווט בווב ומחפש שרתים, מצלמות, מדפסות , פלאפונים סלולריים, מערכות בקרה , נתבים ודברים נוספים שמחוברים לרשת האינטרנט  וצובר מידע על ההתקנים המחוברים והשירותים שלהם. בעוד שגוגל מתמקד במידע  המועבר Shodan מתמקד במידע-על  במכשירים ובתוכנה  – הוא צובר מידע על מכשירים , המיקום המדויק שלהם ומערכות התוכנה שמפעילות אותם.

plug-inמאפשר יצירת דוחות, דוגמה לדוח  נמצאת באתר  . כמו כן באתר של המנוע אפשר להוריד רכיבי תוכנה (plugins ) לדפדפני כרום ופיירפוקס שמאפשרים , על פי מה שמצוין באתר,  לראות את המידע שיש ל- shodan על האתרים בהם מבקר המשתמש כולל אלו שירותים הם מריצים .

מנוע החיפוש יכול לשמש למטרות טובות ומקצועיות וגם למודיעין עסקי אבל בה בעת שימוש לרעה במידע שמספק מנוע החיפוש במיוחד גישה להתקני בקרה לא מאובטחים  עלול להיות מסוכן ובעייתי. באתר יש קישורים לכתבות על המנוע ששופכות אור על נושא זה.

מנוע החיפוש נוסף לאחרונה לרשימה ארוכה של מקורות מידע בנושא האינטרנט של הדברים של  Marcus P. Zillman .

 

OpenAIRE – פורטל לפרסומים בגישה פתוחה

opOpen Access Infrastructure for Research in Europe  –  OpenAire  הוא פרויקט שמטרתו לתמוך ביישום הגישה הפתוחה באירופה. המטרה להנגיש באמצעות הפורטל OpenAire  פלט מחקרי – פרסומים, סטים של נתונים ומידע על פרויקטים  . הפורטל כולל גם מידע סטטיסטי ווידג'טים באופן שהוא הופך לשירות יעיל לחוקרים.

על פי חדשות מ- 5 ביולי 2015 הפורטל כולל  למעלה מ- 11.5 מיליון מסמכים בגישה פתוחה מלמעלה מ- 600 ספקים. השנה הצטרפו למעלה מ- 60 ספקים – מאגרים מוסדיים ואגרגטורים של כתבי עת שתרמו למעלה ממיליון רשומות  חדשות.

רשימה של המצטרפים החדשים השנה זמינה בכתובת: https://www.openaire.eu/newsletter-items/openaire-is-growing-many-more-data-providers-have-signed-up  .

באתר יש שני מנשקי חיפוש –חיפוש בסיסי וחיפוש מתקדם . במנשק החיפוש המתקדם אפשר להגביל את החיפוש על פי פרסומים, נתונים, פרויקטים, אנשים,  מוסדות ומקורות מידע.  כמו כן קיימת אפשרות לדפדוף  .

לפורטל