המאון – בסיס למדד חדש להערכה מדעית

meonמאמר שהתפרסם ב- EMBO REPORTS        בגיליון מרץ  2013  בשם :

How good is research really?""  כולל ביקורת על 2 המדדים המקובלים להערכה מדעית האימפקט פקטור וה- h-index . טענת הביקורת העיקרית כנגד השימוש במדדים אלו היא  שאי אפשר באמצעותם להשוות חוקרים או כתבי עת מתחומים שונים או מאמרים שפורסמו  בתקופות זמן שונות.  הדבר דומה לחוסר האפשרות להשתמש במספר גולים להערכת ולהשוואת שחקנים בכדורגל ובכדוריד  – מספר הגולים בכדורגל  הוא בסביבות 2 ואלו הכדוריד יכול להגיע ל- 20 . האם שחקן כדוריד שלזכותו נזקפו 5 גולים  טוב יותר מכדורגלן שלזכותו גול אחד ?  

באותה מידה אין אפשרות להשוות ערכים מוחלטים של ציטוטים  ללא נרמול  שמושתת  על  תחום מחקר וזמן  . לבדיקת האימפקט של הציטוטים בצורה נכונה יותר  הוא מציע מדד שמושתת  על המאון– ערך שאחוז מסוים מקבוצת ערכים נמוכים ממנו.  כך למשל מאון 20  הוא אותו ערך שמתחתיו נמצאות 20% מהתצפיות.  על פי מדד זה ככל שדרוג המאון של פרסום גבוה יותר  כך הוא קיבל יותר ציטוטים בהשוואה לפרסומים באותו תחום מחקר ובשנת פרסום. ערך של 90 משמעותו שהפרסום הוא בן עשרת הפרסומים המצוטטים ביותר ו- 90%  קיבלו מספר ציטוטים נמוך יותר.

על פי מחקר זה מדד המאון מאפשר להשוות פרסומים בצורה משמעותית, נכונה והוגנת יותר .   

כיצד ומדוע ופרטים נוספים במאמר המלא

תגובה אחת בנושא “המאון – בסיס למדד חדש להערכה מדעית

  1. שלום,

    לא בטוח כי המאון הוא התשובה האולטימטיבית לבעית השוני בין תחומי המחקר. האם המאון רגיש להיקף התחום ? האם מאון של 90% בתחום מחקרי צומח אשר בו 10 פרסומים ניתן להשוואה לתחום ותיק אשר מפרסם כמה מאות דוקומנטים בשנה ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *