כך התחיל המסע שלנו לגילוי ראשית החינוך העברי בארץ ובתפוצות

לפני למעלה משנה התחלנו בארכיון לחינוך יהודי בישראל ובגולה , בפרויקט דיגיטציה להצלת החומרים העתיקים שלנו, אשר נמצאים במצב של התפוררות וכיליון.
האוצרות ההיסטוריים הללו הם מהעשורים הראשונים של המאה הקודמת, והם בעלי ערך מחקרי, היסטורי ותרבותי עצום. ההחלטה להתחיל בפרויקט התממשה בעקבות פגישות עם מנהלת הארכיון והספרייה המרכזית, ד"ר נעמה שפטלוביץ, ונבעה מההבנה שחומרים מסוימים שלא נסרוק כעת, סופם שלא ישרדו בעוד מספר שנים ובעצם ייעלמו מדפי ההיסטוריה לעד. על פרויקט הסריקות אמון צוות ארכיון החינוך; נעמי ריפתין, אלונה מנדלסון ואלה טרומנשלייגר.
תוך כדי התהליך של סריקת החומרים הגענו לסריקת חומר מיוחד במינו – גיליונות כתב העת של רשת בתי הספר המפוארת אשר פעלה במרכז ומזרח אירופה (וגם בארצות נוספות), רשת "תרבות".

בבתי הספר של "תרבות" לימדו מיטב המחנכים את האוכלוסייה היהודית לעברית ובעברית, ובעצם היוו את החינוך העברי בגולה, השומר על שפת היהודים ומסורתם. אחת המטרות של רשת "תרבות" הייתה להכשיר את תלמידיה לתרום לעמם בעתיד, הכשרה לחיי חלוציות, עשייה ויצרנות.

בירחונים של רשת "תרבות". נידונו בעיות השעה מרחבי מרכז ומזרח אירופה. חוקרי חינוך בעלי שם מאותה התקופה נהגו לפרסם בגיליונות מאמרים בנושאי חינוך שונים, וועידות, כנסים וישיבות של הרשת, נסקרו גם הם. הכרכים של כתב העת שסרקנו הם משנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 והם במצב קריטי של התפוררות.

אנו מביאות בפניכם שתי דוגמאות לפרסומים מהירחונים:
בירחון י"ב בכסלו, תרצ"ד, 1933, נכתב כי השפה העברית הולכת ומתחזקת ובוגרים רבים של רשת "תרבות" מדברים בעברית. מצויין גם כי בשנת 1933, עם עלייתו של היטלר לשלטון, רבים הפסיקו לדבר בשפה הגרמנית כמחאה לשלטונו והעדיפו לדבר בעברית.

                

דוגמא נוספת היא מירחון ד' באלול, תרצ"ד, 1934, ביום מותו של המשורר חיים נחמן ביאליק התפרסם הספד מרשים לזכרו.

מקור מרתק נוסף שסרקנו בפרויקט הסריקות הינם המסמכים של וועד החינוך שפעל לפני קום המדינה ותפקד כגוף שקדם למשרד החינוך. וועד החינוך הוקם בשנת 1913 בעקבות אירועי "מלחמת השפות" אשר בסיומה הוחלט ללמד בכל מוסדות החינוך בארץ בשפה העברית.
וועד החינוך איחד את מערכת החינוך תחת סמכות מינהלית מרכזית אשר החליפה את השליטה של הסתדרות המורים בחינוך העברי בארץ.
הוא תפקד עד שקמה מדינת ישראל ונוסד משרד החינוך. היו בוועד מעצבי החינוך בראשיתו, כמו מנחם אוסישקין ודוד ילין. מרכז הוועד ישב בירושלים, לצד המוסדות הציוניים. וועד החינוך טיפל בסוגיות השונות של מערכת החינוך ביישוב העברי.

הדוגמא הראשונה שאנו מציגים לפניכם היא מסמך ובו תקציב מחלקת החינוך לפי הצעת וועד החינוך לשנת תרפ"ט, 1929, ובו ההוצאות וההכנסות לאותה שנה.  שימו לב לגופים המשתתפים, ביניהם: פיק"א, ממשלת ארץ ישראל, הגימנסיה הרצליה ובית הספר הריאלי.

             
הדוגמא השנייה היא פרוטוקול של ישיבת וועד החינוך מ-יט' בכסלו, תרפ"ח, 1928 שנוהלה ע"י הגב' הנרייטה סאלד והשתתפו בה אנשי חינוך, ביניהם: הגב' שושנה פרסיץ, מר א. מ. ברכיהו, וד"ר י. מהרש"ק.
אנו מביאים את פתיחת הישיבה בדבריה של הגב' הנרייטה סאלד, מי שהייתה יושבת ראש עליית הנוער. החומרים הסרוקים זמינים למבקרי וחוקרי הארכיון, אשר יכולים לערוך חיפוש חופשי במחשב הסריקות, ואף להעביר אליהם ולהוריד על דיסק נייד חומרים, וללא עלות.                       

 

 

 

4 תגובות בנושא “כך התחיל המסע שלנו לגילוי ראשית החינוך העברי בארץ ובתפוצות

  1. מרשים ביותר!
    כל הכבוד
    תודה גם על האפשרות להוריד חומרים לדיסק ללא עלות. תודה רבה
    רינה אופנבך
    מרכז המידע והמחקר למורשת ההעפלה – מחנה מעפילים עתלית

  2. העמותה למחקר גנאלוגיה בישראל מאוד מעריכה את החומרים בארכיון. בשנים האחרונות נבנו מאגרים של רשימות מורים מתקופת המנדט בריטי בזכות הארכיון. תודה כל שיתוף הפעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *