המידע ברשת לאן? – סקירה והרצאות מיום העיון בכנס המידע 2012

article3ביום רביעי 16.5.2012 התקיים במסגרת "2012 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-27 ,יום עיון בנושא: " המידע ברשת לאן? – הנייד, רשתות חברתיות ומנועי חיפוש – לחוד או יחדיו?"    להלן סקירה קצרה על ההרצאות השונות ומצגות מיום העיון .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל
ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

האם הווב מת?    נשמעות  לא אחת חששות מהתופעה של  מידע  במערכות סגורות למחצה ברשת האינטרנט : יישומי מובייל סגורים שעלולים להשפיע על מעמדו של הווב ברשת,  ומידע סגור ברשתות חברתיות – תופעות שעלולות להיות להן השלכות על מנועי חיפוש. ביום העיון ראינו שהחששות לגורלו של הווב מופרכות.  לאור המצב ,  השאיפה והמגמה המסתמנת היום היא לחבר בין העולמות.

עולם המידע צועד לקראת חיבור בין מנועי חיפוש בווב, רשתות חברתיות והמובייל.  יום העיון עסק  בהתפתחויות  בתחומים אלו ובחיבור בין שלושת העולמות עם דגש על טיפים למשתמש

ביום העיון ראינו כיצד המידע הופך להיות יותר פתוח ונגיש , משותף ומקושר יותר , מותאם אישית יותר,  חוויתי יותר למשתמש ופותח לו חלון הזדמנויות במישור העסקי, המידעני, והחינוכי……………………………………………..

במשך היום התקיימו 13 הרצאות במסגרת 5 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי עד כה לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': איתור מידע ברשת

  • מידע ברשת –  לקראת מידע פתוח, משותף  ומקושר יותר – ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, מכללת בית ברל

ההרצאה  עסקה  בשאלה –  לאן צועד המידע בעולם בו הרשתות החברתיות והנייד הביאו לכאורה לנסיגה במעמדם של הווב ומנועי חיפוש,  והתמקדה בהצגת שלוש מגמות חיוביות מבחינתו של המשתמש- המידע פתוח יותר, משותף יותר מובנה ומקושר יותר.ההרצאה התייחסה  להתפתחויות בתחום תנועת הגישה הפתוחה, הציגה  את הצד החיובי של רשתות חברתיות עם דגש על  רשתות חברתיות לאקדמיה,  ועסקה  גם בחזון הווב הסמנטי והנתונים המקושרים. בכל אחת ממגמות אלו הוצגו  נתונים ודוגמאות ליישומים מעשיים.   . למצגת ההרצאה ,   למצגת נוספת בנושא רשתות חברתיות לאקדמיה מיום העיון ספריות ומרכזי תרבות בעידן הגוגל – משתפים ומשתתפים

  • איתור מידע מדעי ברשת – פרופ'  יהודית בר אילן , אוניברסיטת בר-אילן

ההרצאה עסקה באיתור מידע מדעי ברשת.  נסקרו  סוגים שונים של כלים ברשת לאיתור חומר מדעי – מנועי חיפוש כגון: גוגל סקולר ומיקרוסופט אקדמיק, כלים חברתיים לניהול מידע  reference managers , קהילות אקדמיות ומאגרים נושאיים.  למצגת ההרצאה

  • ניטור מידע, ניתוח פעילות וחיפוש חברתי ברשתות חברתיות –  אלעד אמיר.מנכ"ל SpyTheNet

ההרצאה עסקה     בחיפוש חברתי בשירות הסקטור העסקיבאיתור משפיענים  ושימושים ובדרכים לאיתור אסטרטגיות מוצלחות, טרנדים וסיכונים ברשת . למצגת ההרצאה.   למצגת ההרצאה

  • הזיר"ה החדשה של הורדות וצפייה ישירה בסרטים , סדרות ותכני בידור מקוונים– ד"ר  נדב דפני, מנכ"ל stips יזם אינטרנט ואיש פיתוח

הרשת הישראלית זועזעה לאחרונה מהסרה של אתרים מרכזיים להורדת תכני מדיה, כגון סרטים, סדרות וכדומה. גוף בשם זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט), האמון כאמור, על אכיפה של זכויות יוצרים בתחום זה, מצליח ל"ייבש" את תחום ההורדות והצפייה הישירה של תכנים לא חוקיים ברשת, על ידי סגירת אתרים והשתת קנסות כבדים על מפעיליהם.

מנגד, ברור שהטלוויזיה והקולנוע עוברים תהליך בלתי-הפיך של הגירה לרשת. הפתרונות והפיתוחים כבר בשער, חלקם במחשב האישי וחלקם במכשירי הסלולר והטבלטים. בהרצאה הוצג הנושא מהיבטים שונים שלו, כולל פיתוחים שונים בתחום ומגמות בצריכת מדיה מקוונת וכיצד הם מתמודדים עם ההיבטים החוקיים והכלכליים של פרסום מדיה שבעבר עלתה כסף רב – דרך האינטרנט – חלקה הגדול בחינם וחלקה במחירים זולים לאין-שיעור מבעבר. למצגת ההרצאה

מושב ב': מידע נייד, מותאם אישית ומבוסס מיקום

  • פרסונליזציה של מידע – פרופ'  ברכה שפירא , אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה עסקה בפרסונליזציה של מידע ומערכות המלצה

  • "העולם בכף ידך" – הטלפון ככלי לאיחזור מידע גאוגרפי מקומי – דניאל ליפסון, הספרייה הלאומית, ירושלים

ההרצאה עסקה  בנושא ההימצאות בשטח בעזרת אפליקציות גיאוגרפיות לסמארטפון. הוצגו והודגמו מפות סטטיות כלליות וייעודיות המותאמות למובייל אך הושם דגש  בעיקר את השימוש באפליקציות ה Geolocation על מנת לקבל וליצור מידע מבוסס מיקום המתרחש בזמן אמת. הייתה התייחסות לבעיות הפרטיות הקשורות למידע מבוסס מקום למצגת ההרצאה,,  להרצאה

מושב ג': הנייד וחווית המשתמש – מציאות רבודה והחיבור בין העולמות – הפיזי והוירטואלי וגם החברתי, מובייל ווב

  • Intuitive Content Authoring for Augmented Reality on Mobile Phones – פרופ' ג'יהאד אל-סאנה, אוניברסיטת בן גוריון

ההרצאה חשפה את ההיבט הטכנולוגי של המציאות הרבודה והשימושים השונים של המציאות הרבודה כגון חינוך ומשחקים

  • ויקיפדיזציה של המציאות המוחשית – שילובי מציאות רבודה ומידע ממדיה חברתית בתחומי חינוך, בידור וחברה– תמי נויטל, מרכז שהם , האוניברסיטה הפתוחה

יישומי מציאות רבודה (Augmented Reality) מאפשרים להוסיף לעצם מוחשי שכבות וירטואליות של מידע ומטא-דאטה המוצגות לצופים בעזרת אפליקציות במכשירים ניידים . מרבית הדוגמאות ברשת מציגות שימושים ביישומים אלה בהקשרים של שיווק או התמצאות מרחבית. בתחומי החינוך, ההעשרה והנגשת מידע חברתי מסוגים שונים לציבור ניתן לעשות שימוש מרשים ואפקטיבי ביותר ביישומים כאלה. בהרצאה הוצגו מספר דוגמאות קיימות ונדון הפוטנציאל הגלום בשילוב בין המוחשי לוירטואלי ובתרומתם של המשתמשים עצמם ליצירת שכבות המידע הוירטואליות האלה.  למצגת ההרצאה

למאמר שפרסמה תמי  בעלון "צליל מקוון" שיצא באחרונה , יש שם פירוט ודוגמאות נוספות לשימושי המציאות הרבודה בתחום החינוך וההדרכה, וטקסט ארוך יותר המפרט את עיקרי ההרצאה

  • חווית משתמש נכונה במוביל וובאתר סלולרי מול אפליקציה, ליאור יאיר , מנכ"ל משותף בחברת נטקראפט, מכון טכנולוגי חולון

מחקר של גרטנר שנערך ב-2010 מראה שעד סוף 2013 רוב הכניסות לאתרים בעולם כולו יהיו דרך סמארטפונים ומכשירים מובילים אחרים בעלי דפדפנים.

בשנים האחרונות הושקו מאות אלפי אפליקציות סלולריות למכשירים השונים. בשנה האחרונה התגלתה דרך חדשה להגיע אל ציבור המשתמשים – אתר מותאם לגלישה סלולרית. מה היתרונות של אתר סלולרי אל מול אפליקציה? מתי נכון להתאים אתר לסמארטפון ומתי נכון ליצר אפליקציה חדשה? מה ההבדלים ביניהם? איך ניתן לייצר חווית שימוש טובה באתר המותאם למכשירי הסלולר?

על זאת ועוד דובר בהרצאה. למצגת ההרצאה

מושב ד' :הווב הסמנטי

חיפוש סמנטי מתקדם: עולם הפטנטים ומידע רפואי כדוגמא

  • ד"ר אריאל פרנק, אוניברסיטת בר-אילן; ד"ר אשר וילק, המרכז הבינתחומי הרצליה

ההרצאה  כללה 2 חלקים –ד"ר אשר וילק הדגים בהרצאה את  מהותו ויתרונותיו של החיפוש הסמנטי וכלל דוגמאות לחיפושים כאלו מתחום הפטנטים. ד"ר אריאל פרנק  הדגים את מאפייניו ויתרונותיו של המנוע הסמנטי New Pubmed search שבו משולבת טכנולוגיה סמנטית על מאגר המידע הביורפואי Pubmed  למצגת ההרצאה של ד"ר אריאל פרנק, למצגת ההרצאה של ד"ר אשר וילק

מושב ה': ערוצי מידע ועסקים ברשת בשנת 2012 – קידום אתרים, שיווק, כיצד לעשות כסף מתוכן

  • גוגל 2012 – היכן נקודת ההיתוך בו נפגש המוח האנליטי עם המוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר וקידומו,  ניר שי , nearme  – קידום אתרים בגוגל

ההרצאה התמקדה  בתפקידם של אנשי ה-SEO     בתהליך הקמת אתר ברשת . כיצד לתכנן אתר מצליח באינטרנט? המוח האנליטי והמוח הקריאטיבי בתהליך תכנון האתר "כיצד מתחלקת האחריות בין אנשי העיצוב וה- UI ובין אנשי ה- SEO ?"

אם עד היום היינו זקוקים לאנשים עם חשיבה אנליטית והיכרות טובה עם הטכנולוגיה כדי להצליח ולהשיג יתרון יחסי על פני המתחרים, כיום אנו זקוקים לחשיבה הרמונית בין השתיים, כדי להגיע לנקודת ההיתוך – היא ההצלחה

להרצאה , טיפים לקידום אתרים

  • שיווק המותג ברשת – שילוב בין ערוצי מידע שונים ובניית אסטרטגיה לנוכחות הוליסטית ברשת בשנת 2012, ורד חורי,  ewise , שיווק חכם ברשת

הרשת מלאה בפרסומות והצרכנים מוצפים במידע ובכל זאת ישנן דרכים חכמות להתבלט ולהצליח.
בהרצאה הודגם כיצד עסקים עם תקציבים קטנים כגדולים יכולים להיבדל, ליצור באזז ולמתג עצמם כאוטוריטות, בעזרת נוכחות חכמה ברשת ושימוש בערוצי מידע שונים. לקוחות ופרוייקטים הם לא 'העתק-הדבק', כל לקוח נבדל בצרכים ובאפיקי השיווק שנבחר עבורו.
מקצועיות, יצירתיות, ראש פתוח והכרות מעמיקה עם הלקוח – מאפשרים לתת את הפתרונות החכמים ביותר. למצגת ההרצאה, לצפייה בסרטון על שיווק אינטרנטי

  • עושים כסף מתוכן: לכל ארנק יש מפתח…הצרכנים מכתיבים את המודל העסקי סיגל אמסלם, אתר התיירות, מפה

נסקרו  מודלים קיימים (אתרי תוכן בחינם מול אתרי תוכן בתשלום) ונבחנו מודלים מתהווים (תוכן פרימיום, שירותי תוכן און ליין, מיקרו פיימנט ועוד) הוסבר כיצד פלטפורמות טכנולוגיות (web 2.0, פייסבוק, סמארטפונים בצירוף GPS ) משפיעים על שינוי במודלים העסקיים הקיימים. לבסוף ניתן מענה לשאלה  כיצד עשוי התוכן באינטרנט להצדיק את הקיום העסקי שלו..למצגת ההרצאה, לאתר מפה

תודה רבה לכל המרצים, לכל המשתתפים ביום העיון ולמארגני כנס מידע 2012  מחברת  טלדן

Khan Academy – השקתו של פרויקט ההסבה לעברית

kahn2בזמנו כתבתי פוסט בנושא Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2700 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול 

shenkarההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית שאותו מוביל פרופ' עמנואל גרינגרד מהמחלקה להנדסת תוכנה במכללת שנקר מבוצע על ידי שנקר, בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, בשיתוף עם מכון דוידסון לחינוך מדעי ובחסות איגוד האינטרנט הישראלי:

בימים אלו עלה לאוויר אתר האינטרנט, בו מופיעים כבר 48 סרטוני ווידאו מדובבים לעברית. אפשר למצוא שם הרצאות בנושאים: חשבון יסודי, קדם אלגברה, אלגברה, קדם חדו"א, חדו"א . וזוהי רק ההתחלה . כפי שנכתב בחדשות האינטרנט:
"המטרה של גרינגרד, המסתייע בצוות עובדים ומתנדבים בחסות איגוד האינטרנט הישראלי, ובהשתתפות מכון דוידסון, היא להשלים בשלב הראשון את דיבובם לעברית של 460 סרטונים, המכסים את מרבית תוכנית הלימודים במתמטיקה לחטיבת הביניים ולתיכון. בעתיד מקווה גרינגרד למצוא מימון ומתנדבים נוספים כדי להמשיך ולתרגם גם מקבצי סרטונים בנושאים נוספים וכן את תוכנת התרגול של קהאן המעניקה ממד נוסף לחוויית הלמידה." 

על פי מה שנכתב באתר של פרויקט ההסבה לעברית אפשר ללמוד ש"פרויקט ההסבה הוא תת-פרויקט של נהרדעא – אתר תשתית שעניינו הוראה וחינוך באמצעים ממוחשבים ומשמש כמאגר תכנים במתכונת קוד ותוכן חופשיים וכפורטל לחומרי הוראה נוספים."

להרצאות בעברית
לחדשות האינטרנט בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע החדשותי

MERLOT – קהילה פתוחה לשיתוף חומרי למידה למען שיפור ההוראה והלמידה

 merlotביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה, כחלק מפעילות מיט"ל לעידוד שיתוף חומרי למידה ברשת ובמסגרת ביקור מנהלי מרלו בישראל. אחת ההרצאות המעניינות הייתה Open Education Resource

של :

Prof. Sorel Reisman, IEEE Computer Society President 2011 and

Managing Director, MERLOT

MERLOT – Multimedia Education Resource for Learning and Online Teaching היא קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע , חומרים ופדגוגיה . ב- MERLOT יש אוסף מקוטלג של חומרי למידה שפיטים מקוונים לחינוך הגבוה. החיפוש באוסף הדיגיטלי חופשי, אך חשוב לציין שהאוסף/מאגר בו מתבצע החיפוש כולל מידע על וקישורים לחומרי הלמידה בלבד, ואילו הנגישות לטקסט המלא או לאובייקט הלמידה משתנה בהתאם למקור.

המטרה המוצהרת של MERLOT היא לשפר את ההוראה על ידי הגדלה כמותית ואיכותית של חומרי למידה שעברו שיפוט עמיתים ושאפשר לשלבם בקורסים.

האוסף כולל 19 סוגי חומרים ביניהם: חומרי אנימציה שמאפשרים למשתמש לראות את הייצוג הדינמי והויזואלי של מושגים, מודלים, תהליכים ותופעות, כלים להערכה, מטלות,חקר מקרים, קורסים מקוונים, כתבי עת פתוחים, ספרים פתוחים, מצגות, חומרי יעץ, מדריכים ועוד

מהאתר הראשי אפשר גם להגיע לפורטלים ייעודיים נושאיים בתחומי דעת שונים:
חקלאות, ביולוגיה, עסקים, כימיה, הנדסה, מתמטיקה, פיסיקה, פסיכולוגיה , לימודי מידע וספרנות ועוד

בכל אחד מהפורטלים יש מנשק חיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר לבצע את סינון המידע בצורה מובנית. אפשר לחפש חומרים, תרגילים וחברים. כמו כן אפשר לעשות חיפוש-על (fedrerated search ) גם באוספים דיגיטליים נוספים מחוץ ל- MERLOT כגון גוגל ספרים , הקורסים הפתוחים של MIT ועוד.

ההצטרפות לקהילת MERLOT היא חופשית, החברים ב- MERLOT יכולים לתרום חומרי למידה , לשלוח חומרים להערכה ולקבל רעיונות לשיפור ההוראה המקוונת והפרונטלית. בפורטל הייעודי ללימודי מידע וספרנות מלבד חומרים שרלוונטיים לתחום זה כגון מדריכים לחיפושי מידע, אוריינות מידע וכו', אפשר למצוא גם מצגות שמסבירות מהו MERLOT , איך להשתמש ב- MERLOT , ואופן ההצטרפות ל- MERLOT ומשמעותה.

לאתר

Khan Academy – הסבת שיעורים נבחרים לעברית והקונספט של בית ספר וירטואלי חופשי לכול

academyביום רביעי 14.9.2011 התקיים יום עיון בנושא הגישה הפתוחה. אחת ההרצאות המעניינות הייתה של פרופ' עמנואל גרינגרד ממכללת שנקר ואיגוד האינטרנט הישראלי בנושא הסבת קורסים במסגרת פרויקט Khan Academy לעברית.

Khan Academy הוא ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום. כפי שמעיד על כך בעל היוזמה Salman Khan:

“That’s what our mission is: a world-class education for everyone that’s free,”

הארגון נוסד ב- 2008 בעמק הסיליקון שבקליפורניה.
באתר אפשר למצוא למעלה מ-2400 הרצאות וידיאו , תרגילים ומטלות במגוון נושאים: מתמטיקה, בנקאות וכספים, ביולוגיה, כימיה , פיסיקה, מדעי המחשב, אסטרונומיה, כלכלה, היסטוריה וגם פתרון בעיות ב- GMAT . סרטוני וידיאו אלה נגישים חופשי לכול.

שיעורים מקוונים אלה יכולים להפוך לחלק אינטגרלי ממערכת החינוך. Salman Khan סבור שבתי ספר צריכים להתנהל בצורה הבאה: סטודנטים ילמדו בצורה מקוונת והזמן בכיתה ינוצל לתרגול ופרויקטים. צפייה בסרטוני הוידיאו על ידי התלמידים מאפשרת למורים בכיתה לנצל את הזמן לפרויקטים יצירתיים יותר מעבר לתרגול גרידה של החומר, מאפשרת עבודה אינדיבידואלית כאשר יש צורך בכך ומספקת ערך מוסף לתפקיד המורה . המורה לא עוד רק מרצה אלא גם מדריך ויועץ. הצפייה בסרטוני הוידיאו באתר חופשית ללא צורך בהרשמה. הרשמה חופשית באתר מאפשרת מעקב אחר ההתקדמות האישית במסגרת הלימודים המקוונים וקשרים בין סטודנטים ומורים.

 הפרויקט ממומן מתרומות. חברות מיקרוסופט וגוגל, שרואות בפרויקט פרויקט חלוצי של גיוס הטכנולוגיה לחינוך ורעיון משנה עולם,  תרמו לפרויקט וגם משתמשים שמעוניינים לתרום ויכולים לעשות זאת נקראים לעשות זאת דרך האתר .

ההרצאות באתר מתורגמות ל-10 שפות כולל לשפה העברית . פרויקט להסבת שיעורים נבחרים מאקדמיית קהאן לעברית מתבצע בשיתוף בין מכללת שנקר ומכון מופ"ת ובתמיכתו של איגוד האינטרנט הישראלי. מבצעי הפרויקט : פרופ' עמנואל גרינגרד (שנקר), אילן בן שמעון (מכון מופ"ת). הפרויקט הוא בין שבעת הפרויקטים שנבחרו על ידי האיגוד במסגרת מיזם לקידום פעילות הקוד הפתוח בישראל.

כפי שנכתב באתר איגוד האינטרנט הישראלי , במסגרת הפרויקט "יוסבו לעברית בין 300 ל-450 שיעורים נבחרים, במקצועות השונים המותאמים מודולרית לבתי ספר תיכוניים, מכללות ואוניברסיטאות מתוך האוסף המוצג באתר האקדמיה של קאן: khanacademy.org. פעולת ההסבה כוללת הכנסת כתוביות ודיבוב הטקסט לעברית. אבני דרך בפרויקט: הכנה טכנית – הקמת ערוץ ביוטיוב, גיוס צוות טכני. ניסיונות בטכניקות הסבה שונות; בניית מערכי הדרכה: מצגות, הדגמות, אוסף תוכנות ומדריכים; גיוס צוות ההסבה; תרגול הסבה; הסבה ופרסום של 300-450 שיעורים. דוגמה ראשונה לסרטון בו תורגמו הכתוביות לעברית בנושא המכפלה המשותפת הקטנה ביותר ניתנת לצפייה"

תודה רבה לעינת בן דוב שדווחה לי על ההרצאות בהן לא הייתי נוכחת, כולל הרצאה זאת 

לצפייה בסרטוני הוידיאו של Khan Academy

למידע על הסבת שיעורים נבחרים לעברית מתוך אתר איגוד האינטרנט הישראלי

לכתבה בנושא

התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן

infoביום רביעי 18.5.2011 התקיים במסגרת "2011 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-26 ,יום עיון בנושא: "התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל 
       ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

 אנו עדים היום למספר התפתחויות ברשת האינטרנט, אשר מצעידות אותנו לקראת עתיד שונה בתחום המידע, העסקים והחינוך. חברות המחקר האנליסטיות הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים, שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום. רשתות חברתיות משתתפות בתהליכים חינוכיים. אנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום השירותים הפרסונליים בנייד ומתמודדים בהצלחה עם אתגרים שמציבה סביבת הנייד. בתחום חיפוש מידע מפתחים יישומים סמנטיים ואף מנועי חיפוש חוזי עתיד. מחשוב ענן ויישומיו תופסים תאוצה ויש לכך הזדמנויות וסיכונים לנושא ניהול הידע והשלכות על נושא הלמידה, ובעולם הרדיו אנו עדים לחידושים משמעותיים והזדמנויות.

יום העיון עסק בהתפתחויות אלו, תוך שימת דגש על תרומתן למשתמש והתועלת שתוכל לצמוח לו מכך בתחומים השונים: העסקי, החברתי, הטכנולוגי, היישומי והחינוכי.

במשך היום התקיימו 11 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': עולם הרדיו ברשת – חידושים והזדמנויות, משחקים בכל מקום

קולו של המיקום – רדיו מקומי ועולמי מדבר ברשת
ד"ר נדב דפני – מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח 

ההרצאה הציגה את עולם הרדיו, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת – החידושים המשמעותיים בו, ההזדמנויות מבחינת עולם המידע, החינוך והתרבות העולמית. בהרצאה הודגם כיצד רדיו לוקאלי הופך לרדיו עולמי ומה היתרונות שבכך לשני הצדדים (המשדר והקולט). בהרצאה הוצגו טכנולוגיות ואתרים רלוונטיים. למצגת ההרצאה 

גיימיפיקיישן! משחקים בכל מקום לפיתוח עסקי ומערכות חינוך
ד"ר חנן גזית,juloot interactive

חברות המחקר האנליסטים הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות כמו פייסבוק ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום ליצירת חוויות חדשות מעבר למסכי המחשבים. דרכי למידה, הדרכה וניהול ידע המוכרים לנו עומדים לעבור שינויים דרמתיים בעקבות היכולת לעצב ולפתח חוויות משחקיות אינראקטיב בכל מקום. ההרצאה נגעה באתגרים החדשים שמציבות טכנולוגיות גיימיפיקיישן בפני חברות וארגונים והראתה איך אפשר ליישם אותן לפיתוח עסקי ולמערכות חינוך 

מושב ב' – חיפושי מידע – טכנולוגיות מתקדמות, הנייד – שירותים פרסונליים ורשתות חברתיות 

?Designing for Mobile: Does size matter
מיכל לוין, User Experience Designer , Google ישראל

ההרצאה התמקדה בעיצוב חויית המשתמש בשימוש במכשירים ניידים, והאתגרים הכרוכים בכך נוכח הסביבה המגוונת מאוד של המכשירים הניידים

שירותים פרסונליים בנייד
פרופסור ברכה שפירא, המחלקה להנדסת מערכות מידע ומעבדות דויטשה טלקום, אוניברסיטת בן גוריון. השתתפה בהדגמת המערכת לינה שלנגמן שהשתתפה בפיתוח המערכת.

על פי מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת Nielsen עבור חברת Tellabs נראה שלמעלה מ60% ממשתמשי המובייל מעוניינים בשירותי תוכן שיתבססו על העדפותיהם, המיקום שלהם, ההקשר והסביבה החברתית שלהם, או במילים אחרות, שירותים פרסונלים. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיסי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. בהרצאה נסקרו התפתחויות בתחום השירותים הפרסונלים בנייד כולל שיטות חדשניות לפרסונליזציה העושות שימוש במאפיינים של המכשיר הנייד ותוארו פרויקטים שנעשו בתחום במעבדות דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון.

רואים את הנולד: מנועי חיפוש חוזי עתיד
ד"ר אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן.  למצגת ההרצאה

הווב הסמנטי ויישומיו
אייל סלע, מנהל פרויקטים, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי 

כיום הרשת מאפשרת אך ורק הצגת דפים אשר את תוכנם מסוגלים להבין בני אדם. ניתן לתאר את המצב הנוכחי כ'רשת של מסמכים', אשר תוכנם אינו מובן למכונות. הטכנולוגיות הסמנטיות מאפשרות להכניס משמעות (סמנטיקה) ברמת הקוד, כך שמכונות מסוגלות להבין את תוכן הדפים. מצב זה מתואר כ'רשת כמאגר נתונים'. כלומר, מחשבים מסוגלים לעשות שימוש בפריטי המידע המופיעים בדפי אינטרנט ולא רק להציג אותם לבני אדם. ההרצאה הציגה את עקרונות הווב הסמנטי ודוגמאות לאפליקציות העושות בו שימוש. למצגת ההרצאה 

עמיתים מקרוב ומרחוק – רשתות חברתיות בהוראה והדרכה
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה

ההרצאה עסקה ברשתות החברתיות ושיתופן בתהליכים חינוכיים מגוונים (משימוש בהן בלמידה פורמלית ועד למידה לא-פורמלית והתפתחות מקצועית בארגונים) – כיום יש כבר דוגמאות יפות מאוד מהארץ, לא רק מחו"ל  יש לכך גם השלכות וקשר הדוק לשימוש במכשירים ניידים (סלולרי, אייפד וקוראים דיגיטאליים) .למצגת ההרצאה

מושב ג' – מחשוב עננים – היבטים חברתיים, עסקיים, טכנולוגיים וחינוכיים
רנית זקצר, CTO מטריקס

מחשוב עננים והזנב הארוך של הידע

בהרצאה למדנו מה זה מחשוב ענן ? כיצד הפך ל- Game Changer טכנולוגי/חברתי/עסקי? מהן ההזדמנויות והסיכונים בענן לנושא ניהול הידע וכיצד עוזר הענן להגיע "לזנב הארוך של הידע".

יישומי ענן שיתופיים והשלכותיהם על למידה
נעמי פורת, המרכז ללימודים אקדמיים. למצגת ההרצאה

מה השאלה? על מנועי תשובות וטכנולוגיות נוספות
דניאל ליפסון, מנהל מחלקת כתבי עת וספרן יעץ בספריית הקמפוס האקדמי אחוה

מנועי החיפוש כמו Google ו Bing עוזרים לנו למצוא מחט בערימה של שחת. הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מציגים לנו מחט בערימה של מחטים – רשימה ארוכה של קישורים לאתרים שאולי באחד מהם נמצא מידע רלוונטי לחיפוש.
לפעמים כל מה שאנו רוצים הוא פתרון פשוט לבעיה מסוימת או תשובה לשאלה. נבירה ממושכת ברשימת לינקים לא תמיד עוזרת לנו ויכולה לבזבז זמן רב. בשנים האחרונות התחילו להופיע ברשת כלים חדשים ומגוונים המנסים לענות על המחסור הזה. מנועי תשובות למשל, לא מפנות אותנו לקישורים אלא מציגים לנו תשובה ברורה וחד משמעית. כלים המבוססים על הרשת בזמן אמת (Real time Web) יכולים לעזור לנו בפתרון בעיות דחופות דבר שלא נוכל לקבל בדרך כלל ממנועי חיפוש.
בהרצאה הוצגו טכנולוגיות רלוונטיות והודגם כיצד בעזרת כלים שונים אפשר לנסות למצוא פתרון או תשובה ברשת כשמנוע חיפוש לא מספק את התוצאות הנדרשות.למצגת ההרצאה

מושב ד' – עולמות וירטואליים – אתגרים ופוטנציאל יישומי בעסקים ובחינוך
ד"ר ישע סיוון, ראש התכנית למערכות מידע, המכללה האקדמית תל-אביב יפו 

לקראת העתיד של 3D3C markets

ההרצאה עסקה בהגדרה של שווקים הכוללים ארבעה מרכיבים תלת מימד, קהילה, יצירה ומסחר ובאפשרויות המזומנות לנו כתוצאה מכך.  למצגת ההרצאה באנגלית

כמו כן , לטובת מי שביקש ממני את ההרצאה שלי ביום ג' 17.5.2011 ביום העיון "פורטלים ומידע רב מימדי" – אני מעלה קובץ pdf של ההרצאה-

 "העתיד כבר כאן – מגמות והתפתחויות טכנולוגיות עתידיות והמשמעות לעולם המידע"
  ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל  

ההרצאה עסקה בארבע מגמות שהסתמנו בעבר ועל פי תחזיות שמסתמכות על מחקרים יקבלו תאוצה גם בעתיד: ספרים אלקטרוניים, תנועת הגישה הפתוחה, מכשירים ניידים ומחשוב עננים . ההרצאה הראתה כיצד מגמות אלה שלובות זו בזו והן בעלות השפעה פוטנציאלית על ההוראה והמחקר ושחקנים עיקריים בעולם המידע – משתמשים, מו"לים , ספריות ועתידו של הווב עצמו. לקובץ ההרצאה

הכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי

internetכ-850 משתתפים מתחומי התעשייה, האקדמיה, הממשל, החברה האזרחית והמגזר הפרטי לקחו חלק בכינוס השנתי ה-15 של איגוד האינטרנט הישראלי, "אלף צבעים לאינטרנט" שהתקיים ב-21-22 בפברואר 2011. הכינוס עמד השנה בסימן פרטיות והחשיפה באינטרנט, תוך הצגת הפנים הפרסומיים, הפוליטיים והחברתיים של הנושא.

מרצים מובילים בתחום מהארץ ומהעולם הציגו בפני המשתתפים הרבים את החידושים מעולם הפרסום הדיגיטלי, היחס לתקשורת האלטרנטיבית, הזכות לחשיפה ברשת, עתיד האינטרנט הנייד, מהירות שירותי האינטרנט בישראל ועוד ועוד.

ניתן לצפות במצגות המרצים, תמונות המשתתפים וצילומי וידיאו של המושבים בכנס ב: www.isoc.org.il/conf2011  

הרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.

clip_image001ביום רביעי 16.02.11 נהנו עובדי הספריות מהרצאה בנושא יישום חווית השירות של דיסני וורלד בארגון נותן שירות.
ד"ר נדב גולדשמידט, מרצה בכיר לניהול השירות מהקריה האקדמית אונו, הציג חמישה כלים בהם משתמשת חברת דיסני כדי ליצור הנאה ושביעות רצון בפארקים שלה.
דר' גולדשמידט הדגיש את התפקיד המרכזי של מחויבות ומוטיבציה בקרב נותני השירות כבסיס
למצוינות בשירות, שהרי בהיעדרן אין תשוקה לשירות ואין התלהבות לספק את דרישת הלקוח.
ההרצאה שולבה בדוגמאות ובסיפורים משעשעים מהפארקים של דיסני.
חמשת הכלים ניתנים ליישום הן בכל ארגון המעניק שירות והן בחיינו האישיים.

ספריות והנתונים המקושרים

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

IILRESEARCH וחקר אוריינות מידע

מחקרים בנושא אוריינות מידע נערכים ברחבי העולם כולו. IIRESEARCH מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום – מאפשרת חילופי ניסיונות, רעיונות ומידע ותומכת בכנסים, סדנאות וסמינרים בתחום.

אחת היוזמות במסגרת זו היה סמינר חקר אוריינות מידע שהתקיים ביוני 2010 כחלק מ- CoLIS 7 – The Seventh International Conference on Conceptions of Library and Information Science שהתקיים בלונדון.

ניירות העבודה בסמינר עסקו בהיבטים שונים של אוריינות מידע ונדונו בו נושאים שונים כגון:מדוע יש צורך במחקר בתחום, מי יערוך את המחקר מה נכלל באוריינות מידע. המסקנה הייתה שרוצים לראות באוריינות מידע לא רק חיפוש מידע, איסופו והערכתו אלא גם ארגון המידע, ניהולו וייצורו. הסמינר הדגיש את הצורך בקיומו של פורום ייעודי לנושא והווה למעשה נקודת התחלה לפורום כזה. בינתיים אפשר להתעדכן בנושא דרך IIRESEARCH והקבוצה הייעודית בפייסבוק –  “International Information Literacies Research Network”..

בימים אלו עלו לאתר ניירות העבודה שהתקיימו בסמינר ואפשר למצוא שם את הטקסט המלא שלהם

לטקסט המלא של ניירות העבודה שהוצגו בסמינר

אדם כותב ים; ים כותב אדם: הפלגה בהיסטוריה הספרותית של דימוי הים

הספרייה המרכזית מקיימת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.
במסגרת זו הנכם מוזמנים למפגש שיח בהנחיית יהונתן דיין – תלמיד מחקר בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, הכותב בימים אלה עבודת מחקר העוסקת ביצירתו של הרמן מלוויל. 
המפגש יתקיים ביום ג' 17 באוגוסט בשעה 16:45 בחדר הסמינרים בקומת הכניסה של הספרייה המרכזית.

'בעבור האדם, שוכן היבשה, היה הים עוד מקדמת דנא המרחב האחר – מרחב שהילך על דמיונו קסם ואימה גם יחד. דרך מופעיו הספרותיים של הים – האופן בו תירגם האדם את רשמיו ממרחב זה לביטוי פואטי, ננסה להתחקות אחר המורכבות הדיאלקטית שביחסי אדם-ים; ים-אדם.
במפגש נתבונן בדימויי הים המופעים במיתוסי בריאה שונים במקרא, בברית החדשה, באודיסיאה ובספרות הויקטוריאנית והמודרנית'.

להזמנה
לא נדרש ידע מוקדם, הכניסה חופשית לכולם 
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן iditr@tauex.tau.ac.il

Ted – אתר להרצאות מקוונות

ted_logo3

באתר האינטרנט של כנס TED ניתן למצוא הרצאות של מיטב המרצים בעולם בתחומים נבחרים כגון : מדע, טכנולוגיה, אינטרנט, אמנות, פוליטיקה, איכות סביבה ועוד … לרשימת התגים המלאה
ההרצאות זמינות לצפייה חופשית, קצרות יחסית, בדרך כלל לא יותר מ-18 דקות.

מה זה TED ?
TED, ראשי תיבות של Technology, Entertainment, Design (טכנולוגיה, בידור עיצוב), ארגון ללא מטרות רווח שעניינו המוצהר והבלעדי הוא "רעיונות ששווים הפצה", הכנס נולד ב-1984 כאשר האדריכל והמעצב האמריקאי ריצ'רד סול וורמן הצליח סופסוף להגשים חלום ישן ולכנס בפעם הראשונה כמה מהמוחות הגדולים שעבדו באותה עת על פרויקטים חדשניים.
זהו כנס עולמי, בעל מתכונת קבועה וייחודית, בו מתבקש כל מרצה לשאת את "הרצאת חייו" במשך 18 דקות לכל היותר. בכנס משתתפים  מרצים משפיעים, מנהיגי מדינות, חתני פרס נובל ומדענים בעלי שם, ובהם ביל קלינטון, אל גור, ג'יין גודל, ביל גייטס ובונו, ומישראל: יוסי ורדי, משה ספדי, דן אריאלי, שי אגסי, ואיתי טלגם.

נכתב על הכנס: ההרצאות מלהיבות, מעוררות השראה ויוצרות רושם וחוויה ייחודית שלא ניתן למצוא כדוגמתם בכנסים אחרים בעולם.
בינואר השנה, אירחה ישראל את הכנס. אחת ממטרותיו של הכנס בישראל, היה לחשוף את הישגי המדע והתרבות בישראל לקהל בינלאומי רחב ככל האפשר. כל ההרצאות מצולמות בוידאו, כשהטובות ביותר, מועלות לאתר של TED העולמית.
344 הרצאות תורגמו לעברית על ידי מתנדבים, גם אתם יכולים להציע את עצמכם.

כמה מן ההרצאות בעברית:
דייויד ביירן: כיצד הארכיטקטורה עזרה למוזיקה להתפתח
ג'ון אנדרקופלר מצביע על העתיד של ממשק המשתמש
דניאל כהנמן: החידה של חוויה לעומת זכרון

לכנס יש בלוג אליו ניתן להרשם ולקבל עידכונים.

+ עשרת ההרצאות הפפופולריות ביותר בכל הזמנים
+ הרצאות מתורגמות לעברית

מהרצאות כנס מיט"ל 2010 : הערוץ האקדמי – מהמסך הקטן למסך הקטנטן

academicאחת ההרצאות המעניינות בכנס מיט"ל 2010 שהתקיים ב- 30 ליוני 2010 הציגה את ה"ערוץ האקדמי" . הערוץ האקדמי שם לו למטרה להביא את ההשכלה הגבוהה לכלל הציבור, ופועל ללא מטרת רווח. הוא נוסד על ידי אוניברסיטת חיפה בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה הפתוחה. בעבר התכניות שודרו במסגרת ערוץ הכבלים ולאחר מכן הערוץ פעל כערוץ עצמאי ב- HOT .

היום התוכניות מועברות דרך האינטרנט בכתובת : actv.haifa.ac.il ומשודרות גם בערוצים אחרים.

התכנים בערוץ האקדמי כוללים :
• הרצאות – הרצאות שמוקלטות במיוחד באולפן הערוץ והרצאות מכנסים אקדמיים שמשודרות בערוץ לאחר עריכה.
• שיח אולפן – דיון בין מומחים בנושאים שונים
• ראיונות עם חוקרים בנושא מחקרים חדשים.

התוכניות באתר מסווגות על פי קטגוריות נושאיות:
חברה, מדע ורפואה, בטחון ומדינה, תרבות ואמנות, כלכלה ומשפט, יומן אקדמי ואקדמי פלוס . יש באתר גם מנוע חיפוש דרכו אפשר לאתר תוכניות על פי מלות חיפוש.  על פי נתונים שהתפרסמו בספר הכנס מחצית מהצופים בערוץ האקדמי מרוצים במידה רבה עד רבה מאוד מהתכנים המשודרים.

לאתר הערוץ

לכתוב ולקרוא כמו עכביש – מפגש שיח

הספרייה המרכזית בשיתוף עם המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה מקיימת סדרת מפגשי שיח בין יוצרים, סטודנטים וחוקרים מתחומי האמנות והתרבות.

במסגרת זו יתקיים מפגש שיח בהנחיית אהד זהבי, לקרוא ולכתוב כמו עכביש: התנסות ספרותית קצרה בעקבות ז'יל דלז.

המפגש יתקיים ביום ב', 21 ביוני, בשעה 18:00 בחדר הסמינרים שבבניין הספרייה המרכזית

Deleuzeהפילוסוף הצרפתי זיל דלז, גרס שהספרות מזמינה התנסות ולא פרשנות. במפגש הקרוב, נבקש להכיר את עיקרי גישתו של דלז ולהתנסות בעזרתה בכמה יצירות ספרותיות קצרות של פרנץ קפקא, יואל הופמן, אורלי קסטל-בלום ואחרים.


אהד זהבי
, דוקטורנט בביה"ס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בחוג לפילוסופיה ובחוג לספרות. מחבר הספר, רומן לוגי: ז'יל דלז בין פילוסופיה וספרות, רסלינג, 2005

המפגש פתוח לכולם ואינו מחייב ידע מוקדם.
לקבלת פרטים נוספים ניתן לפנות לעידית רוזן

להזמנה