הפַיְנָלִיסְטים של פרס CODiE לשנת 2012

codiפרס CODiE הוא פרס שמוענק זה 25 מדי שנה על ידי The Software & Information Industry Association- SIIA על מצוינות בתעשיית התוכנה ותכנים דיגיטליים.

יישומים , מוצרים ושירותים בתחום התוכן והתוכנה שמיועדים לשימוש עסקי, אקדמי , ארגוני וממשלתי מתחרים על הפרס ב- 14 קטגוריות שכוללות בין היתר – Best Consumer Information Service, Best Lead Generation Service, Best Legal Solution, Best Medical and Health Information Product, Best Online News Service, and Best Online Science or Technology Service.

הפרס מוענק לאחר שיפוט על ידי שופטים מתנדבים מובילים בתחומם. הציון שמעניקים השופטים שמושתת על קריטריונים מיוחדים לכל קטגוריה מהווה בסיס לבחירת העולים לגמר – הפינליסטים.

ב-1 לדצמבר פורסמה הצהרה על העולים לגמר מבין המועמדים. על הזוכים תתפרסם הודעה ב- 24 בינואר 2012 בפסגת תעשיית המידע בניו-יורק.

final2חלק מהמוצרים המוכרים לנו- קהילת הספרנים נמצאים ברשימת העולים לגמר וביניהם :
בקטגורית שירות מדעי מקוון ושירות טכנולוגי נמצא גם Pubget.com , Bibliogo  , Safari Books Online ו-Spotlight SciVal של Elsevier

 

GoMo – יוזמה של גוגל – טיפים וכלים לעיצוב אתרים ידידותיים למכשירים ניידים

mobileהשימוש במובייל צובר תאוצה ועל פי Gartner, 2010; Google Internal Data, 2011; Cisco, 2011 מספר הגולשים באינטרנט במכשירים ניידים יעלה בשנת 2013 על אלה שיעשו זאת באמצעות מחשבים אישיים.

למרות זאת היום הרבה אתרים כולל אתרי עסקים אינם ידידותיים למובייל. אתר ידידותי למובייל הוא אתר שעוצב במיוחד למכשירי מובייל ולמשתמשים במכשירים אלו. הוא עולה בקלות וקל לשימוש ולניווט ללא צורך בזום. על פי Compuware and Brand Anywhere and Luth Research  ששים ואחד אחוזים מהמשתמשים לא ישובו לאתר שאינו ידידותי למובייל

gomoמכאן צמחה היוזמה של גוגל GoMo לסייע לבעלי אתרים ואנשי עסקים לעצב אתרים ידידותיים למובייל .

האתר כולל נתוני מחקר משכנעים שמדגישים את חשיבותו של אתר ידידותי למובייל, מונה מאפיינים של אתרים ידידותיים למובייל תוך הדגשת הצורך בתאימות לכל סוגי המכשירים הניידים, כולל דוגמאות לאתרים כאלו, מאפשר שימוש חופשי ב- GoMoMeter – כלי שמאפשר לראות כיצד האתר הנוכחי נראה במובייל, וכולל טיפים לשיפור, ומונה רשימה של ספקים מומלצים להקמת אתר במובייל ובתוכם Google Sites for Mobile Landing Pages – כלי חופשי לעיצוב אתרים ידידותיים למובייל

ל- GoMo

FuturICT – טיפול בבעיות העולם על פי פרדיגמה חדשה – איסוף מידע מרחבי העולם כולו וניתוחו לצורך פתרון בעיות

futureגלובליזציה והתפתחות טכנולוגית הפכו את עולמנו לעולם אחר ויצרו גם בעיות: משברים פיננסיים וכלכליים, אי יציבות פוליטית ומהפכות , פשע מאורגן, מחלות, טרור ועוד..

למרות שהחידושים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת -ICT –  תרמו לכך, הם יכולים לתרום רבות לפתרונן וזוהי מטרתו של הפרויקט FuturICT בהנהגתה של הועדה האירופית ובשיתוף עם מדינות אחרות בעולם – למדל את הדינמיקה של העולם כדי לטפל בבעיות העולם הנוכחיות, שאינן ניתנות לפתרון במסגרת הפרדיגמות הקיימות.

שמו המלא של הפרויקט: FutureICT Knowledge Accelerator and Crisis-Relief System, מעיד על מטרתו.

כדי להשיג את מטרותיו הפרויקט שם לו למטרה לאמץ גישות חדשות בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת כדי לאסוף סטים גדולים של נתונים מהעולם כולו ולנתחם לצורך מידע שימושי משמעותי. ועל פי דברי יזמי הפרויקט :

The ultimate goal of the FuturICT flagship project is to understand and manage complex global, socially interactive systems, with a focus on sustainability and resilience.’”

הפרויקט נתמך היום על ידי 700 אנשי מדע ברחבי העולם , חברות וארגונים בינלאומיים ואנשים בודדים. הפרויקט יתבסס על מאגר גדול של נתונים, כרית נתונים בזמן אמת ושיטות ניתוח חדשניות. .

באופן זה הפרויקט שאמור ליצור פלטפורמת ICT גלובלית פתוחה יוכל לספק לעושי ההחלטות כלים ושיטות חדשות כדי לשפר את המצב הפוליטי, החברתי והכלכלי ולהתמודד עם הבעיות של המאה ה- 21.

תוך עשור מצפים שהפרויקט ימלא פערים בתחום הידע ויקדם תחומי מחקר חדשים. זהו כוחו של ניתוח חכם של כמויות גדולות של מידע, ומי שמסכים עם טענותיו של מאמר שהתפרסם ב- nature שניתוח מידע חדשותי לאורך זמן היה מאפשר לחזות את ה"אביב הערבי", יוכל להיות אופטימי גם לגבי עתיד הפרויקט.

לאתר הפרויקט
לכתבה בנושא
מסמך קצר שמתאר את הנושא
מסמך מלא שמתאר את הנושא

אמזון – מודל חדש להשכרת ספרי לימוד , המו"לים הגדולים – מודל כלכלי חדש

amazonב- 18 ליולי 2011 אמזון הודיעה על מודל עסקי חדש לספרי הקינדל שלה – השכרת ספרי לימוד לסטודנטים. שירות חדש זה יאפשר לסטודנט לשכור ספרי לימוד לתקופה שנעה בין 30 עד 360 ימים ולשלם על התקופה המדויקת שהוא זקוק לספר. הוא יכול להאריך את תקופת ההשכרה ליום אחד מספר פעמים שירצה בכך, או לרכוש את הספר.

על פי הידיעה באמזון באופן זה הסטודנט יוכל לחסוך עד 80% ממחיר הספר בגרסתו המודפסת. כך לדוגמה, ספר שבכריכה קשה עולה 184.99 $ אפשר לרכוש אותו בגרסת קינדל ב- 109$ ולשכור אותו במחיר התחלתי של 40.54 $. משמעות הדבר שמודל זה מכוון בעיקר לשוק הספרים היקרים בתחומי דעת כמו רפואה, ראית חשבון ומשפטים, שם החיסכון לסטודנט הוא משמעותי.

את הספר המושכר אפשר יהיה לקרוא במגוון פלטפורמות – PC , Mac , Kindle או מכשירים ניידים אחרים. אפליקציות חופשיות לקריאה בפלטפורמות השונות זמינות להורדה. באתר של אמזון אפשר למצוא קישורים לאפליקציות אלו.

כמו בכל ספרי הקינדל המשתמש יכול להוסיף הערות על דפי הספר. מאפיין זה יהיה זמין בכל הפלטפורמות כולל מחשבים אישיים, מחשבי לוח ואפליקציות לטלפונים חכמים. הגישה להערות תהיה אפשרית בכל עת , גם לאחר תקופת ההשכרה באתר kindle.amazon.com

את הספרים שזמינים להשכרה אפשר לחפש ב- Textbooks Store או מתיבת החיפוש באתר של אמזון, ולבדוק אם יש לספר גרסת קינדל זמינה להשכרה.

עשרות אלפי ספרים של מו"לים גדולים כגון: John Wiley, Elsevier ו- Taylor & Francis זמינים להשכרה על פי מודל זה. עבור המו"לים זהו מודל חדש להפצה . באופן זה נראה שכל הצדדים יוצאים נשכרים. 

להודעה החדשותית של אמזון בנושא

לאתר של אמזון עם מידע על הנושא

תודה למירב תלרז על המידע בנושא בכתבה בניו יורק טיימס

הווב הנייד – ספריות וטכנולוגיות המכשירים הניידים

mobileappטכנולוגית הנייד ממשיכה לתפוס תאוצה בכל התחומים כולל תחומי ההוראה והמחקר.. כיצד נערכות הספריות לעידן החדש? מידע מקיף בנושא הנייד אפשר למצוא במדריך מקיף בן 60 עמודים :

On the Move with the Mobile Web: Libraries and Mobile Technologies

שעוסק בווב הנייד ויישומו בספריות. המדריך אמנם מסוף 2008 ומאז אין ספק שנוספו חידושים, אבל בכל זאת אפשר למצוא בו מידע רב וחשוב והקישורים לאתרים ולמקורות הרבים שהוא מפנה אליהם, כולל קישורים למקורות בהם אפשר להתעדכן,  יכולים לשפוך אור גם על החידושים שנוספו בתחום. .

המדריך כולל 6 פרקים:
What is the Mobile Web?
Mobile devices
What can you do with the Mobile Web?
Library mobile initiatives
How to create a mobile experience
Getting started with the Mobile Web

פרקים אלו כוללים סקירה על מכשירים ניידים – חומרה ותוכנה מערכות הפעלה ומאפיינים, יישומי מובייל ופעולות שאפשר לעשות באמצעות הנייד, החל במייל , מסרונים, מוזיקה ורדיו, תוכנה ומשחקים, רשתות חברתיות וחיפוש, וידג'טים – יישומים שאפשר להוריד למכשיר הנייד כדי לספק גישה למידע מבוסס ווב ללא צורך בדפדפן, ספרים אלקטרוניים, ספרי אודיו, מידע תיירותי, דפדפנים, חדשות, בלוגים, RSS , מיקרובלוגים ועוד..

במדריך אפשר למצוא גם מידע על אפליקציות ייחודיות ל- iPhone , ועל יוזמות של ספריות בנושא הנייד. ספריות רבות מפתחות גרסאות של מובייל לאתרי הבית שלהן. באתרים אלו הספריות מספקות מידע על שירותי הספרייה ואוספים, שעות הפתיחה של הספרייה, מספקות גישה לקטלוג הספרייה, מדריכי נושאים, כתבי עת אלקטרוניים, שירותים מבוססי מקום והכול מותאם למסך הקטן.

בנוסף לכך ספריות מציעות למשתמשים להשאלה באמצעות מכשירים הניידים אוספים דיגיטליים כמו ספרי אודיו, ספרים אלקטרוניים, וידאו ומוסיקה. כמו כן ספריות מספקות חומרי הדרכה מותאמים לניידים, כולל סיורי אודיו, הודעות SMS על אירועים חשובים, יעץ וירטואלי ושימוש ב- SMS , והשאלה במובייל.

לאחר סקירה על האפשרויות הטמונות בנייד המדריך דן בפיתוח אסטרטגיה מתאימה לשימוש במכשירים ניידים תוך התחשבות במאפיינים של המשתמשים – מאפיינים דמוגרפיים כגון גיל, התנהגות חיפוש ובאיזה סוג של מכשירים הם משתמשים.

המדריך דן גם באפליקציות שיכולות לסייע לבנות אתרי ווב לנייד – כגון Winksite ו- Mofuse שיוצרים גרסאות של אתרים לנייד מקובצי RSS . המדריך כולל גם טיפים לתכנון אתר נייד.

מדגיש שחשוב להתעדכן ומציע אמצעים להתעדכנות – פורומים, בלוגים, ואתרי ווב

כל אחד מהפרקים כולל הפנייה למקורות והרבה מהם כוללים קישורי ווב.

 

דוח והמלצות – ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים בספריות ציבוריות ואקדמיות

ebooksssמספר הספרים האלקטרוניים נמצא בגידול מתמיד. בעוד שהספרים האלקטרוניים יכולים להיות מוצגים על גבי מסך מחשב הרי קוראים אלקטרוניים נועדו להיות כלים ייעודיים להצגת הספרים , חלקם יכולים להכיל מאות ספרים. לנושא זה השלכות על תפקידה המרכזי של הספרייה – לחבר בין אנשים ומידע. הפורמט של הספר המודפס קבוע והטכנולוגיה לא תתישן. לעומת זאת בעולם של המולות האלקטרונית יש הרבה מכשירים ייעודיים לקריאת  ספרים אלקטרוניים ומכשירים נוספים יתווספו בעתיד ולכולם יש מחזור התיישנות . השקעה בחומרה שאין ספק שתתישן ותצא מהמחזור תוך מספר שנים אינה טריוויאלית לרוב הספריות.

מכאן חשיבותו של דוח על המצב הנוכחי של שוק הספרים האלקטרוניים והקוראים האלקטרוניים ומתן המלצות לצעדים הבאים בתחום.

דוח כזה בן 55 עמודים פורסם במאי 2011 ביוזמתן של ColoradoStateUniversity ו- Poudre River Public Library District שהקימו צוות שבדק את מצב שוק הספרים והקוראים האלקטרוניים ונתן את המלצותיו בנושא לכל אחת מהספריות – הציבורית והאוניברסיטאית.

בין ההמלצות :
• לתת הדרכה בכל סוגי הספריות בנושא ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לבעלי עניין – סגל, סטודנטים , אנשי אדמיניסטרציה ועוד..
• להשקיע בטכנולוגיה תוך צמצום סיכונים, במסגרת זו בשלב ראשון מומלץ לספריות האקדמיות לעשות שימוש במחשב לוח – iPad על פני קוראים ייעודיים, כמו Kindle או Nook
לידע את הסטודנטים שבתום תקופת ההשאלה של הכלי כל יישום תוכנה שהוטען על המחשב יוסר. ולערוך סקר בקרב הסטודנטים על השימוש שלהם ב- iPad .
לספרייה הציבורית הומלץ על פיילוט של שישה חודשים של שימוש בשני קוראים אלקטרוניים . ברכישת הקוראים האלקטרוניים יש לקחת בחשבון רק מכשירים שתומכים בשיטות חדשות של השאלה ותומכים בסטנדרטים מועדפים של ספריות, הכול צריך להיעשות תוך התחשבות בתקציב המוסד, ובמסגרת מדיניות ההשאלה .
• לנצל הזדמנויות להגן על זכויות נגישות , ולהכניס שינויים בכל הקשור למגבלות דיגיטליות באופן שיהיו יותר ידידותיות לספרייה . במגבלות דיגיטליות הכוונה למגבלות שקשורות להדפסה, העתקה, ושיתוף שמוטמעות במסמכים האלקטרוניים ובאים להגן על בעלי זכויות היוצרים .

למרות שהדוח והמלצותיו התייחסו לספריות שיזמו את בדיקת הנושא הוא יכול להיות רלוונטי לספריות אחרות גם כן, שכן הדוח יוצא מנקודת מבט כללית לגבי שני סוגי הספריות בכלל – אקדמיות וציבוריות, והניסיון הספציפי אותו בדק , והמידע הרב בנספחים ששופך אור על מגוון האופציות בתחום הקוראים האלקטרוניים ואפליקציות רלוונטיות , יכולים לסייע לספריות אחרות בבחירה וטיפול נכון בנושא.

התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן

infoביום רביעי 18.5.2011 התקיים במסגרת "2011 Info" – כנס המידע שעורכת חברת טלדן זו השנה ה-26 ,יום עיון בנושא: "התפתחויות והזדמנויות למשתמש ברשת האינטרנט – העתיד כבר כאן" .

יו"ר: ד"ר יפה אהרוני, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל 
       ד"ר נדב דפני, מנכ"ל Stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח

 אנו עדים היום למספר התפתחויות ברשת האינטרנט, אשר מצעידות אותנו לקראת עתיד שונה בתחום המידע, העסקים והחינוך. חברות המחקר האנליסטיות הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים, שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום. רשתות חברתיות משתתפות בתהליכים חינוכיים. אנו עדים גם להתפתחויות מרשימות בתחום השירותים הפרסונליים בנייד ומתמודדים בהצלחה עם אתגרים שמציבה סביבת הנייד. בתחום חיפוש מידע מפתחים יישומים סמנטיים ואף מנועי חיפוש חוזי עתיד. מחשוב ענן ויישומיו תופסים תאוצה ויש לכך הזדמנויות וסיכונים לנושא ניהול הידע והשלכות על נושא הלמידה, ובעולם הרדיו אנו עדים לחידושים משמעותיים והזדמנויות.

יום העיון עסק בהתפתחויות אלו, תוך שימת דגש על תרומתן למשתמש והתועלת שתוכל לצמוח לו מכך בתחומים השונים: העסקי, החברתי, הטכנולוגי, היישומי והחינוכי.

במשך היום התקיימו 11 הרצאות במסגרת 4 מושבים. לבקשת משתתפי יום העיון, אני מפרסמת בפוסט זה תקצירים של ההרצאות ואת המצגות של ההרצאות שאושרו לי לפרסום על ידי המרצים. אם אקבל מצגות/הרצאות נוספות בהמשך, אעדכן את הפוסט בהתאם. להלן תוכנית היום על פי סדר המושבים ההרצאות וקישורים להרצאות.

ההרצאות במסגרת יום העיון:

מושב א': עולם הרדיו ברשת – חידושים והזדמנויות, משחקים בכל מקום

קולו של המיקום – רדיו מקומי ועולמי מדבר ברשת
ד"ר נדב דפני – מנכ"ל stips, יזם אינטרנט ואיש פיתוח 

ההרצאה הציגה את עולם הרדיו, כפי שהוא בא לידי ביטוי ברשת – החידושים המשמעותיים בו, ההזדמנויות מבחינת עולם המידע, החינוך והתרבות העולמית. בהרצאה הודגם כיצד רדיו לוקאלי הופך לרדיו עולמי ומה היתרונות שבכך לשני הצדדים (המשדר והקולט). בהרצאה הוצגו טכנולוגיות ואתרים רלוונטיים. למצגת ההרצאה 

גיימיפיקיישן! משחקים בכל מקום לפיתוח עסקי ומערכות חינוך
ד"ר חנן גזית,juloot interactive

חברות המחקר האנליסטים הגדולות בעולם מצביעות על שנת 2011 כשנת מהפכת הסמארטפונים שבה עולמות וירטואליים ורשתות חברתיות כמו פייסבוק ישלבו מנגנוני משחקים מבוססי מיקום ליצירת חוויות חדשות מעבר למסכי המחשבים. דרכי למידה, הדרכה וניהול ידע המוכרים לנו עומדים לעבור שינויים דרמתיים בעקבות היכולת לעצב ולפתח חוויות משחקיות אינראקטיב בכל מקום. ההרצאה נגעה באתגרים החדשים שמציבות טכנולוגיות גיימיפיקיישן בפני חברות וארגונים והראתה איך אפשר ליישם אותן לפיתוח עסקי ולמערכות חינוך 

מושב ב' – חיפושי מידע – טכנולוגיות מתקדמות, הנייד – שירותים פרסונליים ורשתות חברתיות 

?Designing for Mobile: Does size matter
מיכל לוין, User Experience Designer , Google ישראל

ההרצאה התמקדה בעיצוב חויית המשתמש בשימוש במכשירים ניידים, והאתגרים הכרוכים בכך נוכח הסביבה המגוונת מאוד של המכשירים הניידים

שירותים פרסונליים בנייד
פרופסור ברכה שפירא, המחלקה להנדסת מערכות מידע ומעבדות דויטשה טלקום, אוניברסיטת בן גוריון. השתתפה בהדגמת המערכת לינה שלנגמן שהשתתפה בפיתוח המערכת.

על פי מחקר שבוצע לאחרונה על ידי חברת Nielsen עבור חברת Tellabs נראה שלמעלה מ60% ממשתמשי המובייל מעוניינים בשירותי תוכן שיתבססו על העדפותיהם, המיקום שלהם, ההקשר והסביבה החברתית שלהם, או במילים אחרות, שירותים פרסונלים. הפלטפורמה הניידת מציבה אתגרים בגלל הגודל הפיסי והמשאבים המוגבלים, אך גם פותחת אפשרויות של אלגוריתמים חדשים שעושים שימוש במידע זמין אודות המיקום של המשתמש. בהרצאה נסקרו התפתחויות בתחום השירותים הפרסונלים בנייד כולל שיטות חדשניות לפרסונליזציה העושות שימוש במאפיינים של המכשיר הנייד ותוארו פרויקטים שנעשו בתחום במעבדות דויטשה טלקום באוניברסיטת בן-גוריון.

רואים את הנולד: מנועי חיפוש חוזי עתיד
ד"ר אריאל פרנק, המחלקה למדעי המחשב, אוניברסיטת בר-אילן.  למצגת ההרצאה

הווב הסמנטי ויישומיו
אייל סלע, מנהל פרויקטים, איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד ה- W3C הישראלי 

כיום הרשת מאפשרת אך ורק הצגת דפים אשר את תוכנם מסוגלים להבין בני אדם. ניתן לתאר את המצב הנוכחי כ'רשת של מסמכים', אשר תוכנם אינו מובן למכונות. הטכנולוגיות הסמנטיות מאפשרות להכניס משמעות (סמנטיקה) ברמת הקוד, כך שמכונות מסוגלות להבין את תוכן הדפים. מצב זה מתואר כ'רשת כמאגר נתונים'. כלומר, מחשבים מסוגלים לעשות שימוש בפריטי המידע המופיעים בדפי אינטרנט ולא רק להציג אותם לבני אדם. ההרצאה הציגה את עקרונות הווב הסמנטי ודוגמאות לאפליקציות העושות בו שימוש. למצגת ההרצאה 

עמיתים מקרוב ומרחוק – רשתות חברתיות בהוראה והדרכה
תמי נויטל, מרכז שה"ם, האוניברסיטה הפתוחה

ההרצאה עסקה ברשתות החברתיות ושיתופן בתהליכים חינוכיים מגוונים (משימוש בהן בלמידה פורמלית ועד למידה לא-פורמלית והתפתחות מקצועית בארגונים) – כיום יש כבר דוגמאות יפות מאוד מהארץ, לא רק מחו"ל  יש לכך גם השלכות וקשר הדוק לשימוש במכשירים ניידים (סלולרי, אייפד וקוראים דיגיטאליים) .למצגת ההרצאה

מושב ג' – מחשוב עננים – היבטים חברתיים, עסקיים, טכנולוגיים וחינוכיים
רנית זקצר, CTO מטריקס

מחשוב עננים והזנב הארוך של הידע

בהרצאה למדנו מה זה מחשוב ענן ? כיצד הפך ל- Game Changer טכנולוגי/חברתי/עסקי? מהן ההזדמנויות והסיכונים בענן לנושא ניהול הידע וכיצד עוזר הענן להגיע "לזנב הארוך של הידע".

יישומי ענן שיתופיים והשלכותיהם על למידה
נעמי פורת, המרכז ללימודים אקדמיים. למצגת ההרצאה

מה השאלה? על מנועי תשובות וטכנולוגיות נוספות
דניאל ליפסון, מנהל מחלקת כתבי עת וספרן יעץ בספריית הקמפוס האקדמי אחוה

מנועי החיפוש כמו Google ו Bing עוזרים לנו למצוא מחט בערימה של שחת. הבעיה היא שלעיתים קרובות הם מציגים לנו מחט בערימה של מחטים – רשימה ארוכה של קישורים לאתרים שאולי באחד מהם נמצא מידע רלוונטי לחיפוש.
לפעמים כל מה שאנו רוצים הוא פתרון פשוט לבעיה מסוימת או תשובה לשאלה. נבירה ממושכת ברשימת לינקים לא תמיד עוזרת לנו ויכולה לבזבז זמן רב. בשנים האחרונות התחילו להופיע ברשת כלים חדשים ומגוונים המנסים לענות על המחסור הזה. מנועי תשובות למשל, לא מפנות אותנו לקישורים אלא מציגים לנו תשובה ברורה וחד משמעית. כלים המבוססים על הרשת בזמן אמת (Real time Web) יכולים לעזור לנו בפתרון בעיות דחופות דבר שלא נוכל לקבל בדרך כלל ממנועי חיפוש.
בהרצאה הוצגו טכנולוגיות רלוונטיות והודגם כיצד בעזרת כלים שונים אפשר לנסות למצוא פתרון או תשובה ברשת כשמנוע חיפוש לא מספק את התוצאות הנדרשות.למצגת ההרצאה

מושב ד' – עולמות וירטואליים – אתגרים ופוטנציאל יישומי בעסקים ובחינוך
ד"ר ישע סיוון, ראש התכנית למערכות מידע, המכללה האקדמית תל-אביב יפו 

לקראת העתיד של 3D3C markets

ההרצאה עסקה בהגדרה של שווקים הכוללים ארבעה מרכיבים תלת מימד, קהילה, יצירה ומסחר ובאפשרויות המזומנות לנו כתוצאה מכך.  למצגת ההרצאה באנגלית

כמו כן , לטובת מי שביקש ממני את ההרצאה שלי ביום ג' 17.5.2011 ביום העיון "פורטלים ומידע רב מימדי" – אני מעלה קובץ pdf של ההרצאה-

 "העתיד כבר כאן – מגמות והתפתחויות טכנולוגיות עתידיות והמשמעות לעולם המידע"
  ד"ר יפה אהרוני , אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית בית ברל  

ההרצאה עסקה בארבע מגמות שהסתמנו בעבר ועל פי תחזיות שמסתמכות על מחקרים יקבלו תאוצה גם בעתיד: ספרים אלקטרוניים, תנועת הגישה הפתוחה, מכשירים ניידים ומחשוב עננים . ההרצאה הראתה כיצד מגמות אלה שלובות זו בזו והן בעלות השפעה פוטנציאלית על ההוראה והמחקר ושחקנים עיקריים בעולם המידע – משתמשים, מו"לים , ספריות ועתידו של הווב עצמו. לקובץ ההרצאה

The annual Horizon Report – 2011 מה הן הטכנולוגיות והמגמות העתידיות שישפיעו על החינוך והמחקר

horizon2The annual Horizon Report הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות/ טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.

שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק .

מציאות רבודה היא טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים.טכנולוגיה דינמית זו מאפשרת דרכי הוראה ויזואליים ואינטראקטיביים.

למידה מבוססת משחק תגביר את מעורבות הסטודנטים בתהליך הלמידה .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:

• gesture based computing ( מחשוב מבוסס מחוות ) וניתוח תהליכי למידה.

Gesture based computing משנה את אופן האינטראקציה עם המחשבים , התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף ומאפשרת למידה עם מנשקים שונים שמדמים את המציאות, ויש לכך היבטים קוגניטיביים ותרבותיים. .

ניתוח תהליכי למידה הוא תחום מתפתח שיאפשר ניתוח נתונים באמצעות טכנולוגיות מקדמות למען הבנה טובה יותר של תהליכי הלמידה וההוראה כדי לאפשר להתאים טוב יותר את ההוראה לצרכים האינדיבידואליים של הסטודנטים.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא

 

מחשוב עננים -יתרונות ובעיית ההגנה על המידע

NIST – The U.S. National Institute for Standards and Technology הגדיר את מחשוב עננים כ-
“a model for enabling convenient, on-demand network access to a shared pool of configurable computing resources (e.g., networks, servers,storage, applications, and services) that can be rapidly provisioned and released with minimal management effort or service provider interaction.”

ואכן מערכות מבוססות מחשוב עננים מהוות מודל חדש של יישומים להעברת שירותים. על פי מודל זה המשתמשים לא צריכים לרכוש מערכות מחשוב – ציוד ותוכנות לנהל אותם ולתחזק אותם אלא הם שוכרים אותם כשירות מספקים, והגישה לשירות זה היא דרך האינטרנט.

ארגונים משתמשים במחשוב עננים כדי לחסוך בהוצאות הון ותפעול. מודל pay as you go" " על פיו מקורות מבוססי ענן מסופקים רק כאשר המשתמש זקוק להם, מאפשר לחברות לחזות ולנהל הוצאות, לצמצם עלויות ולפשט תהליכים.

למרות היתרונות של מחשוב עננים לא כל הארגונים נותנים דעתם להיבט חשוב – שמירה והגנה על המידע שקיים בענן.

מידע על היתרונות במחשוב עננים ופתרונות לבעיות אבטחת המידע אפשר למצוא בשני המסמכים אינפורמטיביים (white papers)  של IBM שלהלן.

מסמך אינפורמטיבי כללי

מסמך אינפורמטיבי בנושא בעיית ההגנה על המידע

ממעבדות גוגל – Body Browser – מודל תלת ממדי של גוף האדם

bodyBody Browser של גוגל הוא מודל תלת ממדי של גוף האדם. המודל שהושק ב- 16 בדצמבר הוא בדמות אישה ומאפשר למשתמש בעזרת הסמן לנווט בין חלקי הגוף השונים, לקלף שכבות ולראות את מבנה השרירים, כלי הדם והעצבים. לחיצה על אופצית labels מקשרת למידע מתוך ספר ביולוגיה על כל איבר בו נמצאים.

אפשר לשתף את מה שרואים על ידי העתקת הקישור של אותו חלק שרואים. בעתיד הקרוב יתווסף מודל בדמות גבר.

לסטודנטים לרפואה מודל זה יכול להוות תחליף לרישומים סטטיים בספרי רפואה או למודלים תלת ממדיים אחרים שעלותם גבוהה.

השימוש במודל שנמצא עדיין בגרסת ביתא מצריך דפדפן שתומך ב- WebGL כמו Google Chrome Beta

הערך העסקי של טכנולוגיות ווב 2.0

מחקר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Communications of the ACM שם לו למטרה לבדוק את הערך העסקי של יישומי ווב 2.0 – אתרי וויקי, בלוגים, פודקסטים, פולקסונומיות, משאפס, רשתות חברתיות, עולמות וירטואליים, אתר סימניות חברתיים, ו-RSS .
יעדי המחקר היו להבין אלו כלים וטכניקות של ווב 2.0 תורמים לניהול ולפרודוקטיביות, לזהות כלים של ווב 2.0 בהם ניתן להשתמש כדי לשפר את הפרודוקטיביות והניהול, ולמדוד את השפעתם .

שיטות המחקר שנעשה בהם שימוש במחקר זה כללו ראיונות, תצפיות וסקר שנערכו בחברות שונות בעיקר בארה"ב .

נמצא שאתרי וויקי, בלוגים ו- RSS הן הטכנולוגיות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר ושטכנולוגיות של ווב 2.0 תורמות לתקשורת ולשיתוף.

רוב החברות מיישמות בלוגים, אתרי וויקי, RSS ופודקסטים , מעט מיישמות רשתות חברתיות ופולקסונומיות ועוד פחות משקיעות באתרי סימניות חברתיים ועולמות וירטואליים.

בעיית הבטיחות נותרה הבעיה העיקרית באימוץ טכנולוגיות ווב 2.0.

פרטים נוספים במאמר המלא

ממציא הווב – טים ברנרס-לי – כיצד להגן על הווב ?

long-live copyבמאמר מעניין שהתפרסם בגיליון דצמבר 2010 של Scientific American מספר טים ברנרס-לי ממציא הווב על העקרונות עליהם מושתת הווב , הסכנות האורבות לווב וכיצד נוכל להגן עליו מפניהם.

הווב הפך להיות כלי בעל עצמה בשל היותו מושתת על עקרונות שוויוניים ובזכות עבודתם המשותפת של אנשים פרטיים, חברות ואוניברסיטאות במסגרת ה- World Wide Web Consortium למען הרחבת יכולותיו של הווב שמושתתים על עקרונות אלו.

הווב היום ניצב בפני מספר סכנות כאשר חלק מדייריו המוצלחים החלו לכרסם בעקרונות עליהם הוא מושתת. אתרי רשתות חברתיות החלו בהצבת חומות ובחסימת מידע מפני שאר חלקיו של הווב, ספקי אינטרנט אלחוטי פועלים למען האטת התעבורה לאתרים שלא עשו עמם עסקים, ממשלים טוטליטריים ודמוקרטיים כאחד עוקבים אחרי הרגליהם המקוונים של אנשים תוך פגיעה בזכויות אדם חשובות.

אחד העקרונות החשובים עליהם מושתת הווב הוא האוניברסליות. קיימת הזכות לכול להעלות חומרים לווב ולא משנה איזה מחשב, תוכנה, שפה, וסוג תקשורת – אלחוטית או חוטית יש ברשותם. הווב חייב להיות נגיש גם לבעלי מוגבלויות.

דֶּצֶנְטְרָלִיזַצְיָה – ביזור – הוא מאפיין חשוב אחר. אין צורך לקבל אישור משום גוף מרכזי להוסיף אתר או קישור. כל מה שצריך לעשות הוא לעשות שימוש ב- 3 פרוטורקלים – html לכתיבת דף ווב, ULI להענקת כתובת לדף , ו- http להעלות אותו לרשת האינטרנט.

ה- ULI הוא המפתח לאוניברסליות …
מספר תופעות שמאיימות על האוניברסליות קשורות ל-ULI . בידי רשתות חברתיות כגון Facebook, LinkedIn, Friendster יש מידע על המשתמשים שלהן, בו הן משתמשות למען ייעול שירותיהם, אבל המידע הזה אינו זמין לגופים אחרים, כל רשת פועלת כגוף נפרד . אתרי הווב פתוחים לכול אבל לא הנתונים. בידוד זה קורה מכיוון שאין לכל פיסת מידע URI …… הקשר בין הנתונים קיים רק בתוך האתר. באופן זה אתרי רשתות חברתיות הפכו לפלטפורמות סגורות.

סכנה נוספת היא שרשת חברתית גדולה או מנוע חיפוש או דפדפן יהפכו למונופול …. מכיוון שזה עלול להגביל את החדשנות…

תופעת חברות הכבלים אשר מוכרות קישוריות לאינטרנט ושוקלות להגביל את משתמשי האינטרנט להורדה של חבילות הבידור שלהן בלבד, אף היא מאיימת על האוניברסליות..

עיקרון האוניברסליות הוא רק אחד העקרונות עליהם מושתת הווב . עקרונות נוספים הם סטנדרטים פתוחים , עקרון ההפרדה בין השכבות – הפרדה בין הווב והאינטרנט ….

על כך ועוד דברים מעניינים אפשר לקרוא במאמר המלא

Extractiv – כלי לחילוץ מידע מטקסט בשירות הווב הסמנטי – סוקר דפי ווב, מזהה קשרים סמנטיים והופך מידע לא מובנה למובנה

הווב מכיל דפים רבים עם מידע מתעדכן ומתחדש – ידיעות חדשותיות, פוסטים בבלוגים וציוצים. לעבד את המידע ידנית היא משימה בלתי אפשרית. מנועי חיפוש מסוגלים לאתר פריטי מידע של מידע אבל מותירים מאחור את התמונה השלמה. Extractiv – שירות לחילוץ מידע מטקסט יכול לסייע במשימה.

Extractiv הוא שירות שהופך באופן אוטומטי טקסט לא מובנה לטקסט סמנטי מובנה. משלב זחלן שסורק דפי ווב על פי בקשה או הגדרת מלות מפתח, ויכולת של ניתוח בשפה טבעית. מזהה זהויות וקשרים ביניהם.

Extractiv מאפשר למשתמש להגדיר מה הוא רוצה לחלץ מהטקסט כך למשל אם מגדירים לו עיר הוא יחלץ את כל הערים , כמו כן הוא מאפשר למשתמש להגדיר באיזה פורמט הוא רוצה לקבל את התוצאות. השירות הוא בתשלום. מדי פעם ג'וב של עד 1000 URL אפשר לקבל חינם לאחר הרשמה חינמית לפורטל.

במהלך תהליך הגדרת המשימה על ידי המשתמש – המשתמש בוחר נושא מתוך רשימת נושאים כגון רפואה, מחשבים, וזהויות שמוצעות למשתמש לבחירה בהתאם לתחום שבחר – כך למשל ברפואה מוצעות זהויות כמו דוקטור, תרופה, מחלה, בתי חולים וכו' , במחשבים – אלגוריתם שפת תכנות ועוד..

המשתמש בוחר קשרים אותם הוא רוצה שהכלי ינתח כמו גיל, מספר טלפון, דת, שפה. אפשר להזין מלות מפתח והיישום מחפש אתרים בהתאם. אפשר לתת רשימת אתרים ממנה יתחיל את הסריקה , אפשר לבקש שיסרוק את כל הקישורים או להתמקד בדומיינים מסוימים , להגדיר את עומק הסריקה, מספר URL שיסרוק, פילטרים , ובאיזה פורמט רוצים לקבל את התוצאות – – JSON, XML, RDF. בעתיד מבטיחים גם . sentiment analysis

שירות כזה יכול להיות יעיל לקבלת מידע על אדם מסוים או חברה מסוימת וגם על נושא מסוים והוא מהווה חזון לעתיד..

לאתר השירות
מידע באתר אודות השירות

שילוב קוראים אלקטרוניים בקטלוג הספרייה – פרויקט ה- eReaders באוניברסיטת Duke

kindleכנס צ'ארלסטון הוא מפגש שנתי של ספרנים, מנהלי ספריות, מו"לים, יועצים, וספקים שבאים לדון באווירה לא פורמלית יחדיו בנושאים חשובים שמעניינים אותם. השנה היה זה המפגש השנתי ה-30, הוא התקיים ב- 3-6 בנובמבר 2010 ועסק בנושא רכש ספרים וכתבי עת .

אחת ההרצאות המעניינות הייתה הצגת פרויקט ה- eReaders של הספריות באוניברסיטת Duke.
במסגרת פרוייקט זה נרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים Kindles- ושולבו בקטלוג להשאלה למשתמשים.

הפרוייקט החל כפרוייקט פיילוט בראשית 2010 עם מספר מצומצם יחסית של מכשירי קינדל וגדל עד כה ל-40 קוראים אלקטרוניים. האוסף נבנה על פי נתוני השאלה של הספרים המודפסים. כל כותר שנמצא מושאל מעל 3 פעמים נוסף לקינדל. כמו כן במסגרת הפרוייקט יצרו רשימת תפוצה ייעודית לקינדל דרכה המליצו המשתמשים על כותרים להוספה לקוראים האלקטרוניים.

לצורך שיווק הפרויקט הקימו אתר ייעודי. כל הכותרים שולבו בקטלוג ודרכו מצאו המשתמשים את הקוראים האלקטרוניים.

פרויקט מעניין שמרמז על העתיד…

פרטים נוספים אפשר למצוא בדווח של מי שנכח בכנס. המצגות עדיין לא עלו לאתר
לאתר הפרויקט

דו"ח ECAR משנת 2010 על סטודנטים וטכנולוגיות מידע

ECAR – Educause Center for Applied Research הוא גוף שלא למטרות רווח שנוסד בינואר 2002 במטרה לחקור ולנתח תופעות ונושאים חשובים שקשורים לטכנולוגיות מידע בחינוך הגבוה.

הדו"ח השנתי של ECAR שמתפרסם מדי שנה מאז 2004 מתאר את תוצאות המחקר שעורך ECAR מדי שנה במטרה לשפוך אור על ההשלכות של טכנולוגיות מידע על החינוך הגבוה, והוא אחד מהאמצעים בהם נוקט המוסד בהגשמת חזונו.

הדוח משנת 2010 , שמשתרע על פני 120 עמודים, מתבסס בעיקרו על סקר שנערך ב- 2010 בקרב 36950 סטודנטים ב- 127 אוניברסיטאות ומכללות. השנה, כבכל השנים הסקר בחן דפוסי התנהגות, ניסיון, העדפות ומיומנויות שקשורות לטכנולוגיות מידע, אך בנוסף לכך בחר להתמקד ביישומי ווב מבוססי ענן

מטרתו של הדוח לספק לאחראים באוניברסיטאות ובמכללות מידע אמין על ההתנהגות , ההעדפות ושביעות רצון של הסטודנטים מהטכנולוגיה

ממצאים בולטים הם שמחשוב נייד נמצא בעלייה ושיישומים מבוססי ענן תופסים מקום בטכנולוגיות המידע בהם עושים הסטודנטים שימוש.

פרטים מלאים בדוח המלא

The annual Horizon Report – 2010 מה הן הטכנולוגיות העתידיות שישפיעו ביותר על החינוך והמחקר

horizonThe annual Horizon Report – הוא פרי פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר את הטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2010 הוא השביעי בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI.

הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.

על פי הערכות הדוח, הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן:
• mobile computing – מחשוב נייד– פיתוח פלטפורמות מחשוב נייד חדשות ויישומי תוכנה עבור המחשוב הנייד.
• ותכנים פתוחים.

הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן:
• ספרים אלקטרוניים
• ו- simple augmented reality– מציאות רבודה– טכנולוגיה שמצרפת לעולם האמיתי מידע וירטואלי – תוספת של תוכן ממוחשב לשדה הראיה שלנו, שמוסיף לנו מידע על מה שאנחנו רואים בעין. על פיה באמצעות אביזר כלשהו על העיניים /אוזניים ניתן יהיה "להוסיף" למציאות שאנו רואים דברים נוספים רלוונטיים למה שאנו רואים. השילוב של הנייד וטכנולוגיה זו מעצימה את האפשרויות. לדוגמה בביקור באתר היסטורי תהיה למשתמשים גישה לאפליקציות שיאפשרו להם לראות איך נראה המקום בתקופות היסטוריות שונות. כיום המאמצים ליישום טכנולוגיה זו מתמקדים בתחום השיווק והבידור אבל הם ידלפו גם לתחומים נוספים. תחום המשחקים בהקשר זה רלוונטי ביותר לחינוך ולהוראה. משחקים שמושתתים על מציאות אמיתית ומועשרת במידע, בטכנולוגיה של מציאות רבודה יספקו דרכים חדשות להראות יחסים וקשרים. .

בטווח הרחוק של 4-5 שנים הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי הן:
• gesture based computing – מחשוב מבוסס מחוות – שבמסגרתו התקשורת עם המחשב נעשית באמצעות תנועות גוף
• וניתוח נתונים ויזואלי – שמטרתו להפוך את המידע למשהו שקל יותר להבנה. ניתוח זה משלב טכנולוגיות מחשוב מתקדמות עם מנועי חיפוש ויזואליים חכמים כדי לשפר את היכולת האנושית לראות דפוסים אפילו במצגות מסובכות ויזואלית.

פירוט על כל אחת מהטכנולוגיות והרלוונטיות שלה לתחום ההוראה והמחקר אפשר למצוא בדוח המלא..

לדוח המלא

על שיתוף פעולה מעניין בעולם הדיגיטלי

mydarklyngמה עוד אפשר לעשות כדי לעודד קריאה בקרב בני נוער? אחת הדרכים היא כנראה, לשלב בין הטכנולוגיה לספרים.
בבלוג ניוזגיק, מתפרסם פוסט מעניין: "מציאות,בדיון וספרות בפייסבוק", על הוצאת ספרים אמריקאית שפתחה עמוד מעריצים בפייסבוק עבור דמות בדיונית מסדרת סיפורים בהמשכים.
הוצאת הספרים האמריקאית Slate הציגה לאחרונה סדרת סיפורים חדשה לבני נוער,שעוסקת בערפדים – נושא פופולרי בשנתיים האחרונות. ייחודה של יצירת הספרות החדשה טמון בעיקר בשיטת הכתיבה: הסיפורים  מתרחשים לא רק בין דפי הספר אלא גם בפייסבוק ובטוויטר.
כחלק אינטגרלי מעבודת הכתיבה, יצרו סופרות הסידרה, עמוד מעריצים בפייסבוק, עבור הדמות הראשית – נטלי פולוק בת ה-16, שהוא כמובן, בדוי. להשלמת תחושת האמינות של העולם הווירטואלי של הדמות הבדיונית הם יצרו גם שני חשבונות טוויטר מזויפים – לחברה הכי טובה של הגיבורה ולסופרת הנערצת עליה. עמודי הפייסבוק וחשבונות הטוויטר מאפשרים לקוראים לשוחח עם הסופרות, לשאול אותן שאלות באופן ישיר ולנתח ביחד איתן את הסיפורים וההתרחשויות.
אין ספק שפעילות הכותבות במדיה החברתית יכולה לסייע להצלחת סדרת הספרים ולהגביר את אהדת בני הנוער אליה ועל כך ניתן ללמוד מכמות האוהדים בדף ומהאינטראקציה הערה בין הקוראים לדמות ולסופרות בדף הפייסבוק.
עדי לשם, שכתבה את הפוסט מסכמת:

שימוש נבון במדיה החברתית יכול לסייע בגישור הפער בין הקורא לבין הטקסט. כך ניתן להעשיר את הספר ולהעמיק את החיבור הרגשי של הקורא לדמויות הכתובות. עם זאת, שימוש מוגזם, לא זהיר ושיווקי נטו, עלול לרדד את המסרים של הספר, להסיט את המיקוד מהסיפור אל הדמות ולשנות לחלוטין את מטרתו הראשונית של הכותב.

ספריות והנתונים המקושרים

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

מה הם העקרונות, ההיבט הפרקטי? הפוטנציאל של הנתונים המקושרים? ותפקיד הספריות בתחום זה?

היום מספר ארגונים בווב כגון: data.gov.uk וה- bbc אימצו את הנתונים המקושרים. גם לספריות יש יוזמות בתחום.

מידע על יזמות אלו ונושאים כלליים בנושא אפשר למצוא בהרצאות שהתקיימו ביום הפתוח שארגנה TALIS ב- British Library ביולי 2010.

כל הרצאות הוידיאו זמינות עתה לצפייה חופשית

קטלוג הספרייה כחלק מהווב הסמנטי

היום הווב מאפשר לקשור בין מסמכים קשורים. באופן דומה הווב יכול לאפשר לקשור בין נתונים קשורים. וזוהי מטרתו של הווב הסמנטי אשר מורכב למעשה מנתונים מקושרים . מטרת הנתונים המקושרים היא לאפשר שיתוף בין נתונים מובנים בווב באותה קלות שניתן היום לשתף מסמכים. הנתונים המובנים יכולים לכלול מידע בנושאים שונים: מדע, בריאות, חדשות, מידע ממשלתי ועוד .. 

קטלוג הספרייה כולל כמות גדולה של מידע איכותי מובנה. למרות זאת מידע זה אינו נגיש ליישומים סמנטיים. נייר עבודה מכנס שעסק בנושא דבלין קור ויישומי מידע-על – 2008 , מתאר כלים וטכניקות בהם השתמשו בקטלוג המאוחד בשוודיה – LIBRIS כדי להפוך את הקטלוג לחלק מהווב הסמנטי והנתונים המקושרים (linked data ) . ובכך לחשוף את המידע שבו.

LIBRIS מאחד 175 ספריות וכולל 6 מיליון רשומות.
המטרות ביצירת מנשק וובי חדש ל-LIBRIS הייתה:
• לאפשר באופן שקוף את זמינות המידע , שמוצג היום למשתמש, גם למכונות/לרובוטים של הווב.
• לאפשר הכנסתו לקטלוג של מידע לא אִינְהֶרֶנְטִי לרשומה עצמה כמו הערות משתמש וקישור לרשומות אחרות
• לטפל בחוסר העקביות בקטלוג שהיה תוצאה של שינויים בכללי הקטלוג במהלך השנים.

נייר העבודה כולל סקירה על ההיבט הטכני של המנשק החדש של הקטלוג ומתמקד יותר בקישורים אל ובין מקורות המידע והמכניזם שאפשרו את נגישות הנתונים יותר מאשר בתיאור מלא של מקורות המידע .

במסגרת פיתוח מנשק חדש שיהיה חלק מהווב הסמנטי פותחו מספר מרכיבים שמטרתם הייתה להפוך את מערכת ניהול הספרייה לדוברת RDF . נגישות הקטלוג למערכות מחוץ לקהילת הספרייה מתאפשר בשל שימוש בסטנדרטים מקובלים לתיאור פריטי המידע – Dublin core לתיאור המידע הביבליוגרפי, FOAF לתיאור אנשים וארגונים ו- SKOS לשפות מבוקרות. הכנסת קישורים בין רשומות עם אותו מפתח וקישורים למקורות חיצוניים כגון: Wikipedia ו- DBpedia מאפשרים למשתמש לאתר מידע נוסף על כל אחד מפריטי המידע.

פרטים נוספים בנייר העבודה עצמו
ה-proceeding של הכנס : international conference on Dublin Core and Metadata Applications

סקר Ithaka – אנשי סגל על ספריות, מו"לים ואגודות מדעיות

itka2Ithaka הוא גוף שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית לנצל את טכנולוגיות המידע המתפתחות. סקרים שנערכים על ידי Ithaka באופן קבוע מאז שנת 2000 שופכים אור על מאמצים אלו . מן הראוי לציין שהארכיב הדיגיטלי JSTOR והשירות לשימור דיגיטלי Portico הם חלק מ- Ithaka .

סקר מעניין של Ithaka שנערך בשנת 2009 והתפרסם ב-7 באפריל 2010 בדק גישות והתנהגות של אנשי סגל מתחומי המדע השונים, תוך התמקדות בכמה תחומים:
• גישות והתנהגות של אנשי סגל ביחס לספריות ותפקידן כשער גישה למידע
• מעורבותם של אנשי הסגל במאגרים המוסדיים ודעותיהם על תנועת הגישה הפתוחה
• ותפקידן של אגודות מדעיות וחשיבותן לאנשי הסגל.

שאלון הסקר הופץ בספטמבר 2009 בקרב 35184 אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב – מכללות ואוניברסיטאות. מספר אנשי הסגל שענו על השאלון -3025 כ- 8.6% מכלל הנחקרים.

הדו"ח המלא משתרע על פני 37 עמודים. ממצאיו העיקריים של הדו"ח:
• בשנים האחרונות חל שינוי בכל הקשור לאיתור ושימוש במידע . כתוצאה מכך הספרייה האקדמית איבדה את תפקידה המרכזי בתהליך גילוי הידע עד כדי סכנה של אבדן הרלוונטיות שלה בתחום
• ההסתמכות ההולכת וגדלה של אנשי סגל על החומר האלקטרוני פותח הזדמנויות חדשות לספריות, מודלים עסקיים חדשים למו"לים ואתגרים חדשים לשימור
• למרות מאמצים מתמשכים של מספר שנים מצד מו"לים, ספריות, אנשי סגל ואחרים למען הכנסת רפורמות במערכת התקשורת המדעית – מספר גישות שמרניות מצד אנשי סגל ממשיכות לטרפד שינוי שיטתי.

פרטים מלווים בנתונים מספריים וגרפים על המגמות המסתמנות אפשר למצוא בדו"ח המלא.