חיפוש קולי והספריות האקדמיות

 חיפוש קולי והספריות האקדמיות

בסרט 'שם הוורד' זכורה הסצנה בה הדמויות הראשיות המגולמות על-ידי שון קונרי וכריסטיאן סלייטר מגלות את מבוך הספרייה במנזר ימי-ביניימי, ומבצעות מחקר בין ספרי הענק הפזורים לכל עבר.
שש מאות שנה אל העתיד, ספרי הענק הפכו למאגרי מידע והשיטוט הפיזי בין המדפים, הספרים והדפים -לחיפוש באינטרנט. אך עדיין החוקר הוא זה שמבצע את מלאכת החיפוש.

האם זה מה שצפוי לנו בעתיד בו טכנולוגית החיפוש והמחקר משתנות?

מה זה חיפוש קולי?

חיפוש קולי הוא טכנולוגיה לזיהוי דיבור המאפשרת למשתמשים לבצע חיפושים דרך פקודות קוליות. בשנים האחרונות, החיפוש הקולי הפך לנגיש יותר וכתוצאה מכך גם שימושי יותר עם השיפור הרב שחל בטכנולוגיות NLP – זיהוי שפה טבעית (Natural Language Processing) המתבצע בעזרת למידת מכונה וכריית מידע – תחומים בבינה מלאכותית. התפוצה הרחבה של מכשירים ניידים ועוזרים חכמים/וירטואלים (virtual/smart assistant) מסייעת גם היא לשיפור הטכנולוגיה.

כך, החיפוש הקולי שהחל את דרכו כאפשרות באפליקציות כדוגמת חיפוש בגוגל, וויז וכדומה, משמש כעת כדרך החיפוש העיקרית בעוזרים החכמים כגון: אלקסה (Alexa) של אמזון, סירי (Siri) מבית אפל וקורטנה (cortana) ילידת מייקרוסופט. עוזרים חכמים אלו מוזנים במידע המגיע מהפלטפורמות האינטרנטיות השונות וממכשירי אינטרנט של הדברים (IoT) שבשימוש יומיומי.

קצת נתונים סטטיסטיים (מקור):

  • על פי נתוני גוגל ואפל היקף החיפוש הקולי בגוגל ובסירי נע בין 25-20 אחוז מכלל החיפושים.
  • עד שנת 2020 כ- 50% מכלל החיפושים יהיו חיפושים קוליים, וכמות זהה תעשה ממכשירים נטולי מסך (רמקולים חכמים וכדומה).
  • השימוש בחיפושים קוליים עלה בין השנים 2016-2008 פי 35.
  • 60% מהמשתמשים בחיפוש קולי החלו לעשות זאת בשנה האחרונה (2017).
  • 72% ממשתמשי העוזרים החכמים טוענים שהעוזרים הם חלק משגרת יומם.

יתרונות

היתרונות של חיפוש קולי ושימוש בעוזרים חכמים ווירטואלים (virtual assistant) רבים וברורים. ראשית, הקלדה. אין בה צורך. האדם הממוצע יכול להקליד כ- 40 מילים בדקה בעוד שבדיבור הקצב נע בין 150-110 מילים בדקה, כך שמתקיים חיסכון בזמן עבור המשתמשים. מעבר לכך, אנשים עם מוגבלות פיזית שאינם מסוגלים להשתמש במקלדת, יכולים כעת לבצע בקלות יחסית פעולות שדרשו בעבר זמן, מאמץ ובקשת עזרה.

נוחות. המשתמשים יכולים בעזרת פקודות קוליות לבצע פעולות שבעבר דרשו מאמץ רב, כגון לקום מהכיסא ולהפעיל את שואב האבק הרובוטי, להתקשר להזמין ארוחת ערב או לבצע משלוח קניות מהסופר. כמו כן, מיומנות דיבור לעומת מיומנות הקלדה מגיעה באופן טבעי ללא צורך בהכשרה או למידה מיוחדים.

יתרון נוסף הוא שמכשירים אלו תורמים לצמצום הפער הדורי. פעולות שיכלו להיתפס כמאיימות עבור אנשים מבוגרים יכולות להתבצע כיום בעזרת בקשה קולית פשוטה, וכך לסייע להנגשת שירותים רבים הזמינים כיום דרך האינטרנט אך רחוקים מלהיות זמינים עבור אלו החוששים מטכנולוגיות חדשות.

על חודו של קול

החיפוש הקולי והעוזרים החכמים על יתרונותיהם הרבים נוצרו על ידי חברות פרטיות בהתאם לאסטרטגיה המסחרית שלהן. באופן זה, אלקסה משמשת לרכישות דרך אמזון, סירי משמשת לרכישת מוצרים ושירותים מאפל וגוגל כמובן מבקשים לאסוף מידע נוסף על המשתמשים לטובת התאמת פרסומות. כמו כן, ההתאמה לממשק הקולי מובילה לכך שמתוך תוצאות החיפוש לרוב תושמע באוזני המשתמש התוצאה הראשונה בלבד התואמת את אלגוריתם החיפוש. זאת בהשוואה לדף התוצאות במנועי החיפוש הקיימים היום, המציגים את עשר התוצאות הראשונות שעולות.

אילו השלכות יכולות להיות להצגת התוצאה הראשונה בלבד?
אם לדוגמה אתם נעזרים בקורטנה לבצע הזמנות לחופשה הקרובה באיטליה ומבקשים לשכור רכב – האם הרכב יוזמן מ- Avis או מ- Sixt? אולי בכלל מחברה מקומית? בחירת התוצאה הראשונה כברירת מחדל בעצם מנטרלת את אפשרות הבחירה מהמשתמש עצמו, ומעניקה אותה למייקרוסופט לפי האינטרס הכלכלי שלה שהוא לא תמיד תואם את רצון המשתמשים.

על כן נשאלת השאלה – האם שירות זה מתאים לשימוש בספרייה אקדמית כמנוע חיפוש ועוזר אישי?

נא לשמור על השקט

כדי לענות על כך, תחילה יש להכיר את צרכי קהל המשתמשים.

בספרייה האקדמית צרכי המשתמשים מגוונים ומשתנים כשמדובר בצוות הספרייה, בסטודנטים וחוקרים וכן בין תחומי הלימוד והמחקר השונים. לדוגמה, סטודנט הלומד ספרות ופילוסופיה לתואר ראשון יכול להתעניין במטלות שבועיות להגשה, קריאת חומרי לימוד המוצגים על ידי המרצה (ולרוב מועלים ל- Moodle) ואיתור ספרים ומאמרים עבור עבודות סמינר ורפראטים. לעומתו, חוקר מתחומי ההנדסה יכול להתעניין בסקירה של חומרים אקדמיים ומקצועיים חדשים או אפילו במציאת פטנטים רשומים.

שימושים אלה מתקיימים בעולם אקדמי משתנה הדורש פרסונליזציה לשירותים כגון קורסים מתוקשבים, גישה מרחוק למאגרי מידע, תוכנות לניהול ביבליוגרפיה ותוכנות שונות המדברות אחת עם השנייה.

מה יהיה העתיד של טכנולוגיות אלו?

תוצאה עתידית אפשרית, היא התכנסות של כלל השירותים האקדמיים והספרייתיים לגורם אחד המסוגל לסייע בלימוד ובמחקר יחדיו. התכנסות דומה של טכנולוגיות ראינו בטלפון החכם בו: הטלפון, המצלמה, המחשב, ה-GPS ומכשירים ושירותים נוספים חוברו למכשיר "חכם" אחד.
ניצנים לחיבור שכזה ניתן למצוא במערכת Leganto של אקסליבריס, בה ניתן ליצור רשימות קריאה לקורסים עם קישור לעלמא ולפרימו – באופן היוצר שילוב אקדמי-שירותי בין המרצים, הסטודנטים והספריות. כבר היום, חברה בשם ConverSight.ai פיתחה מוצר בשם Libro המאפשר לאלקסה להתממשק עם קטלוג הספרייה ועל ידי כך לבצע בו חיפושים בסיסיים בשפה טבעית.

כעת כשכל אלו מחוברים, הדרך לעבודה ישירה של הסטודנט או החוקר למול מערכת חיפוש וניהול מחקר אקדמי משולבת הופכת לקצרה יותר. בואו נדמיין לרגע שאקסליבריס מפתחת מערכת משולבת, מן עוזר חכם שכזה ונקרא לו בשם – 'אֶקסל'.

עד כמה רחוקה המציאות בה סטודנט מבקש מהעוזר החכם: "אקסל, הגש את מטלה 3 בקורס 'אמנות הנאום והשכנוע ביוון וברומא', המשך להשמיע את יחידה ארבע ופתח את המאמרים לקריאה לשיעור הבא".
עד כמה רחוק המקרה בו חוקרת מבקשת מהמערכת את הבקשה הבאה: "אקסל, הציג לי את המאמר של בן ג'ייקובס על אתיקה באינטרנט משנת 2017. לאחר מכן הכן רשימת תזות באנגלית בנושא ICT ופילוסופיה מחצי השנה האחרונה".

עכשיו דמיינו את האפשרויות כאשר גוגל, על כל יכולותיה, תפתח מערכת שכזו.

בסרט 'היא' (Her) מ- 2013 חואקין פיניקס התאהב בעוזרת הדיגיטלית שלו סמנתה, שלטענתו מכירה אותו טוב יותר מכולם…

אתגרים ויתרונות

עוזר חכם שיעניק לחוקרים והסטודנטים את כל שירותי הספרייה והאקדמיה אותם הם מבקשים, נשמע כמו פתרון אידיאלי עבור אוכלוסיות אלו. אם הדבר יצא אל הפועל, ניתן להניח שכמות הכניסות לספריות והביקוש לשירותי היעץ יפחת. מצב זה, יכול להוות אתגר עצום עבור הספריות שירידה בכמות המבקרים עלולה לגרור אחריה צמצום בתקציבים ובכוח האדם.

אז להתחיל לחפש עבודה חדשה?

רעיון 'הספרייה כמקום' מהווה כבר היום פתרון מסוים לירידה בכמות המבקרים בספריות. יצירת אזורי למידה משותפים, הוספת מחשבים ושירותים שאינם קשורים לשימושים המסורתיים של הספרייה. כל אלו נותנים ערך מוסף לספרייה, ומושכים קהל שמרחב למידה שקט או קבוצתי אינו בהישג ידם. כמו כן, הספרייה כמוסד יכולה לנצל חללי עבודה וגיוס תרומות לצורך יצירת מרחבי למידה ומחקר חדשניים כגון חדרי מציאות מדומה ורבודה (VR, AR). פתרון זה יכול להועיל עבור חוקרים המתקשים באיתור מרחב לביצוע מחקר ומציאת מימון להקמתו.

יתרון מובהק נוסף שיש לספריות על פני עוזרים חכמים למיניהם הוא כמובן הגורם האנושי. ישנו פרדוקס מסוים בו עקב הצפת המידע- ככל שיש יותר פריטים שזמינים אלקטרונית, כך קשה יותר למצוא את המידע הרלוונטי. מענה אנושי ומקצועי יכול לסייע רבות במקרים אלו בהבנת הבעיה ופתרונה. חשיבות נוספת נובעת מכך שטכנולוגיות מידע אלו מאפשרות לנו לבצע פעולות רבות בפשטות יחסית, אך במחיר של התרחקות חברתית. ניתן לראות זאת כמובן בטלפונים החכמים המאפשרים גישה לעולם ומלואו אך מצמצמים קירבה אישית. במקרה של מחקר אקדמי, הקשר הבין-אישי חשוב לצורכי העשרה, החלפת רעיונות והשאת עצה באופן בלתי אמצעי – והספרייה יכולה להוות מקום לחיבור שכזה בין חוקרים וסטודנטים.

נראה שקשה יהיה להתחמק מהשינוי הטכנולוגי העתיד לעבור על העולם האקדמי והספריות בכללותו. אך יכול להיות שעם התאמה נכונה של הספריות לקהל המשתמשים שלהן ניתן יהיה לשפר את השירות לאין ערוך ולהמשיך ולתמוך במחקר בעולם משתנה.

יום עיון  – Information and Innovation, הספרייה למדעי החיים והרפואה, אוניברסיטת תל אביב, 15.11.18

יום העיון השנתי לקהילת המידענים הרפואיים, התקיים השנה בסימן חדשנות ויצירתיות בתחומי הפיתוח, היישום וההנגשה של המידע הרפואי עבור קהלי יעד שונים:  רופאים, חוקרים, מידענים יזמים וכמובן צרכנים.

יום העיון כלל שש הרצאות מרתקות מכל קצות הקשת של העוסקים בתחום החדשנות הרפואית, אשר נתנו לבאי הכנס טעימה קטנה בדבר הנעשה בחזית המחקר וקידום הטכנולוגיה הרפואית בישראל. מנהלי מרכזי מידע וחדשנות בבתי החולים הציגו תהליכי קידום המצאות ורעיונות רפואיים, מהרעיון אל הפועל. יזמים הציגו תהליכי פיתוח אפליקציות ניהול רפואי ומאגרי מידע לשימושם של רופאים וחולים כאחד. חוקרים הציגו התפתחויות וחדשנות בכלים לניתוח מידע רפואי הן עבור רופאים וחוקרים והן עבור צרכנים וחולים.

יום העיון נפתח בסקירה קצרה מאת ד"ר משה שמש, מנהל הספרייה הרפואית במרכז הרפואי ע"ש רבין  קמפוס בילינסון, על מרכז החדשנות שהוקדם זה מכבר בספריית בית החולים. המרכז משמש חממה לקידום ופיתוח רעיונות בתחום החדשנות בתהליך המבוסס על שני שלבים: בשלב הראשון רופאים, חוקרים ויזמים מתכנסים יחד ל"סיעור מוחין", אשר נועד לעודד תהליכי חשיבה ופיתוח בסביבה תומכת ואידיאלית. בשלב השני, ניתן להוציא את הרעיון אל הפועל על ידי בניית אב-טיפוס ראשוני שלו. ד"ר שמש שם דגש על חשיבותה של הספרייה כחלל רעיוני ופרקטי לקידום תהליכי יזמות וחדשנות, הכולל בקרבו הון אנושי, מידע מודפס ודיגיטלי וכלים להוצאת פרויקטים לפועל.

דר' משה שמש

לאחר מכן שמענו את הרצאתה המרתקת של פרופ' טליה מירון שץ, "על צרכני בריאות בעולם הדיגיטלי". פרופ' שץ סקרה את היתרונות הרבים הטמונים בעזרים דיגיטליים לשמירה על בריאות ועל אורח חיים בריא. לדוגמא: יכולת ניטור ופיקוח עצמי על מחלות כרוניות המצילה חיים ובמקביל חוסכת למערכות הבריאות מיליוני שקלים בשנה. אולם, קיימים חסמים תלויי גיל, נגישות, שפה ופחד מפני טכנולוגיה המונעים מצרכנים פוטנציאליים רבים להשתמש בה. פרופ' מירון שץ הדגישה את הצורך האקוטי בהבנת הפסיכולוגיה של קהל היעד, רופאים וצרכני בריאות כאחד, בעת תהליך עיצוב טכנולוגיה חדשה לשימוש.

פרופ' טליה מירון שץ

ההרצאה הבאה ניתנה על ידי דר' מיכל חורב, מהמעבדה ללמידה חישובית לתחום הבריאות ומדעי החיים בחברת IBM. דר' חורב הדגימה כיצד למידה חישובית על ידי טכנולוגיה מפותחת,  AI – Artificial Intelligence, יכולה לעזור לגורם האנושי להבין, לנתח ולחזות הסתברויות סטטיסטיות, בעידן בו כמות הידע הקיים מתנגשת עם היכולת האנושית להתמודד עמה. למידה חישובית מנפיקה מודלים של חיזוי אשר יכולים לעזור לרופאים לשנות את דרך פעולתם ובמקרים רבים, להציל חיים.

דר' מיכל חורב

פרופ' נועם שומרון, מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, חתם את החלק הראשון של הכנס בהרצאתו: "על מידע רפואי וטכנולוגיות מתקדמות בשירות המדע". פרופ' שומרון הינו חוקר ביטוי ובקרת גנים. הרצאתו סקרה את ההתפתחות הטכנולוגית הכבירה בעשורים האחרונים בתחום פיצוח הגנום האנושי. חלקה הראשון של ההרצאה כלל הסבר קצר אך מקיף על מבנה התא, תפקיד ה – DNA ומנגנוני הפעולה של ה RNA  בשכפול התא. לאחר מכן הציג פרופ' שומרון את ההתפתחות בטכנולוגיה המאפשרת כיום את קריאת הגנום האנושי, עבור כל אחד ואחד מאתנו. טכנולוגיה זו כמובן טומנת בחובה אינספור יתרונות אשר יאפשרו לנו יכולת מעקב, חיזוי וריפוי של מחלות שמקורן בשינויים גנטיים.

פרופ' נועם שומרון

חלקו השני של יום העיון נפתח בהרצאתה של גב' דורין ברבי, מנהלת מרכז ההמצאות והחדשנות הרפואית במרכז הרפואי רמב"ם. גב' ברבי סקרה את התהליך המרתק של הפיכת רעיון להמצאה תוך שימת דגש על  היבטיו השונים של התהליך מבחינה משפטית, כלכלית, בין לאומית וחברתית. המרכז הרפואי רמב"ם עושה כבר היום שימוש במדפסת תלת- ממד להוצאות רעיונות אל הפועל וחלק מהמוצרים אף משווקים באופן פרטי, בשלב זה מחוץ לגבולות ישראל (בעיקר עזרים אורתופדיים).

גב' דורין ברבי

את יום העיון חתמה הרצאתו של ד"ר אורן פירסט, מייסד שותף בחברת Medivizor  אשר הציג את פעילותה של החברה בהנגשת מידע רפואי לחולים במחלות קשות. ד"ר פירסט הדגיש את החשיבות שבהתאמת מידע מדויק וספציפי לכל חולה וחולה, על מנת להציג את אפשרויות הריפוי הטובות ביותר העומדות בפניו. כך לדוגמא, חולה בסרטן מסוג X יוכל לפנות לאתר החברה, לספק את כל המידע הקליני שיש בידיו ולקבל משוב הכולל: הסבר כללי על המחלה, הסבר על המקרה האישי שלו, סקירת הטיפולים ודרכי הטיפול המומלצות ולבסוף, רשימת המחקרים והניסויים התרופתיים התואמים את מצבו הנערכים ברחבי העולם.
דר' אורן פירסט

תודה רבה למשתתפים שהגיעו ולמרצים.

רשמה: שירי בירנבוים.

 

מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

רשימה שניה

קבוצת העבודה העוסקת בDH ובמורשת דיגיטלית במסגרת האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מהווה חלק מהותי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים דיגיטליים. כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת הקבוצה סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. רשימת הקריאה המומלצת הראשונה, אותה סקרתי בפוסט קודם, התמקדה במדיניות. הרשימה השנייה עוסקת בשיתופי פעולה בין הספריות לקהילות המחקר.

התפתחותם המתמשכת של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה עמה שינוי בתפקידם של ספרני מדעי הרוח והספריות האקדמיות בתחום. הכותבים מדגישים ששיתוף פעולה יעיל ואיכותי בין חוקרים מהתחום לספריות ולספרנים הוא תנאי בסיסי למיצוי האפשרויות החדשות שDH פותחים בפני האקדמיה. אולם יצירת שיתוף פעולה כזה אינה פשוטה. כיצד יוכלו הספריות לאתר את החוקרים בתחום? ואיך ידאגו הספריות לכך שהחוקרים הרלוונטיים יגיעו אליהן ויהיו מודעים לפעילותן? מהי הדרך הטובה ביותר לטפח ולשמר את הקשרים הללו?

  1. The Digital in the Humanities: An Interview with Bethany Nowviskie

בראיון זה נטען ששדות הידע של מדעי המידע והספרנות נושאים בחובם תועלת רבה למדעי הרוח הדיגיטליים. ואכן, תפקידן המקצועי של הספריות כמארגנות, אוצרות ומנגישות מידע באמצעות כלים ואסטרטגיות כגון דיגיטציה, יצירת מטאדאטה עשיר, כלי גילוי וויזואליזציות הופך אותן למהותיות עבור החוקרים בתחום. תפקידים אלו הם היוצרים ומבססים את הקשר בין הספריות לחוקרים בעידן הדיגיטלי והנותנים משנה תוקף לחשיבותן של הספריות כשותפות למחקר.

  1. Communicating New Library Roles to Enable Digital Scholarship: A Review Article, John Cox

מאמר זה עומד על חשיבותה של הטרמינולוגיה שבה משתמשות הספריות בעידן הדיגיטלי. יש להקדיש מחשבה רבה לבחירת אוצר המילים ואופן הצגת הספרייה, החל מבחירת שמות התפקידים או קבוצות העבודה ועד לכתיבת המדיניות והחזון המוסדי. בראש ובראשונה כדאי שהספרייה תציג את עצמה כשותפה בתהליך המחקר, ולא כנותנת שירותים או כגוף תומך מחקר. בכדי למצב את עצמן כגוף מרכזי במחקר הדיגיטלי על הספריות לאמץ אסטרטגיית שיווק ותקשורת מוקפדת, שתיצור תפיסה חדשה של תפקידן. הספריות צריכות להציג את עצמן כגוף חדשני שאינו חושש מהתנסויות חדשות ומטכנולוגיות מתקדמות ולשדר תחושה של ביטחון ומקצועיות.

  1. No Half Measures: Overcoming Common Challenges to Doing Digital Humanities in the Library, Miriam Posner

Digital Humanities in the Library isn’t a Service, Trevor Munoz

גם שני המאמרים הללו מדגישים את חשיבותה של השפה. מחקרים ב DH  דורשים מהספרייה למלא תפקיד של שותפה במחקר, ולא של תמיכה או מתן שירות. המאמרים מציגים אתגרים והזדמנויות העומדים בפני ספריה העוסקת ב DH ומנתחים גורמים נפוצים להצלחה או לכישלון. אחת המסקנות המרכזיות היא שתמיכה מוסדית, לצד פתיחות לשיטות עבודה ומודלים חדשים הם גורמים מהותיים להצלחה.

  1. Evolving in Common: Creating Mutually Supportive Relationships Between Libraries and the Digital Humanities, Micah Vandegrift & Stewart Varner

מאמר זה שב ומדגיש את הצורך ביצירת שיתוף פעולה פורה, מתמשך ויעיל בין הספרייה לחוקרי DH . על הספרייה לפעול כשותף שווה במערכת היחסים הזו, ולא לחשוש להציג ולשווק את עצמה ככזו. חללי הספרייה גם הם מהווים גורם מהותי בבניית מערכת היחסים, משום שהם זמינים, גמישים ומאפשרים מגוון פעילויות ומפגשים רלוונטיים.

  1. Building Capacity for Digital Humanities, ECAR Working Group

נייר עמדה זה ממפה קטגוריות להערכת מוכנותם של מוסדות לDH ומציע דרכים אפקטיביות להתקדמות. הכותבים סוקרים גישות שונות לשיתוף פעולה ומדגישים את החשיבות של ההקשר המקומי, המתבטא במשאבים הזמינים, בסביבת המחקר הקיימת ובמטרות האסטרטגיות שהמוסד מגדיר לעצמו. כשלב ראשון בבניית האסטרטגיה הספרייתית מומלץ לבצע סקר הערכת צרכים בקרב החוקרים הרלוונטיים.

  1. Research Libraries & Digital Humanities Tools, RLUK

דוח זה מציג סקר שנערך בספריות המחקר בבריטניה וממפה מגוון רחב של מודלים וגישות ליצירת, ארכוב, אצירה ושימור של כלים למחקר בDH. הסקר מחזק מסקנות שהובאו במחקרים אחרים הנסקרים ברשימה זו, ובראש בראשונה את הדגש על חשיבות ההקשר המקומי ואת החשיבות הסמנטית והמהותית של המעבר ממתן שירות לתפקיד של שותף פעיל ומהותי במחקר.

  1. Digital Humanities In the Library / Of the Library, Caitlin Christian-Lamb, Sarah Potvin & Thomas Padilla

האתר המוקדש לDH מטעם איגוד ספריות המחקר האמריקאי (ACRL) הקדיש פוסט ובו קישורים רבים לבחינת נושא שיתוף הפעולה במחקר. אחד המאמרים שואל האם ספרני DH צריכים לפעול בתוך הספרייה, ובוחן כיצד מודלים של עבודת ספרן המוטמעת בפקולטה עצמה יכולים לסייע במיצוב הספרנים כשותפים אקטיביים במחקר. מאמר אחר מתרכז בחשיבות שבהפצת שירותי ומיומנויות הספרייה בקרב החוקרים, במיוחד בהקשר למטאדאטה, המהווה את לב ליבו של כל פרויקט DH .

  1. The Reciprocal Benefits of Library Researcher-in-Residence Programs, Virginia Wilson

מאמר זה טוען כי קידום מחקרים המתבצעים בספרייה עצמה ובחסותה יעצימו את התרבות הארגונית-מחקרית של הספרייה ויטמיעו דפוסים של שיתוף בין הספרייה לחוקרים.

  1. Digital Humanities: What Can Libraries Offer? Shun Han Rebekah Wong

מחקר כמותי הבודק את שמות מחברי מאמרים בDH  ודרכם את מעורבות הספרייה בשדה המחקרי. הכותבת מציגה את הספריות כמהותיות למיצוי הפוטנציאל של מחקר DH, אך גם מכירה במורכבות של יצירת שיתופי פעולה ובאתגרים המאפיינים אותם.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

סקר זה, שנערך ב2016, משקף חוסר וודאות ביחס לדרך שבה על הספריות להשתלב בפעילות הגוברת בשדה הDH. הספריות שנסקרו הדגישו שוב ושוב את חשיבותה של גישה מעורבת, זמישה ורספונסיבית המתעלת את חוזקותיה הקיימות של הספרייה לטובת יצירת שיתופי פעולה וקידום המחקר בתחום.

  1. The Research Librarian of the Future: Data Scientist and Co-investigator

מאמר זה מטעם הLondon School of Economics בוחן את התפקידים החדשים של הספרנים וההזדמנויות העומדות בפניהם. מתן מענה על דרישות מחקריות חדשות (לדוגמא, טיפול במטאדאטה) יצירת שיתופי פעולה – על הספרנים לבדוק באופן אקטיבי מהם החוסרים בידע של החוקרים וכיצד החוזקות של הספרייה עשויות לסייע בגישור עליהם. לצורך כך יש לשים דגש על גישה אסטרטגית ועל הנעת הצוות להכשיר את עצמו בנושאים אלו ולשדרג את יכולותיו.

מעניין לשים לב לכך שנושאים דומים חוזרים בכל הספרות הנכתבת על הנושא. המיומנויות המקצועיות האצורות בספריות מהותיות למחקר בDH, ולכן התחום טומן בחובו פוטנציאל גדול לצמיחה והתפתחות. ניסוח מחדש של תפקידים ומטרות יעזור לשווק אותם כרלוונטיים לחוקרים בתחום; שיתוף פעולה אסטרטגי תוך מוכנות להקצאת משאבים הם גורמים מהותיים בהגשמת הפוטנציאל הזה.DH  הוא כבר לא תחום חדש, אבל עדיין יוצא דופן מבחינת האתגרים וההזדמנויות שהוא מעמיד בפני הספריות. הספריות צריכות להיות זמישות ופתוחות לשינוי, ניסוי וטעייה בכדי להצליח ביצירת שיתופי פעולה פוריים.

שתי רשימות קריאה נוספות כוללות מחקרים ומאמרים רבים בתחום –

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השלישית העוסקת בבניית וטיפוח כישורים ומיומנויות ספרניות-מקצועיות רלוונטיות לDH.

מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

 

האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מייצג יותר מ400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מכוני מחקר ומטרתו היא ליצור תשתית משותפת שתאפשר קיום מחקר אקדמי באיכות שתעמוד בסטנדרטים גלובליים. כדי לקדם את מטרתו זו האיגוד יוצר שיתופי פעולה עם ארגונים בעלי סדר יום דומה באירופה ובעולם כולו. הנושאים העיקריים אותם מבקש האיגוד לקדם בשנים הקרובות מפורטים במסמך האסטרטגיה שלו לשנים 2018-2022, ובהם – רפורמה בנושא של זכויות יוצרים, מדעי הרוח הדיגיטליים, פרסום בגישה פתוחה, מדדים לאיכות הפרסום האקדמי וארגון, שיתוף ואחזור מתקדמים של נתוני מחקר. כדי להוציא את האסטרטגיה לפועל מקיים האיגוד ועדות וקבוצות עבודה ומקדם פרויקטים בינלאומיים.

במסגרת זו הוקמה קבוצת עבודה המוקדשת למדעי הרוח הדיגיטליים ולמורשת דיגיטלית, המהווה חלק מרכזי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים בממד זה. מטרתה של הקבוצה היא לזהות שירותים ספרייתיים התומכים במחקר מבוסס DH, ליצור רשימה של תנאי בסיס שיאפשרו לספריות ולספרנים להציע את השירותים הללו ולדאוג לקידומם. לצורך זה נוצרו צוותי עבודה המוקדשים לנושאים הבאים – חיזוק כישורי הספרנים בתחום הDH; יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין ספריות וקהילות המחקר; תפקידן של הספריות ביחס לDH  והעלאת המודעות לכך בספריות אקדמיות; זיהוי וביסוס מדיניות ביחס לDH. הקבוצה כולה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם תשתיות מחקר דיגיטליות אירופאיות כגון DARIAH ו CLARIN, בהן מוקמים צוותים מקבילים. הקבוצות מעולם המחקר ומעולם הספריות מקיימות ביניהן חילופי חברים ובכך מאפשרות סיעור מוחות ועבודה משותפת צמודה.

כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת קבוצת העבודה המוקדשת לDH סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה גוברת של התעניינות מחקרית בתחום ובהתאם לכך מספר הפרסומים הולך וגדל. רבים מהכותבים והחוקרים מאמצים שיטות חדשות של תקשורת אקדמית, ולכן ניתן למצוא חומר רב בנושא ברשת – לדוגמא בבלוגים, או בפרסום בפלטפורמות שיתופיות (כגון GitHub). בנוסף, בשנים האחרונות נכתב הרבה על הנושא בעיתונות הפופולרית, במאמרי דעה וכדומה. ממשלות, קרנות ומוסדות אקדמיים תרמו אף הם לגוף המידע הגדל על DH בפרסמם דוחות ומדריכים לתמיכה בתחום.

רשימת הקריאה המומלצת הראשונה מתמקדת במדיניות. האם יש (או אמור להיות) קשר בין הספריות האקדמיות למחקר DH? מדוע על הספריות להתעניין בתחום ולנסות לקדם אותו? וכיצד הן יכולות לעשות זאת, ברמה היומיומית? המקורות הנכללים ברשימה הזו מתמקדים בשאלות הבסיסיות הללו.

  1. There Is No Such Thing as ‘the Digital Humanities’, Eric Weiskott

מאמר זה טוען כי השורש של רוב המחלוקות סביב DH נטוע במשבר מדעי הרוח, בעוד הביקורות הנשמעות נגד התחום בעצם מבוססות על תפיסה מוטעית שלו. השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית במחקר מאיים על מהות מדעי הרוח ממש כמו שימוש בטכנולוגיות אנלוגיות. אלו ואלו הם רק כלים, יעילים יותר או פחות בהתאם להקשר, המשמשים את החוקר במאמץ לענות על שאלת המחקר שלו.

  1. De-Centering and Recentering Digital Scholarship, Office of Digital Research and Scholarship at Florida State University

נייר עמדה זה מדגיש את השינוי החיובי בפרקטיקה האקדמית כתוצאה ממחקר דיגיטלי. המסמך קושר בין מחקר דיגיטלי לבין מקומה של הספרייה האקדמית ובודק כיצד תפקידי הספריות והספרנים משתנים אף הם כתוצאה ממגמות אלו.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

מסמך הדן בהשפעת DH על תפקידי הספריות האקדמיות בארצות הברית. מסקנה עיקרית הנובעת ממנו היא כי ספרייה המבקשת לתמוך בDH  חייבת להפוך להיות שותף מהותי במחקר ולא רק ספקית שירותים.

  1. Skunks in the Library: a Path to Production for Scholarly R&D, Bethany Nowviskie

מאמר זה מתרכז באחריותה הבסיסית של הספרייה לשנות את תפקידה ולהפוך לשותף משמעותי במחקר. המחברת מתארת את מעבדת החוקרים שהוקמה בספריית אוניברסיטת וירג'יניה, את צורת הארגון שלה ואת פעילויותיה. המעבדה היא ישות עצמאית המוקדשת למחקר ופיתוח והצוות שלה מורכב מספרנים המתפקדים כסוכני ידע העוזרים בתיווך התוצר האקדמי לעולם.

מספר פרסומים ארוכים ומפורטים יותר מספקים קווים מנחים פרקטיים ליישום תמיכת DH  בספריות אקדמיות, בהתבסס על הניסיון שנצבר בנושא בעשור האחרון.

  1. (SPEC Kit 350: Supporting Digital Scholarship (2016 – דוח של ארגון ספריות המחקר.
  2. Building Capacity for Digital Humanities. A Framework for Institutional Planning (2017– פרסום של ECAR, ארגון המוקדש לחקר תפקיד הIT  במוסדות ההשכלה הגבוהה.
  3. The role of Research Libraries in the creation, archiving, curation, and preservation of tools for the Digital Humanities (2017) – דוח של ארגון ספריות המחקר בבריטניה.

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השנייה העוסקת ביצירת, טיפוח ושימור שיתופי פעולה בין ספריות המחקר לקהילות האקדמיות.

הייתם מוסרים את מפתחות ביתכם לזר? ומה לגבי המידע הפרטי שלכם?

היום, 28/1 מצוין במדינות רבות בעולם יום פרטיות המידע והגנתו. מטרתו של יום זה היא לעורר מודעות להגנה על פרטיות ונתונים. כיום, כאשר אנו חיים בעידן ה-BIG DATA קל לחברות לכרות מידע מבסיסי נתונים, לנתח את ים הידע הנאסף במהירות, להפיק מנתונים אלה תובנות אודות תבניות המניעות את עולמנו, וכך לצפות מהומות או לנבא התפרצות מגפות. למה אם כך יש צורך במודעות לפרטיות? הצורך במודעות לפרטיות המידע רק גדל כיוון שאסור לנו לשכוח מאין באו שלל הנתונים עליהם מתבסס ה-BIG DATA ואילו עוד שימושים יש למידע זה בדרך.

היום, כשלכולנו נייד בקצה היד, כל תהליך איסוף המידע, פיענוחו והפצתו הפכו קלים וזולים. מהפכת המחשוב שעבר העולם הקטינה את המחשב והפכה אותו למהיר. לשם השוואה – מערכת הניווט של חללית אפולו, פאר היצירה של אותה תקופה שקלה 32 ק"ג וזיכרון העבודה שלה היה 64KB RAM. בימינו הטלפונים שוקלים פחות מ- 200 גר', וזיכרון העבודה שלהם הוא בממוצע 4GB RAM, פי 64,000. מקצה היד שלנו זורם המידע אל מחשבי הענן שגודלם וכוחם המשותף כבר בלתי נתפס. כוח המחשוב המשותף של מחשב סריגי שכזה, מאפשר, כאמור, פתרון בעיות המטרידות את האנושות כמו חיזוי מגפות, אסונות, שאלות מסובכות כמו קיפול חלבונים ומציאת תרופות חדשות. אבל יש לו גם צד מסחרי.

בעבר כדי למכור מוצר, נאלצו המוכרים לכתת רגליהם ולעבור בין לקוחות, או לנחש היכן יקבל בית העסק שלהם חשיפה – היכן למקם חנות, והיכן לפרסם אותה: זמן שידור באמצעי התקשורת המוקדש לפרסום קצר ויקר וכך גם מודעות בעיתונים. גם הסתמכות על מובילי דעה כאמצעי פרסום היא בעייתית, כיוון שהיא מצריכה איתור שלהם, ומידה רבה של שכנוע ותקציב כדי שיפעילו את השפעתם ויפרסמו את המוצר. תהליך יקר ואיטי. היום, כאשר כולנו מחוברים לרשת האינטרנט, כל המכשירים המחוברים לרשת אוספים מיליוני טרה-בייטים של מידע ושולחים אותם בחזרה לענני המחשוב. משם הם נאספים ונמכרים על ידי חברות לכל מי שמוכן לשלם.

עולם זה של מסחר במידע הפרטי שלנו מתנהל הרחק מעל ראשינו, ואנו נהנים רק מפירורים הניתנים לנו כדי שנמשיך לספק אותו. בכל פעם שהזדהינו למערכת כלשהי, הצטרפנו למעשה למאגר המידע של אותה חברה, והתחלנו לתת לה פרטים אישיים עלינו. בתמורה מבטיחה לנו אותה חברה שתספק לנו שירות או מוצר מותאמים יותר לצרכינו, הטבות ופינוקים שונים בדמות הנחות למשל. מצד שני, מרגע שמסרנו את אותו מידע פרטי, איבדנו שליטה עליו. כל עוד אנו לקוח שנכנס לחנות, רכש מוצר ולא הזדהה, החנות יכולה לדעת רק שלאותו מוצר יש ביקוש. מרגע שהשתמשנו באמצעי זיהוי כלשהו המחבר אותנו הצרכנים למוצר, החברה יכולה להמשיך ולנסות למכור לנו מוצרים נוספים שלדעתה אנו צריכים: קניתם חולצה? רוצים גם מכנסיים, גרביים ונעליים? אולי תרצו משהו משותפינו המוכרים גם תיקים? תוכלו לקבל גם הנחה עבור רכישת נוספת בחנויות אחרות במועדון הלקוחות שלנו. נשמע מוכר?

את הקופאית המנסה למכור לנו עוד כמה מוצרים לא נחוצים כולנו מכירים. גם את הקופונים "המותאמים אישית" שמגיעים כל העת. אבל כמה מכם שמו לב להצהרת הפרטיות של האפליקציות? כמה שמו לב לרשימה הארוכה של הרשאות שאפליקציות שונות מבקשות לשימוש בטלפון הנייד? כמה מכם אישרו אותן מבלי לעצור שנייה ולחשוב למה? למה אפליקציה אחת צריכה לדעת אילו אפליקציות אחרות מותקנות על הטלפון? למה אפליקציות שבינן לבין מיקום גאוגרפי אין כל קשר, צריכות לדעת היכן אנחנו ולאילו רשתות WIFI התחברנו? קל להבין מדוע אפליקציות כמו WhatsApp צריכות גישה לרשימת אנשי הקשר שלנו, אבל למה אפליקציה להזמנת מונית צריכה להכיר אותם או מדוע היא צריכה גישה ללוח השנה שלנו? אנו צורכים את האפליקציות הללו אך רובנו לא שמים לב, ובלי משים מאשרים לאפליקציות לאסוף עלינו מידע פרטי. לעומת זאת האפליקציות, מצהירות בהצהרת הפרטיות שלהן כי מידע שאנו מוסרים להן מרצוננו הוא רכושן ויתכן שמידע זה יועבר גם לגורם שלישי. וכך לא רק הרגלי הקנייה שלנו הופכים לרכושן, גם תמונות שאנו משתפים, סטטוסים שפרסמנו, וכל פרט מידע אחר שפרסמנו הוא שלהן ויכול לעבור הלאה לגורם שלישי.

מיהו אותו "גורם שלישי"? מדובר בחברות מסחריות אחרות המשלמות עבור המידע, אבל לא רק. לעיתים מדובר בגורמים ממשלתיים הדורשים מחברות להעביר להן מידע על הגולשים מסיבות ביטחוניות, כמו מניעת פשע או טרור. גם כאן ההגדרות בעיתיות. במשטרים טוטאליטריים המנסים לשלוט במידע שמקבלים אזרחיהן ובמידע העובר ביניהם, ברור לנו שהממשלה המאזינה לאזרחיה ויודעת עליהם הכל. אבל אסור לשכוח שגם ממשלות מערביות עלולות לגלוש במדרון החלקלק של מעקב אחרי האזרחים, כדי להטות את דעת האזרחים לדעה הרצויה לממשל.

כאשר כל המערכות סביבנו מחוברות לרשת האינטרנט, לא מעשי שנתנתק לחלוטין. אבל מה כן אפשר לעשות?

  • היו מודעים לזכותכם לפרטיות ואל תמסרו מידע אישי מיותר. הוא שווה לקמעונאיות הרבה יותר מאשר קופסת השוקולדים ביום ההולדת וכל ההנחות שתקבלו בעזרת הקופונים, ושווה יותר מכל יתרון בכל אפליקציה.
  • אל תתפתו להשתתף בשאלוני רשת חביבים המחייבים כניסה עם חשבון גוגל או פייסבוק. הפרופיל שלכם שווה הרבה יותר מהידיעה מה פירוש אותיות שמכם באלפבית הרוני, איזו חיה הייתם בגלגול הקודם או כמה אתם חכמים.
  • קחו לכם מספר דקות ועברו על רשימת ההרשאות של כל אפליקציה בטלפון הנייד. אם הטלפון מאפשר – כבו כל הרשאה מיותרת. כמובן שמיד תוזהרו שהאפליקציה עלולה לא לפעול בלי ההרשאה הנסגרת, אך לא צריך להיבהל. הרוב יפעל גם בלי ההרשאות המיוחדות, ומה שלא ניתן תמיד לאישור מחודש.
  • הגדירו חשבונות כפרטיים ברשתות החברתיות, כך שרק מי שתאשרו יוכל לראות מה שיתפתם.
  • קיבלתם פנייה או שיחת טלפון מגורם לא מוכר ולא רצוי – חסמו אותו.
  • פנו למפתחים אם אפשר ודרשו לדעת – לאן הולך המידע. שימו לב גם לשינויים בהגדרות הפרטיות ופנו לחברות. תלונות גולשים גורמות לחברות לשמור טוב יותר על פרטיות תוכן הגולשים.

זכרו תמיד שהמידע האישי הוא שלכם. בדיוק כמו מפתחות הבית או הרכב. גם אותם לא תמסרו לזרים בלי לדעת למה. קחו את היום להתחיל לקחת בחזרה את המושכות אליכם.

כנס זכויות יוצרים באקדמיה

Educational Copyright Conference – 19 December 2017, Buchmann Faculty of Law, Tel Aviv University

מוסדות חינוך עסקו מאז ומתמיד בענייני זכויות יוצרים, כיצרנים של חומר המוגן בזכויות יוצרים, בעלי החומר ומשתמשים בו.
שינוי דפוסי ההוראה – מאנלוגי לדיגיטלי, מלימוד בכיתה להוראה מרחוק, שינויים בתעשיית ההוצאה לאור האקדמית – התגברות בריכוז השוק העולמי ועלייה המחירים, יחד עם שיטות רישוי שונות, כמו גם שינויים בחוק בשנים האחרונות הביאו לעימותים ישירים.

בארצות הברית, מו"לים שונים קראו תיגר על  אוניברסיטת ג'ורג'יה בשל השימוש שלה בעותקים אלקטרוניים; בהודו, המו"לים קראו תיגר על אוניברסיטת דלהי בגלל שיטות צילום המקראות; בישראל, מו"ל מקומי קרא תיגר על פרקטיקות הצילום של האוניברסיטה העברית, ובקנדה, ארגון של מו"לים קרא תיגר על הפרקטיקות של אוניברסיטת יורק.

בדרך כלל, שימוש הוגן / fair dealing / fair use נמצא בלב הדיונים המשפטיים. עם זאת, בעת ובעונה אחת, הליכים חוקיים אלו פוגשים תהליכי נגד כגון הדרישה של ארגונים שונים כי המחקר שאותו הם מממנים יפורסם גם בצורת הגישה הפתוחה, רשויות שיפוט שונות השוקלות רפורמות חקיקה, וכן ספריות פירטיות כמו SciHub. הכנס דן בנושאים אלו ואתגרים נוספים. (מתוך ההזמנה לכנס – תרגום שלי. מ.ב.)

הכנס כלל שלושה חלקים:
1. תיקי זכויות יוצרים משפטיים בעולם
2. רישיונות, גישה פתוחה
3. התנגדות, פתרונות ותוצאות

ההתייחסות לנושא זכויות היוצרים, בתחום האקדמיה, שונה בין מדינה למדינה:
החוק הישראלי, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס למושג 'שימוש הוגן' בצורה רחבה מאוד, שניתנת לפרשנויות רבות. הערפול בניסוח הביא עמו חשש מתביעות משפטיות ובעקבות כך, הגבלות על שימוש במחקר ובלימוד. בפרויקט מיוחד שנוסד באוניברסיטת חיפה, הוקם הפורום להשכלה נגישה אשר שם לו למטרה להגיע להסכמות ולנסח "עקרונות פעולה" שיבהירו את תחומי השימוש המותרים.
הדוברים בכנס העבירו ביקורת על כי החוק עצמו נותן זכויות מסויימות לבעל היצירה וזכויות מסויימות למשתמש. אך כאשר מוסיפים את החוזים, הרישיונות, קודי ההתנהגות, והגבלות טכנולוגיות כאלו ואחרות למעשה מחלקים מחדש את הזכויות האלו ולאו דווקא מכבדים את החוק. הפתרונות לעניין זה הם מגוונים ואפשר ללמוד רבות ממה שקורה בעולם היום.
שימוש הוגן מוגדר גם בחוק האמריקאי ועמו פרשנויות ועקרונות פעולה שונים שנוסחו במהלך השנים.
ברוב מדינות אירופה אין כלל התייחסות למושג שימוש הוגן, וההתייחסות היא לחוק בלבד . מדינות האיחוד האירופי חופשיות להחליט מה מידת אימוץ החוק. חלקן מחמירות יותר וחלקן פחות.  בהרבה מדינות עניין זה מאפשר לאקדמיה טווח פעולה רחב הרבה יותר.
בהודו ובמדינות נוספות השיטה המקובלת היא חוק שאליו נוספים "יוצאי דופן". למשל העתקה לצורכי לימוד מעוגנת בחוק כ"יוצאת דופן" ולכן מותרת לחלוטין, ללא אחוזים וכמויות.

רוח חדשה ומרגשת נשבה בכנס – לא עוד פעילות מתוך חשש מתביעות ענק אלא פתיחות גדולה יותר לקראת האקדמיה ולקראת הנגשה חופשית יותר של המידע והידע אל מי שצריך אותו.

הדוברים בכנס:

  • פרופ' מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א – הציג את נושא הפרטיות באוניברסיטאות.
  • עו"ד תרזה נוברה, מהאיחוד האירופי – חוק זכויות יוצרים באירופה – ללא שימוש הוגן או עקרונות פעולה, רק החוק עצמו קובע! לא ניתן לנסח עקרונות פעולה ללא השתתפות המו"לים הגדולים.
  • ד"ר בלזס בודו, מאונ' אמסטרדם – הדגיש והבליט את הרעיון כי החוק מדבר על מה שמותר, לא על מה שאסור.
  • ד"ר יפית לב-ארץ, אונ' ניו-יורק – הציעה: ניסיון לרישיון – אם נעשה ניסיון סביר להשגת רשות, אז תהיה פטור ע"פ חוק מהפרת זכויות יוצרים.
  • פרופ' אורית פישמן אפורי, המכללה לניהול – הפורום להשכלה נגישה: best practices
  • פרופ' שאמנאד באשיר, מאונ' נירמה סיפר על תביעה שהוגשה נגד אוניברסיטת ניו-דלהי והתוצאות המפתיעות מתביעה זו:

במשך שנים אונ' דלהי השתמשה בשירותיה של חנות צילום קטנה על מנת שתדפיס עבורה חוברות לימוד בהם היו קיימים חלקים מיצירות עם זכויות יוצרים. לפני מספר שנים החליטה ההוצאה לאור של אונ' אוקספורד לתבוע את אונ' דלהי על הפרת זכויות יוצרים – שכן בחוברת היו ציטוטים מיצירות שאוקספורד הייתה הבעלים שלהן. תוצאת המשפט הייתה מפתיעה ומהפכנית: השופט ביטל את התביעה לחלוטין! הסיבה לביטול: הזכות לידע, ללימודים, למחקר גדולה מהזכות לקניין של המו"לים הגדולים. איך אונ' דלהי עשתה זאת – בעזרת מחאה חברתית: הם הגיעו כל כך רחוק ב"באז" התקשורתי-חברתי שהם יצרו סביב התביעה הזו, שבסופו של דבר אפילו סטודנטים מאוניברסיטת אוקספורד הפגינו נגד אוניברסיטת אוקספורד. אקטיביזם חברתי במיטבו!

  • בריאנה סקופילד, Author's Alliance – הציגה את הארגון שלה ואת פעילותו החשובה – ארגון שעוזר לכותבים/סופרים להכיר את עולם זכויות היוצרים ומלמדים אותם איך להפיץ את ספריהם בלי להיכנס לצרות עם המו"לים. שופילד הזכירה אפשרויות שונות לפרש את ה"שימוש ההוגן" וכולן בעייתיות: למשל "חוק ה-10" – מותרת העתקת פרק אחד אם יש בספר עד 10 פרקים ומותרים 10% אם יש יותר מ-10 פרקים. היא גם סקרה את המשפט המרתק של המו"לים נגד אונ' ג'ורג'יה שעדיין מתנהל, מזה למעלה מ-10 שנים. עוד אזכור שלה: כאשר חוקרים נשאלים על מידת השימוש שיתירו לעשות בפרסומיהם – 90% מהכותבים מרשים שימוש ביצירה שלהם וחלק גדול מהם מעודד זאת.
  • פרופ' אריאל כץ, אונ' טורונטו – סיפר על התביעות ההדדיות בין שוקן הוצאה לאור לבין האוניברסיטה העברית וסיומן בהליך גישור מרתק שתוקפו פג בסוף שנת 2017. כמו כן הזכיר כי:  Fair dealing is a STANDARD not a RULE.
  • עו"ד דלית קן-דרור, מאוניברסיטת חיפה – סקרה את המודלים השונים לפירסום ב OA, מגבלות ויתרונות.
  • ד"ר סיגל להב-שר, מהקונסורציום מלמ"ד –דיווחה שהגישה החדשה של מלמ"ד היא לבדוק לעומק כל חוזה חדש עם המו"לים ואילו אפשרויות חלופיות קיימות בגישה פתוחה. בנוסף, מציעה לקדם מאגרים מוסדיים ותחומיים.

 

סיכמו: מירה בן ארי, אוניברסיטת תל אביב וד"ר לין פורת, אוניברסיטת חיפה.

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

כלים למצגות חכמות בספרייה: הדוגמה של פרזי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך

הדבר החשוב ביותר בהרצאה, כמו שאמר כריס אנדרסון בהרצאת TED על הסוד להרצאות מוצלחות, הוא כמובן הרעיון. עם-זאת, וברור לגמרי, שלרעיון שמוצג היטב – קל לעבור הלאה. אחרי שבמשך זמן-רב צמד המילים "להכין מצגת" היה שקול לשם "power point", בתקופה זו הולכות ומתרבות אלטרנטיבות שונות ומגוונות לתוכנת האופיס הותיקה. אחת מהאלטרנטיבות, העונה לשם "פרזי" (Prezi), צוברת פופולאריות ומשנה את עולם המצגות – ולא סתם.

באופן מסורתי מצגת הייתה בנויה מאוסף של שקופיות. בניגוד לרצף השקופיות המוכר, המשתמש בפרזי מקבל מרחב עבודה – אותו ניתן לדמות לקנבס (ריק או עם תבניות מוכנות מראש). על הקנבס ניתן לעצב רעיונות, תהליכי עבודה, ואפילו לשרטט אריכטקטורה של טיעונים. החזות הגרפית שמאפיינת את מצגות פרזי מאפשרת, לעיתים קרובות, להמחיש את רעיונות באופן מהיר ועמוק יותר ממילים. קביעת סדר הצגת חלקי הרעיון (או סדר השקופיות) הוא למעשה בימוי של "מצלמה" – הנעה במרחבי הקנבס. תנועה זו, הכוללת גם אפשרויות של סיבוב וזום, בנוסף ליכולות גרפיות מרשימות, מאפשרת להעביר אל הקהל גם רעיונות מורכבים – בקלות. כפי שאמרה משתתפת בסיום אחת מסדנאות הפרזי שהתקיימה בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך – "הצלחתי להעתיק באופן במדויק רעיון מהדימיון אל המצגת". הדהים לשמוע משתתף אחר שמייד הוסיף "כשהדמיון נפרס על מפה אפשר ללטש ולשכלל את הרעיון".

דוגמה לתבנית שהוכנה מראש למצגת פרזי ("קנבס"). על התבנית הזו ניתן לצקת תוכן. ב-Prezi Explore יש מגוון אדיר של מצגות ותבניות, ובחלקן ניתן להשתמש.

 

בדומה לתוכנות אחרות המשמשות להכנת מצגות – לפרזי יש כמה מגרעות – שרק על חלקן ניתן (כיום) להתגבר. למשל, כתיבה בשפה העברית אפשרית אך אינה נתמכת, ולכן צריך להקליד הפוך או להעזר באתר המיועד להיפוך טקסט. בעיה אחרת היא שפרזי אינה נגישה למשתמשים עם לקויות (ובייחוד לקויות ראיה). למרות בעיות אלה, באופן כללי פרזי מספקת מצגות יוצאות דופן באיכותן.

הרישום לפרזי עם כתובת דוא"ל אוניברסיטאית מאפשר פתיחת פרופיל בחינם. העבודה בפרזי אינה מצריכה התקנה מיוחדת כלשהי, שכן פרזי היא תוכנה מבוססת-ענן ובכך נגישה מכל הדפדפנים הנפוצים. היותה בענן מאפשרת שיתוף קל ומהיר – ולא רק של אפשרות צפייה במצגת אלא-גם אפשרות של שיתופי פעולה בעבודות צוות. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש באפליקציה ייעודית (ל-iPad,  iPhone, או ל-Android) על-מנת לשלוט במצגת. לפרזי עוד מספר יתרונות בולטים, אך הבולט מכולם הוא פשוט ה"וואו" ששומעים מהקהל בסיום המצגת.

צוות הספרייה שמח לסייע, להדריך, ולעזור, ליחידים ולקבוצות, סטודנטים ואנשי סגל, בכל מה שקשור לבניית מצגות פרזי וללמידה של הממשק. אל תהססו ליצור עימנו קשר!

Cognitive Café

ביום חמישי האחרון (22.12.16) התקיים במרכז 'נא לגעת' ביפו כנס מטעם IBM בנושא מחשוב קוגניטיבי. מחשוב קוגניטיבי הוא תחום במדעי המחשב המנסה לדמות תהליכים של חשיבה אנושית הכוללים בין היתר הבנת שפה מדוברת, זיהוי פנים, ניתוח מידע והסקת מסקנות, למידת מכונה, כריית מידע, איתור דפוסי התנהגות ועוד יכולות "אנושיות" שאנו מבצעים באופן כמעט בלתי מודע.
כדי ליצור מערכת המסוגלת להתמודד עם כל אלו- IBM יצרו את ווטסון. ווטסון היא (או הוא) פלטפורמה מבוססת ענן שהושקה לפני כשנתיים, ועליה ניתן ליצור תוכנות אחרות המשתמשות ביכולות החישוב ועיבוד המידע שפותחו ב- IBM.
(לקריאה נוספת – "מחשב העל IBM Watson" / יפה אהרוני).

לכנס הנושא את השם Cognitive café‬ ונערך זה השנה הרביעית, הגיעו כ- 700 משתתפים ובו הציגו מס' חברות את התוכנות אותן הן פיתחו ופועלות על פלטפורמת ווטסון. חברות כמו קופ"ח כללית ומאוחדת, טבע, סיטי בנק ואחרות הציגו את השימושים היומיומיים ואת יתרונות השימוש בפלטפורמה.

העולם על פי ווטסון

דוגמאות לשימושים בווטסון כוללות מערכת ניהול עירונית המקבלת מידע מחיישנים ומצלמות הפזורות בעיר. המערכת מנתחת את המידע, ויודעת להציף אירועים חריגים או בעייתיים ללא התערבות אדם לחדר בקרה ומשם המידע מועבר הלאה ליחידות המטפלות בשטח.
דוגמה שנייה היא היכולת להמליץ לרופאים על טיפולים שלא עלו על דעתו של הרופא בזמן טיפול בחולה. תוכנה ששולבה במחשבי הרופאים בקופ"ח מאוחדת, לוקחת את נתוני החולה באותו הרגע ובודקת את כל הטיפולים היכולים להתאים לסימפטומים הקיימים. הרופאים שכמובן התנגדו לרעיון גילו במהרה שמערכת מסוג זה עם יכולות ניתוח מידע גבוהות וללא בעיות זיכרון, מניבה תוצאות זהות להמלצות של רופאים מומחים, ובמקרים מסוימים אף ממליצה על טיפול שהרופא כלל לא חשב עליו.

פעולה נוספת שנעשתה בעזרת ווטסון היא יצירת טריילר (קדימון) לסרט האימה Morgan. הטריילר כולו נעשה כמעט ללא התערבות אדם. למערכת הוזנו מאות טריילרים מז'אנר קולנועי זה והמערכת בתורה יצרה קריטריונים לסרטון מוצלח וחתכה מהסרט 10 קטעים ש"לדעתה" צריכים להיכלל בו. לאחר בחינת הקטעים באולפנים אושרו 9 קטעים והטריילר הוכן. כל התהליך שכיום לוקח להכינו כחודש – לקח יום אחד בלבד.

מה לכל זה ולספריות?

בהרצאה שעסקה בשאלה כיצד למידת מכונה משפרת את הבריאות שלנו, ציין פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר את תעשיית החלל כתעשייה המסורתית ביותר אחרי רפואה בכל הקשור לשימוש באמצעים הידועים כעובדים ואמינים (כששולחים לוויין שישהה 10 שנים בחלל צריך לדעת שהוא יעבוד ללא תקלות). חלקנו ודאי יושבים עכשיו מול מדפי ספרים עמוסים לעייפה ותוהים עד כמה "תעשיית" הספרנות התקדמה עם השנים? בייחוד אלו המשתמשים בשיטת דיואי שהומצאה בשנת 1876.

אם ננתח את עבודת ספרני היעץ – נמצא אדם המקבל מידע, מעבד אותו ומניב תוצאה שהיא פריט או פרטי מידע בפני עצמם. אם כך, מה ההבדל בינו לבין מערכת לומדת המסוגלת לתקשר עם אנשים? לדוגמה –
צ'טבוט (ChatBot) – יישום המאפשר למשתמש לנהל שיחה עם ישות דיגיטלית, מושתתת על בינה מלאכותית לשם ביצוע פעולות שונות או קבלת מידע – משולב עם מערכת המסוגלת לאחזר מידע ולומדת מכל משתמש יותר ויותר.

מערכת שכזו יכולה להשתלב בעבודת הספרנים או לשמש כ"ספרן אישי" לחוקרים ולהפוך לגורם המייעץ (ממש כמו לרופאים בקופ"ח), מאחזר וממליץ על מידע מדויק יותר לטובת משתמשי הספרייה.

ב- 20 שנה האחרונות ספריות אקדמיות וציבוריות נאבקו בכדי להישאר רלוונטיות בעולם בו האינטרנט וטכנולוגיות המידע מכתיבות את קצב השינויים. כאשר שינויים חוקתיים, שילוב טכנולוגיות חדשות וקבלת רעיון "הספרייה כמקום" הצליחו להפוך את הספריות למקום המעניק שירות מתקדם ועדכני. המחשוב הקוגנטיבי המהווה את השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיות המידע, יכול להוביל את הספריות למקום המרכז שירותים רבים ומתקדמים יותר מבעבר.

לסיכום, שילוב של שירותי מידע חדשניים שמעניקים לסטודנטים ולחוקרים את כל מה שהם נזקקים לו במחקרם, יחד עם חוויה חיובית במטרה לגרום להם לרצות לשוב ולבקר היא חלק מובנה בשירות של הספרייה. ברור כי הספריות, כמקום האוצר כמויות עצומות של מידע, יצטרכו להמשיך ולהשקיע משאבים נוספים לצורך הפיכת הספרייה למרכז חברתי המשלב יכולות ייעוץ מתקדמות.
יכולות מחשוב קוגניטיביות יאפשרו להן להפוך למובילות טכנולוגיות בתחום זה.

(צילום תמונה ראשית: עידן סבח)

מקורות וקריאה נוספת

  1. כנס הצ׳אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל יוצא לדרך
  2. מקבץ כתבות בנושא באתר הידען
  3. אלבום הכנס בפייסבוק

57 כלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים ברשת

יזמים , אנשי עסקים זקוקים לכלים לניהול, מעקב,  שיווק ופרסום וכו'.
רשימה של 57 כלים  שיכולים לסייע בכך התפרסמה ביוני 2015.  הרשימה כוללת כלים יכולים לסייע ליזמים ואנשי עסקים בתחומי עבודתם השונים:

  • יעילות וארגון, כגון ניהול סיסמאות ואחסון בענן
  • מייל ותמיכה בלקוחות
  • גיוס עובדים – מיקור חוץ ועוזרים וירטואליים
  • כתיבת החומר הפרסומי
  • ניהול המדיה החברתית
  • עיצוב גרפי ומיתוג
  • תקשורת צוות
  • ניתוח סטטיסטי של הפעילות באתר
  • ניהול קמפיין  שיווקי בעזרת מייל
  • פיננסים וחישובי מס
  • תמונות חופשיות
  • פונטים

הכלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים . חלק מהכלים חופשיים ברשת

לרשימה המלאה

מחשב העל IBM Watson – מחשוב קוגניטיבי וחווית המשתמש

מחשב העל של   Watson, IBM משתמש בטכנולוגיה של מחשוב אנליטי,  "מבין"  את המידע מנתחו באופן דומה לחשיבה האנושית  ומגיע לתובנות.

אחד מהשירותים שלו הוא personality insights  שמבוסס על  יכולתו לנתח מאפייני אישיות של אדם מסוים על פי טקסט,  כמובן במגבלות מסוימות .  כול תכונה שהוא מנתח מדווחת באחוזים וטעות דגימה . טעות הדגימה קטנה יותר כאשר מזינים יותר טקסט. דרושים לפחות 3500 מלים כדי לקבל תוצאות משמעותיות

על המדע מאחורי שירות זה ומגבלותיו של השירות אפשר לקרוא בכתבה  the science behind the personality insights service.
IBM פתחה מודלים שמתבססים על המחקר בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכולינגוויסטיקה והשיווק,  בין היתר על מחקרים שמצאו שדפוסי שימוש במדיה חברתית יכולים לנבא התנהגות והעדפות.

שירות נוסף חדש מעניין של ניתוח והמחשה הוא ה- news explorer אשר מחלץ מידע סמנטי ומציג מידע עדכני בצורה ויזואלית.

שירותים נוספים אפשר למצוא באתר IBM Watson Developer Cloud

 

עשרה כלים שיעזרו לכם לעבוד חכם יותר

היום אנו עדים  להתפוצצות בתחום התוכנה והאפליקציות. הצצה לאתר  product hunt מעניקה את התחושה שיש היום אפליקציה לכול דבר

במצב זה של אופציות מרובות,  כתבה שהתפרסמה לאחרונה וכוללת רשימה מוארת של 10 כלים  נבחרים  לעבודה חכמה יותר,  יכולה להיות שימושית.

על רשימת הכלים המומלצים בכתבה נמנים:

 Boomerang 

Plugin (רכיב תוכנה ) של  של gmail שמריץ מיילים  בסדר זמנים שנקבע מראש

Box  – פלטפורמה נוחה לניהול ושיתוף קבצים

Calendly   

דרך נוחה לתכנון לוח הזמנים , ארגון פגישות וכו'

Attendify – אפליקציית "עשה זאת בעצמך" לאירועים וכנסים

LastPass – כלי לניהול סיסמאות

When I Work -אפליקציית לניהול לוח הזמנים של צוות עובדים  – תזמון משמרות  וכו'

ContentMarketer.io – כלי שיווקי לקידום פוסטים של בלוג

Themeforest – תבניות לאתרי בית ומצגות

UberConfrence -יישום שמסייע למעקב אחר כנסים

LeadPages – כלי נוח לייצור דפי נחיתה

לכתבה

כלים מומלצים לעריכת קובצי וידיאו

הוידיאו הופך לאחד האמצעים היעילים לשיווק. במקביל גדל מספר הכלים  לעריכה של קובצי וידיאו.

כתבה שימושית בחנה  ובדקה מספר כלים  למטרה זו  . להלן  6 כלים /יישומים מומלצים  שמיועדים במיוחד לחובבנים  בעלי תקציבים מוגבלים ולו"ז  צפוף.

הכלים הם:

  1. Nutshell
  2.  Magisto
  3. Animoto
  4. Videoshop
  5. iMovie App
  6. iMovie for Macs

הכלים חלקם חופשיים, חלקם בתשלום מינימלי. בכתבה מתוארים בפירוט המאפיינים של כול אחד מכלים אלה ואופן השימוש בהם.  הכתבה כוללת גם קובצי  וידיאו שנוצרו בכלים אלה לדוגמה.

כמו כן  מומלץ בכתבה על 3 מקורות נוספים שיכולים לסייע ביצירה  כגון שילוב קטעי אודיו בוידיאו ועוד . המקורות הם:

YouTube Audio Library

Distill

Pexels Videos

לכתבה

כתבה נוספת בהקשר – 23 האפליקציות החדשות הטובות ביותר לתמונות ווידיאו לשנת 2014

2015 – מגמות בולטות בטכנולוגיות מידע

בשנת 2014  היינו עדים ל- 4 מגמות בולטות בטכנולוגיה – האינטרנט של הדברים, הנתונים הגדולים, המעבר לענן  ובטחון הסייבר.

מה הן התחזיות ביחס  למגמות אלה ב- 2015?

האינטרנט של הדברים –  ימשך הגידול בהשקעות באינטרנט של הדברים. על פי ABI  Research חל ב- 2014 גידול של 20% במכשירים המחוברים. בשנת 2015 על פי Cisco יהיו 25  ביליון מכשירים מחוברים ואלה יוכפלו ל- 50 ביליון מכשירים ב- 2020.

עד כה ההשקעות באינטרנט של הדברים  באו בעיקר מתחום טכנולוגיות המידע  והטלקום. ב- 2015 חוזים שהשקעות באינטרנט של הדברים יגדלו אף מחוץ לתעשייה זו. תעשיית הקמעונאות במיוחד תכנס לתחום זה דרך  הטכנולוגיה הלבישה.

אחת התוצאות של גידול  זה היא דרישה גדלה בשוק למדעני  נתונים  data scientists  שידעו לנתח את המידע על מנת להגיע לתובנות ולמודיעין עסקי . מגמה זו הסתמנה כבר ב- 2014  והיא תמשך גם ב- 2015.

הנתונים הגדולים –  המשמעות של הנתונים הגדולים היא גם היכולת להפיק תובנות מהנתונים. ב- 2014  ארגונים קבלו החלטות אינטליגנטיות יותר בכול הנוגע ללקוחות שלהם. ב- 2014 מנועי המלצות מתוחכמים כמו Amazon  , Netflix  ו- Google  צפו את תחומי העניין של המשתמשים בדיוק רב יותר . חלה התקדמות גם בתחומים אחרים  כגון לוגיסטיקה קמאונאות ותקציב בשל  ההתקדמות בתחום המודיעין העסקי.

על פי IDC  ב- 2015  צופים השקעות גדולות יותר בתוכנות לניתוח הנתונים הגדולים.

הענן – שנת 2014  הייתה שנה גדולה למחשוב ענן. בשנת 2015 יחול גידול נוסף בתחום זה. הנתונים הגדולים  שנוצרים מהאינטרנט של הדברים הם מניע חשוב למעבר לענן. מחקר IDG    מצא  ש- 61%  מהארגונים ישקיעו  בטכנולוגיות כדי לשפר את פתרונות הענן.

אבטחה בסייבר – תעשיית  האבטחה  בסייבר חייבת להשקיע בגיוס כשרונות  ובעלי מיומנויות  בתחום.

לכתבה  בנושא

האם בעיות הפרטיות ברשת תיפתרנה עד שנת 2025 – מומחים משיבים בסקר pew

ההתפתחויות ברשת שכרוכים בהטשטשות הגבולות בין מידע ציבורי ופרטיות מעוררים את נושא עתיד הפרטיות. סקר מומחים שערך pew ענה על הדעה השנויה במחלוקת האם פוליטיקאים ותעשיית הטכנולוגיה יוכלו ליצור תשתית בטוחה של פרטיות עד שנת 2025  שתבטיח חדשנות לצד הגנת המידע האישי.

בסקר השתתפו אנשי טכנולוגיה, חוקרים,  מנהלים, עושי מדיניות ואנליסטים.

כ- 55% מתוך 2511 המשיבים לסקר ענו שהם אינם מאמינים שתשתית כזו תתקיים בעשור הבא לעומת 45% שטענו שזה אכן יקרה. למרות חילוקי הדעות  בנושא זה היו דעות משותפות כך למשל הדיעה שהחיים המקוונים באופיים הם ציבוריים. היה אף מי שהרחיק לכת ואמר  "  “Privacy will be the new taboo and will not be appreciated or understood by upcoming generations.”

דעות נוספות  של מומחים בדוח המלא

Contributer by Google ומימון המונים – הקץ לעידן הפרסומות?

המודל הכלכלי הרווח של מימון אתרים בווב החופשי הוא הפרסומות. לאחרונה גוגל השיקה פלטפורמה חדשה   Contributer by Google שמושתתת  על מודל של מימון המונים על פיו  למבקרים באתרי תוכן קיימת האופציה לשלם לבעלי האתרים סכום חודשי מסוים ובתמורה אינם רואים את הפרסומות של גוגל באותם אתרים.

מאפיין זה הושק עד כה בשיתוף פעולה עם 10  מפרסמים כולל Mashable, Imgur, WikiHow  ו- Science Daily . .  כאשר משתמש מגיע לאתר של Contributer by Google הוא רואה את רשימת המפרסמים שמשתתפים בגרסת הביתא ויכול לבחור אם הוא רוצה לתרום  דולר, שני דולר או 3 דולר לחודש. לא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים.

התרומה מבוצעת דרך חשבון המשתמש בגוגל ומתבצעת כתוצאה מטריגר כאשר המשתמש מבקר באתר מסוים (כיום שירות זה רלוונטי רק לאתרים בארה"ב) . באופן זה המשתמש תומך רק באתרים בהם הוא מבקר לעתים תכופות.

יהיו כאלה שיראו בשירות זה ניסיון נוסף של גוגל לכלוא אותם בפלטפורמה שלה  בעוד שאחרים יראו בכך דרך ישירה לתמוך בבעלי אתרים ואמצעי לבעלי אתרים  להרוויח מהתכנים למרות  שגוגל אף היא משתתפת ברווחים  ולא ברור מה גובה חלקה של גוגל ברווחים. לא אחת נשמעת ביקורת על גוגל על ידי בעלי אתרי תוכן שהיא מפרסמת את התכנים שלהם ישירות בתוצאות החיפוש מבלי לקבל הרשאה לכך , בפלטפורמה זו  אפשר לראות מעין סיוע לבעלי אתרים.

בכול מקרה לא ברור מה יהיה גורלו של ניסיון זה. האם המשתמשים בווב יעדיפו לשלם תשלום מסוים תמורת ווב חופשי מפרסומות או שמא המודל  הכלכלי החדש מרמז על גורלו העתידי  של הווב החופשי והפיכתו בהדרגה לווב ממומן?  על כך יענה העתיד.

לאתר   Contributer by Google

המהפכה הדיגיטלית ואנחנו

בכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום

QR בשירות הספרייה – חיבור בין הפיזי לדיגיטלי

קוד Quick Response Code – QR  הוא למעשה ברקוד שמאפשר קידוד  מידע טקסטואלי בצורה גראפית-ויזואלית וכיום מקובל להשתמש בו  להצגת כתובות אינטרנט בצורה גרפית.

אפליקציות בטלפונים חכמים קוראות קוד QR   מאפשרות גישה ישירה לאותן כתובות.

מיזם  חדש – Q-Read שגייס אפשרויות טכנולוגיות אלה לשירות הספרייה פותח  בספרייה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב . המיזם מאפשר חיבור בין הפיזי לדיגיטלי –  כאשר מצוי בידי המשתמש העותק הפיזי של ספר לדוגמה הוא יוכל להגיע לגרסה האלקטרונית של הספר, להפניות לביקורת על הספרים ולקישורים רלוונטיים נוספים  כולל תוצאות חיפוש מדעת"א  בנושא.

למיזם יתרונות אותם מפרט  עידו אהרון מפתח המיזם :

  • " על ידי העלאת תצלומי מפות נוכל לתרום להפחתת התלות של הסטודנטים במשאביה הפיזיים של הספרייה כגון מחשבים, סורק ומכונת צילום.
  • יתרון נוסף הוא האפשרות להפנות לאתרים שונים העוסקים בנושא המבוקש ובכך להציג מידע משלים לפריט או לנושא.
  • דרך לספריות ליצור מיזם טכנולוגי בעלות מינימאלית.
  • יצירת הפנייה לביקורת על הספר באתרי הוצאות הספרים או החנויות כדוגמת Amazon או Google books.
  • הצגת תוצאות חיפוש מדעת"א עבור הנושא המבוקש.
  • סטודנטים יוכלו לתרום באופן פעיל על-ידי שיתוף מידע אודות פרקים מספר או מאמרים וזאת על-ידי העלאת סיכומים (דרך הספרייה) והצמדת הקוד לספר או לכתב-העת.
  • הצגת הספרייה כמתקדמת טכנולוגית ושירותית יותר עבור הסטודנטים"

כמובן שמיזם זה יכול להיות ישים גם בספריות אחרות .

פרטים נוספים על המיזם כולל דרך יצירת הקוד אפשר לקרוא במסמך של עידו אהרון על המיזם ובסרטון המיזם ביוטיוב

תודה לעידו על המסמך והמידע

Epad – פלטפורמה חכמה לרדיולוגיה

חוקרים באוניברסיטת סטנפורד פתחו לאחרונה כלי  וובי שמאפשר לרופאים וחוקרים לפרש בצורה טובה יותר הדמיה רפואית. הכלי  נקרא  Electronic Physician Annotation Device – Epad  והוא חופשי  להורדה.

פרויקט פיילוט של הפלטפורמה הושק ב- Stanford Cancer Institute   וחוקרים ממוסדות נוספים החלו להשתמש בכלי. שימוש רחב בכלי יאפשר ליצור מאגר מידע להדמיה רפואית בר חיפוש. המידע נשמר על פי התקנים שפותחו על ידי National Cancer Institute's Annotation and Image Markup – AIM . באופן זה התכנים יכולים להיות ברי חיפוש  באמצעות מערכות רפואיות שונות  והווב הסמנטי, ורדיולוגים יוכלו ליהנות מהשיתוף והאינטראופרביליות (תאימות תפעולית).

לכתבה בנושא

לוודיאו שמתאר את הכלי