כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

download

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

מדעי הרוח הדיגיטליים – כלים לחוקר ולספרן

The Programming Historian

The Programming Historian

השימוש בכלים, בשיטות ובתוכנות מעולם מדעי המחשב על ידי חוקרים המתמחים במדעי הרוח הולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, והוא מאפשר פתיחת כיוונים חדשים והעלאת שאלות מחקר מקוריות ומלהיבות. בהתאם לכך נפתחות תכניות לימודים משולבות (כמו באוניברסיטת חיפה בארץ), כנסים בנושא מתקיימים בכל רחבי העולם (גם בכנס טלדן השנה הוקדש מושב לנושא), ופרויקטים שיתופיים מעניינים עולים לרשת (לדוגמא – Mapping the Republic of Letters). גם הספריות האקדמיות, המצטיינות בהון אנושי המתמחה בחיפוש ובארגון מידע, מנסות למצוא את הדרך להשתלב במגמה זו הן כמסייעות למחקר והן כיוזמות ומקדמות פרויקטים דיגיטליים שונים.

סקר שנערך בספריות מחקר אקדמיות בסוף 2015 הדגיש את חשיבותה של המעורבות הספרייתית בקידום מדעי הרוח הדיגיטליים, ועמד על האתגר הכרוך בכך, היות ומדובר בתחום צעיר, גדל ומשתנה תדיר. תוצאות הסקר מדגישות את מרכזיותן הרבה של התעדכנות מתמדת והתמקצעות של צוותי הספרייה. על הספרנים לשאוף להכיר את החוקרים העוסקים בתחומים אלו במוסד שלהם ובמוסדות אחרים, וכך ליזום וליצור שיתופי פעולה. בנוסף, מומלץ שהספרנים יתעדכנו באופן שוטף בשיטות ובכלים חדשים בתחום, וכך יהיו מסוגלים לתמוך במחקר באופן אקטיבי. מודגשת גם החשיבות של שיתוף פעולה בין ספריות מחקר ביצירת רשתות של העברת מידע, רעיונות, השראה ותמיכה.
כראוי לתחום שאבני היסוד שלו הן שיתופיות, גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא ברשת אתרים מצוינים ומלאי מידע שימושי ומעודכן להתמקצעות בנושאים אלו.

לחוקרים כדאי להכיר את –
The Programming Historian
באתר זה מגוון עשיר ומתחדש תדיר של הדרכות מקוונות שמטרתן לסייע לחוקרים במדעי הרוח להכיר שיטות ועקרונות תכנות בסיסיים וכלים דיגיטליים שימושיים. כל ההדרכות עוברות ביקורת עמיתים והן מותאמות למתחילים בתחום. בנוסף, צוות העורכים מעודד חוקרים להציע נושאים להדרכות ואף לכתוב אותן בעצמם. באתר, הפועל תוך קידום גישה פתוחה וקוד פתוח, ניתן למצוא גם בלוג פעיל, ביבליוגרפיה רלוונטית והפניות לכנסים, ימי עיון וסדנאות.

Digital Humanities Awards
אתר המרכז פרויקטים דיגיטליים מקוונים שזכו בפרסי מצוינות בהצבעה פתוחה ברשת.

ספרנים ימצאו עניין ב-
dh+lib הוא אתר שצמח מתוך קבוצת הדיון הרלוונטית בACRL, ומטרתו היא ליצור מרחב פומבי ופתוח שבו יוכלו ספרנים, ארכיונאים, סטודנטים לספרנות ומידענים לתרום לדיון בנושאים הללו ולהפצתם. באתר תוכלו למצוא המלצות קריאה, קולות קוראים, הצעות עבודה וקישורים מעניינים אחרים.

ארגון ספריות המחקר האירופאיות ערך לא מזמן כנס שהוקדש למחקר דיגיטלי, ובו הוקדש יום שלם למדעי הרוח. בנוסף, השיק הארגון קבוצת עבודה שתתמקד בתחום.

כנס שנערך לאחרונה בסקנדינביה עסק במדעי הרוח הדיגיטליים בספריות האקדמיות הנורדיות.
כנס IFLA שיערך באוגוסט בברלין יקדיש תוכנית לנושא.

ברוח זו, גם אנו בספרייה המרכזית באוניברסיטת תל-אביב רואים חשיבות רבה בהשתלבות בתחום צעיר וצומח זה ובהובלת תהליך של שיתוף פעולה חדשני בין החוקרים לבין הספרייה. השיפוץ הנרחב שעוברת קומת הגלריה בימים אלו מהווה חלק מרכזי בהגשמת חזון זה, היות והוא יאפשר לנו להעמיד לרשות החוקרים והסטודנטים חללי לימוד מתקדמים ומאובזרים, כיתות מחשבים וחדרי הדרכה. המרחב החדש והחדשני שלנו יהיה, בין השאר, מכוון לתמיכה טכנית ומקצועית בפרויקטים דיגיטליים במדעי הרוח והאמנויות, והחללים המתקדמים יאפשרו עריכת סדנאות הרצאות וסמינרים בנושא. יהיה מעניין!

פוסט קודם בנושא כאן

Cognitive Café

ביום חמישי האחרון (22.12.16) התקיים במרכז 'נא לגעת' ביפו כנס מטעם IBM בנושא מחשוב קוגניטיבי. מחשוב קוגניטיבי הוא תחום במדעי המחשב המנסה לדמות תהליכים של חשיבה אנושית הכוללים בין היתר הבנת שפה מדוברת, זיהוי פנים, ניתוח מידע והסקת מסקנות, למידת מכונה, כריית מידע, איתור דפוסי התנהגות ועוד יכולות "אנושיות" שאנו מבצעים באופן כמעט בלתי מודע.
כדי ליצור מערכת המסוגלת להתמודד עם כל אלו- IBM יצרו את ווטסון. ווטסון היא (או הוא) פלטפורמה מבוססת ענן שהושקה לפני כשנתיים, ועליה ניתן ליצור תוכנות אחרות המשתמשות ביכולות החישוב ועיבוד המידע שפותחו ב- IBM.
(לקריאה נוספת – "מחשב העל IBM Watson" / יפה אהרוני).

לכנס הנושא את השם Cognitive café‬ ונערך זה השנה הרביעית, הגיעו כ- 700 משתתפים ובו הציגו מס' חברות את התוכנות אותן הן פיתחו ופועלות על פלטפורמת ווטסון. חברות כמו קופ"ח כללית ומאוחדת, טבע, סיטי בנק ואחרות הציגו את השימושים היומיומיים ואת יתרונות השימוש בפלטפורמה.

העולם על פי ווטסון

דוגמאות לשימושים בווטסון כוללות מערכת ניהול עירונית המקבלת מידע מחיישנים ומצלמות הפזורות בעיר. המערכת מנתחת את המידע, ויודעת להציף אירועים חריגים או בעייתיים ללא התערבות אדם לחדר בקרה ומשם המידע מועבר הלאה ליחידות המטפלות בשטח.
דוגמה שנייה היא היכולת להמליץ לרופאים על טיפולים שלא עלו על דעתו של הרופא בזמן טיפול בחולה. תוכנה ששולבה במחשבי הרופאים בקופ"ח מאוחדת, לוקחת את נתוני החולה באותו הרגע ובודקת את כל הטיפולים היכולים להתאים לסימפטומים הקיימים. הרופאים שכמובן התנגדו לרעיון גילו במהרה שמערכת מסוג זה עם יכולות ניתוח מידע גבוהות וללא בעיות זיכרון, מניבה תוצאות זהות להמלצות של רופאים מומחים, ובמקרים מסוימים אף ממליצה על טיפול שהרופא כלל לא חשב עליו.

פעולה נוספת שנעשתה בעזרת ווטסון היא יצירת טריילר (קדימון) לסרט האימה Morgan. הטריילר כולו נעשה כמעט ללא התערבות אדם. למערכת הוזנו מאות טריילרים מז'אנר קולנועי זה והמערכת בתורה יצרה קריטריונים לסרטון מוצלח וחתכה מהסרט 10 קטעים ש"לדעתה" צריכים להיכלל בו. לאחר בחינת הקטעים באולפנים אושרו 9 קטעים והטריילר הוכן. כל התהליך שכיום לוקח להכינו כחודש – לקח יום אחד בלבד.

מה לכל זה ולספריות?

בהרצאה שעסקה בשאלה כיצד למידת מכונה משפרת את הבריאות שלנו, ציין פרופ' רן בליצר ממכון כללית למחקר את תעשיית החלל כתעשייה המסורתית ביותר אחרי רפואה בכל הקשור לשימוש באמצעים הידועים כעובדים ואמינים (כששולחים לוויין שישהה 10 שנים בחלל צריך לדעת שהוא יעבוד ללא תקלות). חלקנו ודאי יושבים עכשיו מול מדפי ספרים עמוסים לעייפה ותוהים עד כמה "תעשיית" הספרנות התקדמה עם השנים? בייחוד אלו המשתמשים בשיטת דיואי שהומצאה בשנת 1876.

אם ננתח את עבודת ספרני היעץ – נמצא אדם המקבל מידע, מעבד אותו ומניב תוצאה שהיא פריט או פרטי מידע בפני עצמם. אם כך, מה ההבדל בינו לבין מערכת לומדת המסוגלת לתקשר עם אנשים? לדוגמה –
צ'טבוט (ChatBot) – יישום המאפשר למשתמש לנהל שיחה עם ישות דיגיטלית, מושתתת על בינה מלאכותית לשם ביצוע פעולות שונות או קבלת מידע – משולב עם מערכת המסוגלת לאחזר מידע ולומדת מכל משתמש יותר ויותר.

מערכת שכזו יכולה להשתלב בעבודת הספרנים או לשמש כ"ספרן אישי" לחוקרים ולהפוך לגורם המייעץ (ממש כמו לרופאים בקופ"ח), מאחזר וממליץ על מידע מדויק יותר לטובת משתמשי הספרייה.

ב- 20 שנה האחרונות ספריות אקדמיות וציבוריות נאבקו בכדי להישאר רלוונטיות בעולם בו האינטרנט וטכנולוגיות המידע מכתיבות את קצב השינויים. כאשר שינויים חוקתיים, שילוב טכנולוגיות חדשות וקבלת רעיון "הספרייה כמקום" הצליחו להפוך את הספריות למקום המעניק שירות מתקדם ועדכני. המחשוב הקוגנטיבי המהווה את השלב הבא בהתפתחות טכנולוגיות המידע, יכול להוביל את הספריות למקום המרכז שירותים רבים ומתקדמים יותר מבעבר.

לסיכום, שילוב של שירותי מידע חדשניים שמעניקים לסטודנטים ולחוקרים את כל מה שהם נזקקים לו במחקרם, יחד עם חוויה חיובית במטרה לגרום להם לרצות לשוב ולבקר היא חלק מובנה בשירות של הספרייה. ברור כי הספריות, כמקום האוצר כמויות עצומות של מידע, יצטרכו להמשיך ולהשקיע משאבים נוספים לצורך הפיכת הספרייה למרכז חברתי המשלב יכולות ייעוץ מתקדמות.
יכולות מחשוב קוגניטיביות יאפשרו להן להפוך למובילות טכנולוגיות בתחום זה.

(צילום תמונה ראשית: עידן סבח)

מקורות וקריאה נוספת

  1. כנס הצ׳אטבוטים הבינלאומי הראשון בישראל יוצא לדרך
  2. מקבץ כתבות בנושא באתר הידען
  3. אלבום הכנס בפייסבוק

ספריות ונתונים מקושרים – יישום מודל ה- BIBFRAME

מטרת הנתונים המקושרים הוא להפוך את הווב מווב של מסמכים לווב של נתונים. הנתונים המקושרים  מאפשרים קישור ושיתוף של נתונים מובנים לצריכה של אנשים ומכונות. לאחרונה אנו עדים ליזמות  וכלים  בתחום הנתונים המקושרים. גם ספריות נרתמות לנושא

bibframe1מודל ה- BIBFRAME שפותח על ידי ספריית  הקונגרס ומושתת על טכנולוגית הנתונים המקושרים מנסה  ליישם את טכנולוגית הנתונים המקושרים בספריות.

מערכות ספרייתיות כוללות מידע על מובנה איכותי אך בדרך כלל הוא סטטי . עם BIBFRAME      מקורות מידע על של הספרייה כגון קטלוגים ואוספים דיגיטליים יכולים להיות משולבים  עם מקורות אחרים בווב כולל מנועי חיפוש ובכך להפוך למאגרי מידע פעילים.

מאמר שהתפרסם במרץ 2015 בכתב העת    Information Technology and Libraries  מציג את מודל ה- BIBFRAME  ,  עוסק בנתונים המקושרים בהקשר של ספריות ומתאר תיאור מקרה  שכולל תהליך  מפורט של יישום המודל במידע על של ספרייה  במטרה לשפוך אור על  ה- BIBFRAME      כמכניזם לספריות לשיתוף מידע על בווב.  המקרה המתואר הוא יישום המודל  על אוסף מיוחד באוניברסיטת הרווארד.  מתיאור המקרה עולה שספריות דיגיטליות שנבנות תוך יישום BIBFRAME   מציעות בקרת ניווט טובה ונקודות גישה למשתמשים לאינטראקציה עם המידע הביבליוגרפי.

למאמר המלא

Global Ejournal Library – שירות גילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה

global2ביום שלישי 20 בינואר 2015 התקיימה בספרייה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב הרצאה של אילנה מחברת Pro-Book  בה הציגה את הכלי לגילוי ידע של מאמרים בגישה פתוחה   אותו  משווקת החברה  –  Global Ejournal Library .

הפלטפורמה מאפשרת חיפוש ב- 20000 כתבי עת בגישה פתוחה  שכוללים כ- 8 מיליון מאמרים מ- 130 ארצות.  מבחינה זו יש למערכת יתרון על פני ספריות דיגיטליות בגישה פתוחה  כמו DOAJ  כי היא מאפשרת חשיפה גם  לחומרים גם מארצות אחרות.. המערכת כוללת  חומרים ממסלול הזהב של הגישה הפתוחה כלומר אינה מכסה את כול מה שנכלל במאגרים המוסדיים, כמו כן הפלטפורמה מכסה גם כתבי עת מקצועיים. המערכת כוללת כיסוי נרחב של התחום הביורפואי, הנדסה וטכנולוגיה  וכוללת  חומרים גם ממדעי החברה אמנויות ומדעי הרוח. מן הראוי לציין ש- 13000 כתבי עת מתוך 20000 שמכסה המערכת הם שפיטים  (peer reviewed).

החיפוש נעשה עד רמת התקציר.  בתוצאות החיפוש מקבלים את הטקסט המלא.

קיימות במערכת מגוון אפשרויות סינון והצגה ויזואלית. ריכוז המאמרים החופשיים במערכת אחת מאפשר חשיפה לחומרים שהם שייכים   לרשת הלא נראית   גם אם הם קיימים אי שם באינדקסים ובתוצאות החיפוש של מערכות אחרות כולל גוגל סקולר אך המשתמש לא תמיד נחשף אליהם.

העלות של המערכת נמוכה יחסית וספריות בכלל  במיוחד ספריות שאין להם מנוי למו"לים  מובילים של כתבי עת יכולות להפיק ממנה תועלת מרבית.

המערכת פתוחה לניסיון למשתמשי אוניברסיטת תל אביב עד 30   במרץ 2015  בכתובות:

http://54.254.103.93/search/login/

http://login.gejlibrary.com/

למצגת ההרצאה

14 מיליון תמונות מ- 2 מיליון ספרים ברשות הציבור הועלו לפליקר

birds2הספריות הדיגיטליות Internet Archive ו- Open Library  מציעות   למעלה מ- 6 מיליון ספרים חופשיים ברשות הציבור  לכול.  14 מיליון תמונות מתוך  2 מיליון ספרים אלה   הועלו לאחרונה לפליקר והכוונה היא להעלות תמונות רבות נוספים מתוך הספרים בחודשים הבאים

ייחודו של האוסף שהוא לקוח מתוך ספרים שעברו דיגיטציה ובאמצעות כוחם של הנתונים הגדולים  הפכו מאוסף טכסטואלי לגלריה של תמונות.

iaהתמונות שלקוחות מספרים ברשות הציבור אינן מוגנות בקניין רוחני וחופשיות ללא תשלום לכול

לאוסף התמונות של ארכיון האינטרנט

לכתבה בנושא

Darwin Online – ספריית אונית הוד מלכותו ביגל נוספה לאוסף

biglמסע החקר המדעי   של דרווין באונית הוד מלכותו ביגל שהחל בשנת 1831  מפורסם  בשל תרומתו  לתורת האבולוציה שלו. אין ספק שגם לאוסף הספרים שבאוניה במסע זה  הייתה השפעה על חשיבתו של דרווין

האוסף עבר דיגיטציה  והועלה לאחרונה לאתר   Darwin Online . אוסף זה של האוניה ביגל כולל למעלה מ- 195000 ספרים ו-   5000 איורים.

bhlאוסף נוסף שהפך לאחרונה למקוון הוא הספרייה המדעית האישית של דרווין  שכוללת 1480 ספרים ונגישה דרך  האתר Biodiversity Heritage Library

פרטים נוספים בכתבה בנושא

The British Library ואוסף קובצי תמונות בפליקר

british2ב- 12 בדצמבר 2013  הספרייה הלאומית באנגליה הודיעה על העלאתו של אוסף תמונות בן למעלה ממיליון פריטים לפליקר . השימוש באוסף הוא על פי הרישיון הגמיש של Creative commons. האוסף חופשי לשימוש, ולשימוש חוזר

קובצי התמונות לקוחים מספרים מהמאות ה- 17, 18, 19    שעברו תהליך דיגיטציה על ידי מיקרוסופט והם כוללים מגוון חומרים מפות, מפות גיאולוגיות, תמונות ועוד.

העברת העכבר על התמונה מציגה מידע על מקור התמונה כולל  ציון עמוד. מידע על הספרים מהם נלקחו התמונות אפר למצוא ב- github.  בעתיד צפוי פיתוח נוסף לתיאור האוסף

מידע נוסף בהודעה על המיזם

לאוסף התמונות

פרויקט הספרים של גוגל – הקץ למאבק?

google-books   מאז שנת 2004  מתנהל מאבק משפטי בין גוגל , מחברים ומו"לים. המחברים והמו"לים ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle  לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך.

 במסגרת המאבק המשפטי היו מספר התפתחויות עליהם גם דיווחתי בעבר בבלוג. . באוקטובר 2008  הועלתה    הצעה להסכם פשרה לישוב הסכסוך  בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ב- 2009  ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שהתנגדו  להצעת ההסכם במתכונת שהושגה  חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance ששם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

 בסופו של דבר ב-14 בנובמבר 2013  גוגל נחל ניצחון כפי שניתן ללמוד ממסמך עליו חתום השופט Denny Chin    .  ממסמך זה עולה   שבית המשפט מכיר  בסריקת הספרים תוך שיתוף פעולה עם ספריות ציבוריות ואקדמיות והצגת קטעים מסוימים מהם שימוש הוגן ומעלה על נס את התועלת המחקרית של הפרויקט.

כפי שמצוין במסמך:

” In my view, Google Books provides significant public benefits. It advances the progress of the arts and sciences, while maintaining respectful consideration for the rights of authors and other creative individuals, and without adversely impacting the rights of copyright holders. It has become an invaluable research tool that permits students, teachers, librarians, and others to more efficiently identify and locate books. It has given scholars the ability, for the first time, to conduct full-text searches of tens of millions of books. It preserves books, in particular out-of-print and old books that have been forgotten in the bowels of libraries, and it gives them new life. It facilitates access to books for print-disabled and remote or underserved populations. It generates new audiences and creates new sources of income for authors and publishers. Indeed, all society benefits"

במסמך המלא יש  מידע מקיף על הפרויקט, עובדות, השתלשלות העניינים  והתועלת  של הפרויקט. נקודות עיקריות שצוינו בהקשר זה:  פרויקט הספרים של גוגל הוא כלי יעץ חשוב, מקדם ומאפשר כריית טקסט, מרחיב את אפשרות הגישה לספרים, תורם לשימור ספרים והפחת חיים חדשים בספרים, מסיע למחקר   ועל ידי הסיוע באיתור הספרים מועיל בסופו של דבר גם למחברים ולמו"לים.

נשאלת השאלה האם זה יהיה באמת סופו של המאבק ? 

למסמך בנושא

לכתבה בנושא  

למידע נוסף בנושא – תודה לד"ר רות הנדזל על קישור זה  והפנית תשומת הלב לנושא

פרויקט EOD ורשת EOD – פרויקט ספרני בינלאומי ראוי לשבח לשנת 2013 של ALA

eodפרויקט  EOD      – eBooks on Demand   הוא פרויקט לדיגיטציה  על פי בקשה של ספרים ברשות הציבור. במסגרת פרויקט זה  משתמש בכל רחבי העולם שבוחר בספר שנמצא בסטטוס של רשות הציבור כלומר שלא חל עליו זכויות יוצרים יכול לקבלו בתשלום.  רובם המכריע של הספרים הם ספרים שיצאו לאור בשנים – 1500-1900. אפשר לקבל את הספרים כקובץ pdf וכתדפיס נייר של הספר.. ולמי שמעוניין רק בתדפיס נייר של העותק הסרוק ללא העותק האלקטרוני  – אופציה זו קיימת  רק לגבי ספרים שנסרקו כבר קודם ואפשר למצוא אותם גם באתרי אמזון השונים:

   addנכון להיום  30 ספריות מ- 12 מדינות באירופה מציעות שירות זה . אפשר להזמין את הספרים ישירות  ממנוע החיפוש  של השירות או מהקטלוגים של הספריות המשתתפות.  מבחינת הספריות המשתתפות בפרויקט – יש לציין שהעלות של הספרים למשתמש מכסה רק את תהליך הדיגיטציה עצמו  ולא עלויות נוספות כגון: עלויות ציוד ורישיונות תוכנה  . הספרים הסרוקים שייכים לספריות וניתנים לשילוב במאגר המוסדי של הספריות. רשת ה- EOD     משמשת כגוף מייעץ בכל הקשור לדיגיטציה כגון:  עלות  וסטנדרטים . ההשתתפות של הספריות ברשת כרוכה בתשלום מסוים תמורת תחזוקת  שרתים, רישיונות תוכנה  וכו'  

חשיבותו של הפרויקט הוא בהנגשת מיליוני ספרים שנמצאים בספריות באירופה  לציבור ברחבי העולם כולו. בשל חשיבותו,  הפרויקט זכה לצד שני פרויקטים נוספים, בפרס  פרויקטים ספרניים בינלאומיים ראויים לשבח של ALA. הציון לשבח יוענק ביולי 2013.

להודעה על הזכייה

לאתר  הפרויקט

אוניברסיטת קורנל – הארכיון הגדול של קולות בטבע פתוח לציבור

birdsספריית  Macaulay  שבמעבדה לאוֹרְנִיתוֹלוֹגְיָה (חקר העופות) באוניברסיטת קורנל  הודיעה ב-17 לינואר 2013 על השלמת הדיגיטציה של ארכיון ההקלטות האנלוגיות של קולות בטבע  שלה . האוסף  מאז 1929  נמצא היום בפורמט דיגיטלי בפורמט של קובצי אודיו ווידאו ופתוח כולו לציבור הרחב  בכתובת:  www.MacaulayLibrary.org . כבר ב- 2006  האוסף נפתח לציבור הרחב  . מאז האוסף גדל והוא כולל היום 150000 הקלטות אודיו של כ- 9000 מינים. הדגש הוא על קולות של ציפורים אבל הוא כולל גם קולות של פילים, צפרדעים, לויתנים, פרימטים  ועוד.

 האוסף הוא אוסף מחקרי ומהווה מקור טוב  למחקר הוראה  ולמידה על התנהגות בעלי חיים. עתה  לאחר השלמת הדיגיטציה של אוסף ההקלטות האנלוגיות  הדגש הוא על הוספת חומרים חדשים לאוסף מחובבנים ואנשי מקצוע ברחבי העולם .

sounds2 באתר יש מנוע חיפוש בו  אפשר לחפש הקלטות של קולות על פי מינים. הכוונה היא  לפתח בעתיד  את יכולות החיפוש באתר ולפתח גם כלים שיאפשרו העלאת חומרים ישירות לארכיון .

 לאתר  

מקורות מידע וכלים חופשיים למורים ותלמידים בתחומי מחקר שונים

במסגרת סדרת פוסטים  שמתפרסמים  ב-   Educational Technology and Mobile Learning   ואשר כוללים רשימות של מקורות מידע וכלים חופשיים להוראה ולמידה  בתחומי מחקר שונים – התפרסמו  עד כה  רשימות של כלים ואתרי ווב חופשיים להוראה  ולמידה בתחומים  מדעים, מדעי החברה , מתמטיקה, שפות ומוסיקה .  הרשימות כוללות מקורות מידע  מגוונים לרמות חינוך שונות.

רשימות אלה כוללות מגוון  מקורות מידע וכלים חופשים –תמונות , תוכנות, מערכי שיעורים, מקורות מידע, פורומים , מצגות ועוד

 nsבמסגרת רשימת המקורות למדעים  מן הראוי לציין את NSDL   –  הספרייה הלאומית הדיגיטלית למדעים – פורטל  שכולל מקורות מגוונים לחינוך והוראה בתחום המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. אפשר לחפש באתר וגם  לדפדף באוספים השונים. נכון לאוגוסט 2012 על פי מה שנכתב באתר  NSDL    כוללת 123 אוספים ו-125000 רשומות. האוספים נבחרים בקפידה על ידי מומחים שמונחים על ידי מדיניות ברורה

 על פי מה שנכתב באתר , NSDL   משתמשת בפרוטוקול  OAI-PMH    לאיסוף מידע על מהאוספים השונים. פרוטוקול זה שמאפשר חילופי מידע בין ספקי מידע וספקי שירותים  מבוסס על סטנדרטים אינטראופרביליים ומושתת על אינדקס מרכזי של מידע על.   אינדקס מרכזי זה של מידע על שנאסף מספקי המידע השונים  נמצא בשרת ספק השירות ואלו הטקסט המלא נמצא אצל ספקי המידע.

מנועי החיפוש הכללייים לא  מכסים באופן מלא אוספים שנתמכים על  ידי פרוטוקול  OAI-PMH      ולכן יש להניח שספרייה דיגיטלית זו כוללת חומרים איכותיים מהרשת הלא נראית  ומכאן גם חשיבותה.

 

ספרים – מנועי חיפוש ואתרים שימושיים

מידע רב על ספרים  – אלקטרוניים ואחרים אפשר למצוא ברשת. רשימה מעודכנת שמרכזת  מקורות מידע בנושא ספרים התפרסמה ב- 19 ביוני 2012  .

ברשימה 50 מקורות מידע ברשימה מסווגים על פי נושאים:

books1sספרים אלקטרוניים – מנועי חיפוש ומקורות נוספים לאיתור ספרים אלקטרוניים, השוואת מחירים וסקירות ספרים

books2sספרים – מידע כללי  – מקורות  להחלפת ספרים, מכירה וקנייה  כולל השוואת מחירים

 

books3sספרים נדירים – מקורות מידע

 

 books4s ספרים – סקירות על ספרים וקהילה

 

 

books5s ספריות מקוונות וקטלוגים

 

לרשימת המקורות  

ANU השיקה אוספים דיגיטליים בגישה פתוחה

ANU – the Australian National Universityady – האוניברסיטה הלאומית באוסטרליה הצטרפה החודש למוסדות אקדמיים אחרים דוגמת MIT ופתחה אוספים דיגיטליים לציבור הרחב. המאגר החופשי כולל 400 תזות , 4000 ניירות מחקר ולמעלה מ- 2000 תמונות . בהצהרת האוניברסיטה בנושא הגישה הפתוחה היא מציינת את הזכות לגישה פתוחה כאחת מזכויות האדם.

התוכנה שמשמשת את המאגר היא תוכנת הקוד פתוח DSpace . אפשר לחפש וגם לדפדף במאגר.

ד"ר Danny Kingsley המתאמת של מאגר המידע החדש דיברה על התחושה של התסכול הקיימת בקרב חוקרים בכל הקשור למודל הפרסום המסורתי . במסגרת מודל זה ישנם חוקרים שמשלמים הרבה עבור הפרסום של המאמרים שלהם בכתבי עת, ויחד עם זאת צריכים להמתין תקופת זמן די ארוכה מקבלת המאמר לכתב העת ועד פרסומו וגם המשתמשים משלמים עבור הגישה למאמרים. לדבריה על פי מודל הגישה הפתוחה המחקר צריך להיות נגיש חופשי לכול מרגע קבלתו לכתב העת. כמו כן הביעה תקווה שגם אנשים בתחום מחוץ לאקדמיה יפיקו תועלת מהמאגר החדש.

קרב המאסף של הספר נגד יריבים טכנולוגיים עדכניים

זמניםבתוך כעשור, כך מנבאים הטכנו-חזאים, מרבית אוצרות המלה הכתובה יהיו זמינים דיגיטלית. ספרים חדשים יצאו לאור כקובצי מחשב וספרים, מאמרים, מסמכים, ארכיונים, גנזכים ומאגרי מידע – כולם יעברו סריקה, וכולנו נוכל בעזרת הקלדה מושכלת, לאתר אותם, לעיין בהם, להוריד וקרוא אותם – וכל זאת מבלי לצאת מהבית או מבלי לקום מהכסא בבית הקפה.
רגע לפני שהמהפכה הזאת גורסת לחלוטין את עולם הנייר, מקדיש הרבעון להיסטוריה  "זמנים" את מרבית הגיליון האחרון שלו לקובץ מאמרים בנושא "ספרים פתוחים, ספרים גנוזים".

זה כמה עשורים שספרים אינם רק נשאי ההיסטוריה אלא גם מושא של חוקריה, וכפי שמציין עמי איילון, עורך הגיליון, "האגודה לתולדות הקריאה, הכתיבה וההוצאה לאור" שמרכזה בארצות הברית, מונה כיום יותר מאלף חוקרים מרחבי העולם, אשר בוחנים קשת מגוונת ועשירה של סוגיות.

הגיליון מביא חלק מהן: במאמר על פרויקט דיגיטציה של הספר הפופולרי ביותר בצרפתית, משלהי ימי הביניים מתאר סטיבן ניקולס את תהליך האיסוף, הסריקה והקישור בין למעלה מ-150 גרסאות מועתקות בכתב יד של "רומן הוורד", ואת היתרונות העצומים למחקר ההשוואתי, ההיסטורי, התרבותי והאמנותי המתאפשרים ממאגר כזה. זו אכן חוויית קריאה שונה לגמרי – עשירה, גועשת, מרובדת, ומסקרנת. זו אינה רק הצצה אל העבר הרחוק של התרבות המערבית אלא התבוננות אל הדלת הנפתחת אל העתיד של אגירה, סידור, קישור, הפצה וקריאה של ידע בעולם כולו.
הגיליון אף נחתם במאמרו של רוברט דרנטון, מחשובי החוקרים בתחום, שמנסה למפות את האפשרויות, הבעיות והאתגרים שעומדים לפני טקסטים בעידן הדיגיטלי.

"זמנים, רבעון להיסטוריה", גיליון מספר 112

הכתבה המלאה: עיתון הארץ 12.1.11

Culturomics – גוגל ספרים ומגמות תרבות לאורך ההיסטוריה

כלי חדש של גוגל – Books Ngram Viewer מאפשר ללמוד על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה. הכלי מבוסס על "גוגל ספרים" ומאפשר חיפוש במסד נתונים של 500 מיליארד מילים מתוך 5.2 מיליון ספרים בתקופה 1500 – 2008 בשש שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, סינית ורוסית. תוצאות החיפוש – הצגה גרפית של שכיחותם של מונחי החיפוש לאורך השנים . שכיחות זו מאפשר ללמוד מתוך ספרים על מגמות תרבות לאורך ההיסטוריה.

כלי זה הוא פרי פרויקט מחקר של חוקרים באוניברסיטת הארוורד ובעיקר של המתמטיקאי ארז ליברמן איידן, בשיתוף עם גוגל. המחקר התפרסם בגיליון 17 בדצמבר בכתב העת science . טענתו העיקרית של ארז ליברמן איידן הייתה שעל ידי ניתוח הגידול והשינויים לאורך זמן של מלים מודפסות אפשר להבין את האבולוציה של התרבות , לבדוק את השפעתם התרבותית של אישים מסוימים לאורך ההיסטוריה ולחשוף מגמות שנעלמו לעתים מעיניהם של היסטוריונים. ניתוח זה של מידע כונה בשם : culturomics -שילוב של תרבות ומטריקה . יש לציין שמסד הנתונים ניתן להורדה ולחיפוש בכלים שייבנו על ידי המשתמשים .

עמדות החוקרים במדעי הרוח מעורבות ומהולות בהתלהבות ואכזבה. יש הטוענים שכלי זה מהווה שיטת מחקר חדשה כמותית באופייה במדעי הרוח ויש הטוענים שכלי זה יכול להיות שימושי אם לא יצטמצם רק לניתוח שכיחותם של מילים ובכל מקרה לכנותו culturomics זה יהיר מדי….

ל- Books Ngram Viewer
למאמר ב-science על הפרויקט המחקרי
לאתר Culturomics – שם אפשר למצוא קישורים רלוונטיים בנושא
לכתבה בדה –מרקר בנושא

תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי למחקר בנושא

הספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה ל-10,000 ספרים אלקטרוניים


כדי לשמור על הקצב של הטכנולוגיה המהירה המשתנה, לספרייה האקדמית יש אתגר להתאים את עצמה לתקופה ולבנות את האוספים שלה כך שיהיו מעודכנים, יעילים ונגישים.
כדי לתת למשתמשים משאב מידע הרבה יותר עמוק, עשיר ומעודכן והספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה רכשה גישה לאוסף של ספרים אלקטרוניים BOOKS 24X7 של חברת SKILLSOFT
כבר לפי שמו של האתר מובן שמדובר באוסף הנגיש 24 שעות ביממה במשך 7 ימים בשבוע. האתר בנוי על חיפוש ייחודי בטכנולוגיה ומביא מימד חדש בשליחת תכנים דיגיטליים למשתמשים. הוא מוסיף הרחבה משמעותית לאוסף הספרייה: ב-2 חבילות שנרכשות על ידי הספרייה בתחומי הנדסה וטכנולוגיות מידע נמצאים כ-10,000 כותרים של ספרי לימוד ומחקר.
למרצים ולסטודנטים של TAU מעתה יש גישה לספרים טכניים מתוך רשימה ארוכה של המו"לים המובילים כגון, AIAA, IEEE, MIT Press, Elsevier, Wiley, Springer Cambridge וכו', שכוללת יותר מ-100 קטגוריות טכניות: פיתוח אינטרנט, רשתות, תכנות מסד נתונים, אבטחה, מערכות הפעלה, שפות תכנות, , ננוטכנולוגיה, הנדסת חומרים ועוד.
הגישה לאוספים הנ"ל דורשת הזדהות בדוא"ל השייך ל-.TAU בדרך זו יש למשתמשים אפשרות לבנות תיקיה אישית על פי בחירתם לצורך למחקר ולמידה. לאתר ישנם יתרונות נוספים, כגון יכולות לסמן , לצטט כותר כלשהו, לאתר כותר לפי מגוון שדות החיפוש ,למיין תוצאות ועוד. באתר מספקים חומר עזר מקיף, מקצועי, כתוב היטב כנדרש לשימוש מוצלח של המוצר.
מצ"ב כתבה ב-CHOISE REVIEWS על המוצר.

קינדל פייסבוק וטוויטר – חברים כעת

אמזון, ענקית מכירות הספרים ברשת, שחררה בימים אלה עדכון חדש לקינדל – קורא הספרים האלקטרוני מבית אמזון. בשלב זה, יהנו מהעדכון מספר משתמשים מצומצם ובקרוב יופץ לכולם.
הקינדל הופך ל"חברתי" ויכלול בין השאר אינטגרציה מלאה עם פייסבוק וטוויטר, ומאפשר למשתמשים לייצא פסקאות, ציטטות וקטעים נבחרים מהספר לחברים במהלך הקריאה  וכמו-כן, כל קורא יוכל לעיין בכל מה שקוראים אחרים העירו על גבי טקסט מסוים.
בעתיד הקרוב משתמשים גם יוכלו לבצע like לספרים וסופרים, לקרוא הודעות מיידיות ולקבל המלצות לספרים.
בנוסף, העדכון החדש מאפשר למשתמשים לבצע זום לתוך הטקסט, לסדר ספרים לאוספים וקבוצות, לסגור את הגישה לספרים מסוימים עם סיסמה ויכלול מספר פונטים חדשים ותמונה חדה יותר.

Amazon-Kindle

הקינדל (באנגלית: מבעיר אש) הוא קורא ספרים אלקטרוניים' שמטרתו להחליף את הספרייה הענקית שלנו, במכשיר קטן, נגיש, נוח לטילטול ובעל עוד כמה תכונות, שיכול להכיל את כל הספרים שלנו. הקינדל מגיע עם מילון אוקספורד החדש ומי שירצה להבין משמעות של מילה, פשוט ילחץ עליה ויקבל את הפירוש. ניתן לרכוש ספרים דיגיטליים, מגזינים ועיתונים ישירות מהמכשיר.

האם זהו ארון הספרים העתידי? המגמה ברורה לחלוטין… העולם נע לכיוון של ספרים אלקטרונים. החסם הטכנולוגי, הולך ונפרץ!
לנו הספרנים נותר רק לקוות שלמרות שלספרים האלקטרוניים, יש יתרונות מהם לא ניתן להתעלם –  הספרים הרגילים, המודפסים, אלה שמונחים על מדפי הספריות – לא ייעלמו.

עוד על החידושים בקינדל בכתבה:"לעשות לייק לספרים: הקינדל הופך לחברתי…"
בבלוג:  140 – אינטרנט מדיה טכנולוגיה

התפתחויות בספרייה הדיגיטלית HathiTrust

hathi6באוקטובר 2008 כתבתי פוסט על HathiTrust – ספרייה דיגיטלית שהיא פרי יוזמה של ספריות בארה"ב להקים מאגר דיגיטלי משותף של האוספים שלהן – ספרים וכתבי עת. ב-13 באוקטובר 2008 הוצהר רשמית על המאגר.

בזמנו עדיין לא היה קיים מנשק חיפוש משותף לכל המאגרים. היום, אפשר לחפש בקטלוג משותף באוסף שגדל בינתיים , בד בבד עם הגידול במספר ספריות המחקר שמשתתפות בפרויקט .

הקטלוג מאפשר חיפוש על פי מספר שדות – כותר, מחבר, נושא, מו"ל, סדרה, שנת הוצאה לאור, מספר ISBN/ISSN. ליד כל אחת מתוצאות החיפוש יש מידע אם פריט המידע נגיש בטקסט מלא או מוגבל לחיפוש בלבד. גם אם ספר מסוים אינו נגיש בטקסט מלא בשל זכויות יוצרים שחלים עליו, אפשר לחפש בתוך הספר כדי לראות כמה פעמים מונח החיפוש מופיע בספר, ובכך להתרשם האם הספר מתאים לצורכי המשתמש. אפשר גם לעדן את תוצאות החיפוש לפריטים שנגישים בטקסט מלא בלבד.

חיפוש בטקסט המלא אפשרי היום דרך מנשק ניסיוני. במחצית נובמבר הקרוב יהיה מנשק מלא לחיפוש בטקסט המלא של קרוב ל-5 מיליון פריטים.
היום משתתפות בפרויקט 25 ספריות מחקר . המאגר כולל 4,448,451 כרכים,
1,556,957,850 עמודים. לפרויקט תוכניות פיתוח נוספות שעליהם אפשר לקרוא ב- http://www.hathitrust.org/objectives. במצב זה, ספרייה דיגיטלית זו, שנוצרה ומנוהלת על ידי ספרנים למען ספרנים, יכולה להוות מקור טוב לחיפוש לא פחות מגוגל ספרים. למעשה, שני המקורות יכולים להשלים אחד את השני. על פי מה שכתוב באתר, ספריות ברחבי העולם יכולות לשלב את הרשומות הביבליוגרפיות של HathiTrust בקטלוגים שלהם ובכך להגדיל את הנראות של החומרים.

לקטלוג המשותף
למנשק הניסיוני של חיפוש בטקסט מלא
לכתבה בנושא
לשאלות נפוצות