מדעי הרוח הדיגיטליים (DH) בספרייה – מדריך מעשי

 

האיגוד האירופאי של ספריות המחקר (LIBER) מייצג יותר מ400 ספריות לאומיות, ספריות אוניברסיטאיות וספריות מכוני מחקר ומטרתו היא ליצור תשתית משותפת שתאפשר קיום מחקר אקדמי באיכות שתעמוד בסטנדרטים גלובליים. כדי לקדם את מטרתו זו האיגוד יוצר שיתופי פעולה עם ארגונים בעלי סדר יום דומה באירופה ובעולם כולו. הנושאים העיקריים אותם מבקש האיגוד לקדם בשנים הקרובות מפורטים במסמך האסטרטגיה שלו לשנים 2018-2022, ובהם – רפורמה בנושא של זכויות יוצרים, מדעי הרוח הדיגיטליים, פרסום בגישה פתוחה, מדדים לאיכות הפרסום האקדמי וארגון, שיתוף ואחזור מתקדמים של נתוני מחקר. כדי להוציא את האסטרטגיה לפועל מקיים האיגוד ועדות וקבוצות עבודה ומקדם פרויקטים בינלאומיים.

במסגרת זו הוקמה קבוצת עבודה המוקדשת למדעי הרוח הדיגיטליים ולמורשת דיגיטלית, המהווה חלק מרכזי בהגשמת חזונו של האיגוד לקידום אוריינות מידע, כלים ושירותים בממד זה. מטרתה של הקבוצה היא לזהות שירותים ספרייתיים התומכים במחקר מבוסס DH, ליצור רשימה של תנאי בסיס שיאפשרו לספריות ולספרנים להציע את השירותים הללו ולדאוג לקידומם. לצורך זה נוצרו צוותי עבודה המוקדשים לנושאים הבאים – חיזוק כישורי הספרנים בתחום הDH; יצירת קשרים ושיתופי פעולה בין ספריות וקהילות המחקר; תפקידן של הספריות ביחס לDH  והעלאת המודעות לכך בספריות אקדמיות; זיהוי וביסוס מדיניות ביחס לDH. הקבוצה כולה עובדת בשיתוף פעולה מלא עם תשתיות מחקר דיגיטליות אירופאיות כגון DARIAH ו CLARIN, בהן מוקמים צוותים מקבילים. הקבוצות מעולם המחקר ומעולם הספריות מקיימות ביניהן חילופי חברים ובכך מאפשרות סיעור מוחות ועבודה משותפת צמודה.

כחלק מהמאמץ להנגיש את התחום לספריות המחקר יוצרת קבוצת העבודה המוקדשת לDH סדרה של רשימות קריאה עדכניות ומפורטות לשימושם של ספרנים המעוניינים לקדם את הנושא. בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמה גוברת של התעניינות מחקרית בתחום ובהתאם לכך מספר הפרסומים הולך וגדל. רבים מהכותבים והחוקרים מאמצים שיטות חדשות של תקשורת אקדמית, ולכן ניתן למצוא חומר רב בנושא ברשת – לדוגמא בבלוגים, או בפרסום בפלטפורמות שיתופיות (כגון GitHub). בנוסף, בשנים האחרונות נכתב הרבה על הנושא בעיתונות הפופולרית, במאמרי דעה וכדומה. ממשלות, קרנות ומוסדות אקדמיים תרמו אף הם לגוף המידע הגדל על DH בפרסמם דוחות ומדריכים לתמיכה בתחום.

רשימת הקריאה המומלצת הראשונה מתמקדת במדיניות. האם יש (או אמור להיות) קשר בין הספריות האקדמיות למחקר DH? מדוע על הספריות להתעניין בתחום ולנסות לקדם אותו? וכיצד הן יכולות לעשות זאת, ברמה היומיומית? המקורות הנכללים ברשימה הזו מתמקדים בשאלות הבסיסיות הללו.

  1. There Is No Such Thing as ‘the Digital Humanities’, Eric Weiskott

מאמר זה טוען כי השורש של רוב המחלוקות סביב DH נטוע במשבר מדעי הרוח, בעוד הביקורות הנשמעות נגד התחום בעצם מבוססות על תפיסה מוטעית שלו. השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית במחקר מאיים על מהות מדעי הרוח ממש כמו שימוש בטכנולוגיות אנלוגיות. אלו ואלו הם רק כלים, יעילים יותר או פחות בהתאם להקשר, המשמשים את החוקר במאמץ לענות על שאלת המחקר שלו.

  1. De-Centering and Recentering Digital Scholarship, Office of Digital Research and Scholarship at Florida State University

נייר עמדה זה מדגיש את השינוי החיובי בפרקטיקה האקדמית כתוצאה ממחקר דיגיטלי. המסמך קושר בין מחקר דיגיטלי לבין מקומה של הספרייה האקדמית ובודק כיצד תפקידי הספריות והספרנים משתנים אף הם כתוצאה ממגמות אלו.

  1. Special Report: Digital Humanities in Libraries, Stewart Varner and Patricia Hswe

מסמך הדן בהשפעת DH על תפקידי הספריות האקדמיות בארצות הברית. מסקנה עיקרית הנובעת ממנו היא כי ספרייה המבקשת לתמוך בDH  חייבת להפוך להיות שותף מהותי במחקר ולא רק ספקית שירותים.

  1. Skunks in the Library: a Path to Production for Scholarly R&D, Bethany Nowviskie

מאמר זה מתרכז באחריותה הבסיסית של הספרייה לשנות את תפקידה ולהפוך לשותף משמעותי במחקר. המחברת מתארת את מעבדת החוקרים שהוקמה בספריית אוניברסיטת וירג'יניה, את צורת הארגון שלה ואת פעילויותיה. המעבדה היא ישות עצמאית המוקדשת למחקר ופיתוח והצוות שלה מורכב מספרנים המתפקדים כסוכני ידע העוזרים בתיווך התוצר האקדמי לעולם.

מספר פרסומים ארוכים ומפורטים יותר מספקים קווים מנחים פרקטיים ליישום תמיכת DH  בספריות אקדמיות, בהתבסס על הניסיון שנצבר בנושא בעשור האחרון.

  1. (SPEC Kit 350: Supporting Digital Scholarship (2016 – דוח של ארגון ספריות המחקר.
  2. Building Capacity for Digital Humanities. A Framework for Institutional Planning (2017– פרסום של ECAR, ארגון המוקדש לחקר תפקיד הIT  במוסדות ההשכלה הגבוהה.
  3. The role of Research Libraries in the creation, archiving, curation, and preservation of tools for the Digital Humanities (2017) – דוח של ארגון ספריות המחקר בבריטניה.

הפוסט הבא שלי יסקור את רשימת הקריאה המומלצת השנייה העוסקת ביצירת, טיפוח ושימור שיתופי פעולה בין ספריות המחקר לקהילות האקדמיות.

מדעי הרוח הדיגיטליים – יום עיון ראשון בספרייה המרכזית

 

עם תחילת שנת הלימודים חנכנו בקומת הגלריה את "הספרייה הדיגיטלית" – מרחב למידה חדש ובו חללי למידה והוראה מגוונים, המצויידים בעזרים טכניים מתקדמים. פתיחת המתחם החדש משתלבת בחזון הכולל שלנו, הרואה את הספרייה כגורם מרכזי בהפצת אוריינות מידע, בתמיכה במחקר ובהוראה ובהנגשת מידע איכותי לקהל המשתמשים האוניברסיטאי. ככזו, הספרייה מחוייבת גם לקידום כלים טכנולוגיים בהוראה ובמחקר, אליהם נהוג להתייחס כאל "מדעי הרוח הדיגיטליים".

ברוח זו קיימנו ביום שני ה27.11 יום עיון קצר בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים תוך התמקדות במאגר מידע חדש שהספרייה רכשה עבור קהילת האוניבברסיטה – Eighteen Century Collections Online. כריס יוטון מחברת גייל, המו"לים של המאגר ושל מאגרים נוספים הקיימים באוסף הספרייה, דיבר על החומרים הכלולים במאגרים שרכשנו והציג דוגמאות לחיפושים מושכלים. הוא הרחיב בדבריו גם על כלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים המוטמעים במאגרים, כגון תצוגות אינפוגרפיקה של מעקב אחר שכיחות מילים, יצירת ענני מונחים, OCR וכדומה. כדי להמחיש את השימוש המעשי בכלים אלו, כריס הציג מחקרים שנעשו בעזרת המאגרים השונים של החברה מתוך גישה של מדעי הרוח הדיגיטליים. כלים אלו אפשרו, למשל, לבצע השוואות סגנוניות בין מחזותיו של שייקספיר למחזותיו של מארלו, וזאת על מנת להכריע לגבי זהות המחבר של כתבים נתונים בספק. חוקרת אחרת מיפתה התכתבויות דיפלומטיות מתקופת הנרי השמיני וכך הצליח לזהות "מרגלים" מתוך רשת הקשרים וסגנון הכתיבה שלהם. מחקר מלהיב המתבצע בימים אלו מוקדש ל"חילוץ" שירה שהתפרסמה אך ורק בכתבי עת ולכן לא הייתה ידועה או נגישה לחוקרים בני זמננו.

פרופ' איימי סינגר מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה הציגה את הנושא מנקודת המבט של החוקר המבקש לנצל כלים דיגיטליים בעבודתו. היא דיברה על הפער הלא מתועד בין הממצאים הראשוניים העומדים בבסיס המחקר לבין התוצר – ספר או מאמר. האם יש דרך לתעד את תהליך העבודה, לשתף את תוצרי המשנה שלו או לעבוד בצורה שיתופית? זו נקודה מעניינת וחשובה לה ניתן יהיה, אולי, למצוא פתרונות תוך שימוש בכלים מעולם מדעי הרוח הדיגיטליים. פרופ' סינגר הציגה את הפרוייקט המקוון בו היא מעורבת יחד עם קבוצה של חוקרים נוספים – Open Ottoman. זהו פורטל המאגד מקורות (בעיקר דיגיטליים) ללימוד העולם העות'מני, הדרכה לשימוש בהם ושיטות עבודה מומלצות. בפורטל גם ניתן למצוא קישורים למאגרי מידע רלוונטיים לצד סקירה ביקורתית שלהם.

גילה מיכלובסקי, מנהלת ספריית וינר לחקר התקופה הנאצית והשואה, הציגה את פרוייקט הדיגיטציה של מסמכי אוסף וינר המתבצע בספרייה. אל המסמכים הסרוקים, לצד רשומות ביבליוגרפיות מפורטות, ניתן להגיע מכל מחשב בעולם דרך חיפוש בדעת"א. כמו כן, ניתן להוריד את הקבצים הדיגיטליים עצמם ואת הרשומות המלוות אותם ללא הגבלה.

לסיכום, פיטר פוסטר מחברת גייל סקר את התוכניות העתידיות של החברה לקידום התחום. לפי מחקרים מעודכנים, 90 אחוזים מהמשתתפים בקהילה דיגיטלית כלשהי הם פאסיביים לחלוטין, 9 אחוזים תורמים ומעשירים את המידע בצורה ספורדית ורק אחוז אחד אחראיים לרוב התוכן המיוצר בקהילה. בהתאם לכך, גייל מחוייבת להנגיש כלים מעולם מדעי המחשב לקהילת החוקרים במדעי הרוח בצורה ידידותית וקלה לשימוש על מנת לאפשר גם לאלו שאין להם רקע בעולם מדעי המחשב להעשיר את הפרקטיקה המחקרית שלהם, להצטרף לאחוז המשתתפים האקטיביים ולתרום לעולמות התוכן הרלוונטיים באופנים חדשים.

להתראות ביום העיון הבא!

 

כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות

 

השבוע התקיים במכון ון-ליר בירושלים כנס אווה/מינרבה הארבעה-עשר לדיגיטציה של מורשת התרבות. כנסים אלו, המתקיימים מאז שנת 2004, הפכו למסגרת מרכזית להצגת פרויקטים חדשים בתחומי הדיגיטציה בעולמות התרבות ולמפגשי עמיתים של המתעניינים בתחום – חוקרים וסטודנטים, אוצרים, אנשי מחשבים, ארכיונאים, ספרנים ואנשי ממשל מאירופה ומישראל. בכנסים מוצגים כלי מחקר חדשים, יוזמות ציבוריות אירופאיות-ישראליות לשימור, הנגשה והפצת תרבות באמצעים דיגיטליים, שיתופי פעולה, אפליקציות מתקדמות עבור מוסדות תרבות וכן תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח.

יומו הראשון של הכנס עמד בסימן ההשקה החגיגית של פורטל המוזיאונים הלאומי לאחר תקופת פיילוט ארוכה. האתר הוא פרי פרויקט שימור והעצמה דיגיטלית המשותף למשרד התרבות והספורט, משרד רה"מ, אגף מורשת ועשרות המוזיאונים המוכרים בישראל, בכל התחומים. מטרתו היא לחשוף בפני הציבור באופן נגיש, ידידותי ואיכותי את הפריטים המגוונים השמורים במוזיאונים, הן בתצוגה והן באחסון – בסה"כ כמיליון וחצי פריטים במגוון תחומים: אמנות, יודאיקה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, אתנוגרפיה, טבע ומדע. המידע באתר מאורגן בשלושה רבדים – רובד המוזיאונים הכולל דפי מידע על המוסדות השונים ועל אוספיהם; רובד הפריטים המציג אלפי פריטים שסומנו כבעלי ערך מיוחד, והם מופיעים לצד מידע מפורט אודותיהם; ורובד התערוכות המגיש טעימות משלל התערוכות המוצגות בימים אלו או הוצגו בעבר במוזיאונים השונים. שיתוף פעולה עם Europeana, הספרייה התרבותית הדיגיטלית הכלל אירופית, מאפשר איתור, אחזור, צפייה ומחקר של פריטים מקבילים באמצעות כלי מתקדמים המוטמעים בפורטל.

מושב מיוחד הוקדש לסקירת מיזמי דיגיטציה של נכסי תרבות המבוצעים בארץ בחסות מחלקת היודאיקה בספריית אוניברסיטת הרווארד. הראשון שבהם הוא פרויקט הדיגיטציה של ארכיון הצלם ישראל צפריר השמור במרכז המידע לאמנות ישראלית במוזיאון ישראל. הארכיון הייחודי מונה כעשרים אלף צילומים של אמנים ישראליים או של יצירות אמנות ישראלית. הדוברות סקרו את התהליך הטכני של סריקת חומרי הארכיון המגוונים (נגטיבים, פוזיטיבים, שקופיות, מעטפות וכדומה) והצמדת המידע הקטלוגי הרלוונטי לכל פריט ופריט. בנוסף, סופר על הקושי הגדול הגלום בניסיון לזהות את יצירות האמנות המצולמות, וכן הבעייתיות של הסדרת זכויות היוצרים בסוג חומרים שכזה. החומרים שנסרקו והמידע עליהם מוצגים באמצעות הקטלוג המקוון של הספרייה בהרווארד.

בהמשך נסקרה ההתקדמות בפרויקט הלאומי "שימור מורשת תרבות חזותית ואמנויות הבמה" של תכנית "ציוני דרך" במשרד מורשת וירושלים ובשיתוף הספרייה הלאומית המרכזת את המיזם ומנהלת אותו מקצועית. פרויקט זה מוקדש לשימורה של מורשת התרבות החזותית ואמנויות הבמה בישראל לדורותיהם, והוא כולל תיעוד, דיגיטציה, שימור ומחקר של תחומי תרבות אלה לצד חשיפתם של כל האוספים המתועדים לציבור הרחב. הפרויקט מחולק לארבעה אשכולות – עיצוב בהובלת שנקר, תאטרון בהובלת החוג לתאטרון והספרייה באוניברסיטת חיפה, ארכיטקטורה בהובלת בצלאל ומחול בהובלת להקת בת שבע. דובר על האתגרים המיוחדים הכרוכים בתיעוד ושימור של ארכיונים של אנשים פרטיים וגופים כגון קיבוצים, להקות מחול, משרדי אדריכלים, אנשי תאטרון וכדומה. מגוון החומרים והמדיה הוא עצום, מצבם לא תמיד מזהיר והמידע עליהם אינו מלא. במסגרת הפרויקט חומרים אלו יעברו דיגיטציה איכותית, המידע עליהם יועשר והם יהיו נגישים לכל באמצעות הפלטפורמה הדיגיטלית. הודגשה הגמישות והאינטרדיסיפלינריות הגלומה בפורמט הדיגיטלי, המאפשר השוואה בין פריטים ממקורות שונים, יצירת הקשרים חדשים ואוספים וירטואליים חוצי גבולות.

בנוסף, הוצגו כלים דיגיטליים חדשים לחוקרים ולמוזיאונים בתחומי מדעי הרוח והאמנויות –

IMareCulture – פרויקט בשנתו הראשונה, שמטרתו היא העלאת המודעות לארכיאולוגיה תת ימית באירופה וחשיפת האתרים, שברובם לא ניתן לבקר בקלות, לקהל הרחב. המיזם המורכב משותפים מכל רחבי היבשת מתרכז בפיתוח כלים דיגיטליים מתקדמים ליצירת חווית ביקור מועצמת במוזיאונים ימיים, להוראה ולמחקר. בין הפיתוחים – משחקים המדמים חפירות תת ימיות וביקורים וירטואליים באתרים תת ימיים (מבוסס על ממצאים אמיתיים ומפוקח אקדמית); פאזלים תלת ממדיים של ממצאים מאתרים אלו; ספרייה דיגיטלית של ספינות טרופות משוחזרות ושל אמפורות; משחקים לימודיים של ניווט בספינות עתיקות, כשהמטרה היא להרוויח כמה שיותר ממסחר תוך התחשבות בתנאי הים והשייט העתיקים וכן כלי דיגיטלי לשיפור איכות סרטים שצולמו תחת המים. המטרה היא שכל הכלים הללו פתוחים לציבור, כולל הקוד, בהתאם להתוויות האיחוד האירופאי לפרויקטים מסוג זה.
ArchAide – בפיתוח קונסרציום מכל אירופה, כולל בית הספר למדעי המחשב מאוניברסיטת תל-אביב. מטרת המיזם היא ליצור כלי לזיהוי חרסים אוטומטי באמצעות צילום, ובכך להוריד משמעותית את הזמן המוקדש במחקר לפעולה הפרטנית של זיהוי חרסים באמצעות קטלוגים מודפסים. הרעיון הוא להשתמש בשיטת הזיהוי הקלאסית – על פי סוג החומר, צורה עיטור אבל בצורה ניידת ווירטואלית, אפילו כבר באתר החפירה עצמו. בשלב הראשון הוכנסו לאתר קטלוגים של אמפורות רומיות בעזרת OCR, והאיורים בקטלוגים עובדו למודלים ב3D; היות והאתר הוא רב לשוני היה צורך גם ליצור מושגים מוסכמים ומילון זהויות ולהשתמש במילונים מבוקרים כגון גטי ופליאדס. השאיפה היא ליצור מאגר מידע פתוח לשימוש, שיוזן ממצאים של המשתמשים בשטח. בקרוב תתחיל בחינת האפליקציה באתרי חפירה פעילים.
Parthenos – מיזם אירופאי משותף נוסף, שמטרתו לחזק ולאחד פרויקטים דיגיטליים בתחומי היסטוריה, בלשנות, מורשת תרבותית, ארכיאולוגיה ושדות קרובים במדעי הרוח. הכוונה היא ליצור תשתית אינטגרטיבית שתתמוך בארכיבים הדיגיטליים הגדולים שנוצרו בשנים האחרונות ובמתודולוגיות מחקר חדשניות, וזאת כדי לקדם מחקר דיגיטלי שיתופי. פרתנוס תומך בשתי תשתיות מחקר אירופאיות מרכזיות – dariah בתחומי מדעי הרוח ו clarin בתחומי חקר השפה. המיזם מקדם יצירת סטנדרטים משותפים, מתאם בין פרוייקטים מחקריים שונים, מקדם קביעת מדיניות והטמעתה, מרכז שיטות מחקר ושירותים מתקדמים ומפיץ פתרונות לבעיות משותפות.

מושב נוסף בכנס הוקדש לחידושים באתר אירופיאנה, להם יוקדש פוסט נפרד.

הכנס המעניין חשף בפני הבאים את העשייה הנמרצת בתחום המחקר, השימור וההנגשה בתחומי מדעי הרוח והאמנויות בישראל ואת שיתופי הפעולה הפוריים המתקיימים בין הזירה המקומית לבין האיחוד האירופי והרווארד. שיתופי פעולה אלו מאפשרים לפרוץ גבולות של חומר, זמן ומקום, להגיע לקהלים חדשים, לחשוף אוצרות חבויים ולהעלות שאלות מחקר חדשות ופורצות דרך. נמשיך לעקוב ולעדכן!

הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות – פרויקטים וכלים דיגיטליים

download

בשבוע שעבר התקיים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים הקונגרס העולמי השבעה-עשר למדעי היהדות. הקונגרס, המתקיים אחת לארבע שנים מאז 1957 (הקונגרס הראשון נערך ב1947) הוא הכינוס הגדול ביותר במדעי היהדות בעולם ובמדעי הרוח בארץ. במסגרתו מתקיימים מאות מושבים המתפרסים על פני חמישה ימים עמוסים בתכנים הנוגעים למקרא, תולדות עם ישראל, ספרות חז"ל, תלמוד ומשפט עברי, מחשבת ישראל ותפילה, ספרויות, לשונות, אמנויות, וכל היבטי החברה היהודית בת זמננו. בקהל המרצים והמאזינים ניתן למצוא אורחים רבים מחו"ל, חוקרים, סטודנטים, אנשי חינוך, מתעניינים מהקהל הרחב וכן ספרנים, מידענים ואנשי מדע המידע.

במסגרת הכנס הוקדשה חטיבה נושאית שלמה ל"מפעלי מחקר וידע", ובה נסקרו, בין היתר, מפעלי ארכיונים, פרויקטים של מחשוב וההדרה דיגיטלית של טקסטים קדומים, חינוך בעידן הדיגיטלי, כלים דיגיטליים למחקר ולהנגשה במדעי היהדות, הנגשת אוספי יודאיקה וכן הוצג מבחר רחב של פרויקטים דיגיטליים במושב פוסטרים.

מבין הפרויקטים הדיגיטליים שהוצגו בכנס –

  • השקת "כתיב" – האוסף הבין לאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים מבית הספרייה הלאומית. זהו פרויקט המעלה לרשת סריקות איכותיות של כתבי יד עבריים מכל העולם בגישה חופשית. באתר אפשרויות חיפוש מתקדמות וכן סביבת עבודה מותאמת אישית.
  • ספרדתא – מפעל הפליאוגרפיה העברית – מפעל שמטרתו לאפיין ולסווג את כל כתבי היד העבריים מימי הביניים. כתבי היד מסווגים על-ידי מאות מאפיינים פיזים וטקסטואליים שונים, כדוגמת נתונים על הדיו, קודקסים, מסורות העימוד של הטקסט, ממדי דף וטקסט והפרופורציות שביניהם, ניהול השורה וסימנים גרפים הנלווים לכתב. כך נוצרה טיפולוגיה היסטורית המאפשרת לחוקרים לזהות את מוצאו ותקופתו של כתב היד. לכך מתקשר פרויקט בתהליך המתבצע באוניברסיטת בר-אילן מבקש ליצור "אונתופדיה" של כתבי היד היהודיים, בהתבסס על מיפוי אירועים לאורך חייהם של כתבי היד – פרסום, צנזורה, העתקה, מכירה וכדומה.
  • Epidat – מאגר כתובות מצבה יהודיות ממזרח אירופה מהמאה ה11 ועד אחרי מלחמת העולם השנייה. במאגר אפשרויות חיפוש מגוונות, על פי תקופה, מיקום גיאוגרפי (גם על פני מפה), טקסט מלא, דימויים ועוד. הרשומות מאוחדות על ידי שימוש באוצרות מילים מבוקרים, כגון אלו של מכון גטי או קובץ הזהויות של הספרייה הלאומית. באותו הקשר כדאי לציין גם את אתר הכתובות מישראל/פלסטין, המאגד כתובות שנוצרו במרחב הגיאוגרפי הזה מהתקופה הפרסית ועד לכיבוש האסלמי.
  • Forever Project – פרויקט של מרכז ומוזיאון השואה הלאומי באנגליה. אלו הם ראיונות עומק מקיפים שנערכים עם ניצולי שואה ומצולמים בתלת ממד. טכנולוגיות של זיהוי קולי ושל מציאות מדומה מאפשרות ליצור מעין "שיחה" חיה עם דמותו של הניצול. הכוונה היא להשתמש בטכנולוגיה זו למטרות חינוכיות בבתי ספר.
  • האתר החדש של מוזיאון ישראל מאפשר "חיפוש באוספים", צפייה בפריטים מהאוסף ברזולוציה גבוהה לצד מידע מפורט על כל פריט ופריט. בהקשר זה הוזכר הניסיון המוצלח של הרייקסמוזיאום באמסטרדם. מאות אלפי תמונות ברזולוציה גבוהה שהועלו לאתר המוזאון, ללא כל הגבלת שימוש וזכויות יוצרים, יצרו תנועה משמעותית באתר, הופיעו במגוון פלטפורמות אינטרנטיות כגון ויקיפדיה, והגדילו עד מאוד את חשיפתם של המוזיאון והאוסף שלו בעולם כולו.
  • Understanding Sin and Evil – פודקאסט של מרים ברנד, חוקרת אמריקאית העוסקת בתפיסת הרוע והחטא ביהדות של תקופת בית שני. ד"ר ברנד דיברה על חשיבותו של הפודקאסט ככלי להפצת ידע לקהלים מגוונים בכל העולם, וחלקה טיפים מניסיונה. הכי חשוב לדעתה – זה לא המדיום המתאים להרצאה אקדמית ודידקטית! נהלו שיחה, פנו לקהל בגובה העיניים וזכרו שרוב המאזינים עוסקים בפעילויות שונות תוך כדי האזנה.
  • נדונה תרומת המהפכה הדיגיטלית ליצירת מהדורת מקראות גדולות המקוונת.
  • Europeana – הוא אתר אינטרנט המספק גישה למיליוני ספרים, ציורים, סרטים, פריטי מוזיאון וחומרים ארכיוניים שעברו דיגיטציה באירופה. האוספים המקוונים הכלולים בו מונים יותר מ50 מיליון פריטים דיגיטליים; כלי דלייה מתקדמים מאפשרים חיפושים ממוקדים באוספים העצומים, הכוללים אמנות, ספרים, מוזיקה ועוד. באתר שותפים למעלה מ1,500 מוסדות תרבות אירופאים כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות. חלק מהדימויים הכלולים בו פתוחים לשימוש חופשי, וכל המטא-דאטה של הפריטים האצורים בו פתוח לכל המעוניין. החומרים הכלולים באתר מאורגנים באוספים נושאיים, כשאחרון שבהם, שעלה לאוויר לפני כמה חודשים, הוא אוסף האופנה. כעת שוקדים באתר על פורטל שיאגד את החומרים הקשורים ליהדות.

כמה כלי מחקר בגישה פתוחה –

  • Open Refine (לשעבר Google Refine) – כלי לעבודה עם מידע "מבולגן", המאפשר לנקות אותו, להעביר אותו מפורמט אחד לשני ולהעשיר אותו בעזרת מידע חיצוני.
  • Hspell – כלי חופשי לבדיקת איות בעברית וכן לביצוע ניתוח מורפולוגי.
  • With – פלטפורמת חיפוש המסוגלת להגיע ל API של מאגרים ופורטלים בתחומי התרבות בכל רחבי העולם. בעזרת with ניתן לדלות, בחיפוש אחד, תוצאות ממאגרים שאינם מקושרים זה לזה כגון Europeana, DPLA, Rijksmuseum  ורבים אחרים.

פרויקטים אלו ואחרים שהוצגו בקונגרס הדגישו את חשיבות הכלים המחקריים הדיגיטליים והשיתופיים, המסייעים בידי החוקרים לפנות לכיוונים מחקריים חדשים וגם להנגיש את מחקריהם לציבורים חדשים ומגוונים. וכשפונים לכיוונים חדשים, לפעמים יש הפתעות! כך מצאו חוקרי לבוש ימיביניימי דווקא במאגר כתובות המצבה היהודיות דימויים נדירים של נעליים מהתקופה, שהופיעו על מצבותיהם של סנדלרים; מרים ברנד הופתעה מאוד לגלות שיפן היא ארץ בה זוכה הפודקאסט שלה לפופולריות גדולה. כך הטכנולוגיה הופכת לכלי מחבר, המאפשר קשר אנושי, לימוד והפרייה הדדית וחשיפה למגוון רחב ועשיר של חומרים ומקורות.

פוסטים קודמים בנושא מדעי הרוח הדיגיטליים – כאן וכאן

כלים למצגות חכמות בספרייה: הדוגמה של פרזי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך

הדבר החשוב ביותר בהרצאה, כמו שאמר כריס אנדרסון בהרצאת TED על הסוד להרצאות מוצלחות, הוא כמובן הרעיון. עם-זאת, וברור לגמרי, שלרעיון שמוצג היטב – קל לעבור הלאה. אחרי שבמשך זמן-רב צמד המילים "להכין מצגת" היה שקול לשם "power point", בתקופה זו הולכות ומתרבות אלטרנטיבות שונות ומגוונות לתוכנת האופיס הותיקה. אחת מהאלטרנטיבות, העונה לשם "פרזי" (Prezi), צוברת פופולאריות ומשנה את עולם המצגות – ולא סתם.

באופן מסורתי מצגת הייתה בנויה מאוסף של שקופיות. בניגוד לרצף השקופיות המוכר, המשתמש בפרזי מקבל מרחב עבודה – אותו ניתן לדמות לקנבס (ריק או עם תבניות מוכנות מראש). על הקנבס ניתן לעצב רעיונות, תהליכי עבודה, ואפילו לשרטט אריכטקטורה של טיעונים. החזות הגרפית שמאפיינת את מצגות פרזי מאפשרת, לעיתים קרובות, להמחיש את רעיונות באופן מהיר ועמוק יותר ממילים. קביעת סדר הצגת חלקי הרעיון (או סדר השקופיות) הוא למעשה בימוי של "מצלמה" – הנעה במרחבי הקנבס. תנועה זו, הכוללת גם אפשרויות של סיבוב וזום, בנוסף ליכולות גרפיות מרשימות, מאפשרת להעביר אל הקהל גם רעיונות מורכבים – בקלות. כפי שאמרה משתתפת בסיום אחת מסדנאות הפרזי שהתקיימה בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך – "הצלחתי להעתיק באופן במדויק רעיון מהדימיון אל המצגת". הדהים לשמוע משתתף אחר שמייד הוסיף "כשהדמיון נפרס על מפה אפשר ללטש ולשכלל את הרעיון".

דוגמה לתבנית שהוכנה מראש למצגת פרזי ("קנבס"). על התבנית הזו ניתן לצקת תוכן. ב-Prezi Explore יש מגוון אדיר של מצגות ותבניות, ובחלקן ניתן להשתמש.

 

בדומה לתוכנות אחרות המשמשות להכנת מצגות – לפרזי יש כמה מגרעות – שרק על חלקן ניתן (כיום) להתגבר. למשל, כתיבה בשפה העברית אפשרית אך אינה נתמכת, ולכן צריך להקליד הפוך או להעזר באתר המיועד להיפוך טקסט. בעיה אחרת היא שפרזי אינה נגישה למשתמשים עם לקויות (ובייחוד לקויות ראיה). למרות בעיות אלה, באופן כללי פרזי מספקת מצגות יוצאות דופן באיכותן.

הרישום לפרזי עם כתובת דוא"ל אוניברסיטאית מאפשר פתיחת פרופיל בחינם. העבודה בפרזי אינה מצריכה התקנה מיוחדת כלשהי, שכן פרזי היא תוכנה מבוססת-ענן ובכך נגישה מכל הדפדפנים הנפוצים. היותה בענן מאפשרת שיתוף קל ומהיר – ולא רק של אפשרות צפייה במצגת אלא-גם אפשרות של שיתופי פעולה בעבודות צוות. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש באפליקציה ייעודית (ל-iPad,  iPhone, או ל-Android) על-מנת לשלוט במצגת. לפרזי עוד מספר יתרונות בולטים, אך הבולט מכולם הוא פשוט ה"וואו" ששומעים מהקהל בסיום המצגת.

צוות הספרייה שמח לסייע, להדריך, ולעזור, ליחידים ולקבוצות, סטודנטים ואנשי סגל, בכל מה שקשור לבניית מצגות פרזי וללמידה של הממשק. אל תהססו ליצור עימנו קשר!

כל-זכות: מאגר זכויות חופשי ברשת

כל זכות לוגו

 

 

רבים אינם מממשים את זכויותיהם המוקנות להם על פי חוק משתי סיבות עיקריות: ראשית, כיוון שאינם יודעים מהן הזכויות הללו, ונדרש מומחה מקצועי, שידע לקרוא ולפרש מהם סעיפי החוק הרלוונטיים לכל אדם ולהפנותו לסעיפים אלה, ושנית מי שכבר יודע מה זכותו, מוותר פעמים רבות על מיצויה עקב הבירוקרטיה הרבה הכרוכה בכך.

כולנו שומעים פרסומות לגופים וארגונים שונים המוכנים לסייע לאנשים לנווט בסבך החוקים והבירוקרטיה, אך הם מציעים לעשות זאת תמורת תשלום – סיבה נוספת המרתיעה אנשים מלקבל את המגיע להם.

אך יש גם דרך אחרת. ובחינם: מאגר כל זכות.

מאגר כל זכות הינו מאגר שמטרתו להיות האנציקלופדיה לזכויות תושבי ישראל ומימושן בכל תחומי החיים, בחינם וללא כוונת רווח. כאשר המימון לקיומו הוא מתרומות של ארגונים שונים, וכן מתרומות גולשים.

המידע במאגר הוא תוצר של שתוף פעולה בין משרדים ורשויות ממשלתיות, גופים ציבוריים, ואקדמיים וארגונים חברתיים שונים המסייעים לבניית המאגר ועדכונו בהעברת תכנים לכותבי האתר, בכתיבת תכנים לאתר, ובהנגשתו, על ידי הפניית לקוחות ארגוני הסיוע שונים לאתר כדי שיוכלו לממש את זכויותיהם. לרשימת השותפים המלאה.

במנשק החיפוש ניתן לחפש מידע בחיפוש חופשי, או לפי נושאים העוסקים בתחומי חיים שונים – דיור, תעסוקה, בריאות, גבייה, רעש, ועוד. ניתן לחפש בו בשפות שונות – עברית, אנגלית וערבית, ופועל בו גם פורטל למצב חירום באמהרית.

בתוצאות החיפוש מוצג סיכום קצר בשפה ברורה המסביר מהו המונח המבוקש, מי האוכלוסייה הזכאית ומהו תהליך מימוש הזכות. בנוסף לכך, ניתן למצוא במאגר גם הפניות לסעיף המדויק בחוק העוסק בזכות זו, הפניה לטפסים שיש למלא ואישורים נדרשים, ארגוני סיוע בתחום, גורמי ממשל קשורים, והדרך לפנות אליהם ועוד.

המאגר אינו מחליף יעוץ משפטי ומקצועי, בעת הצורך, אך הוא מבהיר ומכוון בשפה פשוטה וברורה מהן הזכויות ומהו הליך המימוש.

Education and academic resources ורשימות נושאיות נוספות

Marcus_ZillmanEducation and academic resources הוא  בלוג  נושאי שנועד לעקוב אחר מקורות  אקדמיים בתחום החינוך  בווב . האתר פותח ומתוחזק על ידי  Marcus P. Zillman.

האתר כולל מקורות בתחום  החינוך, הוראה מרחוק, כימיה, כלכלה , ספרים וכתבי עת, מתמטיקה וסטטיסטיקה, Moocs, עבודות גמר, מקורות בפילוסופיה, מדע וטכנולוגיה, מיומנויות למידה

רשימה נושאית זו היא רק אחת מיניי רבות של Marcus P. Zillman. כל הרשימות הנושאיות  נמצאות ב- WhitePapers.us

הרשימות כוללות  מקורות מידע רבים בנושאים מגוונים: מנועי חיפוש ומקורות מידע אקדמיים, בלוגים ואגרגטורים של חדשות,   מודיעין עסקי, הרשת העמוקה, חיפוש מומחים ואנשים, מחשוב ענן, בריאות, כלכלה רשתות חברתיות ועוד.

מקורות מידע אקדמיים – רשימה מוארת

רשימה מוארת מעודכנת לפברואר 2015 של מקורות מידע אקדמיים אפשר למצוא בכתובת:

http://whitepapers.virtualprivatelibrary.net/Scholar.pdf . הרשימה ארוכה ומשתרעת על פני 68 עמודים .

poweredמקורות המידע  כוללים; מנועי חיפוש בתוכם מנועי חיפוש מותאמים אישית, , מקורות על הרשת העמוקה, מקורות למדריכים,קורסים מקוונים, מאגרים מוסדיים, כתבי עת בגישה פתוחה, חיפוש אנשים,  תזות ועוד. ברשימת המקורות אפשר למצוא קישורים לרשימות דומות ספציפיות יותר של  אותו מחבר כגון רשימה מעודכנת  מה-2 במרץ  2015 שכוללת מקורות מידע על הרשת העמוקה ועוד.

התיאור של כול אחד ממקורות המידע ברשימה מקל על הבחירה. סיווג מקורות המידע על פי סוגי  מקורות/ כלים  יכול היה לתרום לניווט ברשימה.

לרשימת מקורות המידע

מכשירים ניידים – ספרים אלקטרוניים, מוסיקה ותוכנה חופשיים

free-aעם ריבוי השימוש במכשירים ניידים כדאי להתעדכן  בחומרים חופשיים שאפשר להורידם למכשירים באופן חוקי וללא תשלום

בכתבה מ- 24 בנובמבר 2014 אפשר למצוא המלצות  לחומרים חופשיים כאלה.

ספרים אלקטרונים – כדאי לזכור את פרויקט גוטנברג  שכולל למעלה מ- 46000 ספרים חופשיים. מקורות נוספים הם גוגל ספרים, Archive.org   , The online books page וספרים אלקטרוניים חופשיים נוספים מהחנויות של KINDLE   ו- Kobo. כמו כן  כדאי להכיר את האפליקציה overdrive  שדרכה אפשר לשאול ספרים אלקטרוניים מהספרייה. כיום למעלה  מ- 30000 ספריות מציעות את שירותי ההשאלה שלהן דרך אפליקציה זאת.

מוסיקה –  האפליקציה של  Tuneln רדיו והאתר  tunein.com מאפשרים גישה למעלה מ- 100000   תחנות רדיו ברחבי העולם כולו. מקור נוסף הוא אפליקציה חופשית  שניתנת להורדה מהאתר Songza – songza.com

תוכנה – Microsoft   וגוגל מציעים תוכנות חופשיות – Microsoft Office Online וגוגל  דרייב  – תוכנות שפועלות בתקשורת אינטרנט כלומר העבודה היא באופן מקוון.

חבילת  תוכנה נוספת שניתנת  להורדה ומאפשרת  עבודה בצורה לא מקוונת הוא Apach's OpenOffice  – openoffice.org . OpenOffice  תומכת בהרבה שפות, מערכות הפעלה וקבצים

חבילת תוכנה נוספת שתומכת במערכות הפעלה Windows, Mac and Linux היא LibreOffice

למשתמשי הסמרטפונים והטאבלטים –  Kingsoft Office היא אלטרנטיבה חופשית למיקרוסופט אופיס .היא מאפשרת ליצור לצפות ולערוך מסמכים מוורד, פוורפוינט ואקסל כולל תמיכה בקובצי PDF   . ניתן לשמור את הקבצים בטאבלט או בסמרטפון או לגשת אליהם משירותי ענן כגון Dropbox, Google Drive, Box ואחרים

סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה –  זמינים באתרים כגון Hulu, SideReel,   iTunes, YouTube , Sony’s Crackle, Yidio, Vimeo’s Films Channel, SnagFilms and PopcornFlix.

האזנה  לפודקסטים ותוכניות רדיו אפשרית דרך    iTunes

לכתבה בנושא

פורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר

portal-curפורטל בינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לרשת .הפורטל  הוקם על ידי עמי סלנט  שמשמש גם העורך הראשי של המיזם הבינלאומי.

על פי מה שכתוב באתר המטרה לספק מידע מעשי רלוונטי.   מקורות המידע באתר כוללים 3 סוגי עיקריים של תכנים: כלים לאוצרות, דוגמאות ומודלים ומדריכים.

מנוע החיפוש באתר והתגיות מסייעות מאוד בניווט באתר והתוצאות  מוצגות בצורה ויזואלית מזמינה. אפשר להירשם לקבלת עדכונים בדוא"ל  ולהתעדכן גם באמצאות RSS

מדברי עמי סלנט על המיזם:

"הפורטל מבוסס על איסוף , סריקה , סינון ותמצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם , כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן , מיזמים , ותהליכי עבודה.

הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים , מתודולוגיות לניהול ידע אישי , סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם . "

תודה לעמי סלנט על המידע

לסקירה המלאה של עמי סלנט

לפורטל

Moving Image Gateway – שער גישה לקובצי וידיאו ופודקסטים למטרות אקדמיות

britishכאשר מחפשים קובצי וידיאו וקול למטרות  אקדמיות כדאי לזכור בנוסף ליישומים פופולריים ומוכרים כמו YouTube  גם  את האתר  Moving Image Gateway שמהווה שער גישה לקבצים מסוג זה .

 המדריך באתר כולל למעלה מ- 1250  מקורות לקובצי וידיאו,  מולטימדיה  ופודקסטים ממוינים על פי למעלה מ- 40 קטגוריות נושאיות. קטגוריות ראשיות במדריך הן: מדעי הרוח ואמנויות, ביו-רפואה, מדעי החברה  ומדע וטכנולוגיה.  

אפשר לדפדף במדריך ואפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי עם אפשרות  להגבלה על פי קטגוריות ראשיות , נושא, תאריך  ובחיפוש מתקדם עם מגוון גדול יותר של  אפשרויות סינון כולל כותר, ,תיאור, פורמט וסוגי מקורות

 האחריות לאתר היא של The British Universities Film & Video Council – BUFVC  – גוף ייצוגי שמקדם את ההפקה, הלימוד והשימוש בקובצי וידיאו, קול ומולטימדיה אחרים בחינוך הגבוה ובמחקר באוניברסיטאות באנגליה.

 לאתר .

ALA- מקורות היעץ החופשיים הטובים ביותר לשנת 2012

rusaReference and User Services Association (RUSA) of ALA  פירסמה  את  רשימת  אתרי היעץ החופשיים הטובים ביותר ברשת לשנת 2012 . הרשימה כוללת 27 אתרים שנבחרו בקפידה על ידי Emerging   – Technologies in Reference Section-  MARS  -וועדה מיוחדת ב-  ALA  שתפקידה לעקוב אחר השפעתן של טכנולוגיות חדשות על  המשתמשים השירותים והאוספים ולמצוא דרכים להכין את הספרנים להתפתחויות החדשות.

הקריטריונים לבחירה כללו  איכות, עומק, שימושיות, וייחודיות של התכנים  וקלות הגישה למידע.

הרשימה כוללת את שמות הזוכים, קישורים לאתרים ותיאור כל אחד מהם

ברשימת הזוכים : 

Art Project / Google  – יישום אינטראקטיבי שמקבץ אלפי יצירות אמנות ממוזיאונים  מרחבי העולם כולו

Encyclopedia of Life

Kaiser State Health Facts – שכולל נתונים סטטיסטיים מ- 50 מדינות בנושאי בריאות

The Khan Academy  –  ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

Merck Manuals  – המדריכים הרפואיים החופשיים של Merck

MIT OpenCourseWare  – אתר הקורסים בגישה פתוחה של MIT

Worlddatabank  –  אתר  שכולל נתונים סטטיסטיים של הבנק העולמי  ועוד..

מן הראוי לציין שגם יד ושם שלנו נכלל בין הזוכים .

לרשימת הזוכים  

מידע אנציקלופדי בזמן אמת – Mashpedia ו- Zomobo

mashמידע רב נמצא היום באתרים חברתיים – ויקיפדיה, טוויטר, פייסבוק, פליקר, ואחרים .. Mashpedia – אנציקלופדיה למידע בזמן אמת מהווה מנשק אחד לחיפוש מידע ממקורות אלה. Mashpedia שמה לה למטרה להיות אתר יעץ . שלא כמנועי חיפוש היא כוללת בעיקר מידע אנציקלופדי בנושאים שונים: אישים, אירועים, מקומות, חברות מוצרים וכו'. כך למשל אם מחפשים מידע כללי בנושא מחשוב עננים או iphone כדאי לחפש בה אך אם מבקשים מידע להורדת אפליקציות ל- iphone או מחירי מלונות בפריז אז עדיף לחפש במנועי חיפוש כגון גוגל ובינג.

Mashpedia מאפשרת כיום למשתמש לאחזר מידע אנציקלופדי מגוון כגון : תמונות, וידיאו, חדשות, בלוגים, ספרים, מידע מוויקיפדיה , מטוויטר ופייסבוק בנושאים שונים.

מבחינה פרקטית בשל אופיו המיוחד של המידע ב- Mashpedia והיותו מידע בזמן אמת הוא יכול לשמש למטרות שונות: מחקר ומטלות אקדמיות, פרויקטים בתחום החינוך, שיווק, ניתוח סנטימנט של מוצרים, מגמות, מחקר חברתי, מודיעין עסקי, ומידע כלכלי.

zאתר דומה באופיו הוא Zomobo . אף הוא מוגדר כאנציקלופדיה בזמן אמת. גם הוא כ- Mashpedia שואב את המידע שלו ממגוון אתרים כולל אתרים חברתיים, בלוגים, ויקיפדיה, יוטיוב, טוויטר, פליקר ומידע מכתבי עת עדכניים ,ספרים ומקורות מידע נוספים.

MapAtlas – אטלס מפות מקוון של העולם – מש-אפ של טכנולוגית המיפוי של גוגל ומאגר המידע של רשות המיפוי האמריקאית

אחד היתרונות הבולטים של שירות המיפוי של גוגל היא הפתיחות שלו והאפשרות הניתנת למפתחים באמצעות מנשק תוכנה API ליצור מש-אפים (mashups ) בין שירות זה ויישומים אחרים ובכך להעצים את חווית המשתמש.

atlasשירות כזה שמשלב בין טכנולוגיות המיפוי של גוגל ומאגר המידע הגיאוגרפי העולמי של רשות המיפוי האמריקאית – NGA – הוא אטלס המפות המקוון של העולם – MapAtlas .
אפשר לחפש בו על פי שם מקום, מפות לפי יבשת או מדינה ומפות לפי סוג המקום – צמחייה, טופולוגיה, דרכים ועוד..

הייחוד של יישום זה מעבר לשילוב המוצלח בין הטכנולוגיה ומאגר המידע הוא בהיותו פיתוח ישראלי, זמינותו בשפות רבות ומכאן הערך שלו בחשיפת אתרים ישראלים בעולם , כפי שעולה מדברי מפתחיו:
"האתר אטלס מפות מהווה מקור מידע ייחודי בעברית על איזורים גיאוגרפים בעולם. האתר מכיל מפות של מעל לשמונה מיליון מקומות בעולם, המחולקים ליבשות, ארצות וקטגוריות דוגמת הרים, עמקים, מקורות מים. כך יכול הגולש לקבל רשימה של רכסים בצרפת או יישובים מאוכלסים (לרוב ערים וכפרים) בספרד.

האתר הוא פיתוח ישראלי ומתורגם לאחת עשרה שפות ובכללן עברית, אבל הערך הגדול שלו בעבור ישראל, מעבר לגרסה העברית, הינו בחשיפה הבינלאומית של מקומות ואתרים ישראלים, כמו למשל רשימת הרים בישראל בשפה הספרדית.

האתר הוא פרי של שיתוף פעולה בין מידע מרשות המיפוי האמריקאית לבין טכנולוגיה של גוגל מפות ומאפשר לראות את מפת האתר במפה פיסית, צילום לווין ואף צילום תלת מימד (המצריך התקנת פלאג אין של Google Earth).

מי שיבצע חיפוש באתר, יוכל לגלות כי כמות המקומות בעלי שמות זהים בעולם רבה הרבה יותר משחשב, כך למשל קולורדו אינה נמצאת רק בארצות הברית, כי אם גם באקוודור, ונצואלה, קובה, ארגנטינה ועוד (הסיבה לכך היא שקולורדו הינה במקור מילה ספרדית שפירושה בעל מגוון צבעים). גם ירושלים היא עיר שתמצאו מלבד ישראל גם בפרו ובקולומביה, ואילו לונדון היא לא רק בירת אנגליה אלא גם יישוב בגינאה המשוונית."

לאתר

תודה לעדי על המידע

מ"צמתי מידע" ל"המרפסת של עמיקם סלנט"

amikamאין ספק שכולנו- קהילת הספרנים/מידענים חשים לא אחת בחסרונו של הפורטל "צמתי מידע" בעריכתו של עמי סלנט לצורך קבלת עדכונים שוטפים. למרות שבשלב זה הוא אינו מתעדכן , עדיין הוא יכול לשמש אותנו כמאגר מידע לנושאים מגוונים בתחום שלנו. וכל מי שחפץ להתרענן יוכל לעשות זאת ב"המרפסת של עמיקם סלנט" שהיא פלטפורמה חדשה דומה, אך גם קצת שונה כפי שמעיד עליה בעליה:

""המרפסת של עמיקם סלנט" הוא בלוג המביט על תופעות המידענות, מאגרי המידע וניהול התוכן מגובה של 42 שנות ניסיון בתחומים אלו. לא מדובר עוד בדיווח שוטף על התפתחויות שוטפות אלא בניסיון לא שיטתי להתמקד ביישומים מעניינים בתחומי המידענות וניהול התוכן ולנתח אותם מנקודת מבט שונות, בעיקר של העוסקים בשדה. 

בניגוד לפורטל צמתי מידע מדובר על עדשה סיבובית חדה יותר שמגדילה מדי פעם את ההתפתחות או היישום הנסקר לטובת מנהלי התוכן, המידענים והמומחים לאיחזור מידע. בבלוג זה יופיעו גם מדי פעם תופעות משיקות לעולם המידע כגון ספרים אלקטרונים, ספריות דיגיטאליות. כמן כן , יתפרסמו מדי פעם ראיונות עם מידענים או ספרנים או מנהלי תוכן בישראל ובחו"ל. טבען של מרפסות שמגיעים אליהם להתאוורר קצת מעמל היום ולכן אין סיכוי ש"המרפסת הספציפית" זו תטיל על הקוראים עומסי מידע מבחינת קצב העדכון . " 

ולרענון קל לדוגמה ראו את הפוסט המעניין " איתור עובדות ונתונים: לילד מלאו שנתיים אבל הוא למעשה כבר בן 25 ". קראו ותיהנו…

 

ל"המרפסת של עמיקם סלנט"

NLM והשקתו של פורטל חדש לבריאות סביבתית לסטודנט

air pollutionNLM – הספרייה הרפואית הלאומית בארה"ב הודיעה ב- 21 למרץ 2001 על השקתו של פורטל חדש לסטודנט בנושא בריאות סביבתית. הפורטל חופשי ומיועד בעיקר למורים ולתלמידים בחטיבות הביניים ובתיכון.

האתר כולל קישורים לאתרים ממשלתיים ואתרים נבחרים נוספים והוא יכול להוות סביבה מהימנה ובטוחה לסטודנטים ולמורים בנושאים:

זיהום מים
זיהום אויר
כימיקלים
ושינויי אקלים

הפורטל מאפשר לסטודנטים לערוך מחקרים , לשחק במשחקים שקשורים לבריאות סביבתית, לאתר פרויקטים בנושא ולצפות בסרטי וידאו. מורים יכולים למצוא באתר קישורים לתכנים רלוונטיים.

בהודעה יש קישורים למקורות מידע מהימנים לצורכי לימוד בנושאים מגוונים אחרים

מקור זה מהווה נדבך נוסף למקורות המידע , מאגרי המידע ושאר הפרויקטים החופשיים של ה-NLM ומעיד על המגמה לספק מידע רלוונטי חופשי לחוקרים בכל הגילים. לנו הוא יכול לשמש כמקור מידע נוסף לתלמידי תיכון שבאים לעתים לחפש מידע בספרייה.

להודעה החדשותית http://www.nlm.nih.gov/news/ehsp_pr_final.html

לפורטל

הצצה לעולם הפטנטים – לאנשים שלא מהתחום

כתבה של אנשים מתחום הפטנטים לאנשים שלא מהתחום שהתפרסמה בפברואר 2011 עשויה לשפוך מעט אור על עולם הפטנטים כולל כמה מקורות לחיפוש פטנטים. הכתבה נכתבה בהנחה שמידע כזה חשוב שכן הרקע להמצאות מוביל לרקע על חברות שווקים ואנשים

בכתבה יש מידע בסיסי מגוון – מהו פטנט? מהי חשיבותם של פטנטים ? ההבדלים בין פטנטים וחיפושי פטנטים ועוד

הכתבה מאזכרת כמה מקורות חופשיים לחיפוש ומידע על פטנטים ביניהם:
משרד הפטנטים של ארה"ב .
משרד הפטנטים האירופי  
קישורים לאוספים של מסמכי פטנטים בארצות שונות 
סטטוס משפטי ומשפחות פטנטים 

הכתבה מתייחסת  למגבלות של המקורות החופשיים וכוללת מידע על חשיבותו של Derwent World Patent Index 

בכתבה ישנה גם הפניה למידע נוסף לאתר של האגודה הבינלאומית למידע על פטנטים  ולכתבות רלוונטיות נוספות

 

World Government Data Store – שער גישה לנתונים ממשלתיים

ממשלות בעולם כולו מפרסמות נתונים ממשלתיים מתחומי פעילותן לציבור הרחב. קיימים היום הרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים כגון: data.gov של ארה"ב , data.gov.uk הבריטי ועוד..

World Government Data Store – יוזמה של ה-Guardian הבריטי – הוא אתר שמהווה שער גישה להרבה אתרי נתונים ממשלתיים פתוחים והרשימה ממשיכה להתעדכן. .

אפשר לחפש באתר על פי נושא, והתוצאה : רשימת מאגרי נתונים ממשלתיים רלוונטיים לשאילתה. אפשר גם לדפדף באתר על פי ארצות- נכון להיום- אוסטרליה, ניו זילנד, ספרד, אנגליה, ארה"ב ומאגרים בינלאומיים . בכל אחת מהארצות קישורים למאגרי הנתונים שלה.

לאתר

ממעבדות גוגל – Body Browser – מודל תלת ממדי של גוף האדם

bodyBody Browser של גוגל הוא מודל תלת ממדי של גוף האדם. המודל שהושק ב- 16 בדצמבר הוא בדמות אישה ומאפשר למשתמש בעזרת הסמן לנווט בין חלקי הגוף השונים, לקלף שכבות ולראות את מבנה השרירים, כלי הדם והעצבים. לחיצה על אופצית labels מקשרת למידע מתוך ספר ביולוגיה על כל איבר בו נמצאים.

אפשר לשתף את מה שרואים על ידי העתקת הקישור של אותו חלק שרואים. בעתיד הקרוב יתווסף מודל בדמות גבר.

לסטודנטים לרפואה מודל זה יכול להוות תחליף לרישומים סטטיים בספרי רפואה או למודלים תלת ממדיים אחרים שעלותם גבוהה.

השימוש במודל שנמצא עדיין בגרסת ביתא מצריך דפדפן שתומך ב- WebGL כמו Google Chrome Beta

עיתון "מעריב" התווסף לאתר עיתונות יהודית היסטורית

מעריב, מהחשובים שבעיתונים היומיים של ישראל בעבר ובהווה, התווסף לאתר. זהו העיתון השני במאגר 'עיתונות יהודית היסטורית' שהוא עיתון פעיל, וממשיך להתפרסם בימים אלה (העיתון הראשון הוא ה-Palestine Post, ששינה את שמו ל-Jerusalem Post ב-1950).

בשלב זה הועלו לאתר שני העשורים הראשונים של העיתון (1948-1968) עם כמה חודשים חסרים המושלמים בימים אלה. נכון לעכשיו 74,558 מעמודי מעריב זמינים באתר מה שהופך את העיתון לשני בגודלו (מבחינת מספר עמודים) לאחר "דבר".
זהו העיתון ה-19 המתווסף לאתר, והעיתון העשירי בעברית.

לעיתון

maariv

עיתונים נוספים שהתווספו לאתר לאחרונה הם: "חבצלת" ו"השקפה"

מדריך לחיפוש בממשקי העיתונים השונים

הגישה למאגר "עיתונות יהודית היסטורית" דרך אתר הבית של הספרייה > מאגרי מידע.