אטלס המגדר ושוויון חינוך בעולם

atlas2לציון יום האישה הבינלאומי שהתקיים בשמונה במרץ UNESCO  ו- UIS פרסמו לראשונה את World Atlas of Gender Equality in Education. האטלס כולל למעלה מ- 120 מפות, טבלאות וגרפים שמציגים אינדיקטורים בנושא המגדר ושוויון בתחום החינוך. באטלס אפשר למצוא מידע על מגמות בתחום החינוך בכל הקשור למגדר בשלבי החינוך השונים: יסודי, תיכון וגבוה וכיצד המדיניות משפיעה על השוויון בחינוך בין המינים .

המידע המוצג וניתוחו מצביעים על הבדלים בין שני המינים בתחום החינוך .

הנתונים מראים :

שלמרות שהגישה לחינוך נותרה כאתגר בהרבה ארצות, בנות בחינוך היסודי נוטות לעלות בביצועים שלהן על הבנים. שיעורי נשירה של בנים גבוהים יותר מאלו של הבנות ב- 63% מהארצות הנסקרות.

במדינות שבהן יש אחוזים גבוהים של בנות בחינוך התיכוני יש יותר מורות בחינוך היסודי מאשר מורים

גברים עדיין מהווים רוב בשלבי החינוך הגבוהים – 56% מבעלי תואר שלישי ו-71% מהחוקרים.

האטלס בגרסתו האלקטרונית יעודכן באופן קבוע על פי הנתונים של המוסד לסטטיסטיקה של UNESCO . הגרסה המודפסת של האטלס תלווה בכלי מיפוי מקוון שיאפשר למשתמשים לעקוב אחר מגמות לאורך זמן ולייצא נתונים.

לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948)

writersלאוסף הספריה המרכזית התווסף השבוע הלקסיקון ההיסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948).
בלקסיקון שנערך על ידי ד"ר משה גרנות ורואה אור ביוזמתה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, כלולים 1240 ערכים של יוצרי הספרות היפה העברית, חוקריה ומבקריה – מקום המדינה ועד ימינו אלה.
בלקסיקון נכללים משוררים, סופרים, מחזאים, עורכים, מתרגמים, חוקרי ספרות ומבקרי ספרות – אשר פרסמו כתביהם מ-1948 ואילך. דורית רביניאן, דליה רביקוביץ, מנחם פרי, ישראל הר, יהלי סובול, אגי משעול, יאיר לפיד, יעל דר ורבים רבים אחרים.

הפרטים שיופיעו מלבד שם היוצר על הסתעפויותיו (שם קודם, שם נעורים, שם עט), תחומי היצירה: משורר, מחזאי, ביוגרף וכד' , קיצור תולדות היצירה הספרותית, רשימת פרסומים, רשימת הפרסים.
מקורות המידע היו קורות חיים שנשלחו על ידי היוצרים עצמם, או ע"י קרובי משפחותיהם של היוצרים שהלכו לעולמם, וכן מקורות כגון: האנציקלופדיה העברית, מילון הספרות העברית החדשה העברית והכללית, לקסיקון אופק לספרות ילדים ועוד.
בלקסיקון אין הערכה וביקורת על טיב היצירות, וכן אין הלימה בין אורך הערכים ובין החשיבות שהלקסיקון מעניק ליוצרים השונים.

 לקסיקון הסופרים העברים בהווה* , שפורסם לפני שנתיים, היה למעשה רק בבבחינת קדימון ללקסיקון מורחב זה. (עב כרס במיוחד – 2.600 ק"ג ולמעלה מ-1000 עמודים).

בפרק התודות, מודה ד"ר משה גרנות לגב' מירי ליפשטיין, מי שהיתה מנהלת הספרייה המרכזית, על כך שאיפשרה לו להשתמש "במכמניה של הספרייה הגדולה".

* גירסת האינטרנט

קריירה מחקרית מצליחה – כיצד?

 elsevierחוקרים מתחילים שמעוניינים בקריירה מחקרית יוכלו להיעזר במדריך חופשי בן 44 עמודים שפרסמה לאחרונה Elsevier בשם :
Charting a Course for a Successful Research Career
A Guide for Early Career Researchers

המדריך מבוסס על ניסיונו המחקרי העשיר של המחבר Professor Alan M Johnson ומהווה למעשה מדריך כללי לקבלת החלטות שעימן מתמודדים לרוב חוקרים מתחילים כגון: בחירת תחום מחקר, שיתוף פעולה בתחום המחקר, אתיקה, היכן לפרסם, כיצד להכין בקשה למענקים, שיתוף פעולה באקדמיה, השתתפות בכנסים, בקשת עבודה או קידום ועוד..

מן הראוי לציין, שאחד הנושאים החיוניים לחוקרים, כפי שצוין גם במדריך שהוזכר לעיל, הוא למצוא עמיתים ושותפים למחקר ולעקוב אחר התפתחויות בתחום המחקר. זאת יוכלו החוקרים לעשות בעידן ה-Web 2.0 גם באמצעות רשתות חברתיות ייעודיות לחוקרים.

דוגמה לרשת כזו היא Academia.edu.
בה יכולים החוקרים:
• למצוא עמיתים מתחומי מחקר דומים
• לעקוב אחר התפתחויות אחרונות בתחום המחקר שלהם
• ליצור דף פרופיל אקדמי שיכלול את תחומי העניין ופרסומים שלהם
רשתות חברתיות ייעודיות לקהילה האקדמית בעלות פונקציונליות דומה הן:
Labmeeting, ResearchGate, ResearchID,Ologeez

למדריך המלא לחוקרים 
לרשת החברתית לחוקרים  Academia.edu

בורוכוב- השכונה מעבר לואדי

שכונת בורוכוב 1927

שכונת בורוכוב 1927

לאחרונה התקבל בספרייה המרכזית הסרט  

 בורכוב – השכונה מעבר לואדי .

הסרט מספר את סיפורה של שכונת בורוכוב – שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל כפי שהוא מובא מפי ותיקיה בני דור המיסדים. 

השכונה  שהוקמה  ב – 1922 היא הגרעין ממנו צמחה העיר גבעתיים. היא פעלה במשך שנים רבות במתכונת שיתופית, מעין קיבוץ עירוני, ונקראה על שמו של דב בר בורוכוב מהוגי רעיון הציונות הסוציאליסטית.

אנשיה יצרו רקמת חיים מרתקת בכל התחומים: חיי תרבות וחברה עשירים,פעילות חינוכית יוצאת דופן, עשייה כלכלית וקואופרטיבית, ופעילות ביטחונית חשאית שתרמה להקמת המדינה.

הסרט, בעריכת אבירן אלדמע ,משלב קטעי סרטים נדירים שצולמו בשנות ה – 30 בשכונה.

הסרט הופק ע"י צבי שפי  עבור עמותת ותיקי שכונת בורוכוב במלאת 85 שנים לשכונה. יעקב  גרוס אחראי על הבימוי  והתסריט ויכין הירש צילם את הסרט.

ניתן לצפות בסרט בעמדות המחשב בספרייה הלימודית.

גלריית תמונות היסטורית של שכונת בורוכוב

Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia – אנציקלופדיה חופשית באינטרנט

encyclopedia.gifמשרה אמנו ועד דבורה הנביאה, מהנרייטה סאלד ועד גולדה מאיר – אלפי נשים בהיסטוריה היהודית השפיעו על החברות בהן חיו. כלת פרס ישראל פרופ' אליס שלוי ובעלה משה עמלו על אנציקלופדיה חדשה שכוללת יותר מ-2,000 ערכים על נשים יהודיות.

כדי לערוך סדר בתחום נשים ומגדר, הגה בתחילה שלוי אנציקלופדיה עולמית שתקיף נשים מכל העמים ומכל התקופות. אולם לאחר שנוכח כי פרויקט שאפתני זה לא ניתן לביצוע, החליט להסתפק בתחום שבו יש לו מקורות וידע – חקר הנשים היהודיות, וכך נולדה האנציקלופדיה הייחודית. משה שלוי היה היוזם ואוסף החומר, ואילו אליס מילאה תפקיד בתחום העריכה. התוצאה היא אנציקלופדיה דיגיטלית הזמינה באינטרנט, כתובה באנגלית וכוללת מעל אלפיים ערכים (3,200,000 מילה), ביוגרפיות ומאמרים תמאטיים – רובם פרי מחקר חדשני ומעודכן.
"זו תרומה גדולה מאוד לתחום של לימודי נשים ועושה צדק עם ציבור שלם שבמשך כל הדורות לא זכה להכרה שראוי לה", אומר פרופ' שלוי. "ההישג הגדול של החיבור הזה הוא הצגת ה-Her Story". שלוי אף טוענת כי האנציקלופדיה משקפת את הצמיחה של תחום חקר נשים ומגדר שקיבל תאוצה משנות ה-80 ואילך.  עורכות האנציקלופדיה הן פרופ' פאולה היימן מאוניברסיטת ייל ופרופ' דליה עופר מהאוניברסיטה העברית.
כתובת האנציקלופדיה: http://jwa.org/encyclopedia

The Making of Modern Law: Legal Treatises 1800-1926 – מאגר משפטי חדש

 moml logo

ספריית הפקולטה למשפטים רכשה מנוי למאגר The Making of Modern Law: Legal Treatises 1800-1926.

המאגר הכולל ספרות משפטית אמריקאית ואנגלית משנת 1800-1926, יעשיר באופן משמעותי את האוסף של ספריית משפטים בתחום ההיסטוריה של המשפט.

המאגר כולל כ-21,000 מקורות בטקסט מלא מספריות מובילות בעולם והוא מאפשר חיפוש ממוחשב בחתכים שונים של הספרות המשפטית שהתפרסמה בעולם האנגלו אמריקאי בתקופה המרכזית שבה עוצב משפט זה, ממנו צמח המשפט הישראלי.

המאגר חשוב מאוד לעוסקים במחקר משפטי, ובפרט במשפט והיסטוריה. בנוסף יכול לשמש כמקור בעל ערך רב גם חוקרים מתחומים נוספים כמו: היסטוריה, סוציולוגיה, לימודים אמריקאים, כלכלה ומנהל עסקים, פוליטיקה וממשל, בטחון לאומי, קרימינולוגיה, דת, חינוך, יחסי עבודה וסעד ורווחה.

מאגר SourceOECD

הספרייה למדעי החברה ולניהול רכשה מנוי למאגר SourceOECD.

מאגר SourceOECD הוא מאגר בטקסט מלא, הכולל כתבי עת, ספרים  ונתונים סטטיסטיים  שפרסם ארגון OECD, החל משנת 1998.  בין הנושאים הכלולים במאגר: מדיניות ציבורית, כלכלה,בריאות, חינוך, איכות הסביבה, חקלאות, טכנולוגיה, מסחר, מיסוי ועוד.

מדריך קצר למאגר

outlook.jpg

 

"מועדון קריאה" – אנו קוראים ספרים חדשים – שירות עדכונים חינם למשלוח קטעי קריאה בדואר אלקטרוני

אין ספק שבעולם הטכנולוגי בו אנו חיים ובקצב המטורף של החיים רבים נטשו או צמצמו את הקריאה של ספרות יפה מחוסר זמן. רבים היו רוצים להתעדכן ב"מה חדש" בספרות העברית, מקורית או מתורגמת, ולדפדף בספרים החדשים לפני רכישתם, אך שוב אין מספיק זמן גם לכך.
עבורם "מועדון קריאה" הוא הפתרון. "מועדון הקריאה" היא יוזמה של זוהר עמיהוד מאז שנת 2002. ניתן להירשם חינם לאחד מערוצי הקריאה המוצעים במועדון – "רומן מקור" או "רומן תרגום" ולקבל בדואר אלקטרוני קטעי קריאה קצרים מהספרים רבי המכר. על פי מה שכותב זוהר עמיהוד באתר:
"בכל יום יישלח אליכם בדואר האלקטרוני קטע קריאה קצר: ביום א' תקבלו קטע קריאה מתחילת הספר, ביום ב' תקבלו את הקטע הבא אחריו, ביום ג' תקבלו קטע נוסף וכך עד וכולל יום ה'. שישי ושבת נחים וביום א', מתחילים לקרוא ספר חדש.
להערכתי, תוכלו לקרוא כל קטע בלא יותר מ- 5 דקות. מכל ספר נקרא ביחד כ- 30 עמודים. "
ובכל זאת כיצד שירות כזה מתאפשר חינם? – היכן המלכוד ? ומהו המודל העסקי ? הכול מוצהר בצורה גלויה וישרה באתר:
"בכל דבר דואר תמצאו קישור לרכישת ספר בחנויות ספרים באינטרנט. אתם רוכשים ספר וחנות הספרים הוירטואלית ממנה רכשתם (סטימצקי, בוקמי…) משלמת עמלה לאתר מועדון קריאה. כך ניתן להמשיך לתת לכם שירות חינם!"
בנוסף לשירות האלקטרוני של קטעי קריאה, באתר "מועדון קריאה" יש לוח אירועים ספרותיים מקיף, כולל האירועים הספרותיים של אוניברסיטת תל אביב. בלוח אירועי תרבות ספרות ניתן לקבל מידע עדכני על אירועים שונים כמו: סיורים בעקבות ספרים, סיורים בעקבות סופרים, אירועי השקה, הרצאות של סופרים, הרצאות על ספרים, דיונים בעקבות ספר, מפגשי סופרים וכדומה
באתר "מועדון קריאה" ניתן גם לקבל מידע קצר על סופרים ישראליים ולא ישראליים שספריהם תורגמו לעברית. המידע לקוח מהספרים שלהם או מאתרי הבית שלהם.
אין ספק שהאתר מעניין והשירות נשמע מבטיח…

אל האתר "מועדון קריאה"

ראיון עם הסופרת עליזה הרט עם צאת ספרה "שהכול יהיה מסודר"

"שהכול יהיה מסודר" הוא רומן מסע לשורשי משפחה יהודית-גרמנית, דרך מכתבים אותנטיים אותם כתב סבה של הסופרת, מגרמניה הנאצית לילדיו שהצליחו להימלט לארץ ישראל. הספר מוקדש לסב, בן למשפחה קתולית שהתגייר, שהיה מורה ומנהל בית ספר יהודי בקלן. אדם אציל וכריזמטי שלא בגד בערכיו, לא רצה להפקיר את תלמידיו ומצא את מותו בגטו לודז'.
בספר מובאים מכתבי הסב, כשלכל מכתב צמוד פרק המתקשר אליו, ומתאר אפיזודות מחיי המשפחה, מהעבר הרחוק, דרך העבר הקרוב ועד סיפור מסעה של עליזה הרט לגרמניה כדי לחוש ממקור ראשון כיצד חיו הסב ומשפחתו.
המכתבים הם נהדרים, כתובים בדאגה אבהית רבה, בעדינות ובאיפוק , אך דרך השורות מחלחלת הזוועה שמסביב. הסב עסוק יותר בדאגה לילדיו מאשר בגורלו הוא, וככל שמתקדמות השנים, והמצב בגרמניה מחמיר – כך הופכים המכתבים נואשים יותר וממוקדים יותר בהשגת אשרת הגירה, בהכנות לנסיעה לפלשתינה, בקניית מוצרים שונים שיהיו נחוצים בארץ החדשה, והכול באיפוק מכמיר לב.
המעגל נסגר כשעליזה הרט מגלה שהסב קבור בבית הקברות העתיק של לודז', ומקימה שם מצבה לזכרו ולזכר סבתה ואחות-סבתה, ש'נעלמו'.
זהו ספרה השני של עליזה הרט. ספרה הראשון "והשמש חיממה לנו את הגב" הוא רומן משפחתי המספר על ילדותה אצל דודתה, בתו של הסב, כותב המכתבים.
עליזה הרט עובדת באוניברסיטת תל-אביב.

הספר נמצא בספרייה המרכזית למיקום לחץ כאן

להמשך הראיון שערכתי עם הסופרת עליזה הרט   »