WEB 2.0 בספריות אקדמיות – טכנולוגיות ומגמות

 

מאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 –   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

מגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

The Transparent Library Ebook – שקיפות בספרייה

The Tansparent Library Ebook הוא ספר אלקטרוני  חופשי חדש שמאגד בתוכו את כול הטורים  של  “The Transparent Library”    מ- Library Journal שהתפרסמו בשנים 2007 -2009 כולל מאמרים חדשים  עדכניים  על השינויים מאז  2009.

The Transparent Library     מושתתת  על 3 עקרונות עיקריים :  קהילה פתוחה, אימוץ  שינויים, ומבט לעתיד.

בספר אפשר למצוא  עצות והמלצות כיצד ליישם עקרונות אלו הלכה למעשה.

קהילה פתוחה משמעותה  ללכת לקהילה פיזית ווירטואלית  לדבר על הצרכים , ההיצע וכיצד להתקדם קדימה

אחד ההמלצות היא חשיפה-. אחד מהעקרונות של ספריית 2.0  הוא  שספרייה חיבת להיות רלוונטית  לאוכלוסייה המקומית באופן  שסיוע פוליטי ומימוני יגבר . שקיפות מסייעת למנהלים לעשות זאת . חשיפה ,כולל בעיות תקציביות ,  אפקטיבית  בטווח הרחוק.

מומלץ  לדבר על חזון הספרייה, תכניות לשירותים חדשים, כלים חדשים בהתאם לצרכים המשתנים . מנהלים יכולים לנצל את השקיפות כדי להגיע לקהילה   ואפילו בלוג מנהל  עם מתן אפשרות להערות ללא עריכה  מומלץ

ספרייה 2.0   אין משמעותה  יצירת שירותים חדשים או לשכנע לנסות רעיונות חדשים אלא לעיין ולדון מחדש ברעיונות  הקיימים , להעריך  שירותים חדשים וקיימים

בשירותי הספרייה  יש התחשב בנתונים סטטיסטיים , ובאשר להשקעה בפרויקטים טכנולוגיים יש להתמקד בחיוניים  שבהם.

מומלץ לספק לצוות ערוצים לתקשורת פנימית כולל בלוגים פנימיים  לעודד רעיונות חדשים מהצוות כולו ומהציבור  ולספק הזדמנויות הדרכה לצוות  כולל כנסים

וגם על הקמת אתר חדש אפשר למצוא  המלצות –  המידע באתר החדש  צריך להיות בהתאם לצורכי המשתמש ולאו דווקא של המדורים הפנימיים . התכנים העדכניים יסופקו על ידי המדורים השונים  ומנהל האתר הוא בבחינת מנהל פרויקט יותר מאשר יוצר תכנים.

אלו  רק  מקצת מהדעות שקובצו  בספר

לספר המלא

סקר Ithaka 2013 – שינויים בסדרי עדיפויות בספריות אקדמיות

Ithaka S+R הוא שירות יעץ ומחקר של ITHAKA – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לסייע לקהילה האקדמית להשתמש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך שימור התכנים המדעיים ולקידום המחקר והוראה . סקר מטעם Ithaka S+R נערך בסתיו 2013 וענו עליו  499 בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בספריות בארה"ב . תוצאות הסקר התפרסמו ב-12 במרץ  2014. מטרתו של הסקר הייתה ללמוד על הכיוון האסטרטגי שמנהלי הספריות מתכננים לארגונים שלהם ואת דעתם בנושא האוספים והשירותים שהם מגישים.. השאלות בסקר תוכננו באופן כזה שאפשר יהיה לערוך השוואה בין עמדות אנשי הסגל כלפי תפקיד הספריות שנערך ב- 2010 ובין עמדות מנהלי הספריות כפי שבאו לידי ביטוי בסקר הנוכחי.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שספריות אקדמיות רבות מפנות  את סדרי העדיפות שלהם מתמיכה במחקר ובאנשי הסגל לאוריינות מידע והדרכות לסטודנטים. 97% של מנהלי הספריות דרגו את העזרה לפתח מיומנויות מחקר ואוריינות מידע אצל הסטודנטים כחשובה מאוד לעומת 68%  בדוח של שנת 2010

עוד מצא המחקר שעדיין קיימת תחושה בקרב הרבה מנהלי ספריות  שחסרה להם אסטרטגיה מפותחת  היטב לשרת את הצרכים המשתנים של המשתמשים.

רוב מנהלי הספריות דברו על אילוצים שקשורים למשאבים פיננסיים כגורם עיקרי ביכולת להשתנות בהתאם לרוח הזמן , ורובם השיבו שהיו רוצים להקצות יותר משאבים לגיוס כוח אדם.

ביחס לאוספים – ספריות דווחו על ירידה בהוצאות למנויים  בדפוס לעומת עלייה מתמשכת במנויים לכתבי עת אלקטרוניים ומאגרי מידע.

יחד עם זאת נראה שבמעבר מספרים בגרסה מודפסת לספרים אלקטרוניים  קיים עדיין פער בין אנשי הסגל והספרנים. אחוז גבוה יותר של אנשי סגל לעומת הספרנים  מדגישים את חשיבות הספרים האלקטרוניים במחקר .

פער זה יילקח בחשבון בסקר הבא ב- 2016 כדי ללמוד אם יחול שינוי במגמה. פרטים נוספים בדוח המלא

לכתבה בנושא

לדוח המלא

Occam's Reader – פרויקט חלוצי להשאלה בינספרייתית של ספרים אלקטרוניים

לספריות אקדמיות  יש מסורת ארוכה וגאה של שיתוף ספרים וכתבי עת באמצעות השאלה בינספרייתית.

למרות שהיום ספריות רוכשות יותר ויותר ספרים אלקטרוניים יש בעיה עם השאלה בינספרייתית של ספרים אלקטרוניים. מתוך דאגה למכירות ולאבטחת מידע הרבה מו"לים וספקים מתירים בהסכמים עם ספריות שיתוף של פרקים בודדים מספר, אבל לא השאלה של ספר אלקטרוני  בשלמותו.

גם אם תנאי הרישיון מתירים השאלה של ספר אלקטרוני ספריות בדרך כלל חסרות את הטכנולוגיה לבצע זאת.

אך נראה שהשאלה של ספרים אלקטרוניים תהיה בעתיד קלה יותר. פרויקט חלוצי של  Greater Western Library Alliance   – קונסורציום של 33 ספריות אקדמיות יכול  לפתור את הבעיה ולשמש מודל לספריות אחרות. הפרויקט בשם Occam's Reader יבדוק תוכנה  שתאפשר בדרך קלה ובטוחה לשתף ספרים אלקטרוניים ובה בעת להותיר את המו"לים מרוצים ואפילו נשכרים מכך.

הפרויקט נקרא כך על שם המונח הפילוסופי מדעי  Occam's razor (תערו של אוקאם) שמיוחס לוויליאם איש אוקאם, נזיר פרנציסקני אנגלי בן המאה ה-14 ועל פיו  אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך, כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים

מפתחי התוכנה  הם מ- Texas Tech University  ומ- אוניברסיטת  Hawaii-Manoa ,שתי חברות בקונצורציום, והמו"ל Springer    הסכים להעמיד את ספריו האלקטרוניים  כשפני ניסיון.

הפיילוט יחל במרץ וימשך עד סוף השנה. אם תהיה הצלחה הקונסורציום מקווה לאפשר את השימוש בתוכנה לספריות אקדמיות נוספות ולשכנע מולים נוספים להצטרף ליוזמה.

באמצעות התוכנה מבוססת ווב  Occam's reader הספרייה המשאילה תוכל להעלות את הספר האלקטרוני לשרת מאובטח. המשתמש מספרייה אחרת שמבקש לשאול את הספר יקבל שם משתמש וסיסמה וקישור לספר. הוא יוכל לקרוא את הספר ועם תום תקופת ההשאלה הקובץ יעלם מהשרת. Occam's reader  תוכנן גם לעבוד בקלות עם ILLiad פלטפורמה נפוצה להשאלה בינספרייתית אלקטרונית.  הספרים האלקטרוניים המושאלים בדרך זו יהיו זמינים רק לקריאה בלבד לא להעתקה, להדפסה ולהורדה. הרעיון הוא לספק למשתמשים גישה מהירה תוך  שמירה על שביעות רצונם של המולים בכול הקשור  לזכויות יוצרים  ומבלי לנגוס במכירות שלהם.

יתירה מכך המו"לים יכולים לצאת נשכרים בכך שילמדו את צורכי המוסדות השונים ובהתאם לכך לנתב ולנווט את המכירות שלהם, ובסופו של דבר הפרויקט יוכל להביא  לפיתוח  מודל ההשאלה הבינספרייתית של ספרים אלקטרוניים  כדבריהם של נציגי Springer  בנימה אופטימית :

"This will give us a kind of nice way to test" electronic interlibrary loan, says Jason Chabak, academic-licensing manager for the company. If the pilot works well, it could encourage Springer to include lending of full e-books in more licenses and "help us become a little more liberal."

לכתבה בנושא

מידע על התוכנה

ספריות אקדמיות בארה"ב – ALS 2012

מאז 1966  NCES     – U.S Department of education 's National Center for Education Statistics  עורכת  אחת לשנתיים ALS  – Academic Libraries survey

בינואר 2014 התפרסמו תוצאות  הסקר לשנת 2012 . הסקר התמקד בשירותי הספרייה, אוספים, צוות הספרייה, הוצאות, שירותים אלקטרוניים ואוריינות מידע.

ממצאים עיקריים:

בתחום השירותים – ספריות אקדמיות השאילו כ- 10.5  מיליון מסמכים לספריות  אחרות  ושאלו קרוב ל- 9.8 מיליון מסמכים מספריות אחרות ושירותים מסחריים

רוב הספריות האקדמיות 2417   היו פתוחות בין 60-99 שעות בשבוע. 595  ספריות אקדמיות נוספות הין פתוחות 100 או למעלה מ- 00 שעות בשבוע ו- 67 ספריות היו פתוחות פחות מ- 40 שעות בשבוע.

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הגישו כ- 28.9 מיליון שירותי מידע למשתמשים

אוספים

בשנת 2012 ספריות אקדמיות הוסיפו 52.7 מיליון ספרים אלקטרוניים , סך המצאי של ספרים אלקטרוניים הסתכם ב- 252.6 מיליון יחידות

למחצית מהספריות האקדמיות 2023  היו הוצאות בסך של פחות מ- 500000    דולר. ההוצאות של 1104 ספריות אקדמיות הגיעו ל- 1000000  דולר או יותר

במהלך שנת 2012 ספריות אקדמיות הוציאו כ- 3.4 מיליארד דולר על משכורות כ- 49 אחוזים מכלל הוצאות הספרייה

ההוצאות של ספריות אקדמיות על מקורות מידע  מידע היו 2.8 מיליארד דולר , מתוכם הוצאות על מנויים לכתבי עת היו 1.4 מיליארד  דולר

שירותים אלקטרוניים

קרוב ל- 77 אחוזים מהספריות האקדמיות דווחו שהן מספקות שירותי יעץ במייל או דרך הווב

מידע על שירותים נוספים ופירוט נוסף בדוח המלא

אמנות הקיטלוג – מהדורה ראשונית סתיו 2013

פרופ' אלחנן אדלר וד"ר רחל קדר פרסמו לאחרונה מהדורה ראשונית של הספר האלקטרוני "אמנות הקטלוג".

השינויים בתחום הולידו את הצורך בספר,  כפי שנכתב בהקדמה לספר:

"לפני כמעט עשרים שנה הופיעה המהדורה השלישית של הספר הקיטלוג: ספר יסודות וכללים

שנכתב ע"י הח"מ יחד עם אביבה שיחור, בהוצאת מרכז ההדרכה לספריות בישראל.

ספר זה נכתב כאשר מחשוב הספריות בארץ היה רק בתחילת דרכו והתבסס על כללי הקיטלוג

האמריקניים AACR2 .

מאז השתנתה גם צורתו של הקטלוג וגם תוכנו, ולאחרונה גם השתנו כללי הקיטלוג האמריקניים

מ- AACR2 לכללי RDA – שינוי מהותי המשקף את האימוץ המודל התפיסתי של FRBR

(דרישות יסוד לרשומות ביבליוגרפיות).

כדי לספק לציבור הספרנים ותלמידי הספרנות בארץ כלי מעודכן המציג את הקיטלוג העכשווי

בישראל ובעולם אנו מתכבדים להגיש בזה ספר קיטלוג חדש: אמנות הקיטלוג. שינוי הכותר בא

להדגיש שבמיוחד היום הקיטלוג הוא לא "מדע" אלא "אמנות" שבה יש מקום לא מבוטל לשיקול

דעתו של המקטלג."

הספר אלקטרוני וחופשי לכול. כאמור זוהי גרסה ראשונית של הספר וכפי שכתבו המחברים הם ישמחו להערות והארות.  בדף של הספרייה הלאומית ממנו אפשר לגשת לספר  נמצא גם קישור לדף בבניה שכולל חומר הדרכה ל-RDA

תודה לילנה אלכסייב על המידע

לספר

Internet Librarian 2013 – מבחר מצגות

הכנס  Internet Librarian   2013  התקיים  השנה ב-28-30  באוקטובר 2013. זהו כנס Internet Librarian  השנתי ה- 17 בחסותה של Information Today's .

הכנס התמקד באסטרטגיות, שירותים וכלים  וכלל הרבה הרצאות במגוון נושאים :עתיד הספריות,  טיפים לחיפוש, נוכחות הספרייה בווב – עיצוב אתרים מחדש ועיצוב רספונסיבי, טיפים וטריקים, תכנים עדכניים, שימוש בסטטיסטיקות לשיפור האתר, מדיה חברתית , ביג דאטה וספריות, מכשירים ניידים וספרים אלקטרונים ועוד.

המצגות  של רוב ההרצאות זמינות להורדה באתר. בכנס השתתפו מרצים ידועי שם  בתחום כגון: Mary Ellen Bates ו- Grey Notess  והמצגות שלהם שכוללות טיפים לחיפוש יעיל  ניתנות להורדה מהאתר.

המצגת של Grey Notess כוללת בין היתר של מידע על כיוונים חדשים בגוגל- חיפוש סמנטי- ה- graph search והתמיכה ב- Schema.org , כמו כן במצגת מידע על כלים לגילוי ידע ומאגרי הספרייה

המצגת של Marry Ellen Bates כוללת טיפים לחיפוש יעיל בגוגל כגון Google Trends, depth articles וכוללת התייחסות לכלי חיפוש נוספים כגון: Blekko , Zanran ו- MillionTall.com

באתר אפשר למצוא גם קישורים לכנסים מהשנים הקודמות– 1997-2012  וגם שם יש מצגות שניתנות להורדה.

למבחר מצגות מכנס 2013

הקשר בין שימוש בספרייה אקדמית והישגי סטודנטים – תוצאות מחקר וערכת כלים

נתונים כמותיים שיכולים להצביע על קשר בין  שימוש בספרייה אקדמית והישגים בלימודים של הסטודנטים  חשובים לתדמית של הספרייה ולהערכתה על ידי הנהלת האוניברסיטה והערכה כזו יכולה להיות מתורגמת בהקצאת משאבים לספרייה

מחקר למדידת האימפקט של הספרייה נערך  על ידי אוניברסיטת Huddersfield  באנגליה והשתתפו בו 33074   סטודנטים מ- 8 אוניברסיטאות באנגליה. המחקר נערך בתקופה פברואר – מאי 2011  והתפרסם  בגיליון נובמבר 2013  של College& research Libraries.

המחקר בדק את ההשערה  " קיים מתאם חיובי מובהק סטטיסטי בין הנתונים על פעילות בספרייה והישגי הסטודנט"  . נמדד הקשר בין המשתנים הבלתי תלויים מידת השימוש במשאבים אלקטרוניים, נתוני השאלה, וכניסות לספרייה  ובין המשתנה התלוי הציון הסופי של הסטודנט. במחקר נעשה שימוש בשיטות כמותיות ואיכותניות.

המחקר הצליח להוכיח קשר מובהק בין השימוש במשאבי הספרייה ורמת הציונים, אך בכול מקרה  מסקנות אלה אינן יכולות להוות אינדיקטור על קיומו של קשר סיבתי בין השימוש בספרייה והישגי הסטודנט.  מן הראוי לציין שנמצא קשר מובהק בין נתוני השאלה ושימוש במשאבים האלקטרוניים ובין הציון הסופי, לעומת זאת לא נמצא קשר מובהק בין מספר הכניסות לספרייה ובין הציון הסופי. את העדר הקשר המובהק הזה ניתן להסביר בכך שלא כול הכניסות לספרייה הן למטרות לימוד, חלקן לישיבה בחללים פתוחים, לקפה וכו'

כול נתוני המחקר נגישים חופשי . יתירה מכך ערכת כלים לספרייה שמעוניינת לערוך מחקר מעין זה זמינה חופשי אף היא. מטרתה לסייע למוסדות שמעוניינים לבחון את הנתונים שלהם ביחס להשערת המחקר. ערכת הכלים כוללת קוים מנחים בכול הקשור לנתונים הנדרשים, היבטים משפטיים בעיקר בכול הקשור לפרטיות, ניתוח הנתונים ומדדים מתאימים , קבוצות מיקוד ושאלונים, הצעות לניתוח נוסף, והפקת הנתונים.

למחקר יהיה שלב נוסף שמטרתו  לבדוק נתונים נוספים כדי לאפשר זיהוי  קשרים סיבתיים ואימפקט של הספריות בהיבטים נוספים  מעבר לציון הסופי

מידע נוסף ודיונים בתוצאות המחקר אפשר למצוא  בבלוג של הפרויקט

למאמר המלא

The British Library ואוסף קובצי תמונות בפליקר

ב- 12 בדצמבר 2013  הספרייה הלאומית באנגליה הודיעה על העלאתו של אוסף תמונות בן למעלה ממיליון פריטים לפליקר . השימוש באוסף הוא על פי הרישיון הגמיש של Creative commons. האוסף חופשי לשימוש, ולשימוש חוזר

קובצי התמונות לקוחים מספרים מהמאות ה- 17, 18, 19    שעברו תהליך דיגיטציה על ידי מיקרוסופט והם כוללים מגוון חומרים מפות, מפות גיאולוגיות, תמונות ועוד.

העברת העכבר על התמונה מציגה מידע על מקור התמונה כולל  ציון עמוד. מידע על הספרים מהם נלקחו התמונות אפר למצוא ב- github.  בעתיד צפוי פיתוח נוסף לתיאור האוסף

מידע נוסף בהודעה על המיזם

לאוסף התמונות

יוזמת SCOAP , פיזיקת החלקיקים והגישה הפתוחה

יוזמת  SCOAP –  Sponsoring Consortium for Open Access Publishing in Particle Physics  היא יוזמה להוצאה לאור  בגישה פתוחה  של CERN

במסגרת יוזמה זו מאמרים  מ- 10 כתבי עת שפיטים בתחום פיזיקת החלקיקים  (פיזיקה של אנרגיות גבוהות) יהיו זמינים לכול בגישה פתוחה החל מחודש ינואר הקרוב. באופן זה 60%  מהמאמרים  בתחום  מחקר זה יהיו נגישים בגישה פתוחה

הפרויקט התאפשר בזכות אמון שנבנה בשנים האחרונות בין הכוחות הפועלים:  ספרנים, מוסדות מימון ומו"לים למען שירות לאנשי מדע בתחום פיזיקת החלקיקים.

אמון זה הוליד את ההסכם על פיו ספריות וגופי מימון מ- 24 מדינות  יעבירו לטובת הפרויקט משאבים ששימשו בעבר למנויים לכתבי עת. למעלה מ- 150 מוסדות בארה"ב ייקחו חלק בפרויקט.

מו"לים גדולים – Elsevier ,  Institute of Physics Publishing ו- Springer   נרתמו אף הם ליוזמה לצד מו"לים נוספים the Chinese Academy of Sciences, Deutsche Physikalische Gesellschaft, Hindawi, Jagiellonian University, Oxford University Press, Physical Society of Japan, SISSA Medialab and Società di Fisica   .

מקווים שחברים נוספים יצטרפו בעתיד ליוזמה.

לכתבה בנושא

שימוש ב- Facebook בספריות – תוצאות מחקר

מחקר מעניין  של דר נועה אהרוני  שהתפרסם ב- Aslib Proceedings 2012  בדק את השימוש בפייסבוק בספריות ציבוריות ואקדמיות  בארה"ב במטרה להבין את דפוסי השימוש בפייסבוק בספריות.  המחקר בדק את עמודי הפייסבוק של 20 ספריות בתקופה מאי עד יוני 2010 וכלל ניתוח סטטיסטי תיאורי וניתוח תוכן.

מממצאי המחקר –  נמצאו הבדלים מסוימים בין ספריות  ציבוריות ואקדמיות בשימוש בפלטפורמה – ספריות ציבוריות משתמשות בפייסבוק להודיע למשתמשים על הפעילויות השונות בספרייה  בעוד שספריות אקדמיות מתמקדות בהצגת אוספים, שירותים, טכנולוגיה והספרייה בכלל  .

לצד השינויים נמצאו דפוסי שימוש דומים בספריות   אקדמיות וציבוריות

ספריות משתמשות בעיקר  בסקציית המידע  למידע על הספרייה ובקיר .  במקום שני  מבחינת הפופולריות נמצאת סקציית התמונות. 40% מהספריות האקדמיות ו- 100%  מהספריות הציבוריות משתמשות בערוץ זה . סקציות אחרות בפייסבוק כגון אירועים פופולריות פחות.. .

לאור זאת מומלץ שספריות אקדמית וציבוריות כאחד  ינצלו יותר את הערוצים השונים שמציעה פייסבוק  וישתמשו יותר בפייסבוק  להצגת כלי חיפוש שונים . כמו כן  צוינה האפשרות  להשתמש באפליקציית הקטלוג  VISUAL BOOKSHELF

המחקר מצא עוד שספריות אקדמיות וציבוריות משתמשות בפייסבוק להעברת מידע למשתמשים יותר מאשר ערוץ לדיונים. הומלץ  לעשות שימוש בערוצי תקשורת נוספים שמציעה פייסבוק. לתקשורת ודיאלוג עם המשתמשים.

מידע נוסף במאמר המלא (למנויים)

פרויקט הספרים של גוגל – הקץ למאבק?

   מאז שנת 2004  מתנהל מאבק משפטי בין גוגל , מחברים ומו"לים. המחברים והמו"לים ראו בסריקת הספרים על ידיGoogle  לצורך Google Books הפרה בוטה של זכויות היוצרים. הם מחו כנגד תוכנית הדיגיטיציה של Google, האפשרות הניתנת למשתמשים לראות קטעים מספרים מוגנים בזכויות יוצרים, ושיתוף פעולה עם ספריות ללא הרשאה מפורשת מבעלי זכויות היוצרים על כך.

 במסגרת המאבק המשפטי היו מספר התפתחויות עליהם גם דיווחתי בעבר בבלוג. . באוקטובר 2008  הועלתה    הצעה להסכם פשרה לישוב הסכסוך  בכל הקשור לפרויקט הדיגיטציה של הספרים. ב- 2009  ספרנים, משפטנים, מחברים, מו"לים וחברות טכנולוגיות שהתנגדו  להצעת ההסכם במתכונת שהושגה  חברו יחדיו והקימו את – Open Book Alliance ששם לו למטרה לידע את עושי המדיניות והציבור בדבר היבטיה השונים של ההצעה להסכם הפשרה.

 בסופו של דבר ב-14 בנובמבר 2013  גוגל נחל ניצחון כפי שניתן ללמוד ממסמך עליו חתום השופט Denny Chin    .  ממסמך זה עולה   שבית המשפט מכיר  בסריקת הספרים תוך שיתוף פעולה עם ספריות ציבוריות ואקדמיות והצגת קטעים מסוימים מהם שימוש הוגן ומעלה על נס את התועלת המחקרית של הפרויקט.

כפי שמצוין במסמך:

” In my view, Google Books provides significant public benefits. It advances the progress of the arts and sciences, while maintaining respectful consideration for the rights of authors and other creative individuals, and without adversely impacting the rights of copyright holders. It has become an invaluable research tool that permits students, teachers, librarians, and others to more efficiently identify and locate books. It has given scholars the ability, for the first time, to conduct full-text searches of tens of millions of books. It preserves books, in particular out-of-print and old books that have been forgotten in the bowels of libraries, and it gives them new life. It facilitates access to books for print-disabled and remote or underserved populations. It generates new audiences and creates new sources of income for authors and publishers. Indeed, all society benefits"

במסמך המלא יש  מידע מקיף על הפרויקט, עובדות, השתלשלות העניינים  והתועלת  של הפרויקט. נקודות עיקריות שצוינו בהקשר זה:  פרויקט הספרים של גוגל הוא כלי יעץ חשוב, מקדם ומאפשר כריית טקסט, מרחיב את אפשרות הגישה לספרים, תורם לשימור ספרים והפחת חיים חדשים בספרים, מסיע למחקר   ועל ידי הסיוע באיתור הספרים מועיל בסופו של דבר גם למחברים ולמו"לים.

נשאלת השאלה האם זה יהיה באמת סופו של המאבק ?

למסמך בנושא

לכתבה בנושא

למידע נוסף בנושא – תודה לד"ר רות הנדזל על קישור זה  והפנית תשומת הלב לנושא

הבדלים בעלויות של ספרים אלקטרוניים וספרים בדפוס בספריות אקדמיות

ספריות אקדמיות ממשיכות להתמודד עם בעיות תקציב לצד הצורך לספק למשתמשים  גישה למקורות מידע אלקטרוניים – ספרים וכתבי עת

במקביל הספריות מתמודדות עם  הצורך לפנות מרחבים בספרייה לצרכים אחרים.  לאור זאת ספריות חייבות לשקול בזהירות אפשרות מעבר לפורמט אלקטרוני בלבד בהתחשב בעלויות

מחקר שנערך ב-  Auburn University at Montgomery-AUM  , אושר  לפרסום בכתב העת  C&RL    באוקטובר 2013 , מצא שהמחיר הממוצע של ספרים אלקטרוניים גבוה באופן משמעותי מהמקבילים בפורמט המודפס, ללא הבדל בין כותרים שיצאו לאור בהוצאה אוניברסיטאית או מסחרית.

ממסקנות המחקר : המעבר מפורמט מודפס לפורמט אלקטרוני כרוך באתגרים משמעותיים לספריות אקדמיות קטנות ובינוניות שנמצאות במצב כלכלי לא יציב. נתונים מפורטים  שמוצגים במאמר מדגישים את הפערים.

לאור המצב נראה שמודל ה- PDA     הוא אופציה סבירה להמשך פיתוח האוספים ובו בזמן לספק למשתמשים משאבים שהם חפצים בהם. אין זאת אומרת שהספריות צריכות לזנוח את התפקיד של בחירת האוסף שכן ספרנים בוחרים לטווח ארוך בעוד שהבחירה של המשתמשים באה לענות על צרכים מיידיים.

העלויות שכרוכות ברכש ספרים אלקטרוניים מהוות אלמנט שנוגס בכוח הרכש של הספרייה. אבל אם ספריות יוכלו להראות החזר השקעה על ידי שימוש רב בחומרים,  לספרייה יהיה בסיס מוצק חזק יותר (case)   למימון נוסף מהנהלת האוניברסיטה.

למאמר המלא

2012 Academic Library Trends and Statistics יצא לאור

2012 Academic Library and Statistics – הפרסום השנתי של ACRL  יצא לאור.פרסום שנתי זה של ACRL כולל השנה נתונים מ- 1495 ספריות אקדמיות  בארה"ב.

פרסום זה כולל נתונים על אוספים (כולל מספר כותרים, וספרים אלקטרוניים), הוצאות (חומרים, שכר חומרה ותוכנה וכיו"ב) ,  סגל הספרייה ושירותים כולל שירותי יעץ, השאלה והשאלה בינספרייתית, שימוש ברשתות חברתיות ומודעות ושימוש בסטנדרטים של ACRL

הפרסום אינו חופשי ודי יקר. ניתן לרכשו בחנות האלקטרונית של ACRL. סקירה קצרה מתאריך 30 באוקטובר כוללת  מספר נתונים.

מהנתונים עולה שבהשוואה לשנת 2011 חל גידול של 7.3% בהוצאות על אוספים .

בהוצאות שכר חל גידול של 3.7% .

אשר לשימוש במדיה חברתית – 76% מהספריות האקדמיות דווחו על שימוש ברשתות חברתיות כאשר פייסבוק, בלוגים, וטוויטר נמצאים בראש הרשימה.

 הנתונים המלאים ב- 2012 Academic Library and Statistics יכולים לשמש גם למטרות  תקצוב ותכנון אסטרטגי.

לסקירה

ניהול משותף של ספרים

גם בעידן האלקטרוני ספריות עדיין רוכשות ספרים בגרסה מודפסת במיוחד בתחומי מחקר מסוימים כגון אמנות.  וכמו בכתבי עת מתעוררת לא אחת בעיה של מקום, במיוחד נוכח הצורך לפנות חללים פתוחים  לצורכי הסטודנטים.

הפתרון יכול להיות שיתוף פעולה בין ספריות  לניהול משותף של אוספים והקמת מאגר משותף של ספרים בדפוס. פרויקט כזה  מחייב ניתוח מצב האוספים, אופן השימוש בו , איתור כפילויות וכו'

דוגמה לפרויקט כזה הוא Northeast regional library print management planning project  בו משתתפות עד כה 90 ספריות בחוף המזרחי בארה"ב  ומכללות ואוניברסיטאות נוספות נקראות לקחת חלק בפרוייקט.

 המטרה של הפרויקט היא לאתר ספריות  עם צרכים משותפים  ועניין משותף בפתרונות אזוריים לצרכים אלו ולהציע אסטרטגיות ומודלים מתאימים –  מודלים כלכליים , אסטרטגיות  לניהול סוגים שונים של אוספים , זיהוי  הבדלים בניהול האוספים ביחס לניהול  אוספים של כתבי עת , צרכים נוכחיים, ואופציות תשלום . כל זאת כדי למצוא פתרונות  אפשריים כולל פיתוח אוספים מרכזיים או מבוזרים  ואוספים קבועים .

מודלים אלו  יוכלו לשמש דוגמה לספריות אחרות בעולם

 לפרטים נוספים על הפרויקט

למידע נוסף בנושא

Library 2.013 conference – כנס ספרני וירטואלי בינלאומי

    Library 2.013 conference   הוא כנס וירטואלי עולמי בנושא עתיד הספריות שהתקיים   ב- 18-19 באוקטובר 2013.  זו השנה השלישית שכנס וירטואלי גלובלי מסוג זה נערך .

הכנס היה פתוח לכול  והוא עסק במגוון נושאים בהיבט הספרני כגון:  מחשוב ענן , ניהול ספריות, MOOC   ,  ספרים אלקטרוניים, שירותי מובייל, מרחבים בספרייה, גישה פתוחה,  ספריות אקדמיות ציבוריות וספריות בתי ספר ועוד

הקלטות  של מושבי הכנס השונים זמינות באתר Library 2.0 . גם מצגות  מכנס שנתי דומה בשנה שעברה Library 2.012 Worldwide  עדיין זמינות לצפייה

ספריות בתי ספר בארץ ובעולם

מאמר מעניין על ספריות בתי ספר בארץ ובעולם  שפורסם לראשונה בכתב העת "הד החינוך"  והתפרסם  בבלוג "חלון אחורי" שופך אור על ספריות אלה מהיבטים שונים – תפקוד, ארכיטקטורה ועיצוב ותקצוב. המאמר מסתמך על מומחים בתחום .

מובאים במאמר דבריהם של ד"ר גבי דותן ראש המגמה למידע וספרנות במכללה האקדמית בית ברל  שרואה בספרייה "מרכז מידע רב ערוצי "   ודבריו של יובל גורן בעל חברה שמתמחה בעיצוב וריהוט ספריות .

המאמר כולל תמונות של ספריות בתי ספר מהארץ והעולם  עם דגש על עיצוב, מיקום ופונקציונליות.

התמונות לקוחות מ – קריית חינוך למדעים, רחובות, תיכון סנט ניקולאסיום, אמסטרדם ו- בית ספר יסודי וחט"ב, פרדריקשאוון  

למאמר

תודה לורד רובין על המידע

דו"ח IFLA – מגמות שישנו את סביבת המידע

 סביבת המידע נמצאת בשינוי מתמיד. כיצד ניגש, נשתמש ונפיק תועלת  מהמידע בסביבה זו?  דו"ח IFLA  לשנת 2013    מזהה 5 מגמות על שממלאים  תפקיד חשוב בעיצוב האקוסיסטמה העתידית של המידע.

המגמות הן :

 מגמה 1 – טכנולוגיות חדשות שבו זמנית ירחיבו ויצמצמו את אלה  שיש להם גישה למידע. טכנולוגיות חדשות תהפוכנה את המידע לנגיש יותר מחד אך מאידך אנשים שלא יהיו להם מיומנויות מתאימות לא יוכלו להשתלב במספר גדל והולך  של תחומים.

 מגמה 2 – חינוך מקוון שיביא לדמוקרטיזציה של המידע הגלובלי. הזדמנויות הלימוד תגדלנה, תהפוכנה לזולות ונגישות יותר  ותהיה הכרה גדולה יותר בחינוך לא פורמלי.

 מגמה 3 – גבולות הפרטיות ושמירת המידע יוגדרו מחדש. כמויות מידע גדולות שנמצאות בידי ממשלות וחברות לצד שיטות מתוחכמות למעקב יהפכו את המעקב אחר הפרט לזול וקל יותר. למצב זה יכולות להיות השלכות חמורות לפרטיות המשתמש.

 מגמה 4 – חברות  מתוקשרות יאזינו ויעצימו קולות וקבוצות חדשים – יהיה עידוד של   תנועות ממוקדות נושא אחד על חשבון המפלגות הפוליטיות המסורתיות כמו כן תהיינה יוזמות ממשלתיות בתחום השירותים הציבוריים

 מגמה 5 – כלכלת  המידע הגלובלית תשנה צורה על ידי טכנולוגיות חדשות – המובייל, מדפסות תלת מימד, טכנולוגיות תרגום ועוד ישנו את כלכלת המידע ובסופו של דבר יסייעו לאנשים להישאר אקטיביים מבחינה כלכלית בשלב מאוחר יותר של החיים ומכול מקום.

 ממצאים אלו משקפים שנה של התייעצות עם מומחים מתחומי מחקר שונים  שמטרתה למפות שינויים חברתיים רחבים שקורים או יקרו בסביבת המידע.

 הדוח הוא יותר מאשר מסמך אחד, הוא כולל אוסף של מקורות שמסייעים להבין מה מקומן של הספריות בעולם משתנה זה

לדו"ח  IFLA

דלפק ההדרכה של הספרייה למדעי החברה ולניהול זוכה לשם חדש !

הספרייה למדעי החברה ולניהול משתדלת להציב שילוט ידידותי, ברור ומובן ללקוחותיה, כחלק מתפישת השירות שלנו.

 נוכחנו שהמינוחים הספרניים  בהם השתמשנו עד היום לדלפק ההדרכה,  "יעץ"  ו – "Reference" , לא היו ברורים לקוראים, ולכן מצאנו לנכון לעדכנם ולהתאימם:

 בעברית –  יעוץ והדרכה  (במקום השם הקודם: יעץ והדרכה)

 באנגלית- Information Desk   (במקום השם הקודם: Reference Desk)

 וכמובן שהשירות שלנו נשאר אותו שירות, גם תחת השלט החדש…