כתב עת חופשי חדש בנושא הווב הסמנטי – Semantic Web – Interoperability, Usability, Applicability

semanticjגיליון ראשון של כתב עת חופשי חדש בנושא הווב הסמנטי בשם: Semantic Web – Interoperability, Usability, Applicability יצא לאור בדצמבר 2010.

כתב העת הוא כתב עת שפיט ויתפרסם מדי רבעון . יתקבלו בברכה מחקרים ומאמרים שעוסקים בהיבט החברתי והיישומי של הווב הסמנטי. שמו מלמד על מגוון הנושאים שבהם יעסוק: שיטות וטכנולוגיות חדשות, אינטגרציה של מידע ממקורות הטרוגניים, פרדיגמות חדשות של אחזור מידע , מנשק המשתמש, טכנולוגיות לויזואליזציה של מידע ועוד..

הגיליון הראשון של כתב העת כולל הצהרות על חזונו של הווב הסמנטי , היבטים תיאורטיים ויישומיים של אונטולוגיות , אינטראופרביליות של אונטולוגיות, פיתוח תוכנה, ארגון המידע בווב הסמנטי , הווב הסמנטי וההיבט המדעי ועוד..

לתוכן העניינים של הגיליון הראשון .

 

מאגר לנסיון-Cambridge University Press Ejournals

logo_Cambridgeספריות אוניברסיטת ת"א  וחברי מלמ"ד האחרים קיבלו לנסיון את כתבי העת האלקטרוניים של Cambridge University Press .

הגישה ל – 235 כותרים מתוך 250 שקיימים בחבילה תהיה פתוחה עד סוף מאי 2010.

 גישה לכתבי העת :  http://journals.cambridge.org/  

 לדפדוף לפי נושא :  http://journals.cambridge.org/action/bySubjectArea

.

חדש בספריות אוניברסיטת ת"א – ארכיוני כתבי-עת בטקסט מלא

לאחרונה רכשו ספריות אוניברסיטת תל-אביב בסיוע ות"ת והנהלת אוניברסיטת תל אביב גישה אלקטרונית לחמישה ארכיוני כתבי-עת של המו"לים המובילים בעולם הפרסום האקדמי:

Elsevier-ScienceDirect, Oxford University Press, Sage, Springer, Wiley-Blackwell

Elsevier הוא המו"ל האקדמי המוביל בעולם.  הארכיון מספק גישה החל מהכרך הראשון לכ – 2200  כתבי עת, וכולל מאמרים שפורסמו בשנים 1823 -1995  , ב-67 תחומי – ידע וביניהם:  רפואה, מדעי החיים ומדעי החברה. 

דוגמא

באמצעות הארכיון ניתן לקבל גישה ל – 157 כתבי עת  החל מהגיליון הראשון. השנים הכלולות בארכיון הן 1849-1995 . כתבי העת הם בתחומים: במשפטים, רפואה, מדעים, מדעי החברה ומדעי הרוח. 

דוגמא

הארכיון מכיל כ- 400 כתבי עת המחולקים לעשר דיסציפלינות כגון חינוך, מדעי הרווחה והבריאות, מדעים ומדעי החברה. באמצעות הארכיון ניתן לקבל גישה למאמרים מהגיליון הראשון  בין השנים  1889-1999

דוגמא

 הארכיון מאפשר גישה לכ 1.5 מליון מאמרים של המו"ל המדעי השני בגודלו בעולם. חלק מכתבי העת בארכיון מאפשרים אחזור של מאמרים החל מ 1869 בטקסט מלא. כתבי העת הם בתחומים: מדעי ההתנהגות, מדעי החיים, מנהל עסקים וכלכלה, מדעי המחשב, מדעי הסביבה, הנדסה, מדעי הרוח, מתמטיקה, רפואה ומדעי החברה.

דוגמא

 אחד הארכיבים הגדולים ביותר של מוציא לאור יחיד. הארכיון נותן גישה למאמרים החל מהמאה השמונה עשרה ומכיל מעל 13.6 מליון דפים בתחומים של מדעי הרוח, מדעי החברה, רפואה, מנהל עסקים והנדסה.  

דוגמא

 

דו"ח חדש של STM על המו"לות האלקטרונית המדעית

stmאגודת המו"לים המדעיים STM – International Association of Scientific Technical and Medical Publishers פרסמה בספטמבר 2009 דו"ח חדש – "An overview of scientific and scholarly journal publishing" . הדוח של STM מתפרסם אחת לשלוש שנים ומספק תמונה על המצב בעולם בתחום ההוצאה לאור של כתבי עת מדעיים.

הדו"ח השנה שם לו למטרה לספק תמונה כוללת על המגמות הקיימות בתקשורת המדעית. על פי הדו" ח – התקשורת המדעית עדה לשינויים גדולים שמקורם בגורמים טכנולוגיים וכלכליים בעוד המוטיבציה של המחברים לפרסם נשארה קבועה.

מספר נתונים מעניינים בדו"ח: התשואה מהוצאה לאור של כתבי עת מדעיים של STM מוערכת ב- 8 מיליארד דולר ב- 2008 – עליה של 6-7 אחוזים בהשוואה ל- 2007. שוויו של השוק הכולל של המולות של STM מוערך ב- 16 מיליארד דולר. 55 אחוזים מהרווחים הגלובליים של STM – כולל מוצרים שאינם כתבי עת מקורם בארה"ב. מספר המו"לים של כתבי עת ברחבי העולם מגיע ל- 2000. בראשית 2009 היו 25400 כתבי עת מדעיים שפיטים שפרסמו כ- מיליון וחצי מאמרים בשנה. מספר כתבי העת והמאמרים שפורסמו בכל שנה גדל באופן קבוע בשתי המאות האחרונות בסביבות 3 וחצי ו-3 אחוזים מדי שנה בהתאמה. גידול זה ניתן ליחס לגידול במספר החוקרים.

נתונים אלה הם רק חלק מזערי מהדו"ח המקיף שמשתרע על פני 68 עמודים וניתן להורדה חינם

לדו"ח המלא
ההודעה החדשותית בנושא מ- 13 באוקטובר

מודלים חדשים של כתבי עת והתפקיד המשתנה של המו"לים

ifla copyכנס IFLA ה- 7
"Libraries create futures: Building on cultural heritage "
התקיים השנה במילנו ב- 23-27 באוגוסט. באתר הכנס יש גישה לטקסט המלא של מספר לא מבוטל של הרצאות שניתנו בכנס. אחת מהן ברוח התקופה היא:
New journal models and publishing perspectives in the evolving digital environment
ההרצאה עוסקת במודלים חדשים של כתבי עת ותפקיד המו"לים לאור ההתפתחויות בווב.

תנועת הגישה הפתוחה לצד כלים של ווב 2.0 הולידו שינויים בכתבי העת ובתפקיד המו"לים.
אנו עדים למודלים חדשים של כתבי עת:
Overlay journals – כתבי עת שלוקחים מאמרי preprint שנמצאים בארכיבים ושולחים אותם לשיפוט. כלומר סוג של כתב עת מינימליסטי שמבצע את השיפוט בלבד.
סוג זה של כתב עת הוגדר בספרות כך:

“ An open access journal that takes submissions from the preprints deposited at an archive and subjects them to peer review […] Because an overlay journal doesn’t have its own apparatus for disseminating accepted papers, […] it is a minimalist journal that only performs peer review” (Peter Suber, 2003)

“A quality-assured journal whose content is deposited to and resides in one or more open access repositories” (Panayiota Polydoratou, Martin Moyle, 2008

כתב העת Physical Review בתחום הפיזיקה ו- Lund Virtual Medical Journal הם דוגמאות לכתבי עת במודל זה. Physical Review מתבסס על המאגר ArXiv , והמאמרים ב- Lund Virtual Medical Journal לקוחים ממאגר ההפקדה המוסדי של אוניברסיטת Lund ומהארכיון של Pubmed.

• מודל שני מתפתח הם כתבי עת מולטידיספלינריים. דוגמאות לכתבי עת במודל זה :
InterJournal – – כתב עת שפותח במסגרת הפעילויות של
the New England Complex Systems Institute
ומכסה נושאים במדע והנדסה. כתב עת זה שפיט ומתבסס על מאמרים שמפוזרים בווב. מאגר המידע המרכזי של כתב העת כולל תקצירים והערות עם מצביעים לכתובת האינטרנט של המאמרים המקוריים.

דוגמה נוספת הוא Philica – כתב עת אקדמי שמקבל פרסומים בכל נושא שהוא, בעל גישה מהפכנית בכל הקשור לתהליך ההוצאה לאור והשיפוט תוך העברת השליטה חזרה לחוקרים.

 מודל שלישי הוא Different level journals – מודל זה לא מתבסס על תכנים שנשמרו בארכיונים. אלא על הרעיון של יצירת כתב עת מבוסס נושא, כאוסף מקרו בתוך תתי אוספים
לדוגמה המודל של B.E. Journals בכלכלה תיאורטית – מורכב מ-3 תתי כתבי עת שכל אחד מהם מתמקד בהיבט אחר של הנושא. כל מאמר נשלח לכל שלושת תתי כתב העת והעורך מחליט באיזה תת כתב עת יפורסם המאמר.באופן זה מושגת בה בעת אַגְרֶגַצְיָה ו- סְפֶּצְיָאלִיזַצְיָה של תכנים .

במצב זה בו תפקיד מתן האישור (certification) לחומרים המפורסמים הולך ונשמט מידי המו"לים, יש למו"לים תפקידים חדשים שכוללים:
שירותי ניווט, כלים סמנטיים לגילוי ידע, שירותי תרגום, אירכוב ושימור לטווח רחוק ושירותי הערכה ex-post – ניתוחים ביבליומטריים וניתוחים מבוססי שימוש.

אשר לתהליך השיפוט והערכת מאמרים המחבר מציע לשלב בין המודל המסורתי ומודלים חדשים שמבוססים על "חוכמת ההמונים" ..

דוגמאות לתפקידים חדשים שנוטלים על עצמם המו"לים, ופירוט נוסף אפשר למצוא בהרצאה המלאה..

להרצאה המלאה..
למצגת ההרצאה..

להרצאות כנס IFLA ה- 75

גיליון ראשון של כתב העת הספרני Collaborative Librarianship יצא לאור – שיתוף פעולה מול תחרותיות – מי יכריע?

colaborative2היום יותר מתמיד נוכח האתגרים העומדים בפני הספריות, ספריות זקוקות לשיתוף פעולה כדי להתקיים ולשגשג.

Collaborative Librarianship הוא כתב עת ספרני חופשי, שפיט (peer review) חדש, ששם לו למטרה לספק ספרות מקצועית במגוון נושאים שעוסקים בשיתוף פעולה של ספריות במישור המקומי, האזורי, הלאומי והבינלאומי. כתב העת כולל בנוסף למאמרים גם חדשות וסקירות.

כתב העת יוצא לאור בחסותם של Colorado Academic Library Consortium, Colorado Library Consortium, Colorado Alliance of Research Libraries, Regis University, and the University of Denver .

עד כה יצא לאור הגיליון הראשון שלו בלבד. בגיליון זה התפרסם ראיון מעניין עם הנשיאה הנבחרת של ארגון הספריות האמריקאיות – Dr. Camila Alire ,  בו הביעה דעתה על חשיבותו של שיתוף פעולה ספרני בעיתות אלה, נוכח האתגרים שעומדים בפני הספריות ובראשם: בעיות מימון, הצורך להישאר רלוונטיים למשתמשים ודרישות גוברות לטכנולוגיות מידע שנחוצות כדי לסייע בתהליך, ופער הדורות בין בוגרים חדשים של בתי ספר לספרנות ובין הצוות הוותיק בספרייה.

לפי דעתה, בעיות המימון שעומדות בפני הספריות יכולות מצד אחד לעורר צורך בשיתוף פעולה, אך מצד שני, אם יחמירו, עלולות להוליד תחרותיות, שעלולה לפגום בשיתוף הפעולה כפי שהתבטאה :

“when the trough goes dry the horses start biting”

ותקוותה היא שמטפורה זו לא תתגשם הפעם, ושיתוף הפעולה יגבר על התחרותיות….

לכתב העת

כתבי עת אלקטרוניים – עלות, שימוש ותועלת – דו"ח מקיף בנושא

e-journalsדו"ח מקיף מאפריל 2009 בן 52 עמודים של RIN – The Research Information Network שבאנגליה, בנושא כתבי-עת אלקטרוניים – עלות, שימוש והשלכותיהם על המחקר. RIN הוא גוף ששם לו למטרה לחקור עד כמה יעילים שירותי המידע הניתנים לקהילת המחקר באנגליה, עד כמה הם משתנים ועד כמה ישתפרו בעתיד. מטרתו להבטיח לחוקרים באנגליה להפיק את מרב התועלת משירותי המידע כדי להבטיח את מעמדם הבינלאומי בתחום המחקר.

הדוח עוסק בהתנהגות חיפוש המידע בקהילת המחקר באנגליה , ובקשר בין חיפוש מידע ותנובת המחקר. מממצאי הדוח:
• כתבי עת אלקטרוניים הם סם החיים של מוסדות המחקר באנגליה – כך למשל, בתקופה של ארבעה חודשים, מוסדות המחקר באנגליה ביקרו חצי מיליון פעמים ב-1400 כתבי עת של Sciencedirect וצפו במיליון וחצי דפים.

• חיפוש המידע מהיר. אחוז ניכר מהחוקרים במיוחד ממדעי החיים מגיעים לכתבי העת דרך גורם שלישי כמו  Pubmed ושוהים ב- Sciencedirect רק מספר דקות וצופים רק במספר דפים. מספר החיפושים המבוצעים בפלטפורמות של המו"לים נמוך, רוב החיפושים מבוצעים דרך שירות צד שלישי שמשמש כשער גישה כגון: Google, Google scholar ו-Pubmed

• נמצא קשר בין הדיסציפלינה והתנהגות החיפוש. כך למשל חוקרים במדעי החיים נוהגים להיכנס לאתרי המו"לים דרך שערי גישה יותר מאשר כלכלנים.

• נמצא מתאם חיובי בין ההוצאות על כתבי עת ובין מידת השימוש.

• והתוצאה המעודדת ….נמצא מתאם חיובי בין השימוש בכתבי עת אלקטרוניים ובין תנובת המחקר.

ממצאים מעניינים נוספים אפשר למצוא בדו"ח המלא

אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע

The Index of Information Systems Journals הוא אינדקס מקוון לכתבי עת במערכות מידע. נכון להיום כולל 721 כתבי עת.

המידע אותו מספק האינדקס על כל אחד מכתבי העת כולל: תיאור כתב העת שלקוח בדרך כלל מהאתר של כתב העת , ציון אם כתב העת חופשי או מחייב מנוי, קישור לאתר הבית של כתב העת (בגרסה אלקטרונית או מודפסת), וקישור ל"הנחיות למחברים" של כל אחד מכתבי העת.

אפשר לדפדף באינדקס כתבי העת על פי סדר אלפביתי של כתבי העת. אפשר גם לחפש באינדקס על פי מספר פרמטרים כגון: מלות מפתח, כותר, הטקסט המלא של תיאור כתב העת, ולהגביל את החיפוש לכתבי עת חופשיים.

ברשימת כתבי העת הפופולריים באינדקס (על פי סטטיסטיקות שימוש באתר) אפשר למצוא את כתבי העת הבאים:

International Journal of Computers, Communications and Control
Industrial Management and Data Systems
Information Management and Computer Security
AACE Journal
Academy of Information and Management Sciences Journal
Journal of Information Systems and Technology Management
IAENG International Journal of Computer Science

מי שמעוניין להוסיף כתב עת לאינדקס יכול לעשות זאת באמצעות טופס אלקטרוני שנמצא באתר

קישור לאינדקס

כתבי-עת אלקטרוניים חדשים בכלכלה של ה- American Economic Association

החל מ-2009 הספרייה למדעי החברה ולניהול מנויה על 4 כתבי-עת אלקטרוניים חדשים בכלכלה היוצאים לאור על-ידי ה- American Economic Association.
4 כתבי-עת חדשים אלה מצטרפים ל-3 כתבי-העת הוותיקים של  The American Economic Association להם הספרייה מנויה החל מהגיליון הראשון.

אתרי אינטרנט שימושיים לחיפוש וארגון מידע – כלים ברוח ה-Web2.0, מנועי חיפוש ופרסומים חופשיים

הפעם אני רוצה לשתף אתכם במספר אתרים, שנתקלתי בהם לאחרונה, ויכולים להיות שימושיים.

כלים ברוח ה-Web2.0

אנו מוצפים היום בשפע של מידע, שבחלקו הינו תוצאה של מגמות המסתמנות בווב. Web2.0 מתאפיין בכך שהמשתמש לא רק קורא תכנים אלא גם יוצר אותם, תוך כדי שיתופם עם אחרים. תנועת הגישה הפתוחה הולכת וצוברת תאוצה, ומדי יום נוספים יישומים חדשים. התוצאה – שפע של מידע וצורך בכלים לארגן את המידע הרב. ב- Web פזורים הרבה כלים שבאים לשרת מטרה זו. כלים כאלה, רובם ברוח Web2.0,  שיכולים לשרת מטרה זו , ומטרות נוספות כגון: ארגון מחשבות, זמן, ניהול פרויקטים ועוד,  אפשר למצוא ברשימתה של Alisa Miller’s 100 Powerful Web Tools to Organize Your Thoughts and Ideas . היישומים ברשימה מסווגים למספר קטגוריות:
• Note-Taking and Documents
• Bookmarking
• Mind Mapping
• Personal Wikis
• Highlighters and Sticky Notes
• To-Do Lists
• Collaboration
• Calendars
• Time Trackers
• General Organizers and Task Managers
חלק מהכלים חופשיים. הכלים יכולים לשמש סטודנטים, חוקרים וכל מי שנזקק לארגון מידע, מחשבות וזמן. אני, למשל, אימצתי את Wetpaint כוויקי אישי .

מנועי חיפוש

ברשת ישנם מאות מנועי חיפוש וטכניקות חיפוש שונות. היום מנוע החיפוש העיקרי בו אנו משתמשים הוא Google. מידי פעם מתפרסמות כתבות על מנועי חיפוש אלטרנטיביים. ב-2 בפברואר 2009 התפרסמה ב-YNET כתבה : "חיפוש זה לא רק גוגל" ובה רשימה של מנועי חיפוש אלטרנטיביים. הרשימה כוללת מנועי חיפוש ייעודיים לוידיאו, בלוגים ומדיה חברתית, תמונות ומנועי חיפוש חברתיים. על פי הכתבה, לעתים, לצרכים מסוימים, החיפושים בהם יניבו תוצאות טובות יותר. כדאי לנסות.
תודה לד"ר אריאל פרנק שהפנה את תשומת ליבי לכתבה.

כתבי עת

מספר כתבי העת החופשיים הולך וגדל ועמם גם המדריכים ורשימות כתבי עת חופשיים ברשת. פלטפורמה אחת כזאת, בה נתקלתי לאחרונה, שמאפשרת חיפוש ודפדוף בלמעלה מ-2715 כתבי עת  מדעיים שפיטים (peer-reviewed ) חופשיים בשפה האנגלית ב-113 תחומי ידע היא :
LIS Links: Link Library of Open Access English Language Journals

בכל אחת מ-113 הקטגוריות  רשימה של כתבי עת חופשיים באותה קטגוריה וקישורים לכתב העת. בתחום ספרנות ומידע, למשל, יש עשרות כתבי עת חופשיים. אפשר לחפש בכל כתבי העת בכל הקטגוריות או להגביל את החיפוש לקטגוריה מסויימת. בכל החיפושים שערכתי קיבלתי את הטקסט המלא של תוצאות החיפוש.

ספרים חופשיים בנושאי מחשבים

כל מי שמתעניין בספרי מחשבים, מתמטיקה וספרות טכנית יוכל למצוא ספרים חופשיים בנושא בכתובת: http://freecomputerbooks.com. ניתן לחפש ולדפדף על פי הקטגוריות הבאות:
Computer Languages, Computer Science, Databases, Electronic Engineering, Java and J2EE, Linux and Unix, Mathematics, Microsoft and .NET, Network / Communications, Software Engineering
Special Topics, Web Design and Programming

Blackwell Compass Journals

compass.jpg

Compass journals הינם כתבי עת אלקטרונים בלבד, בתחום מדעי הרוח והחברה.
הספרייה המרכזית רכשה את סדרת כתבי העת בתחום מדעי הרוח הכוללת את:
 *  History Compass 
 *  Literature Compass   
 *  Philosophy Compass
 *  Religion Compass
 *  Geography Compass
 * Language and Linguistics Compass

מאמרים:
כל המאמרים נבדקים ע"י צוות עורכים, המומחים לתחום הספציפי ובכך מושגת רמה אקדמית גבוהה.
בכל תחום יש טווח נרחב של נושאים כשהמאמרים הם מהחשובים והמעניינים ביותר, נותנים קשת רחבה של דעות ומתאימים לקהל רחב של קוראים .
המאמרים מתפרסמים תוך 8-10 שבועות מאז קבלתם ובכל תחום מתפרסמים קרוב ל 100 מאמרים בשנה.
כל המאמרים נשמרים בארכיון היוצר מאגר יעיל ושימושי .
בדף הפתיחה לכל compass, תופיע  רשימת המאמרים החדשים שנוספו.
לכל מאמר יש תקציר והפניות לביבליוגרפיה נוספת.

חיפושים:
קיימות שתי אופציות גישה לחיפוש ב Compass:
1. Blackwell Compass , הינו שער גישה לכל כתבי העת של ה Compass
2.   WileyInterscience , הגישה לפי שם כתב העת הספציפי. 
החיפושים מתבצעים דרך ה Quick Search או ה Advanced Search.
קיימת אפשרות לבצע חיפוש בו זמני במספר כתבי עת ולקשור בין תחומי עניין שונים.

אפשרויות נוספות:
  * בכל תחום ניתנים קישורים (Links) לאתרים נוספים.
  * ל  History Compass ו  Literature Compass קיימים בלוגים.
 *  video files

ticTOCs – שירות חדש חופשי של דפי תוכן (Tables of Contents)


ticTOCs הוא שירות חדש חופשי ומקוון של דפי תוכן מעודכנים. נכון להיום, כפי שמדווח באתר השירות מתבסס על עדכוני ה-RSS של 425 מו"לים ומכסה למעלה מ-11000 דפי תוכן של כתבי עת מדעיים. כולל קישורים ל- 302233 מאמרים בטקסט מלא (אם הם חופשיים או שהמנויים המוסדיים או האישיים מאפשרים זאת). אפשר לחפש דפי תוכן אחרונים של כתבי עת על פי קטגוריות נושאיות, כותר ומו"ל. מיון כתבי העת לקטגוריות נושאיות מסתמך על Ulrich's Periodicals Directory.

אפשר לייצא RSS של דפי תוכן של כתבי עת, על פי בחירת המשתמש, לקוראי RSS כגון: Bloglines ו-Google Reader. כמו כן, אפשר לייצא כל אחת מהרשומות בדפי התוכן לתוכנה הביבליוגרפית RefWorks. בשלב מאוחר יותר מתוכננת תמיכה גם בתוכנות ביבליוגרפיות אחרות. אפשר גם לשמור דפי תוכן של כתבי עת, על פי בחירת המשתמש, בספרייה אישית – MyTOCs.

שירותים אלה שמציע ticTOCs הופכים אותו לכלי התעדכנות חשוב לחוקרים, לספרנים ולסטודנטים. המובילה את הפרויקט היא אוניברסיטת ליברפול ושותפים בו שאר חברי הקונסורציום: Heriot-Watt University, CrossRef, ProQuest, Emerald, RefWorks, MIMAS, Cranfield University, Institute of Physics, SAGE Publishers, Inderscience Publishers, DOAJ , Open J-Gate ו -Intute..
הפרויקט ממומן על ידי JISC Users and Innovations programme.

המשתמשים אף הם נקראים לתרום. כיצד? כאמור, השירות מתבסס על עדכוני ה-RSS של כתבי-עת. משתמשים שידוע להם על כתב עת, שכולל אופציה התעדכנות באמצעות RSS ואינו נכלל בשירות, מתבקשים לעדכן את הצוות המפתח באמצעות טופס המשוב.

לאתר השירות
לדף העזרה
לטופס המשוב

SCImago Journal & Country Rank – פורטל להערכת כתבי עת ומצויינות מדעית של מדינות

SCImago Journal & Country Rank – הוא פורטל חדש יחסית להערכת כתבי עת ומצויינות מדעית של מדינות. הפורטל פותח על ידי קבוצת מחקר מאוניברסיטת גרנדה SCImago שמתמחה באחזור מידע וניתוחו תוך שימוש בטכניקות ויזואליות. השם ניתן לפלטפורמה על שם המדד SJR – מדד חדש יחסית להערכת כתבי עת שפותח אף הוא על ידי SCImago.הפורטל מספק מידע על מדדים מדעיים שחושבו על בסיס המידע שנכלל במאגר Scopus במרץ 2007 ותקופת הכיסוי היא 1996-2006. על פי מה שמוצהר באתר, המידע אמור להתעדכן תקופתית.

את המידע על כתבי העת ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: 27 תחומי נושא, 295 קטגוריות נושאיות, 229 מדינות, שנה וסף מסוים של כלל המסמכים המצוטטים או מסמכים ברי ציטוט. ניתן לקבל מידע על דירוג כתבי העת על פי מספר פרמטרים כמו מדד SJR, מספר ציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , כלל המסמכים בתקופה נתונה, מסמכים ברי ציטוט דהיינו מאמרים מדעיים ומאמרי סקירה (3 שנים קודמות לשנה נתונה), וכלל הציטוטים (3 שנים)

את המידע על מדינות ניתן לאחזר על פי השדות הבאים: תחומי נושא, קטגוריות נושאיות, 10 אזורים גיאוגרפיים גדולים ובתוכם מדינות, שנה וסף מסוים של מסמכים, מסמכים ברי ציטוט או ציטוטים. ניתן לקבל מידע על דירוג המדינות על פי מספר פרמטרים כמו מספר הציטוטים למסמך (שנתיים), H-Index , מספר המסמכים, מספר המסמכים ברי ציטוט ומספר ציטוטים.

אופציה נחמדה היא האפשרות לערוך השוואות בין מדינות ובין כתבי עת על פי פרמטרים שונים ולקבל את המידע גם בצורה וויזואלית – גרפים ומפות. 

מדדים חדשים למצוינות מדעית ולהערכת כתבי עת

המדד המקובל  והותיק  מכולם להערכת כתבי עת הוא ה-impact factor . ההנחה הבסיסית של יוגין גארפילד יוצר ה- SCI   ואשר עליה מושתת המדד הייתה   שכמות הציטוטים שמקבל כתב עת או חוקר מסוים היא המדד למצוינות. ככל שמאמר  מצוטט יותר האימפקט שלו על הקהילה המדעית גבוה יותר. הנחה זו היתה  ועדיין נותרה  שנוייה  במחלוקת. מדד ה-impact factor  מודד כתבי עת ולא מאמרים בודדים או חוקרים. מאז 2006 נכלל ב- SCI  מדד חדש בשם h-index. מדד זה הוצע על ידי החוקר הפיזיקאי גורג הירש כמדד לאיכות חוקרים על פי ציטוטים. על פי מדד זה  חוקר  בעל  h-index   מסוים –  n  פרסם לפחות  n  מחקרים שכל אחד מהם מצוטט לפחות n  פעמים. כך למשל מדען שפרסם לפחות  60 מאמרים שכל אחד מהם צוטט לפחות 60 פעמים ה- h-index שלו יהיה  60  והוא ייחשב חוקר  בעל מצוינות מיוחדת. מדד זה משקף את מספר הפרסומים ואת מספר הציטוטים לפרסום. נמצא מתאם ברמה טובה בין מדד זה  ובין מספר הפרסומים, הציטוטים והערכות מומחים. למדד מגבלות מסוימות – כמו  חוסר רגישות לנושא של   חוקרים טובים אך חדשים בתחום שעדיין אין להם מספר רב  של מחקרים.באמצעות מדד זה ניתן להשוות מדענים רק באותו תחום מחקר. המדד משמש גם להערכת כתבי עת  וקבוצות מחקר.

מדד נוסף שפותח לאחרונה לדירוג כתבי עת לוקח בחשבון את מדד ה-h-index  ואת גודל כתב העת. המדד נקרא בשם SRI  – strike rate index . על המדד החדש ניתן לקרוא במאמר שפורסם ב- Biomedical Digital Libraries  באפריל- 2007 – The strike rate index: a new index for journal quality based on journal size and the h-index of citations  . במאמר מוסבר יתרונו של המדד ביחס ל-impact factor . נטען  שיתרונו של המדד הוא בכך שהוא מזהה כתבי עת בולטים בתחום ומאפשר גם השוואה בין תחומים שונים ללא צורך בנתונים נוספים

מדיניות Elsevier בנושא ארכיון כתבי העת האלקטרוניים

מה יקרה לארכיון של כתבי העת האלקטרוניים במקרה שהמו"ל  כבר לא יהיה בשוק?  ב-Elsevier  מבטיחים: אל דאגה… הארכיון של כתבי העת יהיה תמיד נגיש ולספריות של מוסדות אקדמיים גדולים במישור הלאומי יכול להיות תפקיד בנושא..

לכתבה המלאה העוסקת  במדיניות Elsevier   בנושא

דו"ח ARL – חמש שנים להכרעה בעניין כ"ע אלקטרוניים?

דו"ח של ARL)  Association of Research Libraries ) מגיע למסקנה שמולי"ם וספריות, "לכודים בתקופת מעבר מתמשכת", שתמשך כ-5 שנים, בין כתבי עת print-only  לבין  כתבי עת e-only .
לדברי הכותבים, השאלה מתי יושלם המעבר בין כפל הפורמטים לפורמט היחיד (האלקטרוני) הופכת לדחופה ביותר.
כ-60% מכ-200,000 כ"ע פעילים, קיימים בפורמט אלקטרוני, כשאין ספק שזהו הפורמט המועדף.
הדו"ח מתבסס בין היתר על ראיונות שנערכו בין החודשים יוני ואוגוסט 2007 עם מספר ספרנים אקדמיים ומול"ים של כתבי עת.

 למאמר המלא
קרדיט: Andrew Albanese — Library Journal, 7/12/2007