מדיה חברתית – ראשי תיבות מקובלים

acgifשימוש בראשי תיבות (אקרונים)  מקובל , נפוץ וטבעי ברשתות חברתיות  בהיותן פלטפורמות שמושתתות על תקשורת מהירה. גם בפגישות עסקיות , בדוחות ובצוותי IT    מקובל להשתמש בקיצורים

אם נתקלתם בקיצור כלשהו לא מוכר יתכן שתוכלו להיעזר ברשימה The 75 Most Important Social Media Acronyms  שפורסמה ב-17 ביוני 2015

הרשימה כוללת ראשי תיבות של הרשתות החברתיות השונות, ראשי תיבות לציון מאפיינים שונים בפלטפורמות השונות, טרמינולוגיה עסקית, מונחים טכניים וסתם קיצורים מקובלים ברשתות השונות.

להלן מספר דוגמאות:

ac1

ac2

ac3

הסבר ומידע מפורט יותר על כול אחד מהאקרונים  וראשי תיבות נוספים אפשר למצוא ברשימה

רשתות חברתיות – עשרה כלים שימושיים לבעלי עסקים קטנים ואחרים

בעלי עסקים  זקוקים  לכלים כדי לקבל תובנות  לגבי העסק שלהם, לגלות מה אנשים אחרים חושבים עליהם , לשווק את העסקים.  שיווק רב נעשה דרך הרשתות החברתיות.

monitorכתבה  שהתפרסמה ב- 5 בפברואר 2015 כוללת רשימה של עשרה  כלים  שימושיים   שממלאים פונקציות שונות  כגון פרסום תכנים ברשתות השונות בצורה יעילה , עריכת סקרים , ויזואליזציה של תכנים , מעקב אחרי  הפעילות  ברשתות חברתיות  בהקשר של העסק , ניהול המידע ברשתות חברתיות ממקום אחד ועוד. יש לציין שלא כול הכלים חופשיים, חלקם מאפשרים התנסות חינמית

ברשימת הכלים נמצאים הכלים:

TypeformBrand24Personapp , Sendible , Everypost,   Mass Planner , HowSociableAutre PlaneteTopsy , Hootsuite

ליד כול אחד מהכלים יש תיאור קצר על הכלי והפונקציונאליות שלו.   הכלים מוגדרים  בכתבה כמיועדים לבעלי עסקים קטנים אבל גם משתמשים אחרים ברשתות חברתיות יכולים להפיק מהם תועלת.

לכתבה

Google מעבירה את Freebase ל- Wikidata

freebaseFreebase   הושק ב- 2007 כבסיס נתונים מובנים של הוויקיפדיה. הוא כולל מידע על ספרים, סרטים, אנשים, מקומות  ועוד.. בסיס הנתונים עבר לידי גוגל בשנת 2010 כאשר רכשה את Metaweb חברת ההזנק שעמדה מאוחרי הפרויקט.  Wikidata הוא פרויקט של Wikimedia  שהושק ב-2012,  דומה במהותו במידה מסוימת ל- Freebase וקשור לוויקיפדיה ולפרויקטים נוספים של Wikimedia .

wikiב- 16 בדצמבר 2014 גוגל הודיעה שהיא מעבירה את בסיס הנתונים  של Freebase ל- Wikidata  מתוך הכרה שבהיותו פרויקט של – Wikimedia  -Wikimedia  ראויה יותר ומתאימה  יותר להוביל בסיס ידע משותף.

במהלך שנת 2015 עד סוף יוני 2015  Freebase  יהיה זמין לקריאה בלבד ולאחר מכן יושבת .

Freebase  תמך  במתן גישה לנתונים למפתחים באמצעות API . לפני  השבתתו  של  Freebase  ב-30 ביוני 2015 כולל ה- API ,  גוגל תשיק API לחיפוש ישויות מ- Knowledge Graph .

על פי גוגל צעד זה מהווה תמיכה ב- Wikidata  מבלי לפגוע במפתחים:

“is the best first step we can take toward becoming a constructive participant in the Wikidata community, but we’ll look to continually evolve our role to support the goal of a comprehensive open database of common knowledge that anyone can use.”

רשתות חברתיות – כלים שימושיים

bbsכתבות  שהתפרסמו ב- 24 באוקטובר 2014 וב- 3 בנובמבר ב- business2 community כוללות טיפים ורשימות ארוכות של  כלים  שימושיים  לבעלי רשתות חברתיות שיכולים להיות שימושיים ליצירת  תכנים וקידומם.

social-tהרשימות כוללות  30 כלים, רובם  חופשיים או חופשיים למחצה ,   למטרות שונות כגון: Infogr.am ליצירת אינפוגרפיקות ,  Hoot Suite  לניהול מידע ברשתות החברתיות,  Bit.ly   שידוע לקיצורי כתובות   ושמשמש גם למטרות אחרות , mention  ו- Oktopost שמשמשים לניטור , Topsy   מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות , Pixabay אתר לחיפוש תמונות חופשיות גם למטרות מסחריות  ו- Compfight אף הוא כלי של פליקר שמאפשר לאתר תמונות חופשיות  גם למטרות מסחריות ועוד..

הרשימות כוללות תיאור של הפונקציונאליות של כול אחד מהכלים.

Talkwalker – גוגל של החיפוש החברתי ?

talkTalkwalker הוא מנוע חיפוש שמתבסס על השיח החברתי בווב . אפשר לחפש על פי נושא או על פי  שם של חברה  ומקבלים ניתוח מקיף של התוצאות על פי מקור,  דמוגרפיה  סנטימנט ועוד..

מקורות המידע מהם  שואב מנוע החיפוש את המידע מגוונים :  אתרי  חדשות, טוויטר, פייסבוק, בלוגים, פורומים, יוטיוב, פליקר גוגל +

יעיל לחיפוש מידע על חברות ונושאים פופולריים בשיח החברתי .

השימוש במנוע החיפוש חופשי  וכרוך בהרשמה חופשית.

למידע נוסף ודוגמה מפורטת  של אופן ניתוח תוצאות החיפוש

PubMed Commons – שיח של חוקרים

pubmedחוקרים מתקשים היום לעקוב אחר שפע  המאמרים , השיטות החדשות והפרויקטים המעניינים של עמיתים בתחומי עניין שלהם. התופעה מובנת נוכח ריבוי כתבי עת, כנסים, טכנולוגיות חדשות ומרחק גיאוגרפי   שמפריד בין חוקרים.

כדי לסייע בבעיה ולעודד חילופי מידע  NIH’s National Center for Biotechnology Information פיתח לאחרונה את   PubMed Commons – שירות שמאפשר לחוקרים להיות מעורבים ברב שיח על מחקרים מדעיים 24/7  . שירות זה מאפשר לחוקרים בעלי פרסום אחד לפחות ב- PubMed להביע דעה, להעיר ולהאיר על כל מאמר שמתפרסם במאגר הביורפואי- PubMed.

באופן זה חוקרים יכולים לקבל משוב  על הפרסומים שלהם, להגיע למקורות מידע נוספים לשתף מקורות ומידע ולקדם את הידע בתחום הביורפואי.  שירות זה שהושק לפני מספר חודשים מונה כיום כ- 5000  חברים וכ- 1600   הערות. חוקרים נוספים נקראים להצטרף לפורום זה .

כיצד אפשר להצטרף? האם אפשר להביע דעה בצורה אנונימית? האם יש מגבלה על אורך ההערה? האם ההערות עוברות עריכה? – על שאלות אלה ואחרות  אפשר לקבל תשובה בדף השאלות הנפוצות שבאתר

ל- PubMed Commons

WEB 2.0 בספריות אקדמיות – טכנולוגיות ומגמות

emaמאמר שהתפרסם בגיליון 32   2014  של כתב העת Library Hi Tech שופך אור על השימוש בטכנולוגיות של Web 2.0   בספריות אקדמיות בארה"ב

המחקר בדק את השימוש ב- 100 ספריות אקדמיות מובילות בארה"ב. המחקר , כמותי באופיו, התבסס על אתרי הבית של הספריות הנחקרות. במשך שבועיים  נבדקו אתרי הבית של הספריות כדי לבדק  את השימוש ביישומי WEB 2.0 –   כולל רשתות חברתיות, בלוגים, RSS , ויקי, פודקסטים/וודקסטים, ואתרי סימניות חברתיות.

ממצאי המחקר:

מבין כול יישומי WEB 2.0  השימוש הנפוץ ביותר הוא ברשתות חברתיות – בכול 100 הספריות נמצאה נוכחות בפייסבוק וטוויטר . במקום השני מבחינה פופולריות נמצא הבלוג עם שיעור שימוש של   99%  ולאחריו RSS   ומסרים מהירים/צ'אט עם שיעורי שימוש של 97%  ו- 91%  בהתאמה. שיעור השימוש בוודקסטים  היה 47%  ובפודקסטים – 46% . שיעור השימוש באתרי סימניות חברתיות/ תיוג היה 39%  ובמקום האחרון נמצא הוויקי עם שיעורי שימוש של 34% .

נתונים אלה מלמדים שספריות אקדמיות מרבות להשתמש ביישומי WEB 2.0  כדי  לקדם את עצמן, להעשיר את שירותי הספרייה, ולחשוף מקורות מידע למשתמשי הספרייה.

ממצאים אלה דומים בחלקם לממצאים של  מחקר קודם (עבודת פוסט דוקטוראט )  משנת 2011 בו אפשר למצוא מידע רב ומפורט על מידת השימוש בטכנולוגיות של WEB 2.0  בספריות והשלכת השימוש בטכנולוגיות אלו על הספריות.  מחקר זה כולל בין היתר ממצאים שהתבססו על סקר אתרי הבית של 100 ספריות אקדמיות שחברות ב- ARL . מחקר זה מצא שכול הספריות משתמשות בכלים שונים של Web 2.0  .

בלוגים , מיקרובלוגים, RSS , מסרים מהירים , רשתות חברתיות , פודקסטים, וודקסטים נמצאו בשימוש נרחב בעוד שוויקי, שיתוף תוכנות ומצגות, עולמות וירטואליים, דפים מותאמים אישית ומנועי חיפוש ורטיקליים נמצא בשימוש פחות .  לאור זאת נראה שהמגמה נמשכת.

us-sמגמה זו אינה ייחודית רק לארה"ב. בכתבה שמשווה  את ממצאי המחקר שהתפרסם בכתב העת Library Hi Tech   עם מחקר  דומה שנעשה קודם לכן בספרד נמצאו ממצאים דומים שמצביעים על אותה מגמה של שימוש  ביישומי WEB 2.0  בספריות .

Edublog Awards – כלים ויישומי ווב חופשיים נבחרים

finalistsEdublog Awards הוא תמריץ  שראשיתו בשנת 2004 שמטרתו לקדם  בלוגים , אתרים וכלים בתחום החינוך . מדי שנה נבחרים על ידי קהל משתמשי הווב  בלוגים , אתרים וכלים נבחרים.

באתר  אפשר למצוא גם רשימה של  50  כלים/יישומים  חופשיים  בוווב שזכו לעלות לגמר השנה.  ביניהם יישומים מוכרים  : ,  twiitter  wordpress ,  dropbox , Google Apps for Education , Google Hangouts , Pinterest  ויישומים אחרים פחות מוכרים ביניהם כלים ליצירת וידאו , מצגות, תוכנות גרפיות ועוד

באופן זה Edublog Awards   מסייע לאנשי חינוך להתוודע לבלוגים אתרים וכלים שימושיים חדשים.

לרשימת כלי הווב החופשיים העולים לגמר

Hshtags – מנוע חיפוש חברתי חדש

Hashtag   היא  דרך    לתייג  פריטי מידע ברשתות חברתיות   כחלק מנושא מסוים, על ידי הוספת סולמית לפני הנושא. השימוש ב-hastags  מקובל מאוד  בטוויטר.

hash4Hshtags   הוא מנוע חיפוש חדש שהושק בספטמבר 2013 . כשמו כן הוא – הוא  מחפש  Hashtags והוא עושה זאת   במגוון פלטפורמות חברתיות:Facebook, Twitter, Instagram, Flickr, YouTube, Vimeo,  Tumblr

את תוצאות החיפוש אפשר לסנן על פי פלטפורמה  או על פי סוג חומר – חומר טקסטואלי, אודיו ווידאו.

על פי דברי מפתחת המנוע  המטרה הייתה לפתח מנוע חיפוש חברתי כולל והיא בחרה להתמקד בחיפוש ה-hshtags , בשל ההכרה ביכולתן של תגיות אלו לפתח שיחה ודיון ולרכז מידע על פי נושא

בתיאורה את המנוע אמרה:   “More than once I’ve heard ‘it’s the Google search of social media,’”  .

ממקצת החיפושים במנוע  התרשמתי שזמן התגובה הוא איטי . אפשרויות הסינון במיוחד על פי סוג חומר מסייעת מאוד.

למנוע החיפוש

שימוש ב- Facebook בספריות – תוצאות מחקר

aslibמחקר מעניין  של דר נועה אהרוני  שהתפרסם ב- Aslib Proceedings 2012  בדק את השימוש בפייסבוק בספריות ציבוריות ואקדמיות  בארה"ב במטרה להבין את דפוסי השימוש בפייסבוק בספריות.  המחקר בדק את עמודי הפייסבוק של 20 ספריות בתקופה מאי עד יוני 2010 וכלל ניתוח סטטיסטי תיאורי וניתוח תוכן.

מממצאי המחקר –  נמצאו הבדלים מסוימים בין ספריות  ציבוריות ואקדמיות בשימוש בפלטפורמה – ספריות ציבוריות משתמשות בפייסבוק להודיע למשתמשים על הפעילויות השונות בספרייה  בעוד שספריות אקדמיות מתמקדות בהצגת אוספים, שירותים, טכנולוגיה והספרייה בכלל  .

לצד השינויים נמצאו דפוסי שימוש דומים בספריות   אקדמיות וציבוריות

ספריות משתמשות בעיקר  בסקציית המידע  למידע על הספרייה ובקיר .  במקום שני  מבחינת הפופולריות נמצאת סקציית התמונות. 40% מהספריות האקדמיות ו- 100%  מהספריות הציבוריות משתמשות בערוץ זה . סקציות אחרות בפייסבוק כגון אירועים פופולריות פחות.. .

לאור זאת מומלץ שספריות אקדמית וציבוריות כאחד  ינצלו יותר את הערוצים השונים שמציעה פייסבוק  וישתמשו יותר בפייסבוק  להצגת כלי חיפוש שונים . כמו כן  צוינה האפשרות  להשתמש באפליקציית הקטלוג  VISUAL BOOKSHELF

המחקר מצא עוד שספריות אקדמיות וציבוריות משתמשות בפייסבוק להעברת מידע למשתמשים יותר מאשר ערוץ לדיונים. הומלץ  לעשות שימוש בערוצי תקשורת נוספים שמציעה פייסבוק. לתקשורת ודיאלוג עם המשתמשים.

מידע נוסף במאמר המלא (למנויים)

מדיה חברתית בספריות אקדמיות ואוריינות מידע

 tipsהגיליון האחרון של ARCL Instruction Section מקיץ 2013 מוקדש לנושא מדיה חברתית בספריות אקדמיות.

 מדיה חברתית מוגדרת בגיליון כ" “a collection of internet websites, services, and  practices that support collaboration, community building, participation and sharing"

 בעולם של ווב 2.0  הכלים של מדיה חברתית כוללים מגוון פלטפורמות חברתיות החל מפייסבוק וכלה באתרים לשיתוף קובצי וידאו כגון יוטיוב. כל אחד מהכלים שונה בפונקציונליות ובמנשק אך כולם תומכים בשיתוף.

 השימוש בפלטפורמות של מדיה חברתית נמצא בתאוצה בכלל  כולל במסגרות חינוכיות. בספריות המדיה החברתית משמשת בעיקר לצורכי שיווק- הודעות על אירועים, שירותים ומשאבים  אך  עדיין קצב אימוץ הפלטפורמות החברתיות לצורכי הדרכות לאוריינות מידע  איטי.

 מסמך זה  של ARCL בא לחשוף את הפוטנציאל של מדיה חברתית בהדרכות לאוריינות מידע בספריות.

המסמך  כולל  מגמות  וטיפים כולל דוגמאות של ספריות ואוניברסיטאות שרותמות את המדיה החברתית לצורכי אוריינות מידע . הדוגמאות כוללות פיתוח פורטלים אישיים לנושא מסוים, שימוש בפליקר כהכנה להדרכה על מאגרי מידע ושפה מבוקרת, שיתוף ציטוטים ב- ScoopIt ,  קבוצות ב- Diigo,  פיתוח מדריכים בנושא זכויות יוצרים  ועוד

 הדוגמאות מעידות על כך שספרני ההדרכה בספריות אקדמיות  מתחילים לאמץ את המגמה שמסתמנת בחינוך הגבוה בכול הקשור לשימוש במדיה חברתית  . הדוגמאות במסמך יכולות להוות השראה ולעודד  יצירתיות בשימוש במדיה חברתית לצורכי הדרכה ואוריינות מידע בספריות.

 למסמך המלא

התפתחויות בחיפוש חברתי – עבר, הווה ועתיד

patentב- 23 ביולי 2013  גוגל  רשמה לזכותה פטנט חיפוש נוסף והפעם בתחום החיפוש החברתי . הפטנט אושר  לחברה  על ידי משרד הפטנטים האמריקאי  והוא תומך בסינון מידע חברתי בתוצאות החיפוש. סינון תוצאות החיפוש נעשה על פי הגרף החברתי והנוכחות החברתית של המשתמש כלומר מתבצע זיהוי תכנים שנוצרו על ידי אחד או יותר ממשתמשי הרשת החברתית של המשתמש –  יוצגו תוצאות חיפוש שמתבססות על תכני ווב שנכתבו, שותפו או צוינו ב-  like על ידי אנשים ברשת החברתית של המשתמש, בהקשר זה מן הראוי לציין שהרשת החברתית גוגל פלוס מנתה  במאי 2013 למעלה מ- 500 מיליון משתמשים רשומים מתוכם 225  מיליון משתמשים פעילים.

פטנט זה הוא רק ציון דרך נוסף במגמה של הדמיון המסתמן בין רשתות חברתיות ומנועי חיפוש. בינג בסרגל החברתי שלו משלב מידע מהרשת החברתית פייסבוק כולל המלצות מחברים, גוגל משתמש במידע מגוגל פלוס לדירוג תוצאות החיפוש, ומנוע החיפוש החדש של פייסבוק דולה מידע  מחברים כולל שמות ותמונות.

מסתבר שהאלמנט של החיפוש החברתי היה קיים כבר מראשית דרכם של מנועי החיפוש. אינפוגרף של חברת  Yext ממחיש את התופעה החל מ- 1990 ועד היום. התופעה החלה ב- 1990 בחיפוש ב-Archie   והמשיכה בפונקציות שונות בהן נטל חלק הגורם האנושי /חברתי במנועי החיפוש השונים: Yahoo, Google, TripAdvisor, Digg, Reddit, Yelp, Foursquare  ולאחרונה פייסבוק עם גרף החיפוש.

נוכח מצב זה סביר להניח שהחברה שתצליח לשלב בהצלחה ובצורה היותר טובה מדיה חברתית בתוצאות החיפוש  תזכה בעתיד בציון הגבוה ביותר במדד  ACSI   – The American Customer Satisfaction Index

שביעות רצון מאתרים חברתיים, מנועי חיפוש ופורטלים על פי מדד ACSI

aACSI   – The American Customer Satisfaction Index  הוא מדד כלכלי לאומי של הערכה ושביעות רצון הצרכנים האמריקאים ממוצרים ושירותים. מדד ACSI מיולי 2013 מבוסס על סקר שביעות רצון של 70000   צרכנים מ-230 חברות ב- 43 תעשיות ו-10 מגזרים כלכליים , למעלה מ- 130 משרדי ממשלה, סוכנויות ואתרי ווב. המדד משתמש בסולם של 100 נקודות.

 על פי מדד יולי 2013  האתרים החברתיים הפופולריים ביותר ממשיכים לקבל את הציונים הנמוכים ביותר. Facebook   ו- LinkedIn קיבלו את הציון הנמוך ביותר –  62  נקודות. נראה שנושא שמירת הפרטיות היה בעוכריה של פייסבוק. Pinterest זכתה לציון הגבוה ביותר בין הרשתות החברתיות – 72 נקודות ואחריה Google+      ו- YouTube עם ציון של 71 נקודות. Twitter  עלה בנקודה אחת יחסית לשנה החולפת וזכה לציון של 65 נקודות – ציון שהוא עדיין נמוך מהממוצע בקטגוריה זו. נראה שבעיות יכולת ודיוק בחיפוש  עומדים בעוכריו של טוויטר

 גם השנה וויקיפדיה זכתה בציון הגבוה ביותר מבין האתרים החברתיים – 78 נקודות .

 באופן כללי מנועי חיפוש זכו לציונים גבוהים יותר מהאתרים החברתיים. אך גם כאן המגמה היא של ירידה  . בשביעות הרצון ממנוע החיפוש גוגל נרשמה ירידה של 5 נקודות והציון שקיבל- 77 הוא הנמוך ביותר שלו בהיסטוריה של ACSI  . אך עדיין הציון שלו גבוה משאר מנועי החיפוש והפורטלים- בינג ויאהו – 76 , MSN – 74, AOL – 71  .   באופן כללי הציון לו זכו מנועי החיפוש והפורטלים הוא הנמוך ביותר מאז 2007 . נראה שהתסכול של המשתמשים מאיכות הפרסומות ומהירות תגובה היו אחראים לירידה זו

 לממצאים נוספים ומידע נוסף

Webicine – מנוע לחיפוש מידע חברתי רפואי איכותי בווב

הרבה  חומר רפואי נמצא היום ברשתות חברתיות.   לעתים החומר שנמצא ברשתות אלה חשוב ויכול לסייע הן לחולים והן לרופאים כי הוא בדרך כלל מידע עדכני ודינמי שמושתת לרוב על הניסיון וההתנסות  של החולים והרופאים, אבל  לעתים הוא יכול להיות גם מידע שגוי , לא מהימן ומטעה. לכן חשוב שהמידע יעבור בקרת איכות .

webicineזוהי מטרתו של מנוע החיפוש – Webicine.

על פי מה שנכתב באתר, מנוע החיפוש כולל מקורות מידע איכותיים ומהימנים מיישומי ווב 2.0  – בלוגים, קבוצות בפייסבוק, טוויטר וערוצי יוטיוב. המנוע מכסה נכון להיום 5000   מקורות מידע,  140 נושאים ב- 20 שפות.  אפשר לעדן את תוצאות השאילתה על פי אשכולות – קטגוריות נושאיות, סוגי מקורות ושפות

cuהיעד של המנוע כפי שאופיין על ידי ארגון הבריאות העולמי וכפי שהוצג ב- Yale-, Stanford, Harvard  הוא לאפשר לחולים ולאנשי המקצוע שימוש בטוח ויעיל ברשת האינטרנט. הצוות האחראי על המנוע כולל אנשי מקצוע ויועצים שנחשבים  גּוּרוּאִים ב- e-health בתחומם curation2sוארצותיהם. מיסדה של Webicine  הוא ד"ר  Bertalan Meskó שידוע גם בשם  Dr. Twitter or Dr. House on Twitter ומראיון עימו שפורסם ב- 17 ביוני 2013 אפשר ללמוד על תהליך  העבודה ב-Webicine – תהליך שמטרתו להבטיח איכות.

לאתר

כלי עזר חברתיים לארגון המידע באתרים חברתיים ולהגדלת המוניטין

רשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי  מהאסטרטגיה השיווקית .  פוסט או ציוץ  בפרופיל  בכלים החברתיים  מגיעים בסופו של דבר לקהל יעד רחב.  למרות  קלות העברת המידע , בשל ריבוי  ערוצי המידע  החברתיים המלאכה  עלולה להיות מתישה.

לשם כך  כדאי להיעזר בכלים ושירותים  חינמיים   שמקלים על המלאכה. בפוסט שהתפרסם ב- 25 בינואר ב- search engine journal   מתוארים 5 כלים כאלה  והאופן בו הם יכולים להקל על המלאכה

הכלים הם:

so1  Hootsuite  – יישום זה מאפשר הרשמה למספר פרופילים ברשתות חברתיות (עד 5)  ביניהם:  טוויטר, פייסבוק, גוגל+ , וורדפרס  לינקדאין  . הרשמה זו מקלה על מלאכת הפצת המידע שכן די בעדכון במקום אחד כדי שכל הפרופילים יעודכנו. יתרון נוסף של הכלי הוא האפשרות לקבוע מועד רצוי בעתיד  להופעת המידע ברשתות השונות.

  •  InboxQ ו-  Commun.it    כלים  יעילים  לזיהוי לקוחות פוטנציאליים שיוצרים קשר ראשוני של התעניינות ברכישת שרות או מוצר
  • so2Topsy ו- Social mention – מנועי חיפוש חברתיים שמאפשרים להגדיל את המשובים החיוביים על החברה באמצעות איתור משובים חיוביים ושליליים במנועים חברתיים אלה ותגובה הולמת.

 מידע נוסף בפוסט

Graph Search – מנוע חיפוש חברתי חדש בפייסבוק

photoGraph Search  שירות חדש בפייסבוק עליו הודיע השבוע Mark Zuckerberg  –  אמור לספק אופציות  חיפוש נוספות  ולעודד משתמשים לשתף יותר

 Graph search   יאפשר למשתמשים להקליד בנוסף לשם בודד או קבוצה כפי שקיים היום גם שאילתה מורכבת יותר בשפה טבעית כגון : 

"Friends who like Star Wars"

"Mexican restaurants in Palo Alto my friends have been to" 

או "Photos of my friends in New York"

 והתוצאה לא קישורים בהם ימצאו התשובות  אלא תשובה ישירה :  רשימה של חברים שאוהבים את הסרט Star Wars  או שורה של מסעדות שעונות על השאלה או תמונה של החברים בניו-יורק.  התוצאות יוצגו ע פי מידת החשיבות שלהן כך למשל מסעדה עם מספר גבוה יותר של  "like"   תופיע בראש הרשימה.

 פיתוח המנוע החל כבר באביב 2011 . גרסה ביתא של המנוע הושקה במחצית ינואר 2013 כאשר הוא  נמצא עדיין בשלביו הראשונים.  כיום מנוע חיפוש זה מסוגל לטפל רק בשאילתות שקשורות לאנשים, תמונות, מקומות ותחומי עניין ופתוח למספר מוגבל של משתמשים. התוצאות לקוחות מתוך  הנתונים של פייסבוק שכן המנוע  אינו  מנוע חיפוש וובי שסורק את הווב אלא מנוע שמאנדקס את הנתונים מפייסבוק, על פי דברי האחראים ייקח עוד זמן רב  כדי לאנדקס את המפה השלמה של הגרף.

 מכול מקום  מנוע חיפוש מסוג זה מרמז על הכיוון העתידי של  החיפוש.

 

דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים

mendeley-rהרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת  2009  מקבצת  סביבה  היום למעלה מ- 2 מיליון  חוקרים  מרחבי העולם כולו.   לציון פעילות  זו ברשת,  Mendeley  פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית  של 2 מיליון החוקרים  באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם  שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

הדוח כולל מגוון נתונים מספטמבר 2012:

  • התפלגות 2 מיליון החוקרים על פי דיסציפלינה אקדמית –על פי הדוח  31%  שייכים לביולוגיה ורפואה, 16% מדעי הפיזיקה, 13% – הנדסה ומדעי החומרים, 10% – מדעי המחשב והמידע, 10% – פסיכולוגיה,חינוך ובלשנות , 7%- משפטים ושאר מדעי החברה, 5% – פילוסופיה, אמנות וספרות ושאר מדעי הרוח,  8% – כלכלה ומנהל עסקים.  
  • פעילות מחקרית על פי ארצות , אזורים ומוסדות בעולם. הפעילות המחקרית נמדדה על פי 2 מדדים עיקריים : גודל האוסף – ממוצע נירות מחקר בספרייה של המשתמש במנדלי וממוצע זמן השימוש היומי במנדלי  . ממצאים עיקריים על פי 2 מדדים אלו:

באופן כללי ממוצע מספר המחקרים לחוקר  הוא 142.8  וזמן שימוש יומי ממוצע הוא 1:12 שעות

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה מבחינת גודל האוסף המחקרי שלהם שנמדד על פי מספר מחקרים בממוצע למשתמש הם:

אזורים:

מערב אירופה – 187.1 מחקרים , צפון אמריקה – 171.6 , מזרח אסיה – 156.2

מדינות – ארגנטינה 267.6 , צרפת – 232.6, גרמניה – 222.9

מוסדות

אוניברסיטת לואיזיאנה – 383.1, United States Geological Survey – 380.4, Museum National  d' Histoire Naturelle 379.1

האזורים , המדינות והמוסדות שעומדים בראש הרשימה  מבחינת זמן שימוש יומי בשעות

אזורים 

מערב אירופה – 1:19, Oceania – 1:18, מזרח אסיה – 1:15

 ארצות

הולנד : 1.25,דרום אפריקה  – 1:24,אנגליה  – 1.22

 מוסדות 

Durham University : 1:47, ENS Lyon :1:44, אוניברסיטת מנצסטר – 1.39

מן הראוי לציין שסין  נמצאת במקום ה- 4 מבחינת זמן השימוש, ישראל במקום החמישי  וארה"ב מדורגת במקום ה- 49

בנוסף לנתונים כלליים אלה על הפעילות המחקרית נבדק גם הקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים : התוצר המקומי הגולמי לנפש והוצאות למחקר ופיתוח לנפש .

נמצא  שהתוצר המקומי הגולמי לנפש  והוצאות מחקר ופיתוח לנפש משפיעים על הפעילות המחקרית – נתונים  שמלמדים שמדיניות הגישה הפתוחה חשובה וחיונית במדינות בעלות הכנסות נמוכות.

לדוח המלא 

getCITED – מאגר הפקדה אקדמי בינלאומי חופשי בפורמט וויקי

getcitedgetCITED         הוא מאגר מידע אקדמי  חופשי שכולל מגוון מקורות מידע: מאמרים, ספרים ופרסומים מסוגים שונים כולל פרקים בודדים מספרים, ניירות עבודה ומצגות מכנסים  וגם דוחות.החומרים הוזנו על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה למען הקהילה האקדמית כולה.

 השימוש באתר חופשי, שימוש מלא  באתר שמאפשר בנוסף לחיפוש גם עריכה והוספת פריטי מידע  כרוך בהרשמה חופשית. אפשר לחפש באתר, ותוצאות החיפוש כוללות  מידע ביבליוגרפי מלא של כל אחד מהפריטים ולרוב גם טקסט מלא.  לחיצה על כל אחד ממרכיבי הרשומה הביבליוגרפיה תספק לנו מידע על מרכיב זה. כך  למשל  לחיצה על שם כתב העת תציג לנו רשומה ביבליוגרפית עם פרטים מלאים של כתב העת כולל קישור לאתר הבית של כתב העת. לחיצה על שם המחבר תציג פרטים על המחבר, לחיצה על מחלקה תציג את כל חברי המחלקה.

 מאגר המידע ייחודי בכך שהמשתמשים – חוקרים  ואנשי אקדמיה תורמים את התכנים ובכך קובעים את תכניו של המאגר. ומאפשרים לו למלא תפקיד חשוב ככלי להפצת מידע  מחקרי .  בנוסף האתר משמש גם פורום לדיונים . באתר  מאפיינים חברתיים נוספים כגון יצירת ביבליוגרפיות משותפות.

 יתרונו הגדול של המאגר הוא בקישורים –  האפשרות לקשר את הפרסומים עם המחברים שתורמים  למאגר, המו"לים, פריטי המידע ברשימות הביבליוגרפיות והפרסומים שציטטו אותם.

 אפשר גם לקבל מידע סטטיסטי על פריטי המידע  במאגר כולל  מספר ציטוטים בפריטי מידע אחרים

 על פי המידע הסטטיסטי באתר מספר פריטי המידע במאגר הוא למעלה מ- 3 מיליון פרסומים ועתידו תלוי במספר פריטי המידע שיעלו חוקרים למאגר בעתיד. אין ספק שהוא יכול להוות מנוע חיפוש אקדמי נוסף ומיוחד.

 

לאתר    

לימודים אקדמיים ברשת

ka2בזמנו כתבתי על  Khan Academy  – ארגון שלא למטרות רווח ששם לו למטרה לספק חינוך חופשי לכול ובכול מקום.

 יוזמה זו שבאה לשרת את מי שמעוניין לצבור ידע ברשת היא רק חלק מתופעת ה- MOOC    –   Massive Open Online Courses  – תופעה שתופסת לה תאוצה בהשכלה הגבוהה. מדובר בפלטפורמות לימודים ברשת .

 בכתבה מקיפה בנושא שהתפרסמה בדה מרקר  מתוארות בפירוט רב פלטפורמות נוספות    להשכלה גבוהה שקיימות היום ברשת למי שמעוניין לא רק בצבירת ידע אלא גם בהכרה אקדמית :

 Courseracourse1  – פלטפורמה עם למעלה ממיליון משתמשים 

 Udacitycourse2 –מתמחה  במדעים מדויקים, פיסיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב

course3 University of the People  – מיזם לימודים ברשת  ללא כוונות רווח

 נשאלת השאלה האם פלטפורמות אלה מהוות   תחרות ללימודים אקדמיים ?  על כך ענה שי רשף מייסדה של UoPeople –  " אנחנו לא אלטרנטיבה להרווארד וגם לא לאוניברסיטה העברית , אלא לאלה שאין להם אלטרנטיבה, שכן אין הרבה שימושים טובים יותר לאינטרנט מלהפיץ מידע בכל העולם " . 

 מידע מפורט על התופעה אפשר למצוא בכתבה המלאה