יוזמת SCOAP , פיזיקת החלקיקים והגישה הפתוחה

יוזמת  SCOAP –  Sponsoring Consortium for Open Access Publishing in Particle Physics  היא יוזמה להוצאה לאור  בגישה פתוחה  של CERN

במסגרת יוזמה זו מאמרים  מ- 10 כתבי עת שפיטים בתחום פיזיקת החלקיקים  (פיזיקה של אנרגיות גבוהות) יהיו זמינים לכול בגישה פתוחה החל מחודש ינואר הקרוב. באופן זה 60%  מהמאמרים  בתחום  מחקר זה יהיו נגישים בגישה פתוחה

הפרויקט התאפשר בזכות אמון שנבנה בשנים האחרונות בין הכוחות הפועלים:  ספרנים, מוסדות מימון ומו"לים למען שירות לאנשי מדע בתחום פיזיקת החלקיקים.

אמון זה הוליד את ההסכם על פיו ספריות וגופי מימון מ- 24 מדינות  יעבירו לטובת הפרויקט משאבים ששימשו בעבר למנויים לכתבי עת. למעלה מ- 150 מוסדות בארה"ב ייקחו חלק בפרויקט.

מו"לים גדולים – Elsevier ,  Institute of Physics Publishing ו- Springer   נרתמו אף הם ליוזמה לצד מו"לים נוספים the Chinese Academy of Sciences, Deutsche Physikalische Gesellschaft, Hindawi, Jagiellonian University, Oxford University Press, Physical Society of Japan, SISSA Medialab and Società di Fisica   .

מקווים שחברים נוספים יצטרפו בעתיד ליוזמה.

לכתבה בנושא

כנס מחקר: מידע וידע 2013

ביום ד' 13.11.2013 התקיים באוניברסיטת חיפה כנס המחקר "מידע וידע 2013". הכנס אורגן ע"י החוג לניהול מידע וידע, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת חיפה

על אופיו ומטרתו של הכנס אפשר לקרוא באתר הכנס . על פי מה שנכתב באתר הכנס:

"הכנס השנתי של חוקרי המידע והידע הוא הזדמנות למפגש חוקרים המתעניינים בחברת המידע על כל גווניה ומעוניינים לשתף בפירות מחקריהם בתחומים כגון: מידע בתחומי הדעת השונים, מידע ותרבות, אוריינות מידע, אחזור מידע, רשתות חברתיות, למידה והוראה בסביבות טכנולוגיות, כלכלת מידע, משחקים רציניים, ספריות וספרנים, ארכיונים וארכיונאים, מידע ועסקים, מידע וניהול, פילוסופיה של המידע, סוציולוגיה של המידע, ניהול ידע, מידע וארגונים, למידה ארגונית, Big Data, Data Science. הכנס הוא אינטרדיסציפלינרי ומיועד לחוקרים מרקע מגוון: מידע וידע, ספרנות, ארכיונאות, תקשורת, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מערכות מידע, מחשבים וכיוצ"ב."

את רשימת ההרצאות והתקצירים אפשר למצוא  באתר של הפקולטה לניהול אוניברסיטת חיפה

לצערי,  לא השתתפתי  בכנס אך קיבלתי סקירה מפורטת  מהספרנית ורד רובין מהמכללה האקדמית בית ברל  שהשתתפה בכנס .

לקובץ הסקירה

תודה לורד רובין על הסקירה

אוסף הדיסרטציות הדיגיטלי של אוניברסיטת פלורידה

הספריות באוניברסיטת פלורידה נמצאות בעיצומו של פרויקט  להקמת אוסף דיגיטלי  של  דיסרטציות שנכתבו על ידי  הסטודנטים לתואר שלישי בשנים 1934-2006. כיום הדיסרטציות מוגשות כעותק אלקטרוני,   ודיסרטציות מהעבר  שהוגשו בפורמט מודפס עוברות תהליך של  דיגיטציה.

 ראשיתו של הפרויקט בשנת 2008 ועד כה כ- 4900 דיסרטציות עברו תהליך של דיגיטציה.  הפרויקט אמור להסתיים תוך שנתיים.

האוסף הנוכחי בן למעלה מ- 15000 פריטי מידע זמין בפורמט  אלקטרונית במאגר המוסדי של אוניברסיטת פלורידה

 באתר  מגוון אפשרויות חיפוש:  חיפוש בסיסי,  חיפוש מתקדם עם מגוון אפשריות סינון , דפדוףחיפוש בטקסט המלא צפייה בכול פריטי המידע  וצפייה בפריטים החדשים בלבד

לאתר

"23 דברות לספרנים ומידענים" – תוכנית 23Things בעברית

תוכנית 23Things   היא תוכנית של קורסים בני 23 מטלות שבאה לעודד לימוד עצמי בצורה מקוונת בד"כ של כלים וטכנולוגיות של ווב 2.0  ברשת .

קורסים שונים במתכונת זו אפשר למצוא ברשת, אך עד כה לא היה קורס כזה בעברית. ביוזמתה של אהבה כהן  יפתח בקרוב קורס מקוון כזה בעברית . ראשיתו של המיזם בפרויקט סיום של אהבה במכללה האקדמית בית ברל והוא ממשיך  להתעדכן…

להלן דברי אהבה על המיזם:

"לאחר ההתייחסות הרבה לעניין ה- MOOC (קורסים וירטואליים לאלפי משתתפים), הגיעה תור ה-SPOC (קורסים וירטואליים קטנים). בתחילת השנה האקדמית יפתח קורס SPOC  חינם לספרנים ומידענים, השתלמות חינמית בכלי ווב 2.0 עם דגש על התאמה לעולם המידע הישראלי ולשפה העברית.

ההשתלמות תהיה במתכונת של בלוג ראשי, הנכתב ע"י אהבה כהן (ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן), ובלוגים פרטיים של משתתפים, במטרה לבנות קהילת מעשה של ספרנים ומידענים שתאפשר החלפת רעיונות ודעות לגבי הקשר בין עולם הספריה לעולם הווירטואלי, וחשיפה לרעיונות של המשתתפים השונים.

בכל יום ראשון בין ה-13.10.13 עד לפורים תשע"ד (16.3.14) הבלוג הראשי ידון בנושא אחר (רשתות חברתיות, עיבוד תמונות, מיחשוב הענן, פגישות וירטואליות ועוד) עם דגש על השימוש בארגוני מידע וכלים חינמיים ברשת המאפשרים שימוש בשפה העברית

את השפה העברית. למרבה הצער, רוב העולם לא דובר עברית, ורוב יישומי המחשב והאינטרנט לא בנויים לדוברי עברית. ברובם הממשק רק באנגלית ובחלקם אין כל אפשרות להכניס טקסט באותיות עבריות. המשתתפים ילמדו להכיר יישומים ותוכנות שכן מאפשרים עבודה בעברית. כמו כן, יסקר העולם הלא-וריטואלי של ההתפתחות המקצועית בארץ – ימי עיון, רשימות תפוצה וכד'.

תוכנית "23 דברות לספרנים ומידענים" מבוססת על תוכנית 23 Things העולמית, שזכתה להצלחה אדירה במעל ל-750 אירגוני מידע ביותר מ-15 ארצות."

למידע על התוכנית

להרשמה

דלפק ההדרכה של הספרייה למדעי החברה ולניהול זוכה לשם חדש !

הספרייה למדעי החברה ולניהול משתדלת להציב שילוט ידידותי, ברור ומובן ללקוחותיה, כחלק מתפישת השירות שלנו.

 נוכחנו שהמינוחים הספרניים  בהם השתמשנו עד היום לדלפק ההדרכה,  "יעץ"  ו – "Reference" , לא היו ברורים לקוראים, ולכן מצאנו לנכון לעדכנם ולהתאימם:

 בעברית –  יעוץ והדרכה  (במקום השם הקודם: יעץ והדרכה)

 באנגלית- Information Desk   (במקום השם הקודם: Reference Desk)

 וכמובן שהשירות שלנו נשאר אותו שירות, גם תחת השלט החדש…

 

ראיון עם שלמה גולדברג, מנהל מחלקת השאלה בספרייה הלאומית בין השנים 1987-2010

ראיון עם שלמה גולדברג, מנהל מחלקת השאלה בספרייה הלאומית בין השנים 1987-2010 . הראיון התקיים בגלי צה"ל בתכנית "ספרים רבותי ספרים" . האזינו לתכנית בתאריך 09.08.13 .

 http://glz.co.il/1390-8287-he/Galatz.aspx

IntegromDB – מנוע חיפוש ייעודי לביולוגיה

IntegromeDB הוא מנוע חיפוש  ייעודי לביולוגיה שמושתת על טכנולוגיות סמנטיות.  הוא מתמקד באחזור מידע שקשור לגנים ופרוטאינים . אחזור המידע מתבסס על מאגרים ציבוריים בווב  ודפי ווב תוך שימוש באונטולוגיות בתחום הביולוגיה.

מאגרי מידע שונים כגון  UniProtGenBank , GenCardsRGD ,  MGD    ורבים אחרים  כוללים מידע על גנים וחלבונים. כיום אין מאגר בודד שיכול לכסות את כול המידע שדרוש לחוקר בנושאים כמו גנים וחלבונים.

IntegromDB  נועד לסייע בפתרון הבעיה. IntegromDB  הוא ניסיון לבנות כלי שיאחזר מידע בנושאי גנים וחלבונים בו זמנית ממקורות מידע רלוונטיים רבים – מלמעלה מ- 1000 מאגרי מידע שנמצאים ברשימת Nucleic acid research ומקורות מידע רבים נוספים כולל PubMed Wikipedia  ומיליוני אתרי ווב שמקושרים ממקורות אלו.

מבחינה טכנולוגית המנוע הוא מנוע אינדקס שכולל זחלן  שסורק אוטומטית מידע ממאגרי מידע ציבוריים , Pubmed  ואחרים .

אפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר את סינון המידע

biologicalבאתר יש קישור ל- BiologicalNetworks –יישום ג'אווה שנועד לנתח מידע ביולוגי

מידע מפורט  על המנוע כולל מידע טכנולוגי אפשר למצוא במאמר שהתפרסם ב- Genomics BMC

למנוע החיפוש

זיוף רגשות חנופה ואיכות שירות בארגונים – ד"ר חנה מדלר-לירז, המכללה האקדמית ת"א-יפו

היום התקיימה בספרייה למדעי החברה ולניהול הרצאתה של ד"ר חנה מדלר- לירז, "זיוף רגשות, חנופה ואיכות שירות בארגונים".

לטענת ד"ר מדלר – לירז, שימוש בביטויים כמו "אני מבין…"  "אני מתנצל…" כחלק מתסריט שיחה בין נותן שירות ללקוח, נתפס מצד הלקוח כזיוף רגשות וגובה מחיר של שחיקה ותשישות מצד נותן השירות.

חלוקת מחמאות ללקוחות היא אסטרטגיה מקובלת בקרב מוכרים בחנויות. מחמאה שנותן שירות מרעיף על לקוח מעניקה ללקוח תחושה שמכבדים אותו, מעלה את הערך העצמי שלו ואת שביעות רצונו מן השירות. אך, מחמאה עשויה להיתפס גם כשלילית, כמניפולציה. הלקוח עשוי לזהות מתי נותן השירות מביע רגשות מזויפים וזה יפגע בהערכתו את השרות.

לעומת אסטרטגיית המחמאות,  אמפטיה קוגניטיבית ורגשית בשירות היא היכולת של נותן שירות לזהות ולהבין רגשות של הלקוח ולאמץ את הפרספקטיבה שלו. דוגמה לביטויי אמפטיה- "זה קרה גם לי..".

כמו כן, ביטויים כמו "בכנות , אני חושב שכדאי…" מבטאים את מעורבותו האישית של נותן השירות ואת נחישותו לסייע ללקוח. ואולם, אחד החסרונות לדבר זה הוא שייתכן כי הלקוח יקבל את התחושה שנותן השירות מעדיף אותו, הלקוח, על פני הארגון שבו הוא עובד.

ד"ר מדלר- לירז סבורה כי מערכת היחסים בין המנהל לעובדיו משפיעה באופן עקיף על איכות השירות שהעובד יספק ללקוח. מערכת יחסים טובה בין מנהל לעובד תגביר את הרגשות החיוביים של העובד ותעודד אותו למתן שירות טוב ויעיל ללקוח.

מצגת ההרצאה   

BOOKSTORY- Every book has it's own story

היום הוצגה בספרייה למדעי החברה ולניהול אפליקציה חדשה לסמרטפונים – אפליקציית BOOKSTORY . דנה קליס ועידו בצ'קו הציגו אפליקציה חדשה אשר יוצרת רשת חברתית סביב הספר. כיצד משתמשים? תחילה יש להוריד (חינם) את אפליקציית BOOKSTORY. בחלקו הפנימי של הספר מודבקת מדבקה ועליה סימן QR . יש לסרוק באמצעות האפליקציה את ה QR וכך ניתן להגיע לעותק שבו אנו מחזיקים. לאחר הסריקה ניתן לראות מי הקוראים שהשתמשו בספר, להיעזר בהערות ובהמלצות שכתבו, להיחשף למקורות מידע רלוונטים נוספים, לפתוח עמם בשיחה ולשתף במחשבות שעלו לנו במהלך הקריאה. גם לאחר שיוחזר לספרייה ניתן יהיה להמשיך ולעקוב אחר הספר, לראות מה קוראים אחרים כתבו עליו ולפתוח איתם בשיחה אודותיו. נכון לעכשיו קיימת גרסה ראשונית לאייפון. דנה ועידו מקווים כי עד סוף השנה תצא גרסה גם לאנדרואיד. איך פועלת האפליקציה? צפו בסרטון.

סקר – חוקרים ומקורות מידע בגישה הפתוחה

 סקר מקיף  שנערך באנגליה ובדק את התנהגות החוקרים בחינוך הגבוה  בכל הקשור לטכנולוגיות דיגיטליות , אינטרנט וגישה פתוחה התפרסם ב- 16 במאי 2013.  הסקר משתרע על פני 92 עמודים.

 מגמות עיקריות שבלטו בסקר הן  הסתמכות על האינטרנט לצורכי מחקר והוצאה לאור ותפקיד רב של הגישה הפתוחה בעבודת החוקרים

 ממצאים עיקרים של הסקר:

 מגבלות גישה –  בעוד 86% דווחו שהם מסתמכים על אוספי הספרייה והמנויים שלה,   49% דווחו שהם לעתים היו רוצים להשתמש במאמרים מכתבי עת שאינם כלולים באוספים אלו

 שימוש במקורות פתוחים – כאשר  החוקרים אינם יכולים למצוא את המידע שלו הם זקוקים דרך ספריית האוניברסיטה , 90% מהנחקרים מחפשים אחר  גרסה חופשית

 האינטרנט כנקודת מוצא – 40% מהנחקרים דווחו שכאשר הם מתחילים פרויקט רשת האינטרנט מהווה עבורם נקודת מוצא לחיפוש חומרים רלוונטיים בעוד שהספרייה הפיזית מהווה רק ל- 2% את נקודת המוצא.

 מעקב אחר עמיתים – מרבית החוקרים עוקבים אחר עבודתם של עמיתים כאמצעי להתעדכנות בתחום המחקר שלהם.

 פרסומים דיגיטליים – כתבי עת אלקטרוניים תופסים את מקומם של כתבי העת בדפוס לצורכי מחקר אך עדיין יש חשיבות למודפס במדעי הרוח והחברה ובתחום הקריאה בכלל.

 הממצאים מדגישים את העובדה שהווב הפתוח  הפך למרכיב חשוב וקריטי בתהליך המחקר. כאשר מאמר אינו זמין דרך הספרייה רוב אנשי האקדמיה יפנו לווב לחיפוש אחר עותק חופשי.

לאור זאת לספריות תפקיד חשוב באיתור מידע חופשי וגם בהנגשת מידע פתוח דרך מערכות הספרייה.

 ממצאי המחקר מסייעים לספריות לעמוד על הצרכים המשתנים של האקדמיה ויסייעו בהגדרת המודל החדש של ספריית המחקר. כמו כן בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה באנגליה התכנסו ב- 20 במאי לדיון בתוצאות הסקר כדי למצוא דרכים לניתוב מאמצים בהתאם לצרכים.

 לממצאי הסקר המלא

MOOC ספריות וספרנות

שנת 2012  הוגדרה כשנת ה- MOOC     – Massive Open Online Courses  – קורסים מקוונים  שמועברים ע"י מיטב המרצים ופתוחים לציבור הרחב ברמה העולמית. התופעה מהווה פתח הזדמנויות לספריות.  בזמנו כתבתי פוסט בנושא MOOC    ותפקיד הספריות האקדמיות.

 כתבה שהתפרסמה ב-10 במאי 2013 ב-library journal  מתמקדת בתפקיד  הספריות בכלל  – אקדמיות וציבוריות במסגרת זו.

התפקידים הם בתחום פיתוח הקורסים, תמיכה, הערכה ושימור. אחד התפקידים המתבקשים הוא הדרכה בנושא זכויות יוצרים. תפקידים נוספים הם: תמיכה בכל הקשור להיבט הטכנולוגי של פיתוח הקורסים כגון תוכנות וציוד מתאימים, תמיכה בסטודנטים שלומדים בקורסים אלה , ושימור תכנים כולל  התכנים של עבודות של הסטודנטים במסגרת קורסים אלו. תפקיד פוטנציאלי נוסף לספריות היא פתוח  קורסים בעיקר בתחום אוריינות מידע.

 ומצידו השני  של המטבע  – MOOC     לספרנים – קורסים מסיביים ייעודיים לספרנים .כזה הוא הקורס   the Hyperlinked Library   ונוספים בדרך. מידע נוסף על MOOC   לספרנים אפשר למצוא ב- Google Group MOOCs and Librarianship .

 העניין הגובר של הספרנים בתופעה ומעורבותם בנושא  מצא ביטויו גם ביום עיון  של OCLC   והספריות באוניברסיטת פנסילבניה שנערך במרץ 2013  בנושא:  MOOCs and Libraries: Massive Opportunity or Overwhelming Challenge . כנוס זה עסק במעורבותם הנוכחית של הספריות ב- MOOC    , ובאתגרים ובהזדמנויות לעתיד. באתר אפשר לראות ולהוריד את המצגות של יום עיון זה.

שרות לקוחות ברשתות חברתיות – הרצאתו של יואב פרידור יזם ומנכ"ל משותף של חברת Buzzilla

אתמול התקיימה בספרייה למדע"ח ולניהול הרצאה מרתקת של יואב פרידור, יזם ומנכ"ל משותף של חברת Buzzilla, בנושא שירות לקוחות ברשתות חברתיות.

אנשים מדברים באינטרנט כל הזמן. השיח הצרכני המתנהל ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, פורומים שונים, יכול לסייע רבות לארגון במעקב אחר השיח אודותיו.

השיח במדיה החברתית מהווה עבור הארגון כלי חדש בהבנת הצרכים והרצונות של הלקוחות הקיימים ומסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים.

קיימות טכנולוגיות מתקדמות לסריקת המידע המופיע ברשת כדוגמת שרות ההתראות של גוגל GOOGLE ALERTS .

טכנולוגיות אלה עוזרות בניטור המידע, ניתוחו ומחקרו ומאפשרות לארגון לקבל מידע שיסייע לו בתהליך קבלת ההחלטות.

למצגת ההרצאה

עתיד ההוצאה לאור ותנועת הגישה הפתוחה

לאחר שנים ארוכות  של פרסום  בדפוס, תעשיית ההוצאה לאור המדעית  נמצאת  בעולם של מחשוב עננים, crowd sourcing   ושיתוף. אחד המודלים העולים הוא מודל הגישה הפתוחה.

גיליון  מיוחד של    כתב העת nature  ממרץ 2013 מוקדש לעתיד ההוצאה לאור המדעית. אחת הכתבות המעניינות בגיליון זה  עוסקת  בכיצד להאיץ ולעודד את תנועת הגישה הפתוחה. בכתבה מובאים דבריהם של 3 חסידי התנועה  בנושא.

ALMA SWAN    מי שעומדת בראש SPARC      מדגישה את הצורך בתיאום מדיניות בנושא. אוניברסיטאות וגופים מממנים חייבים לשתף פעולה כדי לישר מדיניות בכל הקשור לתקופת האמברגו לגישה  לחומרים במאגרים מוסדיים, ובנושא  שימוש במענקי מחקר לרכש   גישה לכתבי עת בגישה פתוחה.

מדיניות הועידה האירופית  ברורה בנושאים אלו. על פי מדיניות זו החל מינואר 2014  יהיה חובה להפקיד מאמרים במאגרים מוסדיים מיד עם פרסומם או קבלתם. תותר  תקופה של 6 חודשים אמברגו  בתחומי מחקר של מדע וטכנולוגיה הנדסה ורפואה ו- 12 חודשים במדעי החברה והרוח. על פי מדיניות זו יותר השימוש במענקי מחקר להוצאות פרסום.  הועידה האירופית  הביעה תקוותה שמדינות אירופה יאמצו קו זה בתחום הגישה הפתוחה ואכן  נראה שמתהווה הרמוניה בתחום אך יש להתמקד בפתוח מדיניות אחידה בקרב הגופים המממנים

MATTEW COCKERILL    מנהל ב-BIOMED Central     דיבר על התופעה של עיכוב בהכנסת חומרים בגישה פתוחה במאגרי מידע. על שירותי מפתוח אלה להכליל חומרים מכל כתב עת חדש שעונה על סטנדרטים בסיסיים כדי לאפשר את הנראות שלו וציטוטו .ניתן להשמיט מהאינדקס  כתבי עת שימצאו לאחר מכן כלא ראויים מבחינת מספר ציטוטים או סטנדרטים של עריכה.

DOUGLAS SIPP    ממרכז RIKEN      לביולוגיה התפתחותית ביפן דיבר על מחסום השפה במדינות שאינן דוברות אנגלית והדגיש את הצורך בתרגום חומרים לשפות מקומיות.

לכתבה המלאה

דרוג eBizMBA – פופולריות של מנועי חיפוש ואתרים בתחומים שונים – אפריל 2013

 eBizMBA Rank הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete Quantcast.

על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר אפריל 2013 הם:

Google     bing  Yahoo! Search  ask  Aol Search  MyWebSearch blekko  Lycos  Dogpile  WebCrawler  Info  Infospace  Search  Excite  GoodSearch

 נראה שלא חלו בדירוג זה שינויים מהדרוג של שנת 2012

באתר יש מידע  רב נוסף על 15 אתרים פופולריים בתחומים שונים:

בריאות, שיתוף קבצים, גדג'טים, תמונות , אתרי יעץ , אתרי מדע, סימניות חברתיות, רשתות חברתיותאתרי ווב 2.0  , מסחר אלקטרוני, חדשות ועוד.

בתחום אתרי היעץ- Wikipedia  נמצאת במקום ראשון. כמו כן בולטת הפופולריות של אתרי שאלות ותשובות  כמו Yahoo! Anwers , Answers, AllExperts

לאתר

כנס מולטי ידע 2013 ומהפכת השיווק בספריות

כנס מולטי ידע 2013 – כנס קהילת המידע השנתי  התקיים השנה ב- 27-28 בפברואר 2013. אחד המושבים  המעניינים בו היה מהפכת הפרסום והשיווק בספריות.

לא השתתפתי בכנס ולשמחתי קיבלתי דיווח מהספרנית ורד רובין ממכללת בית ברל  על כמה הרצאות בכנס וביניהן 2 הרצאות מעניינות ממושב זה:

הרצאתה של ד״ר רחל קדר, אוניברסיטת בר אילן

"פנים אל מול פנים" – שיווק אישי

והרצאתה של  שרית חיים, מתן יעוץ ושירותי מידע

רשתות חברתיות בשירות הספריה

להלן מספר ציטוטים מהדוח של ורד

מהרצאתה של ד"ר רחל קדר:

"יש לשנות את התדמית של הספרייה : הספרייה אינה עוד מחסן מידע ומספקת של שירותי השאלה.

יש לעורר מודעות בקרב הלקוחות (סטודנטים וסגל) לספרנים, לספריה (שלב קוגניטיבי).

למצוא דרכים  למשוך עניין וביקוש (שלב רגשי).

ולבסוף:  לעורר לפעולה. להפוך את הביקור בספריה להרגל חשוב בחיים האקדמאיים. (שלב התנהגותי).

האמצעים העומדים לרשות מנהל הספריה:  רשתות חברתיות, תערוכות, פרסום.

חשוב להגדיר מסמך שיהווה מסמך חזון של הספריה. מבוסס על ערכים. ידובר בו על העתיד: איפה נעמוד בעוד עשר שנים.

הספרייה האקדמית חייבת להיות ממוקדת לחלוטין בציפיות המשתמשים"

מהרצאתה של שרית חיים :

"לרשת החברתית עוצמה רבה. חברות עושות שימוש ב"פייסבוק" לשיווק. מסתבר ש-70% מן השיווק בעולם כיום נעשה דרך הרשתות החברתיות. שם מצוי קהל היעד.

גם בספריה יש צורך לקחת את "פייסבוק" בחשבון. יש לבנות עמודים עסקיים

בספריה המטרה היא: בניית קהילה סביב תחום עניין.

האמצעים:

דיבור עם הלקוחות

המלצות על ספרים

סיכום השנה בספריה

תוצאות סקרים

אירועים בספריה

לדוח המלא – תודה לורד רובין על  תקצירי ההרצאות

Spetz – מיזם לימודים מקוון בישראל

Spetz הוא מיזם חדש ללמידה מקוונת משלימה   ללימודים האקדמיים בארץ.  הוא לא מתיימר להחליף את הלימודים האקדמיים אלא לסייע  לסטודנטים  ללמוד ולהבין את חומרי הלימוד.

המערכת ידידותית . המשתמש בוחר את הקורס המבוקש  על פי הגדרת מוסד אקדמי, תואר וקורס והמערכת מתאימה  לו את הקורס שמתאים לצרכיו  על פי תוכנית הלימודים שלו.

על פי מה שנכתב באתר :

"המערכת באתר יוצרת עבור כל סטודנט ותלמיד בישראל, קורס שמותאם באופן אישי לתכנית הלימודים במוסד שלו ובפקולטה שלו, עם חומר מקיף הכולל את כל ההסברים והתרגולים שהוא צריך.
הקורסים מועברים בסרטוני אנימציה מיוחדים וממוקדים, ע"י מרצים מעולים, והם זמינים לשימוש תמיד! אפשר ללמוד מתי שרוצים, באיזה קצב שרוצים ומאיפה שרוצים – 24/7.
לא הבנתם את החומר? תמיד אפשר לחזור אחורה ולראות שוב.
השילוב של סרטונים ממוקדים, מרצים מעולים, התאמה אישית וזמינות מלאה – יוצר מוצר שמאפשר לכל אחד ואחת להבין בקלות את החומרים המסובכים ביותר.
בשלב זה, ספץ מציעה סיוע בקורסי המבואות של שנה א', מתחום הכלכלה, ניהול, חשבונאות, סטטיסטיקה, הנדסה, כימיה, פיסיקה, מדעי המחשב וכו'."

כל הקורסים מפותחים ומועברים ע"י מרצים מנוסים בעלי תואר שני לפחות.
במהלך הפיתוח של כל קורס (ובסופו) – עוברים התכנים פיקוח ע"י מומחים אקדמיים מכל תחום.
בראש מנגנון הפיקוח עומד הפרופסור גדעון לנגהולץ – מנכ"ל אונ' תל-אביב לשעבר, המשמש כיועץ האקדמי הבכיר של חברת SPETZ.

מחירו של קורס (על פי דף השאלות הנפוצות באתר) הינו 189 ₪ והוא כולל את כול  חומרי הלימוד הנדרשים, (הסברים, תרגילים ופתרון מבחנים).
כמו כן, מוסדות וגופים רבים מסבסדים את הקורסים של ספץ עבור הלומדים בהם.

לאור זאת אפשר לראות במיזם זה כפי שמוגדר באתר את המורה הפרטי האולטימטיבי

מידע נוסף אפשר למצוא בשאלות הנפוצות באתר

לאתר

לכתבה בנושא – תודה לד"ר אריאל פרנק על המידע

שירות השאלת טכנולוגיות בספרייה למדעי החברה ולניהול

הספרייה למדעי החברה ולניהול מרחיבה את שירותיה ומציעה מגוון טכנולוגיות להשאלה: טאבלטים, מחשבים ניידים, קוראי ספרים אלקטרוניים, נגן DVD נייד, מחשבונים פיננסיים ומקלדות   USB.
כל אחת מהטכנולוגיות המוצעות להשאלה מרחיבה את סל שירותי הספרייה ומאפשרת נגישות מגוונת יותר למשאבי הספרייה.

אנו בודקים עתה טכנולוגיות נוספות לרכישה ונשמח לשמוע מכם במה אתם מעוניינים?

תרומת אוסף הספרים של דן פתיר בתחום העיתונאות

אוספי הספרייה למדעי החברה ולניהול התעשרו לאחרונה באוסף ספרים בתחום העיתונאות.

האוסף נתרם על-ידי דן פתיר, עיתונאי, פרשן ויועץ התקשורת של ראשי ממשלת ישראל, לזכרה של בתו גילי פתיר ז"ל, בוגרת החוג לתקשורת באוניברסיטת תל-אביב.

הספרייה קלטה כ-350 פרסומים, המעשירים את אוספיה בתחומים הבאים:

 עיתונאות ישראלית ואמריקנית, יחסי תקשורת ופוליטיקה, אתיקה תקשורתית, היסטוריה של עיתונים אמריקניים ובריטיים, ביוגרפיות של מו"לים, עיתונאים ועורכי עיתונים, כתיבה עיתונאית, סיקור חדשות בעיתונות הכתובה והמשודרת, רשתות הטלוויזיה המובילות בארה"ב ובאנגליה, וכן ספרים על פוליטיקה ישראלית ופוליטיקאים ישראליים.

אוסף זה ממלא חסר בפרסומים בנושאי עיתונאות שהיה בספרייה, מאחר שהחוג לתקשורת הוקם רק בשנת 1995 והספרייה לא רכשה באופן שיטתי פרסומים בנושא עד שנה זאת.

ברצוננו להודות לפרופ' נורית גוטמן, ראש החוג לתקשורת, על יזמתה ומאמציה בקבלת תרומה חשובה זו לספרייה.

אנו מבקשים להודות למשפחת פתיר על תרומתם הנדיבה!

לרשימת הספרים שנקלטו בספרייה

WebIndex – מדד רב מימדי של הווב

מחקרים  רבים בנושא הווב שקיימים  היום משתמשים במדדים כמותיים כגון מספר משתמשים, מהירות גישה וכו' או שמכסים היבט אחד כגון אימפקט  כלכלי.

Tim Bernes –Lee ממציא ה-World Wide Web ומיסד World Wide Web Foundation הכיר בעובדה שכדי למדוד היטב את ההתקדמות לקראת ווב משמעותי יותר ופתוח יותר וכדי שהווב ישיג את מלוא הפוטנציאל שלו חשוב להבין את האימפקט החברתי הכלכלי והפוליטי של הווב.

זוהי מטרתו של  WebIndex שהוא יוזמה של World Wide Web Foundation – איסוף נתונים מהיבטים שונים של הווב  ומתן גישה חופשית לנתונים   מתוך הכרה שזה יסייע להעמיק ולהרחיב את ההבנה כיצד לנצל  באופן מקסימלי את  עוצמתו של הווב.

האינדקס של הווב מכסה 61 מדינות מתפתחות ומפותחות בנושאים שקשורים:

  • לאיכות התשתית התקשורתית והמוסדית של הווב (Web readiness)
  • למידת השימוש בווב  במדינות השונות מבחינת אחוז  משתמשים ותכנים נגישים למשתמשי הווב (Web use).
  • כמו כן האינדקס משתמש באינדיקטורים חברתיים, כלכליים ופוליטיים כדי להעריך את השפעתו של הווב  על העולם בהיבטים אלו. אלו כוללים מדדים שקשורים גם לרשתות חברתיות ולשימוש באינטרנט למטרות עסקיות.(impact of the Web ).

האינדקס כולל ציונים לכל אחת מ- 61 המדינות בשלושת ההיבטים שצוינו לעיל – utility, use,  impact  וציון אחד כללי web index

מנתונים אלו על סמך הציון הכללי web index  עולה  ששבדיה נמצאת במקום הראשון ואחריה ארה"ב ואנגליה . ישראל נמצאת במקום ה-15 עם ציון כללי של 78.53 ובתחתית הרשימה נמצאת תימן .

באתר אפשר לראות את רשימת ספקי הנתונים על פיהם חושבו הציונים ומידע על אופן חישובם.

האינדקס הושק ב- 5 בספטמבר 2012 והכוונה לפרסם בשנים הבאות מדי שנה מהדורה חדשה של האינדקס מתוך כוונה להביא לשיפור כדבריו של  Tim Bernes –Lee  :

”The Web Index was created to measure the state of the Web in the world. Each country will see not only where they rank compared to others, but also what the World Wide Web Foundation thinks they need to do to improve.”

לאינדקס

שיטת המיון DEWEY שנהוגה בספריות מפנה מקומה לשיטת BISAC ?

Dewey Decimal System   שיטת המיון הוותיקה והמסורתית לארגון אוספים בספרייה    מפנה את מקומה בכמה ספריות לטובת שיטת BISAC –  Book Industry Standards and Communications .

שיטת  BISAC     מארגנת חומרים על פי   התוכן שלהם. השיטה פותחה על ידי  The Book Industry Study Group  – BISG –  ארגון בארה"ב למדיניות, סטנדרטים טכניים ומחקר שקשורים לתעשיית ההוצאה לאור ששם לו למטרה לפשט את הלוגיסטיקה שקשורה לספרים לכל העוסקים בדבר-  ספרנים, מולים וכו'.  במסגרת זאת BISG פיתח את  BISAC Subject Codes – תקן למיון ספרים על פי קטגוריות/מונחי נושא  בהתאם לתכנים שלהם –שיטה שמזכירה חנות ספרים.

הרבה חברות עסקיות גדולות בתעשיית הספרים בצפון אמריקה ובתוכן  Amazon, Baker & Taylor, Barnes & Noble, Bookscan, Booksense, Bowker, Indigo, Ingram משתמשות  בצורות שונות במונחי הנושא של שיטה זו.

לאחרונה  שומעים על ספריות, לרוב ספריות ציבוריות שזונחות את שיטת דיואי לפחות חלקית ומאמצות שיטה זו .  כך למשל  Brentwood Library  נקטה לאחרונה בגישה זו והחלה להציג אוספים מסוימים בנושאי גינון, עסקים קטנים וכו'  כפי שנוהגים לעשות בחנות ספרים כאשר טובת המשתמשים לנגד עיניהם כדברי מנהל הספרייה :

“We think it’s a better system for the customers and easier to browse, specifically for a medium-size library,”

Carnegie Library   שהחלה לארגן אוספים מסוימים על פי שיטה זו כבר ב- 2004  מתכוונת בעתיד עד שנת 2013 להפוך את יישום השיטה לקבוע בכמה מסניפיה.

גם המנהל של  Northern Tier Regional Library תומך בשיטה משום שלדבריו:

"Besides people who work at a library, not a lot of people understand (the Dewey) system"

Green Tree Library  – ספרייה עם קרוב ל-32000 ספרים מארגנת את האוספים של ספרות ילדים על פי נושאים – דמוית פופולריות –  ועל פי עדויות אחראים בספרייה נתוני ההשאלה גדלו מאז.

איתור הספרים ללא צורך בעזרה היא אחת הסיבות להצלחת השיטה והמעבר אליה כדברי מנהל ספריית  Brentwood :

"Part of the reason for switching to BISAC is to let patrons find materials without assistance"

לכתבה בנושא