סקר ספרים אלקטרוניים בספרייה המרכזית

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משרתת את קהילת החוקרים והסטודנטים של הפקולטות למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. הספרייה מתעדכנת באופן שוטף ורוכשת מידי חודש ספרים, כתבי עת ומאגרים שונים על פי דרישת החוגים ושיקול הדעת של הספרנים הביבליוגרפיים ובהתאם למדיניות הפיתוח של אוספי הספרייה.

עד עתה נהגה הספרייה לרכוש, במידת האפשר, ספרי יעץ (אנציקלופדיותhandbooks, companions) בפורמט אלקטרוני. בחירת הפורמט שבו נרכשו מונוגרפיות נעשתה על פי שיקולי עלות ובהתאם להעדפת הגורם הדורש. עם זאת, התפתחותו המהירה של שוק הספרים הדיגיטליים הביאה להכרה כי יש צורך להעריך בצורה מפורטת ומדויקת את צרכי המידע של משתמשי הספרייה בכל האמור בפורמט שבו ירכשו ספרים בעתיד, וזאת כדי לאפשר רכש מושכל ופיתוח אוסף מיטבי. לשם כך נערך סקר בקרב משתמשי הספרייה.

הסקר הורכב משני שאלונים קצרים ומובנים – שאלון שהופנה לסטודנטים מכל התארים והתוכניות ושאלון שהופנה לסגל האקדמי בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. הסקר הופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הסטודנטים והסגל האקדמי של הפקולטות. הסקר הועלה לרשת בראשון לינואר 2015, והיה פתוח למענה לכל אורך החודש. בסך הכול השתתפו בסקר 810 סטודנטים ו 82 אנשי סגל אקדמי, שמילאו שאלונים מלאים והם מהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות הסטודנטים והסגל בפקולטות למדעי הרוח והאומנויות.

סיכום ממצאי הסקר:

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים (למעלה מ- 90%) השתמשו בשנה האחרונה לפחות במשאב אלקטרוני אחד למטרות לימוד ומחקר, כאשר רובם עושים שימוש בכתבי עת אלקטרוניים, ספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע אלקטרוניים. השימוש העיקרי נחלק בצורה כמעט שווה בין שלושת סוגי המשאבים, אולם בחינת ההבדלים לפי התואר מראה כי הלומדים לתואר ראשון מעדיפים בעיקר ספרים אלקטרוניים, הלומדים לתואר שני מעדיפים בעיקר מאגרי מידע אלקטרוניים ואילו בקרב הלומדים לתואר שלישי כתבי עת אלקטרוניים הם המשאב העיקרי.

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים נעזרו בספרים אלקטרוניים במהלך השנה האחרונה, בעוד ש- 26% השתמשו בתשעה כותרים לפחות. בהשוואה לסטודנטים, אנשי הסגל עושים שימוש רב יותר בספרים אלקטרוניים, כאשר 50% מהם נעזרו בשנה האחרונה בתשעה כותרים לפחות. מנתוני הסקר עולה כי ככל שהלימודים הם לתואר גבוה יותר, כך הסטודנטים משתמשים יותר בספרים אלקטרוניים. כמחצית מהסטודנטים לתואר שלישי (וגם אנשי הסגל) השתמשו בשנה האחרונה בתשעה כותרים אלקטרוניים לפחות, וזאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקרב הסטודנטים לתואר ראשון.

–  רוב הסטודנטים נוהגים לקרוא ספרים אלקטרוניים באופן ישיר מהמסך – באמצעות מחשב, מחשב לוח או נייד (58%). השאר מדפיסים את החומר וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד). גם רוב אנשי הסגל קוראים באופן ישיר ממסך המחשב, מחשב הלוח או הטלפון החכם (68%). השאר מדפיסים וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד).

–  74% מאנשי הסגל ציינו כי המטרה העיקרית בקריאת ספרים אלקטרוניים היא לצורכי מחקר, 17% אמרו שהקריאה היא לצורכי הוראה והיתר לצורך מטרות אחרות.

–  16% מהסטודנטים ו- 24% מקרב אנשי הסגל ציינו כי השימוש בספרים אלקטרוניים קשה עבורם, כאשר הסיבה העיקרית (שצוינה ע"י מחציתם) מתייחסת לחוויית הקריאה, אותה הם מוצאים לא נעימה או לא נוחה או מעייפת. סיבות נוספות שחזרו על עצמן הן הקושי לכתוב הערות ולסמן קטעים, להוריד את הקובץ למכשיר האישי וסוגיות שקשורות להדפסה.

–  מבדיקת העדפת פורמט הקריאה של ספרי לימוד ומחקר בקרב הסטודנטים וקריאת מקורות ראשוניים, מונוגרפיות וקבצי מאמרים בקרב אנשי סגל, לא נמצאה באף קטגוריה העדפה גורפת כלשהי לפורמט אלקטרוני או לפורמט מודפס. אולם, לגבי העדפה לרכישה לאוסף הספרייה עולה כי מרבית הסטודנטים היו מעדיפים שהספרייה תרכוש ספרי יעץ וספרי לימוד ומחקר בפורמט אלקטרוני (כ- 84% ו- 77% בהתאמה). בדומה לכך, גם 70%-78% מהנשאלים מקרב אנשי הסגל מעדיפים רכישת פורמטים אלקטרוניים.

–  כפי שעולה מהתוצאות, האפשרות להורדת קובץ למכשיר אישי היא החשובה ביותר הן בקרב הסטודנטים והן בקרב אנשי הסגל (82% ו- 87% בהתאמה). גם המאפיינים האחרים שהוזכרו בסקר זכו לחשיבות גבוהה – כלי חיפוש מתקדמים, כלי עבודה על הטקסט ואפשרות הדפסה בלתי מוגבלת.

את תוצאות הסקר המלאות, ניתוחים, פילוחים ומסקנות ניתן למצוא בדוח המלא

ספריות אקדמיות 2015 – תחזיות

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

library-journalהרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

  • השכלה גבוהה אלטרנטיבית  –  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
  • תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
  • אוריינות מידע והמסמך של ACRL  – ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
  • מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
  • השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
  • נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
  • חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
  • ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
  • נתוני סטודנטים –  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
  • מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה

כלים ואפליקציות לכול דבר

apps4מספר האפליקציות ויישומי ווב 2.0    צוברים תאוצה

להלן רשימות של קישורים לכתבות שכוללות רשימות של  אפליקציות וכלים כאלה:

ברשימות אלו אפשר למצוא כלים ייעודיים/אפליקציות   למטרות שונות כגון: גילוי תכנים של מתחרים, מגמות, כלים של mindmapping , אצירה  ופרסום של תכנים, הקלטה והעלאת פודקסטים וקובצי וידאו, הפיכת משימות יומיומיות לאוטומטיות, חיפוש בכול המסמכים  מבוססי ענן, עריכה של מסמכי וורד, סריקת מסמכים, יצירת קולאג'ים, ציור, שמירה של מאמרים לקריאה בשלב מאוחר יותר, אתור מאמרים ושיתופם ועוד.

Nature.com – מאמרים חופשיים לצפייה

nature5Macmillan Science and Education  אחד המו"לים המובילים הודיע ב-2 בדצמבר 2014 על יוזמה שתאפשר שיתוף מידע מדעי במישור הבינלאומי.

במסגרת יוזמה זו מנויים ל- 49 כתבי עת ב- nature .com יוכלו לשתף באופן חוקי את הטקסט המלא של מאמרים בעלי עניין עם עמיתים שאין להם מנוי דרך קישור לטקסט מלא בגרסה של קריאה בלבד. על כתבי עת נמנים  כתבי עת המצוטטים ביותר בעולם כולל כול כתבי העת מקבוצת  Nature Publishing Group -NPG ביניהם בנוסף ל- Nature  גם  Nature Genetics, Nature Medicine Nature Physics, ו- 15 כתבי עת יוקרתיים נוספים. יוזמה זו תהיה זמינה ללמעלה מ- 6000 אוניברסיטאות וארגונים ברחבי העולם ותשרת למעלה מ- 10 מיליון  מבקרים מדי חודש ב- nature.com . שיתוף זה הוא לשימוש אישי ולא מסחרי.

מדיניות זו באה להבטיח את חופש המידע לחוקרים לצד שמירת מקור ההכנסה – המנויים של מוסדות ואנשים פרטיים.

עוד במסגרת יוזמה זו תתאפשר גישה לאותם תכנים גם לקוראים של בלוגים  וערוצי תקשורת שונים שמדווחים על ממצאים של מאמרים שפורסמו ב- nature.com. .

הטכנולוגיה  מאחורי יוזמה זו פותחה על ידי Readcube  חברה שפתחה תוכנה מסייעת  להנגשת ספרות מחקרית . Readcube תשמש פלטפורמה לאירוח ולהצגת גרסאות ה-PDF של המאמרים /  .אם היוזמה תהפוך להיות פופולרית העניין יקדם גם את הפלטפורמה Readcube שגם בה Macmillan משקיע.

למרות שהמאמרים הם לצפייה בלבד אפשר להוסיף הערות/הארות ולשתפם. כמו כן אפשר יהיה לשמור את קובצי ה- PDF  על גרסה שולחנית חופשית של readcube בדומה לקובצי מוסיקה שנשמרים ב- iTunes.

Nature Publishing Group    פרסם אף הוא עקרונות ומדיניות חדשה לתמיכה ביוזמה שיתופית זו שתתעדכן בהתאם לשימוש ולמשוב במשך שנה.  התגובות על צעד זה מעורבות אפשר להשתמש ב- scishare # כדי לעקוב אחר ההתפתחויות..

תודה למירה ליפשטיין על המידע

3DShape.es – מנוע לחיפוש אובייקטים בתְּלַת-מֵמַד

היום  כאשר אפשר להדפיס במדפסת תְּלַת-מֵמַד מתעורר הצורך במנוע חיפוש בעל יכולת לחפש אובייקטים מסוימים ולא רק סטים של מלים.

OBJECTמנוע החיפוש 3DShap.es שמאפשר לאתר אובייקטים שנוצרו בהדפסת תְּלַת-מֵמַד עושה את המלאכה.

מנוע החיפוש נמצא עדיין בגרסת ביתא . על פי כתבה שהתפרסמה  בנושא אופן החיפוש במנוע הוא כמו בגוגל תמונות  אלא שכאן החיפוש הוא אחר אובייקטים – מודלים. המנוע  מאפשר לחפש מודלים על פי גודל וממד . משתמשים יכולים להעלות מודל שלהם לחיפוש מודל דומה או לבחור באחד מהמודלים במאגר.

צוות הפיתוח של המנוע  סורק  את הרשת כדי לאתר  מודלים בתְּלַת-מֵמַד .כמו כן הצוות משתף  פעולה עם חברות ואתרים כדי לגשת  לאתרי תוכן שדורשים תשלום

המטרה היא לרכז את כול  התכנים בתְּלַת-מֵמַד תחת מטריית חיפוש אחת כך שהגישה אליהם תהיה קלה תוך אפשרות לסינון   על פי מספר קריטריונים כגון גודל  וסוג רישיון

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

ביקור מנהלות הספריות באנגליה בחברת PROQUEST

במהלך חול המועד סוכות יצאנו ארבע מנהלות ספריות מישראל, שלומית פרי מנהלת ספריית חברה וניהול באוניברסיטת תל אביב, חיה עזנר מנהלת ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון אדית פאלק, ראש מערך הספריות באוניברסיטה העברית בירושלים ואנוכי, לביקור קצר בלונדון וקיימברידג', בהזמנת חברת PROQUEST.

1naama_n1

במסגרת הביקור, השתתפנו ביום העיון:

Improving research outcomes with Early European Books

אשר התקיים באוניברסיטת לונדון בשיתוף עם ארגון  JISC בבריטניה וחברת Proquest.

יום העיון עסק בנושא של שיפור תוצאות המחקר בעזרת מאגר המידע:

Early European Books של חברת PROQUEST.

המאגר הכולל ספרים מהשנים 1475 עד 1700 בפורמט דיגיטלי, נרכש בשנה שעברה על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באדיבות קרן הורודיש.

את יום העיון פתחה מנהלת האוספים הדיגיטליים של ארגון ה JISC, הארגון אשר מנהל ומספק את המאגרים האינטלקטואלים של מערכות החינוך והמחקר, כולל הספריות האקדמיות באנגליה.

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם הספריות והחברות המוציאות לאור, במטרה לקדם את המודלים הכלכליים בשילוב עם דרישות המשתמשים, פיתוח טכנולוגיות ועיסוק בעתיד התוכן הדיגיטלי.

בין המשתתפים ביום העיון היו מנהלי ספריות וספרנים, מנהלי פרויקטים של דיגיטציה מספריות שונות באנגליה וצרפת, וכן חוקרים בתחום ההיסטוריה המודרנית, ההיסטוריה של הספר והיסטוריה של המדעים.

המשתתפים דנו בהיבטים השונים של השימוש במאגרים הדיגיטליים, בהשפעה של המאגרים על המחקר, השימוש במערכת הקטלוג USTC (Universal Short Title Catalogue), מערכת הקשרים שבין חברת PROQUEST, הספריות ותהליכי הדיגיטציה.

לסיום נערך פאנל חוקרים בו דנו בנושא השינויים החלים במחקר ובהוראה בעידן הדיגיטלי וכן מבט לעתיד הדיגיטציה והמחקר.

היום השני כלל ביקור במשרדי חברת PROQUEST בקיימברידג'. לאחר סיור במשרדי החברה המרשימים, התכנסנו  יחד עם כשמונים עובדי החברה שמגיעים מהתחומים השונים בהם עוסקת החברה: מנהלי תוכן, אנשי מכירות, מנהלי מוצר ועוד.

בפני כל הקהל הזה, הצגנו בעזרת מצגות, את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, מבנה הספריות באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב.

סיפרנו בהרחבה על הפעילות האקדמית והפעילות בספריות האוניברסיטאיות בישראל, השינויים שחלו בשנים האחרונות בספריות ועל התפיסה הניהולית בכל אחת מהספריות.

בהמשך, קיימנו  מספר פגישות עם אנשי החברה בנושאים שונים כגון: מאגר עבודות הדוקטורט, פרויקטים דיגיטליים של החברה, וחוויית המשתמש במאגרי החברה.

למרות מזג האויר הסוער, הביקור שהיה קצר אך ממוקד, היה מעשיר ומעניין מאד. זכינו לאירוח נפלא ולמשובים חיוביים ונלהבים מאנשי חברת PROQUEST.

קישור לאחת המצגות אשר הוצגה בכנס >>

עתיד הספריות : מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

Horizon Projecthorizon הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא

המהפכה הדיגיטלית ואנחנו

makersבכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום

HTTPA – דע מי משתמש במידע הפרטי שלך

פעילות פיננסית ופרטית אחרת רבה מתבצעת דרך רשת האינטרנט ומערכות ההצפנה הוכיחו בדרך כלל עד כה את עצמן.  יחד עם זאת לאור הגידול במידע מקוון  ברשת מתעורר חשש שמידע פרטי חסוי  ינוצל לרעה.

הפתרון יכול להיות בהגבלת גישה. אך הגבלה חמורה מדי של גישה פוגעת  ברעיון של שיתוף מידע. כך למשל תיאום בין גופים שונים יכול להיות המפתח לאיכות של שירות רפואי .

בהתחשב במצב זה חוקרים ב- MIT       שסבורים  שהפתרון  יכול להיות בשקיפות יותר מאשר באלמוניות, מפתחים בימים אלה פרוטוקול שנקרא " HTTP  with Accountability – HTTPA "   שיעקוב באופן אוטומטי אחרי המעבר של מידע פרטי ויאפשר לבעל המידע לבדוק כיצד נעשה בו שימוש.

על פי פרוטוקול HTTPA     כול פריט מידע פרטי יקבל URI –  ביטוי שמזהה נתיב למקור מידע (Resource) באופן חד חד ערכי – מרכיב עיקרי של הווב הסמנטי שיהפוך את הווב מאוסף של קובצי טקסט למאגר מידע גדול. כמו כן המידע ישמר במספר שרתים בין היתר כדי לזהות אם בוצעה פעילות חריגה

ieeבכנס  IEEE's Conference on Privacy, Security and Trust בנושא פרטיות  ואבטחת מידע  שיתקיים ביולי הקרוב  יוצג נייר עבודה  שיסקור את הפרוטוקול החדש ויציג יישום מדגמי  של רשומות רפואיות על מערכת נסיונית.

מידע נוסף בכתבה בנושא

DuckDuckGo – " anti google" search engine – מה התחדש?

duckduckgo-gsב- 2 ביוני Apple   הצהירה בכנס המפתחים שלה שהיא תכלול את מנוע החיפוש  DuckDuckGO  כאופציה חיפוש מובנית בגרסאות העתידיות של Safari   במערכות הפעלה    .  iOS ו-  OS X

החלטתה של APPLE   להטמיע את מנוע החיפוש DuckDuckGO   כאופציה בדפדפן Safari  יכולה להיות פתרון לפרטיות באינטרנט.

שלא כגוגל ומנועי חיפוש אחרים DuckDuckGO לא עוקב אחרי החיפושים של המשתמשים, והפרסומות באתר מבוססות על מלות מפתח ולא על חיפושים קודמים. שלא כגוגל ובדומה לחברות אחרות כגון אמזון ומיקרוסופט ,  הרווחים של apple  אינם באים בעיקר מפרסומות ולכן שמירה על נושא הפרטיות אינו  מהווה עבורה נטל כלכלי מיוחד.

בנוסף לשמירה על הפרטיות אחד המאפיינים של המנוע הוא  מתן  מענה  על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים . לאחרונה המנוע השיק  גרסה משופרת  שמאפשרת  להגיע בצורה יעילה יותר לשאלות המהירות – מידע  למתכונים, וידאו, ומאות נושאים אחרים. התשובות המהירות של DuckDuckGo הם בקוד פתוח מה שמאפשר לכול אחד לתרום רעיונות.

בשנת 2013  היו למעלה ממיליארד חיפושים ב-    DuckDuckGo מה שמעיד על המגמה להעדפת הפרטיות.  על פי  Statistic Brain יחסית לגוגל מספר החיפושים  ב- DuckDuckGo   עדיין מצומצם- 5 מיליון מדי יום לעומת 5.9 מיליארד חיפושים בגוגל . בעקבות ההחלטה האחרונה של APPLE    צופים שמספר  החיפושים ב- DuckDuckGo  יגדל.

מידע נוסף  על המנוע בפוסט קודם בבלוג

מידע נוסף מתוך ראיון עם מפתח המנוע

למנוע החיפוש

אתר המילונים של מכון התקנים עלה לאוויר

machonהיום עלה לאוויר אתר  המילונים של מכון התקנים. המילון הראשון הוא מילון טכנולוגיות המידע.  יש אפשרות באתר לדפדף במונחים על פי תחומים ויש גם אופציה לחיפוש על פי מונח.

מחפשים מונחים תקניים בתחום דואר אלקטרוני, מרשתת האינטרנט, שפות תכנות, מציאות מדומה, מושגים כלליים בתורת המידע , רובוטיקה,  רשתות מקומיות  ועוד  עשרות רבות של תחומים ספציפיים בתחום טכנולוגיות המידע ?   – מילון זה ייתן לכם מענה. תוכלו למצוא בו את המונח התקני והגדרה קצרה של המונח.

מילון המונחים מקיף מאוד. סיווג המונחים על פי תחומים ספציפיים (נכון להיום 248 תחומים) מקל על הדפדוף וכמובן שאופציית החיפוש חשובה  לחיפוש מונח מסוים .

המילון הוא פרי עבודתה של הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע שהיא "ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. הוועדה מכינה את סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. ברשימות מונחים בעברית, מונחים באנגלית והגדרות בעברית. הסדרה מבוססת על מערכת התקנים הבין-לאומיים ISO 2382.."

דברי  אמנון שפירא יושב ראש  הוועדה  מלמדים על עבודתה הברוכה:

"מכון התקנים הישראלי, כמו ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) וארגונים דומים בעולם, רואה חשיבות רבה בהטמעת מינוח טכנולוגי מתוקנן ליצירת תשתית ראויה לניסוח אחיד של תקנים. מתוך כך פועלת במכון, כבר למעלה מ-30 שנה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה מתכנסת בקביעות ומפיקה מילוני מונחים בטכנולוגיית המידע. חברי הוועדה הם נציגי גורמים בעלי עניין בהטמעת מינוח עברי תקני בתחומי טכנולוגיית המידע.

הוועדה עובדת בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית. מילונים שאושרו באקדמיה מתפרסמים במאגר המונחים של האקדמיה.

עד כה פרסמה הוועדה לטכנולוגיית המידע למעלה משלושים וחמש רשימות מונחים במגוון נושאים, ובהם מושגים ומונחים בסיסיים; טכנולוגיית חמרה; ארגון נתונים; תכנות מחשבים; בקרה, כלילות ואבטחה; תקשורת נתונים; ציוד היקפי; גרפיקה מחשבית; שפות תכנות; מסדי נתונים; פיתוח מערכות; עיבוד תמלילים; המשרד הממוחשב; בינה מלאכותית; דואר אלקטרוני; היפרמדיה ומולטימדיה; מציאות מדומה ; למידה מתוקשבת ; שפות שאילתה ועוד. בימים אלה עוסקת הוועדה בהכנת מילון למונחי ביומטריה ומילון ממשק מחוות (מגע וללא מגע)."

תודה  לאמנון שפירא יושב ראש הוועדה ולד"ר אריאל פרנק סגן יושב ראש הוועדה,  על המידע

לאתר

RadioSearchEngine.com – מנוע חיפוש לשידורים בתחנות רדיו בעולם

gמעוניינים לשמוע מוסיקה שמושמעת בזמן אמת בתחנות רדיו ברחבי העולם?  – RadioSearchEngine.com יכול להיות  התשובה.

RadioSearchEngine.com הוא מנוע חיפוש /פורטל שהושק בינואר 2014   לחיפוש שידורים/ מוסיקה בתחנות רדיו ברחבי העולם. אפשר לחפש על פי יוצר מסוים, שם של יצירה, מופע, ג'נר  ולהאזין למוסיקה  שמושמעת בזמן אמת בתחנות רדיו ברחבי העולם. אם המוסיקה המבוקשת אינה זמינה בתחנות רדיו  – יוצעו למשתמש תחנות אחרות לבחירתו. כמו כן מוצעות למשתמש 20 שירים עכשויים.

מאפיין ייחודי למנוע החיפוש הוא נגן וובי מובנה בדפדפן שמאפשר לשמוע מוסיקה כמעט מכול תחנה בדפדפן ללא צורך לקפוץ מאתר לאתר . מאפיין זה נתמך טכנולוגית על ידי HTML5   ו- Flash.

על פי דברי היזם שעומד מאחורי המנוע Michael Robertson   מנוע החיפוש הוא מנוע אינדקס שמתעדכן מדי שניות וכולל כ- 40000 תחנות רדיו. מנוע החיפוש יעיל במיוחד לחיפוש מוסיקה פופולרית.

תקוותו של היזם היא שגורלו של מיזם זה   שמושתת על טכנולוגיה מוכרת ושגרתית של מנועי חיפוש יהיה שונה מגורלן של  מיזמים קודמים שלו MP3.com ו- MP3Tunes.com  שנתבעו על ידי תעשיית המוסיקה

למנוע

לכתבה בנושא

Encyclopedia of Religion

הספרייה המרכזית רכשה את הגירסה המקוונת של Encyclopedia of Religion בהוצאת Macmillan .האנציקלופדיה מכילה ערכים בנושא דתות מונותיאיסטיות ודתות המזרח  וגם נושאים נלווים כמו למשל  דת והיסטוריה, דת ואמנות, דת  מגדר ופמיניזם,  דת ותרבות, דת  ופילוסופיה ,  דת ופולקלור,  דת ומיתולוגיה,  דת ואקולוגיה  ועוד.
נתן לאתר ערכים לפי תוכן עניינים  לפי מפתח אלפביתי  או בחיפוש  חופשי.
הערכים חתומים, בסוף כל ערך יש  קישורים לערכים נוספים, ביבליוגרפיה לעיון נוסף כיצד לצטט  והתובת הקבועה של הערך .
אפשר להאזין לערכים, להוריד אותם ל  MP3  להדפיס לשלוח בדואר אלקטרוני לשמור ולייצא לתוכנות ניהול מקורות מידע כמו למשל  RefWorks.
הערה :הגרסה  האלקטרונית המורחבת והמעודכנת  מחליפה את התקליטור מהד' ראשונה שהיה נגיש ביעץ מעמדה בודדת.
האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית  וממערכת החיפוש דעת"א.

הספרייה המרכזית רכשה את הגרסה המקוונת של Encyclopedia of Religion בהוצאת Macmillan.

האנציקלופדיה מכילה ערכים בנושא דתות מונותיאיסטיות ודתות המזרח וגם נושאים נלווים  כמו למשל : דת והיסטוריה, דת ואמנות, דת מגדר ופמניזם,

דת ותרבות, דת  ופילוסופיה, דת ופולקלור, דת ומיתולוגיה, דת ואקולוגיה  ועוד.

נתן לאתר ערכים באמצעות תוכן עניינים , בעזרת מפתח אלפביתי  או בחיפוש  חופשי.

הערכים חתומים, בסוף כל ערך יש  קישורים לערכים נוספים, ביבליוגרפיה לעיון נוסף, כיצד לצטט  והכתובת הקבועה של הערך .

אפשר להאזין לערכים, להוריד אותם ל  MP3,   להדפיס לשלוח בדואר אלקטרוני לשמור ולייצא לתוכנות ניהול מקורות מידע כמו למשל RefWorks.

האנציקלופדיה היא חלק מהסדרה Gale Virtual Reference Library ולכן נתן לבצע חיפוש בו זמני  במספר אנציקלופדיות שהספרייה מנוייה כמו למשל  ב  Encyclopaedia Judaica וב Encyclopedia of Religion.

הערה: הגרסה  האלקטרונית המורחבת והמעודכנת  מחליפה את התקליטור מהד' ראשונה שהיה נגיש ביעץ מעמדה בודדת.

האנציקלופדיה נגישה מאתר הבית של הספרייה וממערכת החיפוש דעת"א.

יוזמת SCOAP , פיזיקת החלקיקים והגישה הפתוחה

יוזמת  SCOAP –  Sponsoring Consortium for Open Access Publishing in Particle Physics  היא יוזמה להוצאה לאור  בגישה פתוחה  של CERN

poבמסגרת יוזמה זו מאמרים  מ- 10 כתבי עת שפיטים בתחום פיזיקת החלקיקים  (פיזיקה של אנרגיות גבוהות) יהיו זמינים לכול בגישה פתוחה החל מחודש ינואר הקרוב. באופן זה 60%  מהמאמרים  בתחום  מחקר זה יהיו נגישים בגישה פתוחה

הפרויקט התאפשר בזכות אמון שנבנה בשנים האחרונות בין הכוחות הפועלים:  ספרנים, מוסדות מימון ומו"לים למען שירות לאנשי מדע בתחום פיזיקת החלקיקים.

אמון זה הוליד את ההסכם על פיו ספריות וגופי מימון מ- 24 מדינות  יעבירו לטובת הפרויקט משאבים ששימשו בעבר למנויים לכתבי עת. למעלה מ- 150 מוסדות בארה"ב ייקחו חלק בפרויקט.

מו"לים גדולים – Elsevier ,  Institute of Physics Publishing ו- Springer   נרתמו אף הם ליוזמה לצד מו"לים נוספים the Chinese Academy of Sciences, Deutsche Physikalische Gesellschaft, Hindawi, Jagiellonian University, Oxford University Press, Physical Society of Japan, SISSA Medialab and Società di Fisica   .

מקווים שחברים נוספים יצטרפו בעתיד ליוזמה.

לכתבה בנושא

כנס מחקר: מידע וידע 2013

ביום ד' 13.11.2013 התקיים באוניברסיטת חיפה כנס המחקר "מידע וידע 2013". הכנס אורגן ע"י החוג לניהול מידע וידע, הפקולטה לניהול של אוניברסיטת חיפה

על אופיו ומטרתו של הכנס אפשר לקרוא באתר הכנס . על פי מה שנכתב באתר הכנס:

"הכנס השנתי של חוקרי המידע והידע הוא הזדמנות למפגש חוקרים המתעניינים בחברת המידע על כל גווניה ומעוניינים לשתף בפירות מחקריהם בתחומים כגון: מידע בתחומי הדעת השונים, מידע ותרבות, אוריינות מידע, אחזור מידע, רשתות חברתיות, למידה והוראה בסביבות טכנולוגיות, כלכלת מידע, משחקים רציניים, ספריות וספרנים, ארכיונים וארכיונאים, מידע ועסקים, מידע וניהול, פילוסופיה של המידע, סוציולוגיה של המידע, ניהול ידע, מידע וארגונים, למידה ארגונית, Big Data, Data Science. הכנס הוא אינטרדיסציפלינרי ומיועד לחוקרים מרקע מגוון: מידע וידע, ספרנות, ארכיונאות, תקשורת, ניהול, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מערכות מידע, מחשבים וכיוצ"ב."

nihulאת רשימת ההרצאות והתקצירים אפשר למצוא  באתר של הפקולטה לניהול אוניברסיטת חיפה

לצערי,  לא השתתפתי  בכנס אך קיבלתי סקירה מפורטת  מהספרנית ורד רובין מהמכללה האקדמית בית ברל  שהשתתפה בכנס .

לקובץ הסקירה

תודה לורד רובין על הסקירה

אוסף הדיסרטציות הדיגיטלי של אוניברסיטת פלורידה

calyהספריות באוניברסיטת פלורידה נמצאות בעיצומו של פרויקט  להקמת אוסף דיגיטלי  של  דיסרטציות שנכתבו על ידי  הסטודנטים לתואר שלישי בשנים 1934-2006. כיום הדיסרטציות מוגשות כעותק אלקטרוני,   ודיסרטציות מהעבר  שהוגשו בפורמט מודפס עוברות תהליך של  דיגיטציה.

 ראשיתו של הפרויקט בשנת 2008 ועד כה כ- 4900 דיסרטציות עברו תהליך של דיגיטציה.  הפרויקט אמור להסתיים תוך שנתיים.

האוסף הנוכחי בן למעלה מ- 15000 פריטי מידע זמין בפורמט  אלקטרונית במאגר המוסדי של אוניברסיטת פלורידה

 באתר  מגוון אפשרויות חיפוש:  חיפוש בסיסי,  חיפוש מתקדם עם מגוון אפשריות סינון , דפדוףחיפוש בטקסט המלא צפייה בכול פריטי המידע  וצפייה בפריטים החדשים בלבד

 

לאתר  

"23 דברות לספרנים ומידענים" – תוכנית 23Things בעברית

תוכנית 23Things   היא תוכנית של קורסים בני 23 מטלות שבאה לעודד לימוד עצמי בצורה מקוונת בד"כ של כלים וטכנולוגיות של ווב 2.0  ברשת .

diקורסים שונים במתכונת זו אפשר למצוא ברשת, אך עד כה לא היה קורס כזה בעברית. ביוזמתה של אהבה כהן  יפתח בקרוב קורס מקוון כזה בעברית . ראשיתו של המיזם בפרויקט סיום של אהבה במכללה האקדמית בית ברל והוא ממשיך  להתעדכן…

להלן דברי אהבה על המיזם:

"לאחר ההתייחסות הרבה לעניין ה- MOOC (קורסים וירטואליים לאלפי משתתפים), הגיעה תור ה-SPOC (קורסים וירטואליים קטנים). בתחילת השנה האקדמית יפתח קורס SPOC  חינם לספרנים ומידענים, השתלמות חינמית בכלי ווב 2.0 עם דגש על התאמה לעולם המידע הישראלי ולשפה העברית.

ההשתלמות תהיה במתכונת של בלוג ראשי, הנכתב ע"י אהבה כהן (ספרנית בספרייה המרכזית של המכללה האקדמית בית ברל ודוקטורנטית בלימודי מידע באוניברסיטת בר אילן), ובלוגים פרטיים של משתתפים, במטרה לבנות קהילת מעשה של ספרנים ומידענים שתאפשר החלפת רעיונות ודעות לגבי הקשר בין עולם הספריה לעולם הווירטואלי, וחשיפה לרעיונות של המשתתפים השונים.

בכל יום ראשון בין ה-13.10.13 עד לפורים תשע"ד (16.3.14) הבלוג הראשי ידון בנושא אחר (רשתות חברתיות, עיבוד תמונות, מיחשוב הענן, פגישות וירטואליות ועוד) עם דגש על השימוש בארגוני מידע וכלים חינמיים ברשת המאפשרים שימוש בשפה העברית

את השפה העברית. למרבה הצער, רוב העולם לא דובר עברית, ורוב יישומי המחשב והאינטרנט לא בנויים לדוברי עברית. ברובם הממשק רק באנגלית ובחלקם אין כל אפשרות להכניס טקסט באותיות עבריות. המשתתפים ילמדו להכיר יישומים ותוכנות שכן מאפשרים עבודה בעברית. כמו כן, יסקר העולם הלא-וריטואלי של ההתפתחות המקצועית בארץ – ימי עיון, רשימות תפוצה וכד'.

תוכנית "23 דברות לספרנים ומידענים" מבוססת על תוכנית 23 Things העולמית, שזכתה להצלחה אדירה במעל ל-750 אירגוני מידע ביותר מ-15 ארצות."

למידע על התוכנית

להרשמה

דלפק ההדרכה של הספרייה למדעי החברה ולניהול זוכה לשם חדש !

הספרייה למדעי החברה ולניהול משתדלת להציב שילוט ידידותי, ברור ומובן ללקוחותיה, כחלק מתפישת השירות שלנו.

 נוכחנו שהמינוחים הספרניים  בהם השתמשנו עד היום לדלפק ההדרכה,  "יעץ"  ו – "Reference" , לא היו ברורים לקוראים, ולכן מצאנו לנכון לעדכנם ולהתאימם:

 בעברית –  יעוץ והדרכה  (במקום השם הקודם: יעץ והדרכה)

 באנגלית- Information Desk   (במקום השם הקודם: Reference Desk)

 וכמובן שהשירות שלנו נשאר אותו שירות, גם תחת השלט החדש…

SAM_0005SAM_0010 

ראיון עם שלמה גולדברג, מנהל מחלקת השאלה בספרייה הלאומית בין השנים 1987-2010

גלצראיון עם שלמה גולדברג, מנהל מחלקת השאלה בספרייה הלאומית בין השנים 1987-2010 . הראיון התקיים בגלי צה"ל בתכנית "ספרים רבותי ספרים" . האזינו לתכנית בתאריך 09.08.13 .

 http://glz.co.il/1390-8287-he/Galatz.aspx

IntegromDB – מנוע חיפוש ייעודי לביולוגיה

interIntegromeDB הוא מנוע חיפוש  ייעודי לביולוגיה שמושתת על טכנולוגיות סמנטיות.  הוא מתמקד באחזור מידע שקשור לגנים ופרוטאינים . אחזור המידע מתבסס על מאגרים ציבוריים בווב  ודפי ווב תוך שימוש באונטולוגיות בתחום הביולוגיה.

מאגרי מידע שונים כגון  UniProtGenBank , GenCardsRGD ,  MGD    ורבים אחרים  כוללים מידע על גנים וחלבונים. כיום אין מאגר בודד שיכול לכסות את כול המידע שדרוש לחוקר בנושאים כמו גנים וחלבונים.

IntegromDB  נועד לסייע בפתרון הבעיה. IntegromDB  הוא ניסיון לבנות כלי שיאחזר מידע בנושאי גנים וחלבונים בו זמנית ממקורות מידע רלוונטיים רבים – מלמעלה מ- 1000 מאגרי מידע שנמצאים ברשימת Nucleic acid research ומקורות מידע רבים נוספים כולל PubMed Wikipedia  ומיליוני אתרי ווב שמקושרים ממקורות אלו.

מבחינה טכנולוגית המנוע הוא מנוע אינדקס שכולל זחלן  שסורק אוטומטית מידע ממאגרי מידע ציבוריים , Pubmed  ואחרים .

אפשר לחפש באתר בחיפוש בסיסי ומתקדם שמאפשר את סינון המידע

biologicalבאתר יש קישור ל- BiologicalNetworks –יישום ג'אווה שנועד לנתח מידע ביולוגי

מידע מפורט  על המנוע כולל מידע טכנולוגי אפשר למצוא במאמר שהתפרסם ב- Genomics BMC

למנוע החיפוש