וידיאו ואודיו – טכנולוגיות וכלי חיפוש ייעודיים

בכל דקה כ- 300 שעות של תכני וידיאו חדשים  מועלים ליוטיוב. למרות זאת הרבה חברות עדיין  משתמשות בטכנולוגית אחזור שמושתתת  על תארנים טקסטואלים   –  hashtags, כותרים  וכו'

Dextro  השיקה לאחרונה פלטפורמת חיפוש חדשה לחיפוש וידיאו מסוג שונהDextro   משתמשת באלגוריתם  שמזהה את האלמנטים האודיו-ויזואליים של הוידיאו עצמו  באופן זה הוידיאו עצמו הוא בר חיפוש. MIC  –  אתר חדשות חָבַר ל- Dexto ומשתמש בפלטפורמה שנקראת Sight Sound & Motion – SSM    כדי לאתר קובצי וידיאו חדשותיים בזמן אמת, שאחרת יקשה לאתרם.

פלטפורמת  חיפוש ייעודית זו לוידיאו מצטרפת  למנועי חיפוש ותיקים יותר ולכלים נוספים בשלבי פיתוח טכנולוגי.

בכתבה שהתפרסמה ב- 4 באוקטובר 2015 אפשר למצוא מידע על טכנולוגיות  מתפתחות בתחום ורשימה של מנועי חיפוש ייעודיים כאלה ביניהם  :

מידע נוסף על טכנולוגיות וכלים בכתבה

כנס ארגון המו"לים הבינלאומי – מבחר מצגות, קובצי אודיו ווידיאו

The Association of Learned and Professional Society Publishers – ALPSP   – הוא הארגון הבינלאומי של המו"לים שלא למטרות רווח. הארגון כולל  כיום כ- 300 חברים מ-40 מדינות,  וממלא תפקיד פעיל בתקשורת המדעית. הוא מייצג את האינטרסים של חבריו ושם לו למטרה להכינם להתמודדות עם אתגרי העתיד באמצעות מחקר, הדרכות ויזמות משותפות.

במסגרת פעילות הארגון  מתקיים כנס שנתי  של הארגון  (ALPSP CONFERENCE )  למפגש ודיון בבעיות משותפות, אתגרים והזדמנויות שעומדות בפני תעשיית המו"לות היום , חילופי מידע וידע ויזמות חדשות.   כנס ALPSP        2015  התקיים ב- 9-11 בספטמבר בלונדון.

ההרצאות בכנס היו במגוון נושאים כגון :  התנהגות החוקרים לאור השינויים בתקשורת המדעית ודיגיטציה מתמשכת של חומרים, כיצד לשפר את שירותי הספרייה לחוקרים, חקר  ניסיון המשתמש  ופיתוח אסטרטגיות של הוצאה לאור  בהתאם,  ההתפתחויות בווב והשפעתם על צריכת תכנים ופרסומם, כרית טקסט ונתונים, דרכים למו"לים קטנים לפרוץ, יזמות חדשות והתפתחויות – כגון ORCID , PLOS, Bookmetrix , OrgRef  ועוד,  הספר האקדמי של העתיד , סטנדרטים מפרספקטיבות שונות –  של המוסדות האקדמיים , המו"לים, ו- NISO  ,התפתחויות בכול הקשור לזכויות יוצרים ועוד.

קישורים למבחר מצגות, קובצי אודיו ווידיאו  אפשר למצוא באתר

ויקישיתוף ותחרות הצילום "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת "

בימים אלה מתקיימת תחרות הצילום הבינלאומית  "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת". תחרות זו  לצילום ותיעוד של אתרי מורשת ברחבי העולם, מתקיימת זו השנה השישית ב-32 מדינות ברחבי העולם. זו השנה הרביעית שבה גם אתרים ממדינת ישראל משתתפים בתחרות.

התחרות שהחלה השנה ב- 13 בספטמבר  2015  נמשכת עד 13 באוקטובר 2015 . במהלך תקופה זו ניתן להעלות לאתר ויקישיתוף  תמונות של אתרים בישראל מתוך הרשימה של אתרים המשתתפים בתחרות ולזכות בפרסים. אתר ויקישיתוף הוא מאגר חופשי של תמונות וקבצי מדיה שמשמש את ויקיפדיה ועל פי מה שמצוין  באתר הוא כולל למעלה מ- 28 מיליון קובצי מדיה לשימוש חופשי וכולם יכולים לתרום לו.

בנוסף מתקיימים במהלך תקופת התחרות הנ"ל סיורים ופעילויות שונות ללא תשלום.

למידע נוסף וקישורים רלוונטיים נוספים באתר התחרות

דרוג- eBizMBA מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2015 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete ו- Quantcast.
על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לספטמבר 2015 בדרוג יורד הם:

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין  1,100,000,000    מבקרים בגוגל  ל-7,500,000  ב – Alhea.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנה גם DuckDuckGo  מנוע חיפוש ששומר על פרטיות  ומנועי חיפוש פחות מוכרים כמו Alhea ו- Contenko . כדאי לזכור ש- blekko   שנמנה על מנועי החיפוש הפופולריים על פי דרוג זה נסגר במרץ 2015.

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: בלוגיםעסקיםחדשותאתרים חברתיים ועוד.

לידיעה בנושא

 

מחברים ופרסומים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

Nature Publishing Group  וחברת האחות שלה Palgrave Macmillan  עורכים מדי שנה סקר מחברים  למטרות פנימיות  כדי ללמוד על עמדות מחברים ביחס לנושאים שונים שקשורים להוצאה לאור ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.

הסקר השנה נערך בתקופה  18 במרץ עד 14 באפריל 2015 ותוצאותיו התפרסמו באוגוסט 2015.  ענו לסקר 22090  נחקרים מתוכם 21377  פרסמו מאמר שפיט בשלושת השנים האחרונות. אלה שדווחו שלא פרסמו מאמר בשלושת השנים האחרונות לא נכללו בניתוח של הסקר. המחברים שהשתתפו בסקר היו מתחומי מחקר שונים : רפואה, מדע, עסקים, מדעי החברה והרוח  .

מהסקר השנה ניתן ללמוד על עמדות המחברים כלפי היבטים שונים שקשורים להוצאה לאור, כולל גישה פתוחה וכיצד הם מחליטים על  המוניטין של כתב עת .

מממצאי הסקר :  ירידה במספר המחברים שמודאגים מתפיסת איכות  הפרסומים בגישה פתוחה. בשנת 2014 – 40%  מהחוקרים שלא פרסמו בגישה פתוחה בשלושת השנים האחרונות דווחו על דאגה מתפיסת האיכות של הפרסומים בגישה פתוחה . השנה מספרם ירד ל- 27%  . בתחומי מדעי החברה, הרוח והעסקים הירידה הייתה ניכרת יותר מ – 54%  בשנת 2014  ל- 41% בשנת 2015.

למרות זו הדאגה מתפיסת איכות הפרסומים הוא עדיין הגורם המוביל לבחירת המחברים שלא לפרסם בגישה פתוחה .

בכיר ב Nature   סבור שהעמדות כלפי פרסום בגישה פתוחה ישתנו לאורך זמן ככול שפרסומים בגישה פתוחה יזכו ליותר מוניטין, מממנים  יתנו מנדט לגישה הפתוחה ומחברים יפרסמו את מיטב מחקריהם  בכתבי עת בגישה פתוחה. בשנה האחרונה היינו עדים לשיפור ניכר בעמדות.

לדוח המלא

לשאלון הסקר

לכתבה בנושא

מחשב העל IBM Watson – מחשוב קוגניטיבי וחווית המשתמש

מחשב העל של   Watson, IBM משתמש בטכנולוגיה של מחשוב אנליטי,  "מבין"  את המידע מנתחו באופן דומה לחשיבה האנושית  ומגיע לתובנות.

אחד מהשירותים שלו הוא personality insights  שמבוסס על  יכולתו לנתח מאפייני אישיות של אדם מסוים על פי טקסט,  כמובן במגבלות מסוימות .  כול תכונה שהוא מנתח מדווחת באחוזים וטעות דגימה . טעות הדגימה קטנה יותר כאשר מזינים יותר טקסט. דרושים לפחות 3500 מלים כדי לקבל תוצאות משמעותיות

על המדע מאחורי שירות זה ומגבלותיו של השירות אפשר לקרוא בכתבה  the science behind the personality insights service.
IBM פתחה מודלים שמתבססים על המחקר בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכולינגוויסטיקה והשיווק,  בין היתר על מחקרים שמצאו שדפוסי שימוש במדיה חברתית יכולים לנבא התנהגות והעדפות.

שירות נוסף חדש מעניין של ניתוח והמחשה הוא ה- news explorer אשר מחלץ מידע סמנטי ומציג מידע עדכני בצורה ויזואלית.

שירותים נוספים אפשר למצוא באתר IBM Watson Developer Cloud

 

ספרים אלקטרוניים חופשיים – מקורות, ואפליקציה

לקראת חופשת  הקיץ, ולכול אלה שמחפשים ספרים אלקטרוניים חופשיים – האתר  THE Online BOOKS Page    הוא אתר ותיק מעודכן  שמהווה ריכוז של קישורים למקורות של ספרים אלקטרוניים חופשיים ובמידה מסוימת  גם לכתבי עת אלקטרוניים חופשיים.

על פי מה שכתוב באתר הוא כולל אינדקס של למעלה מ- 2 מיליון ספרים חופשיים, שעומדים בקריטריונים מוגדרים,  עם אופציות של חיפוש ודפדוף גם על פי קטגוריות נושאיות . כמו כן הוא כולל קישורים לאוספים מדריכים וארכיונים של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת

האתר נוצר ומתוחזק על ידי   John Mark Ockerbloom  חוקר באוניברסיטת פנסילבניה , תוך שיתוף פעולה עם הרבה  גורמים ומוסדות ומארחות  אותו הספריות באוניברסיטת פנסילבניה.

ולמי שנהנה מהאתר ומבקש להיות מעורב ולתרום  יוכל למצוא המלצות באתר  כיצד לעשות זאת .

ולכול משתמשי מחשבי הלוח והטלפונים החכמים וחובבי האפליקציות – האפליקציה Wattpad    מאפשרת קריאה של  ספרים רבים חופשיים. הפלטפורמה Wattpad   היא פלטפורמה חברתית לקוראים ולכותבים שמאפשרת שיתוף ואינטראקציה גם עם המחברים. מידע נוסף באתר   

עשרה כלים שיעזרו לכם לעבוד חכם יותר

היום אנו עדים  להתפוצצות בתחום התוכנה והאפליקציות. הצצה לאתר  product hunt מעניקה את התחושה שיש היום אפליקציה לכול דבר

במצב זה של אופציות מרובות,  כתבה שהתפרסמה לאחרונה וכוללת רשימה מוארת של 10 כלים  נבחרים  לעבודה חכמה יותר,  יכולה להיות שימושית.

על רשימת הכלים המומלצים בכתבה נמנים:

 Boomerang 

Plugin (רכיב תוכנה ) של  של gmail שמריץ מיילים  בסדר זמנים שנקבע מראש

Box  – פלטפורמה נוחה לניהול ושיתוף קבצים

Calendly   

דרך נוחה לתכנון לוח הזמנים , ארגון פגישות וכו'

Attendify – אפליקציית "עשה זאת בעצמך" לאירועים וכנסים

LastPass – כלי לניהול סיסמאות

When I Work -אפליקציית לניהול לוח הזמנים של צוות עובדים  – תזמון משמרות  וכו'

ContentMarketer.io – כלי שיווקי לקידום פוסטים של בלוג

Themeforest – תבניות לאתרי בית ומצגות

UberConfrence -יישום שמסייע למעקב אחר כנסים

LeadPages – כלי נוח לייצור דפי נחיתה

לכתבה

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

תעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

סקר ספרים אלקטרוניים בספרייה המרכזית

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משרתת את קהילת החוקרים והסטודנטים של הפקולטות למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. הספרייה מתעדכנת באופן שוטף ורוכשת מידי חודש ספרים, כתבי עת ומאגרים שונים על פי דרישת החוגים ושיקול הדעת של הספרנים הביבליוגרפיים ובהתאם למדיניות הפיתוח של אוספי הספרייה.

עד עתה נהגה הספרייה לרכוש, במידת האפשר, ספרי יעץ (אנציקלופדיותhandbooks, companions) בפורמט אלקטרוני. בחירת הפורמט שבו נרכשו מונוגרפיות נעשתה על פי שיקולי עלות ובהתאם להעדפת הגורם הדורש. עם זאת, התפתחותו המהירה של שוק הספרים הדיגיטליים הביאה להכרה כי יש צורך להעריך בצורה מפורטת ומדויקת את צרכי המידע של משתמשי הספרייה בכל האמור בפורמט שבו ירכשו ספרים בעתיד, וזאת כדי לאפשר רכש מושכל ופיתוח אוסף מיטבי. לשם כך נערך סקר בקרב משתמשי הספרייה.

הסקר הורכב משני שאלונים קצרים ומובנים – שאלון שהופנה לסטודנטים מכל התארים והתוכניות ושאלון שהופנה לסגל האקדמי בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. הסקר הופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הסטודנטים והסגל האקדמי של הפקולטות. הסקר הועלה לרשת בראשון לינואר 2015, והיה פתוח למענה לכל אורך החודש. בסך הכול השתתפו בסקר 810 סטודנטים ו 82 אנשי סגל אקדמי, שמילאו שאלונים מלאים והם מהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות הסטודנטים והסגל בפקולטות למדעי הרוח והאומנויות.

סיכום ממצאי הסקר:

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים (למעלה מ- 90%) השתמשו בשנה האחרונה לפחות במשאב אלקטרוני אחד למטרות לימוד ומחקר, כאשר רובם עושים שימוש בכתבי עת אלקטרוניים, ספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע אלקטרוניים. השימוש העיקרי נחלק בצורה כמעט שווה בין שלושת סוגי המשאבים, אולם בחינת ההבדלים לפי התואר מראה כי הלומדים לתואר ראשון מעדיפים בעיקר ספרים אלקטרוניים, הלומדים לתואר שני מעדיפים בעיקר מאגרי מידע אלקטרוניים ואילו בקרב הלומדים לתואר שלישי כתבי עת אלקטרוניים הם המשאב העיקרי.

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים נעזרו בספרים אלקטרוניים במהלך השנה האחרונה, בעוד ש- 26% השתמשו בתשעה כותרים לפחות. בהשוואה לסטודנטים, אנשי הסגל עושים שימוש רב יותר בספרים אלקטרוניים, כאשר 50% מהם נעזרו בשנה האחרונה בתשעה כותרים לפחות. מנתוני הסקר עולה כי ככל שהלימודים הם לתואר גבוה יותר, כך הסטודנטים משתמשים יותר בספרים אלקטרוניים. כמחצית מהסטודנטים לתואר שלישי (וגם אנשי הסגל) השתמשו בשנה האחרונה בתשעה כותרים אלקטרוניים לפחות, וזאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקרב הסטודנטים לתואר ראשון.

–  רוב הסטודנטים נוהגים לקרוא ספרים אלקטרוניים באופן ישיר מהמסך – באמצעות מחשב, מחשב לוח או נייד (58%). השאר מדפיסים את החומר וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד). גם רוב אנשי הסגל קוראים באופן ישיר ממסך המחשב, מחשב הלוח או הטלפון החכם (68%). השאר מדפיסים וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד).

–  74% מאנשי הסגל ציינו כי המטרה העיקרית בקריאת ספרים אלקטרוניים היא לצורכי מחקר, 17% אמרו שהקריאה היא לצורכי הוראה והיתר לצורך מטרות אחרות.

–  16% מהסטודנטים ו- 24% מקרב אנשי הסגל ציינו כי השימוש בספרים אלקטרוניים קשה עבורם, כאשר הסיבה העיקרית (שצוינה ע"י מחציתם) מתייחסת לחוויית הקריאה, אותה הם מוצאים לא נעימה או לא נוחה או מעייפת. סיבות נוספות שחזרו על עצמן הן הקושי לכתוב הערות ולסמן קטעים, להוריד את הקובץ למכשיר האישי וסוגיות שקשורות להדפסה.

–  מבדיקת העדפת פורמט הקריאה של ספרי לימוד ומחקר בקרב הסטודנטים וקריאת מקורות ראשוניים, מונוגרפיות וקבצי מאמרים בקרב אנשי סגל, לא נמצאה באף קטגוריה העדפה גורפת כלשהי לפורמט אלקטרוני או לפורמט מודפס. אולם, לגבי העדפה לרכישה לאוסף הספרייה עולה כי מרבית הסטודנטים היו מעדיפים שהספרייה תרכוש ספרי יעץ וספרי לימוד ומחקר בפורמט אלקטרוני (כ- 84% ו- 77% בהתאמה). בדומה לכך, גם 70%-78% מהנשאלים מקרב אנשי הסגל מעדיפים רכישת פורמטים אלקטרוניים.

–  כפי שעולה מהתוצאות, האפשרות להורדת קובץ למכשיר אישי היא החשובה ביותר הן בקרב הסטודנטים והן בקרב אנשי הסגל (82% ו- 87% בהתאמה). גם המאפיינים האחרים שהוזכרו בסקר זכו לחשיבות גבוהה – כלי חיפוש מתקדמים, כלי עבודה על הטקסט ואפשרות הדפסה בלתי מוגבלת.

את תוצאות הסקר המלאות, ניתוחים, פילוחים ומסקנות ניתן למצוא בדוח המלא

ספריות אקדמיות 2015 – תחזיות

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

הרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

  • השכלה גבוהה אלטרנטיבית  –  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
  • תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
  • אוריינות מידע והמסמך של ACRL  – ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
  • מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
  • השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
  • נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
  • חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
  • ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
  • נתוני סטודנטים –  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
  • מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה

כלים ואפליקציות לכול דבר

מספר האפליקציות ויישומי ווב 2.0    צוברים תאוצה

להלן רשימות של קישורים לכתבות שכוללות רשימות של  אפליקציות וכלים כאלה:

ברשימות אלו אפשר למצוא כלים ייעודיים/אפליקציות   למטרות שונות כגון: גילוי תכנים של מתחרים, מגמות, כלים של mindmapping , אצירה  ופרסום של תכנים, הקלטה והעלאת פודקסטים וקובצי וידאו, הפיכת משימות יומיומיות לאוטומטיות, חיפוש בכול המסמכים  מבוססי ענן, עריכה של מסמכי וורד, סריקת מסמכים, יצירת קולאג'ים, ציור, שמירה של מאמרים לקריאה בשלב מאוחר יותר, אתור מאמרים ושיתופם ועוד.

Nature.com – מאמרים חופשיים לצפייה

Macmillan Science and Education  אחד המו"לים המובילים הודיע ב-2 בדצמבר 2014 על יוזמה שתאפשר שיתוף מידע מדעי במישור הבינלאומי.

במסגרת יוזמה זו מנויים ל- 49 כתבי עת ב- nature .com יוכלו לשתף באופן חוקי את הטקסט המלא של מאמרים בעלי עניין עם עמיתים שאין להם מנוי דרך קישור לטקסט מלא בגרסה של קריאה בלבד. על כתבי עת נמנים  כתבי עת המצוטטים ביותר בעולם כולל כול כתבי העת מקבוצת  Nature Publishing Group -NPG ביניהם בנוסף ל- Nature  גם  Nature Genetics, Nature Medicine Nature Physics, ו- 15 כתבי עת יוקרתיים נוספים. יוזמה זו תהיה זמינה ללמעלה מ- 6000 אוניברסיטאות וארגונים ברחבי העולם ותשרת למעלה מ- 10 מיליון  מבקרים מדי חודש ב- nature.com . שיתוף זה הוא לשימוש אישי ולא מסחרי.

מדיניות זו באה להבטיח את חופש המידע לחוקרים לצד שמירת מקור ההכנסה – המנויים של מוסדות ואנשים פרטיים.

עוד במסגרת יוזמה זו תתאפשר גישה לאותם תכנים גם לקוראים של בלוגים  וערוצי תקשורת שונים שמדווחים על ממצאים של מאמרים שפורסמו ב- nature.com. .

הטכנולוגיה  מאחורי יוזמה זו פותחה על ידי Readcube  חברה שפתחה תוכנה מסייעת  להנגשת ספרות מחקרית . Readcube תשמש פלטפורמה לאירוח ולהצגת גרסאות ה-PDF של המאמרים /  .אם היוזמה תהפוך להיות פופולרית העניין יקדם גם את הפלטפורמה Readcube שגם בה Macmillan משקיע.

למרות שהמאמרים הם לצפייה בלבד אפשר להוסיף הערות/הארות ולשתפם. כמו כן אפשר יהיה לשמור את קובצי ה- PDF  על גרסה שולחנית חופשית של readcube בדומה לקובצי מוסיקה שנשמרים ב- iTunes.

Nature Publishing Group    פרסם אף הוא עקרונות ומדיניות חדשה לתמיכה ביוזמה שיתופית זו שתתעדכן בהתאם לשימוש ולמשוב במשך שנה.  התגובות על צעד זה מעורבות אפשר להשתמש ב- scishare # כדי לעקוב אחר ההתפתחויות..

תודה למירה ליפשטיין על המידע

3DShape.es – מנוע לחיפוש אובייקטים בתְּלַת-מֵמַד

היום  כאשר אפשר להדפיס במדפסת תְּלַת-מֵמַד מתעורר הצורך במנוע חיפוש בעל יכולת לחפש אובייקטים מסוימים ולא רק סטים של מלים.

מנוע החיפוש 3DShap.es שמאפשר לאתר אובייקטים שנוצרו בהדפסת תְּלַת-מֵמַד עושה את המלאכה.

מנוע החיפוש נמצא עדיין בגרסת ביתא . על פי כתבה שהתפרסמה  בנושא אופן החיפוש במנוע הוא כמו בגוגל תמונות  אלא שכאן החיפוש הוא אחר אובייקטים – מודלים. המנוע  מאפשר לחפש מודלים על פי גודל וממד . משתמשים יכולים להעלות מודל שלהם לחיפוש מודל דומה או לבחור באחד מהמודלים במאגר.

צוות הפיתוח של המנוע  סורק  את הרשת כדי לאתר  מודלים בתְּלַת-מֵמַד .כמו כן הצוות משתף  פעולה עם חברות ואתרים כדי לגשת  לאתרי תוכן שדורשים תשלום

המטרה היא לרכז את כול  התכנים בתְּלַת-מֵמַד תחת מטריית חיפוש אחת כך שהגישה אליהם תהיה קלה תוך אפשרות לסינון   על פי מספר קריטריונים כגון גודל  וסוג רישיון

למנוע החיפוש

לכתבה בנושא

ביקור מנהלות הספריות באנגליה בחברת PROQUEST

במהלך חול המועד סוכות יצאנו ארבע מנהלות ספריות מישראל, שלומית פרי מנהלת ספריית חברה וניהול באוניברסיטת תל אביב, חיה עזנר מנהלת ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון אדית פאלק, ראש מערך הספריות באוניברסיטה העברית בירושלים ואנוכי, לביקור קצר בלונדון וקיימברידג', בהזמנת חברת PROQUEST.

במסגרת הביקור, השתתפנו ביום העיון:

Improving research outcomes with Early European Books

אשר התקיים באוניברסיטת לונדון בשיתוף עם ארגון  JISC בבריטניה וחברת Proquest.

יום העיון עסק בנושא של שיפור תוצאות המחקר בעזרת מאגר המידע:

Early European Books של חברת PROQUEST.

המאגר הכולל ספרים מהשנים 1475 עד 1700 בפורמט דיגיטלי, נרכש בשנה שעברה על ידי הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי באדיבות קרן הורודיש.

את יום העיון פתחה מנהלת האוספים הדיגיטליים של ארגון ה JISC, הארגון אשר מנהל ומספק את המאגרים האינטלקטואלים של מערכות החינוך והמחקר, כולל הספריות האקדמיות באנגליה.

הארגון עובד בשיתוף פעולה עם הספריות והחברות המוציאות לאור, במטרה לקדם את המודלים הכלכליים בשילוב עם דרישות המשתמשים, פיתוח טכנולוגיות ועיסוק בעתיד התוכן הדיגיטלי.

בין המשתתפים ביום העיון היו מנהלי ספריות וספרנים, מנהלי פרויקטים של דיגיטציה מספריות שונות באנגליה וצרפת, וכן חוקרים בתחום ההיסטוריה המודרנית, ההיסטוריה של הספר והיסטוריה של המדעים.

המשתתפים דנו בהיבטים השונים של השימוש במאגרים הדיגיטליים, בהשפעה של המאגרים על המחקר, השימוש במערכת הקטלוג USTC (Universal Short Title Catalogue), מערכת הקשרים שבין חברת PROQUEST, הספריות ותהליכי הדיגיטציה.

לסיום נערך פאנל חוקרים בו דנו בנושא השינויים החלים במחקר ובהוראה בעידן הדיגיטלי וכן מבט לעתיד הדיגיטציה והמחקר.

היום השני כלל ביקור במשרדי חברת PROQUEST בקיימברידג'. לאחר סיור במשרדי החברה המרשימים, התכנסנו  יחד עם כשמונים עובדי החברה שמגיעים מהתחומים השונים בהם עוסקת החברה: מנהלי תוכן, אנשי מכירות, מנהלי מוצר ועוד.

בפני כל הקהל הזה, הצגנו בעזרת מצגות, את מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, מבנה הספריות באוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון ואוניברסיטת תל אביב.

סיפרנו בהרחבה על הפעילות האקדמית והפעילות בספריות האוניברסיטאיות בישראל, השינויים שחלו בשנים האחרונות בספריות ועל התפיסה הניהולית בכל אחת מהספריות.

בהמשך, קיימנו  מספר פגישות עם אנשי החברה בנושאים שונים כגון: מאגר עבודות הדוקטורט, פרויקטים דיגיטליים של החברה, וחוויית המשתמש במאגרי החברה.

למרות מזג האויר הסוער, הביקור שהיה קצר אך ממוקד, היה מעשיר ומעניין מאד. זכינו לאירוח נפלא ולמשובים חיוביים ונלהבים מאנשי חברת PROQUEST.

קישור לאחת המצגות אשר הוצגה בכנס >>

עתיד הספריות : מגמות, אתגרים וטכנולוגיות – דוח NMC

Horizon Project הוא פרויקט מחקר איכותי ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות וטכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך ההוראה והמחקר . הדוח  מתפרסם מדי שנה מאז 2002 .

דוח 2014 מיוחד  לנושא הספריות  זמין עתה חופשי  לקריאה והורדה . הדו"ח שמשתרע על פני 50 עמודים בחן מגמות מפתח , אתגרים משמעותיים, וטכנולוגיות  שיכולה להיות להן השפעה על הספריות האקדמיות ברחבי העולם כולו  במהלך חמש השנים הבאות.

דוח זה הוא פרי של שיתוף פעולה  של NMC     עם  מספר מוסדות אקדמיים נוספים.

מגמות כגון התמקדות בניהול המידע המחקרי , עדיפות לתכנים במובייל , צורות חדשות של מחקר רב תחומי כול אלה יאיצו את אימוץ  הטכנולוגיות המתאימות בספריות אקדמיות.

את האתגרים שעומדים בפני הספריות  בחמש השנים הבאות ניתן לחלק לאתגרים קלים לפתרון , קשים לפתרון  וקשים אפילו להגדרה. האתגרים הפתירים הם שילוב הספריות האקדמיות בתוכנית הלימודים ושיקול מחודש  בכול הקשור  לתפקידים ולמיומנויות של הספרנים.

אתגרים קשים ביותר הם אימוץ הצורך בשינוי רדיקלי ותחזוקה מתמשכת של פרויקטים שיתופיים

התפתחויות  טכנולוגיות חשובות בספריות האקדמיות  בטווח של שנה שנתיים הן הוצאה לאור אלקטרונית ואפליקציות מובייל, בטווח של שנתיים שלוש – טכנולוגיות  שקשורות לציטוטים וביבליומטריקה, ותכנים בגישה פתוחה ובטווח של 4 – 5 שנים – האינטרנט של הדברים והווב הסמנטי ונתונים מקושרים.

בדוח אפשר לקרוא על ספריות ומוסדות אקדמיים שמעורבות בפרויקטים שונים רלוונטיים למגמות, לאתגרים ולטכנולוגיות שמוצגים בדו"ח  ומקורות רבים לקריאה נוספת .

לדוח המלא

המהפכה הדיגיטלית ואנחנו

בכנס טלדן במסגרת יום העיון "עולם המידע 2014 באינטרנט ובארגון חידושים, חדשנות וסיכונים "  התקיימה הרצאתו של בן קמינסקי סגן העורך הראשי של אפוק טיימס ישראל   בנושא "המהפכה הדיגיטלית ואנחנו "  בה שמענו על מספר נושאים  וטכנולוגיות חדשניות מעניינות והתוודענו  ל"תרבות המייקרס"  במסגרתה  קהילות מתכנסות יחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר.

מתקציר ההרצאה  שנכתב על ידי בן:

"העולם השתנה, וממשיך להשתנות, בקצב חסר תקדים. הזמינות והנגישות של הידע ושל אמצעי הייצור קיצרו עד לכמעט אפס את המרחק שבין רעיון טוב לבין מיזם טוב, ותנועה שלמה של "מייקרים" יצרה קהילות שמתכנסות ביחד ומייצרות דברים שפעם רק תאגידי ענק יכלו לייצר. הדפסת תלת הממד, לוחות פיתוח ומחשבים בעלויות של 20 דולר, ותרבות האופן-סורס יוצרים מגמה שכל מי שרוצה לעמוד בקצב של העולם חייב להבין בהם.

זוהי תרבות ה"מייקרס". זוהי גם תרבות ה"הכל חינם". בהרצאה ראינו כיצד הכוח של הידע השיתופי הזה יכול להצעיד את האנושות שלנו קדימה בקצב חסר תקדים, ולאפשר שגשוג כלכלי, תרבותי וחברתי. באותו הזמן, הכרנו גם את אותם טכנולוגיסטים ש"התפכחו" מהקסם של אוטופיית עמק הסיליקון התחילו להיבהל מהמגמה הנוכחית, מהשלכותיה על הכלכלה, החברה והעתיד של כולנו. הבנו מדוע הם מאמינים שהמודלים כמו אלה של גוגל וויקיפדיה עלולים להרוס את האנושות שלנו, ושמענו כיצד עלול להיראות העולם שלנו אם לא נתעורר ונבין: האדם בא לפני הטכנולוגיה"

קישורים  למרחבי עבודה שיתופיים בישראל, לפרויקטים וארגונים רלוונטיים ,לספרים מומלצים ולכתבות מעניינות בנושא מתוך אפוק טיימס אפשר למצוא בכתבת סיכום של בן קמינסקי . הכתבות עוסקות בנושאים :  תרבות המייקרס, הדפסה תלת מימד, עליתם של החובבנים, מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האינטרנט ומודל של חומרה בקוד פתוח .

לכתבת הסיכום

תודה לבן על ההרצאה וכתבת הסיכום

HTTPA – דע מי משתמש במידע הפרטי שלך

פעילות פיננסית ופרטית אחרת רבה מתבצעת דרך רשת האינטרנט ומערכות ההצפנה הוכיחו בדרך כלל עד כה את עצמן.  יחד עם זאת לאור הגידול במידע מקוון  ברשת מתעורר חשש שמידע פרטי חסוי  ינוצל לרעה.

הפתרון יכול להיות בהגבלת גישה. אך הגבלה חמורה מדי של גישה פוגעת  ברעיון של שיתוף מידע. כך למשל תיאום בין גופים שונים יכול להיות המפתח לאיכות של שירות רפואי .

בהתחשב במצב זה חוקרים ב- MIT       שסבורים  שהפתרון  יכול להיות בשקיפות יותר מאשר באלמוניות, מפתחים בימים אלה פרוטוקול שנקרא " HTTP  with Accountability – HTTPA "   שיעקוב באופן אוטומטי אחרי המעבר של מידע פרטי ויאפשר לבעל המידע לבדוק כיצד נעשה בו שימוש.

על פי פרוטוקול HTTPA     כול פריט מידע פרטי יקבל URI –  ביטוי שמזהה נתיב למקור מידע (Resource) באופן חד חד ערכי – מרכיב עיקרי של הווב הסמנטי שיהפוך את הווב מאוסף של קובצי טקסט למאגר מידע גדול. כמו כן המידע ישמר במספר שרתים בין היתר כדי לזהות אם בוצעה פעילות חריגה

בכנס  IEEE's Conference on Privacy, Security and Trust בנושא פרטיות  ואבטחת מידע  שיתקיים ביולי הקרוב  יוצג נייר עבודה  שיסקור את הפרוטוקול החדש ויציג יישום מדגמי  של רשומות רפואיות על מערכת נסיונית.

מידע נוסף בכתבה בנושא

DuckDuckGo – " anti google" search engine – מה התחדש?

ב- 2 ביוני Apple   הצהירה בכנס המפתחים שלה שהיא תכלול את מנוע החיפוש  DuckDuckGO  כאופציה חיפוש מובנית בגרסאות העתידיות של Safari   במערכות הפעלה    .  iOS ו-  OS X

החלטתה של APPLE   להטמיע את מנוע החיפוש DuckDuckGO   כאופציה בדפדפן Safari  יכולה להיות פתרון לפרטיות באינטרנט.

שלא כגוגל ומנועי חיפוש אחרים DuckDuckGO לא עוקב אחרי החיפושים של המשתמשים, והפרסומות באתר מבוססות על מלות מפתח ולא על חיפושים קודמים. שלא כגוגל ובדומה לחברות אחרות כגון אמזון ומיקרוסופט ,  הרווחים של apple  אינם באים בעיקר מפרסומות ולכן שמירה על נושא הפרטיות אינו  מהווה עבורה נטל כלכלי מיוחד.

בנוסף לשמירה על הפרטיות אחד המאפיינים של המנוע הוא  מתן  מענה  על שאלות ישירות ובכך חוסך למשתמש ניווטים מיותרים . לאחרונה המנוע השיק  גרסה משופרת  שמאפשרת  להגיע בצורה יעילה יותר לשאלות המהירות – מידע  למתכונים, וידאו, ומאות נושאים אחרים. התשובות המהירות של DuckDuckGo הם בקוד פתוח מה שמאפשר לכול אחד לתרום רעיונות.

בשנת 2013  היו למעלה ממיליארד חיפושים ב-    DuckDuckGo מה שמעיד על המגמה להעדפת הפרטיות.  על פי  Statistic Brain יחסית לגוגל מספר החיפושים  ב- DuckDuckGo   עדיין מצומצם- 5 מיליון מדי יום לעומת 5.9 מיליארד חיפושים בגוגל . בעקבות ההחלטה האחרונה של APPLE    צופים שמספר  החיפושים ב- DuckDuckGo  יגדל.

מידע נוסף  על המנוע בפוסט קודם בבלוג

מידע נוסף מתוך ראיון עם מפתח המנוע

למנוע החיפוש

אתר המילונים של מכון התקנים עלה לאוויר

היום עלה לאוויר אתר  המילונים של מכון התקנים. המילון הראשון הוא מילון טכנולוגיות המידע.  יש אפשרות באתר לדפדף במונחים על פי תחומים ויש גם אופציה לחיפוש על פי מונח.

מחפשים מונחים תקניים בתחום דואר אלקטרוני, מרשתת האינטרנט, שפות תכנות, מציאות מדומה, מושגים כלליים בתורת המידע , רובוטיקה,  רשתות מקומיות  ועוד  עשרות רבות של תחומים ספציפיים בתחום טכנולוגיות המידע ?   – מילון זה ייתן לכם מענה. תוכלו למצוא בו את המונח התקני והגדרה קצרה של המונח.

מילון המונחים מקיף מאוד. סיווג המונחים על פי תחומים ספציפיים (נכון להיום 248 תחומים) מקל על הדפדוף וכמובן שאופציית החיפוש חשובה  לחיפוש מונח מסוים .

המילון הוא פרי עבודתה של הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע שהיא "ועדת תקינה של מכון התקנים הישראלי. הוועדה מכינה את סדרת התקנים הישראליים ת"י 1080 – הלוא הם רשימות של מונחי טכנולוגיית המידע. ברשימות מונחים בעברית, מונחים באנגלית והגדרות בעברית. הסדרה מבוססת על מערכת התקנים הבין-לאומיים ISO 2382.."

דברי  אמנון שפירא יושב ראש  הוועדה  מלמדים על עבודתה הברוכה:

"מכון התקנים הישראלי, כמו ארגון התקינה הבינלאומי (ISO) וארגונים דומים בעולם, רואה חשיבות רבה בהטמעת מינוח טכנולוגי מתוקנן ליצירת תשתית ראויה לניסוח אחיד של תקנים. מתוך כך פועלת במכון, כבר למעלה מ-30 שנה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע. הוועדה מתכנסת בקביעות ומפיקה מילוני מונחים בטכנולוגיית המידע. חברי הוועדה הם נציגי גורמים בעלי עניין בהטמעת מינוח עברי תקני בתחומי טכנולוגיית המידע.

הוועדה עובדת בשיתוף פעולה עם האקדמיה ללשון העברית. מילונים שאושרו באקדמיה מתפרסמים במאגר המונחים של האקדמיה.

עד כה פרסמה הוועדה לטכנולוגיית המידע למעלה משלושים וחמש רשימות מונחים במגוון נושאים, ובהם מושגים ומונחים בסיסיים; טכנולוגיית חמרה; ארגון נתונים; תכנות מחשבים; בקרה, כלילות ואבטחה; תקשורת נתונים; ציוד היקפי; גרפיקה מחשבית; שפות תכנות; מסדי נתונים; פיתוח מערכות; עיבוד תמלילים; המשרד הממוחשב; בינה מלאכותית; דואר אלקטרוני; היפרמדיה ומולטימדיה; מציאות מדומה ; למידה מתוקשבת ; שפות שאילתה ועוד. בימים אלה עוסקת הוועדה בהכנת מילון למונחי ביומטריה ומילון ממשק מחוות (מגע וללא מגע)."

תודה  לאמנון שפירא יושב ראש הוועדה ולד"ר אריאל פרנק סגן יושב ראש הוועדה,  על המידע

לאתר