לגזור ולשמור: איך להתחיל את מספור העמודים ב- Word רק לאחר השער ותוכן העניינים

לפעמים Word מתוחכם מידיי, והופך אפשרויות שצריכות להיות נגישות בלחיצה – לחבויות ולמסובכות. בהמון מהעבודות אנחנו מעוניינים במספרי עמודים, אבל לא בדף השער ולא בתוכן העניינים. למטה – אחת מהדרכים להתחיל את מספור העמודים איפה שבאמת מתחילה העבודה. צילומי המסך הם מ-Word 2010 באנגלית, אבל העניין דומה מאוד ל-Wordים בגרסאות מאוחרות יותר ותרגום התפריטים לעברית נכלל בהסבר.

לא כל החלקים בעבודה זהים
בכרטיסיית "פריסת עמוד" (Page Layout)  יש ללחוץ על לחצן "מעברים" (Breaks) ותחת "מעברי המקטע" (Section Breaks) לבחור ב"העמוד הבא" (Next Page).

1

הוספת מספרי עמודים
בכרטיסיית "הוספה" (Insert) יש ללחוץ על הלחצן "מספר עמוד" (Page Number) ולבחור היכן ימוקמו מספרי העמודים (למשל בתחתית העמוד, באמצע).

2

אין צורך בקשר הקודם…
לחצו עם העכבר פעמיים על אחד המספרים שנוספו בגוף העבודה (המספרים שישארו). כרטיסיית "כותרת עליונה ותחתונה" (Header & Footer) תפתח, שם בקבוצת "ניווט" (Navigation)  יש להסיר את הסימון של "קשר לקודם" (Link to Previous).

3

להתחיל את הספירה מ-1
בכרטיסיית "הוספה" (Insert) יש ללחוץ על הלחצן "מספר עמוד" (Page Number) ולבחור ב"עיצוב מספרי עמודים" (Format Page Numbers). תחת "מספור עמודים" (Page numbering) יש לסמן את "התחל מ:" (Start at:) ולהזין 1.

4

הסרה של מספרי העמודים מהחלק הראשון של העבודה
לחצו עם העכבר פעמיים על אחד המספרים שבחלק הראשון של העבודה (איפה שהשער והתוכן). מחקו את המספר (אפשר עם המקלדת באמצעות Del או Backspace).

 

Mission Accomplished :)
נשמח לשמוע מכן/ם טיפים, עצות, וכמובן על אתגרים אחרים שמציב לנו Word…

עוד סיפור אחד ודי

89501-1083x610

עוד סיפור אחד ודי
יוצרי הסדרה: ענת זלצר ומודי בר-און
תסריט ובימוי: ענת זלצר
הפקה: אורית זמיר ויואב רועה
יס דוקו
ישראל 2017
הפרק הראשון הוקרן במסגרת פסטיבל דוק אביב

סידרה ישראלית חדשה על הסיפורים הגדולים שמאחורי הסיפורים לקטנים. כבר חמישה דורות של ילדים מבקשים מהוריהם בעברית: עוד סיפור אחד ודי.
הסדרה משוטטת בין הדורות האלה ופוגשת את העבר וההווה של ספרות הילדים הישראלית. בכירי היוצרות והיוצרים לילדים קוראים מתוך היצירות שלהם והיצירות שקראו להם בילדותם וחוזרים אל החוויות והרגשות שמאחוריהן.
כל אחד מחמשת פרקי הסדרה עוסק בנושא מרכזי שסביבו נרקמים הסיפורים, האגדות והחוויות שמכוננים את הילדות הישראלית דרך הספרים: שפה, מקום, משפחה, חֶברה, לילה (ופחדיו). הם עוקבים אחרי שלבי היכרותו של הילד עם העולם, אבל גם אחרי שלבי התפתחותה של הזהות הישראלית, שלספרות הילדים יש חלק מכריע בעיצובה – עיצוב השפה, עיצוב המקום, החברה ואפילו עיצובם של הפחדים.
"עוד סיפור אחד ודי" אינה רק סידרה על ספרות ילדים, זו סידרה על הילדות עצמה ועל ההיסטוריה שלה בישראל.
בהשתתפות: מאיר שלו, דוד גרוסמן, יהודה אטלס, שירה גפן, חווה אלברשטיין, יוני רכטר, אתגר קרת, יהודית רביץ, שאול ביבי, יונתן גפן, ויקטוריה חנה, בתיה קולטון, ועוד רבים.
ספרים רבים עליהם התבססה הסדרה הושאלו מאוסף יפה שנמצא בספריית המרכזית ע"ש סוראסקי,  וסייעו בידי היוצרים, המפיקים ומשתתפי הסדרה.
את המלאכה באיסוף הספרים והסיוע לצוות ההפקה עשתה ענבר קופר מנהלת מדור ההשאלה בספרייה וצוות העובדים המסור.
אנו גאים להיות שותפים ולקחת חלק בסדרה משובחת זו אשר תעלה לשידור במהלך חודש הקריאה ושבוע הספר הישראלי.

 

כלים למצגות חכמות בספרייה: הדוגמה של פרזי בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך

הדבר החשוב ביותר בהרצאה, כמו שאמר כריס אנדרסון בהרצאת TED על הסוד להרצאות מוצלחות, הוא כמובן הרעיון. עם-זאת, וברור לגמרי, שלרעיון שמוצג היטב – קל לעבור הלאה. אחרי שבמשך זמן-רב צמד המילים "להכין מצגת" היה שקול לשם "power point", בתקופה זו הולכות ומתרבות אלטרנטיבות שונות ומגוונות לתוכנת האופיס הותיקה. אחת מהאלטרנטיבות, העונה לשם "פרזי" (Prezi), צוברת פופולאריות ומשנה את עולם המצגות – ולא סתם.

באופן מסורתי מצגת הייתה בנויה מאוסף של שקופיות. בניגוד לרצף השקופיות המוכר, המשתמש בפרזי מקבל מרחב עבודה – אותו ניתן לדמות לקנבס (ריק או עם תבניות מוכנות מראש). על הקנבס ניתן לעצב רעיונות, תהליכי עבודה, ואפילו לשרטט אריכטקטורה של טיעונים. החזות הגרפית שמאפיינת את מצגות פרזי מאפשרת, לעיתים קרובות, להמחיש את רעיונות באופן מהיר ועמוק יותר ממילים. קביעת סדר הצגת חלקי הרעיון (או סדר השקופיות) הוא למעשה בימוי של "מצלמה" – הנעה במרחבי הקנבס. תנועה זו, הכוללת גם אפשרויות של סיבוב וזום, בנוסף ליכולות גרפיות מרשימות, מאפשרת להעביר אל הקהל גם רעיונות מורכבים – בקלות. כפי שאמרה משתתפת בסיום אחת מסדנאות הפרזי שהתקיימה בספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך – "הצלחתי להעתיק באופן במדויק רעיון מהדימיון אל המצגת". הדהים לשמוע משתתף אחר שמייד הוסיף "כשהדמיון נפרס על מפה אפשר ללטש ולשכלל את הרעיון".

דוגמה לתבנית שהוכנה מראש למצגת פרזי ("קנבס"). על התבנית הזו ניתן לצקת תוכן. ב-Prezi Explore יש מגוון אדיר של מצגות ותבניות, ובחלקן ניתן להשתמש.

 

בדומה לתוכנות אחרות המשמשות להכנת מצגות – לפרזי יש כמה מגרעות – שרק על חלקן ניתן (כיום) להתגבר. למשל, כתיבה בשפה העברית אפשרית אך אינה נתמכת, ולכן צריך להקליד הפוך או להעזר באתר המיועד להיפוך טקסט. בעיה אחרת היא שפרזי אינה נגישה למשתמשים עם לקויות (ובייחוד לקויות ראיה). למרות בעיות אלה, באופן כללי פרזי מספקת מצגות יוצאות דופן באיכותן.

הרישום לפרזי עם כתובת דוא"ל אוניברסיטאית מאפשר פתיחת פרופיל בחינם. העבודה בפרזי אינה מצריכה התקנה מיוחדת כלשהי, שכן פרזי היא תוכנה מבוססת-ענן ובכך נגישה מכל הדפדפנים הנפוצים. היותה בענן מאפשרת שיתוף קל ומהיר – ולא רק של אפשרות צפייה במצגת אלא-גם אפשרות של שיתופי פעולה בעבודות צוות. יתרון נוסף הוא שניתן להשתמש באפליקציה ייעודית (ל-iPad,  iPhone, או ל-Android) על-מנת לשלוט במצגת. לפרזי עוד מספר יתרונות בולטים, אך הבולט מכולם הוא פשוט ה"וואו" ששומעים מהקהל בסיום המצגת.

צוות הספרייה שמח לסייע, להדריך, ולעזור, ליחידים ולקבוצות, סטודנטים ואנשי סגל, בכל מה שקשור לבניית מצגות פרזי וללמידה של הממשק. אל תהססו ליצור עימנו קשר!

אאוריקה, אקדמיית אאוריקה ודוקטורט לילדים

aau-copy2ב- 2014 עלה לאוויר אאוריקה  – אתר מידע  אנציקלופדי חינמי, העוסק בשאלות של למה, מדוע ואיפה, לילדים ולבני נוער ומטרתו לעודד סקרנות ולהקנות ידע וחוויה בכל התחומים.
בימים אלה נוספה לאאוריקה גם אקדמית אאוריקה – מיזם חינוכי חינמי מקוון ללימוד ופיתוח היכולות האישיות של ילדים ובני נוער,  שמעניק דוקטורט לילדים.

להלן דבריו של  של ד"ר נדב דפני  היוזם והעומד בראשם, על אאוריקה ואקדמית אאוריקה:


דוקטורט לילדים

לא פעם נראה שבעידן המודרני הולך הידע הכללי ופוחת. ילדים וצעירים יודעים היטב להצליח בלימודים או ללמוד מקצוע, אבל מפתיע לגלות כמה מעט הם יודעים על העולם שמסביבם. גם הגילוי והכיף שבידיעה על דברים שהתרחשו ומתרחשים בהיסטוריה, בטבע, בעולם, במדע, בטכנולוגיה ובאמנות – כל אלה הולכים ונעלמים ונשארים נחלתם של "חנונים" מעטים. דברים שימושיים ומידיים, יומיומיים, דוחקים אותם למקום נמוך בחיים המודרניים של הצעירים והילדים.

"אאוריקה", אנציקלופדיה מקוונת המגדירה את עצמה האנציקלופדיה של הסקרנות, עושה הכל כדי לשנות זאת. למבוגרים שבינינו היא עשויה להזכיר את האנציקלופדיות הוויזואליות של העבר, כמו "תרבות" ו"עולם התרבות". בניגוד להן היא מקוונת לחלוטין, מודרנית, לגמרי חינמית ומותאמת היטב למחשבים, טבלטים וטלפונים חכמים.

חוויית המשתמש של "אאוריקה" חדשנית ומהנה. באמצעות תמונות מרהיבות, אינספור סרטונים, יצירתיות, הומור דק וטקסטים ענייניים ומנוסחים בגובה העיניים, "אאוריקה" מגרה את הצעירים לגלות את העולם שמסביבם. היא מסבירה אלפי מושגים בדרך נגישה וחווייתית. המושגים עצמם מנוסחים בדרך של שאלות מסקרנות שילדים ובני נוער רבים שואלים. גם הקישורים הבין-תחומיים בין הערכים השונים יוצרים הבנה כיצד העולם באמת עובד וכיצד מתחברים פריטי ידע שונים לשיטות ורעיונות מרתקים וחוצי-תחומים.

נראה שבאאוריקה לא מנסים להתחרות בויקיפדיה, אלא לאפשר גילוי של נושאים המסקרנים את המשתמש. אדרבא, המעמיקים והרוצים לחקור לעומק יגלו שמכל ערך באאוריקה ניתן ללחוץ על אייקון בצורת W שמביא לערך הויקיפדי שלו. ניתן לשאול בה שאלות ולקבל תשובות והפניות לערכים קיימים ומקורות מידע חיצוניים, ניתן גם "להגריל" ערכים מפתיעים ומסקרנים ולהרחיב את תחומי העניין.

חלק מעניין אחר הוא "אקדמיית אאוריקה", הנותנת דוקטורט לילדים. אקדמיה מקוונת זו מאפשרת למשתמש לעבור את המסלול האקדמי במשחק מקוון ולזכות בתארים אקדמיים, ככל שהוא עולה ומתאמץ ללמוד וליצור ידע חדש. לתואר הראשון לומדים כאן באופן יומיומי, תוך שאתה מתבקש לענות על "אתגר היום". זוהי שאלה יומית שנוחתת בדואר האלקטרוני שלו ותשובה עליה זוכה בנקודות. מחקרים מראים שחידוד המוח היומיומי הזה עושה פלאים. בדרך לתשובה "נאלץ" הלומד לעבור בהרבה ידע נוסף באנציקלופדיה ומבלי משים הוא הולך ונכבש בתכניה, לומד לנווט בתגיות המדויקות שיוצרות רשת קשרים מורכבת ומרתקת של כל ערך למאות ערכים אחרים, מתחיל להבין כיצד העולם פועל.

בתואר השני כותב המשתמש הצעיר "מחקרים" קצרים וממוקדים על נושאים שונים ומונחה מרחוק כדי להגיש את "הפרסום המדעי" שלו ל"כתב העת המדעי" שבאתר. כאן הוא מגלה שארכנות היא לאו דווקא המפתח לכתיבה נכונה. המנחה שבצד השני של האינטרנט מוביל אותו לכתיבה ממוקדת, קצרה וברורה, שתעביר את הרעיונות שלו במהירות ובצורה ממוקדת לקורא. בדור שלא רוצה "שיחפרו לו", הם לומדים שגם לקצר צריך ללמוד…

בהמשך הדרך והמשחק לומדים השחקנים לתואר שלישי. כמו בכל משחק מחשב, הרמה כאן עולה. הם מעוניינים לזכות בדוקטורט, שלקראתו הם מתמחים בתחום ספציפי וכותבים "פרסומים מדעיים" מתקדמים וממוקדים יותר בתחום שבחרו. יכולות התייעצות, שיתוף פעולה, חשיבה יצירתית ומקוריות מסייעות לטובים שבהם להגיע אל התואר המיוחל. כי בתור "דוקטורים" באקדמיית אאוריקה, יהפכו השחקנים המצטיינים הללו ל"מומחים" באקדמיה המקוונת הזו – מי שיכולים לפרסם ערכים ולענות על שאלות של מתחילים. אחר-כך, בתור פרופסורים, יהפכו המתמידים במסלול למנחים בעצמם.

כך מעוניינת "אאוריקה" להפוך למעין תנועת נוער מקוונת של רוכשי ידע ויוצרים. ראש אאוריקה, ד"ר נדב דפני, אומר שהלומדים בה מרחיבים אופקים, מחדדים את תמונת העולם שלהם, רוכשים יכולות כתיבה ומחקר, מבינים כיצד למקד את התוכן שלהם ולהעבירו באופן מושך לקורא, לברור את החשוב מהתפל ולתקשר היטב עם אחרים. "היא לא תחליף את בית הספר" – הוא אומר בחיוך, "אלא חלק משעות הפנאי המבוזבזות שלהם…"

האנציקלופדיה של הסקרנות – אאוריקה
תודה לד"ר יפה אהרוני ולד"ר נדב דפני על המידע

מדעי הרוח הדיגיטליים (Digital Humanities)

מהפכת המידע של העשורים האחרונים לא פוסחת על מדעי הרוח, והיא משנה את דפוסי המחקר, הפרסום, חיפוש המידע ומבנה הידע בתחומים אלו. בהקשר זה מתפתחים "מדעי הרוח הדיגיטליים", שמטרתם היא להרחיב ואף להגדיר מחדש את המחקר המסורתי, על מושאיו, מקורותיו והמתודולוגיה שלו וזאת באמצעות שימוש בשיטות ובכלים מתחום מדעי המחשב. שדה מחקרי זה משלב שאלות ושיטות מחקר מהמקצועות ההומניים המסורתיים וממדעי החברה עם כלים דיגיטליים, ופעמים רבות חוצה ומטשטש את הגבולות בין התחומים – בין מדעי הרוח השונים ובינם לבין דיסציפלינות מדעיות אחרות.
הכלים הדיגיטליים החדשניים מאפשרים מגוון רחב של פעולות, המעשירות ומקדמות את המחקר במדעי הרוח, מאתגרות שאלות מחקר קיימות ופותחות אופקים מחקריים חדשים. מחקר מבוסס טכנולוגיה עשוי להיעזר בכלים הבאים: שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS); יצירת מאגרי מידע מבוססי חוכמת המונים דוגמת ויקיפדיה; אצירת אוספים מקוונים הפותחים בפני החוקרים אפשרות להגיע לחומרים נדירים בקלות ובנוחות (מגילות ים המלח, לדוגמא); פרסום מקוון של מהדורות דיגיטליות ביקורתיות בעריכה מדעית (כמו פרויקט השו"ת) וכרייה וניתוח של גופים גדולים של נתונים (Big Data). הכלים הדיגיטליים אף מאתגרים את דפוסי העבודה ואת התקשורת המדעית המסורתית במדעי הרוח ומאפשרים פרסום בגישה פתוחה, יצירת קשרים ועבודה בקבוצות מחקר שיתופיות המתבססות על פלטפורמות לשיתוף מידע. כך, למשל, קבוצה של מלומדים מכל העולם עוסקת בפענוח, קטלוג וחקר המסמכים השונים שהתגלו בגניזה הקהירית, תוך עבודה משותפת על פלטפורמה מקוונת המנגישה את המקורות הראשוניים ואת ממצאי המחקר לכל המעוניין (FJMS). פרויקטים כגון Digital Humanities Now סורקים מקורות מידע מקוונים רשמיים ולא רשמיים (כולל רשתות חברתיות ואתרים אישיים של חוקרים) באופן שוטף ויוצרים מעין פורטל למידע מגוון בנושאים אלו.
מחקרים מהשנים האחרונים מדגישים את חשיבות המעורבות הפעילה של הספריות האקדמיות בגיבושה של מגמה מחקרית זו. לדוגמא, מחקר שעסק ביצירתו של ארכיון התצלומים EuropeanaPhotography, מדגיש את תפקידה המרכזי של ספריית המכון ללימודי תרבות באוניברסיטה הקתולית של לובן (בלגיה) בהובלת הפרויקט. כבעבר, הספריות ימשיכו לשמש בתפקידן המסורתי כמעבדות המחקר של החוקרים במדעי הרוח. אולם, המגמות החדשות במחקר יוצרות גם עבור הספריות הזדמנות לנסח מחדש את מטרותיהן וחזונן ולשמש שותפות פעילות ואף חלוציות בהתוויות שיתופי פעולה ובהנגשת אוספיהן לחוקרים וללומדים.

לקריאה נוספת –
האגודה הישראלית למדעי הרוח הדיגיטליים
רשת בינלאומית של מרכזים אקדמיים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים
– קונסורציום הארגונים העוסקים במדעי הרוח הדיגיטליים – The Alliance of Digital Humanities Organizations
רשימת כתבי עת העוסקים בתחום (חלקם בגישה פתוחה)
פרויקטים של DH בשיתוף פעולה בין הסדנא לידע ציבורי והספרייה הלאומית
– Truyen, F., & Verbeke, D. (2015). The library as a valued partner in digital humanities projects: The example of EuropeanaPhotography. Art Libraries Journal, 40(3), 28-33.

SchizConnect – מאגר מידע-על בנושא סכיזופרניה

schizoSchizConnect  – מאגר מידע-על  בנושא סכיזופרניה הושק לאחרונה .

ייחודו של המאגר הוא בכך  שהוא מאפשר לחוקרים ולמשתמשים  לדבר בשפה אחת עם מספר מאגרי מידע הטרוגניים בנושא.  שיתוף פעולה זה ומינוחים אחידים בסט נתונים גדול  מקל על המחקר בנושא.

המאגרים  מהם נשאב המידע עד כה הם:

The University of California Irvine (fBIRN), the Mind Research Network for Neurodiagnostic Discovery (COINS), the Northwestern Universtity Feinberg School of Medicine (NUSDAST). The Information Sciences Institute of the University of Southern California (ISI).

בעתיד הכוונה לשאוב את המידע ממאגרים נוספים.

הטכנולוגיה היא טכנולוגיה של מנועי-על . המערכת מוצגת כמאגר וירטואלי אחד עם שפת חיפוש אחת  אך הנתונים נמצאים במאגרי הספקים ובשליטתם.באתר יש מדריכים לשימוש במאגר

Wang יצרנו של המאגר,  פרופסור משנה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת  Northwestern מצפה שהשימוש במאגר יקדם את המחקר בנושא המכניזם של מחלת הסכיזופרניה . זהו  יעד מרכזי של המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב.

למאגר

מדריכים לשימוש במאגר

לכתבה בנושא   

 

 

שבוע הגישה הפתוחה הבינלאומי 2015

open-2015שבוע הגישה הפתוחה  הבינלאומי התקיים השנה באופן רשמי  ב- 19 – 25 באוקטובר תחת הסיסמה Open for Collaboration  .  זו השנה השמינית   לקיומו של אירוע כזה במישור הבינלאומי,  ומטרתו היא לעודד גישה פתוחה בהוצאה לאור ומחקר ולעודד ולשתף מידע ברחבי העולם ללא חיץ פוליטי או כלכלי. שבוע זה מהווה הזדמנות לקהילה האקדמית ללמוד על הפוטנציאל שטמון בגישה הפתוחה, לשתף  ניסיון וידע בנושא  עם קולגות   ולקדם את הנושא כדי להפוך את מודל הגישה הפתוחה לנורמה וברירת מחדל חדשה במחקר.   אוניברסיטאות, מכללות, מוסדות מחקר, סוכנויות מימון, ספריות וסטודנטים ברחבי העולם כולו נוטלים בו חלק ומשתמשים בפלטפורמה זו לקידום הנושא

באתר המרכזי של שבוע זה אפשר לקבל מידע על האירועים שהתקיימו בשבוע  זה – סדנאות, מצגות, ודיונים . אפשר למצוא שם גם אירועים עתידיים שיתקיימו בנושא הגישה הפתוחה. את מפת האירועים אפשר למצוא באתר: http://oaacademy.org/open-access-week-2015/?gclid=CJez6diW4MgCFYIIwwod9s8DKA  . המפה מדגישה את האופי הגלובלי של האירוע . ה- hashtag   למעקב אחר האירועים בטוויטר הוא:   #OAWeek 

 

מקורות מידע בתחום מקצועות הבריאות ועוד – רשימות מעודכנות

resourcesרשימה מעודכנת  (16 באוקטובר 2015)  מקיפה של מקורת מידע בתחום הביורפואי  ומקצועות הבריאות פורסמה.

הרשימה מסווגת על פי קטגוריות עיקריות :

מנועי חיפוש

מדריכים נושאיים , אנציקלופדיות ומקורות נוספים

הרשימה פותחה ומתוחזקת על ידי  Marcus P. Zillman

רשימות נוספות שלו שעודכנו לאחרונה הם:  חיפושי מידע באינטרנט, מנועי חיפוש אקדמיים ומקורות לגילוי ידע

פרסומים נוספים שלו ובהם מקורות מידע במגוון נושאים זמינים באתרhttp://www.zillman.us/white-papers/

 

57 כלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים ברשת

יזמים , אנשי עסקים זקוקים לכלים לניהול, מעקב,  שיווק ופרסום וכו'.
tools3רשימה של 57 כלים  שיכולים לסייע בכך התפרסמה ביוני 2015.  הרשימה כוללת כלים יכולים לסייע ליזמים ואנשי עסקים בתחומי עבודתם השונים:

  • יעילות וארגון, כגון ניהול סיסמאות ואחסון בענן
  • מייל ותמיכה בלקוחות
  • גיוס עובדים – מיקור חוץ ועוזרים וירטואליים
  • כתיבת החומר הפרסומי
  • ניהול המדיה החברתית
  • עיצוב גרפי ומיתוג
  • תקשורת צוות
  • ניתוח סטטיסטי של הפעילות באתרtools4
  • ניהול קמפיין  שיווקי בעזרת מייל
  • פיננסים וחישובי מס
  • תמונות חופשיות
  • פונטים

הכלים שימושיים ליזמים ולמשתמשים אחרים . חלק מהכלים חופשיים ברשת

לרשימה המלאה

וידיאו ואודיו – טכנולוגיות וכלי חיפוש ייעודיים

בכל דקה כ- 300 שעות של תכני וידיאו חדשים  מועלים ליוטיוב. למרות זאת הרבה חברות עדיין  משתמשות בטכנולוגית אחזור שמושתתת  על תארנים טקסטואלים   –  hashtags, כותרים  וכו'

sightDextro  השיקה לאחרונה פלטפורמת חיפוש חדשה לחיפוש וידיאו מסוג שונהDextro   משתמשת באלגוריתם  שמזהה את האלמנטים האודיו-ויזואליים של הוידיאו עצמו  באופן זה הוידיאו עצמו הוא בר חיפוש. MIC  –  אתר חדשות חָבַר ל- Dexto ומשתמש בפלטפורמה שנקראת Sight Sound & Motion – SSM    כדי לאתר קובצי וידיאו חדשותיים בזמן אמת, שאחרת יקשה לאתרם.

פלטפורמת  חיפוש ייעודית זו לוידיאו מצטרפת  למנועי חיפוש ותיקים יותר ולכלים נוספים בשלבי פיתוח טכנולוגי.

בכתבה שהתפרסמה ב- 4 באוקטובר 2015 אפשר למצוא מידע על טכנולוגיות  מתפתחות בתחום ורשימה של מנועי חיפוש ייעודיים כאלה ביניהם  :

מידע נוסף על טכנולוגיות וכלים בכתבה

כנס ארגון המו"לים הבינלאומי – מבחר מצגות, קובצי אודיו ווידיאו

paThe Association of Learned and Professional Society Publishers – ALPSP   – הוא הארגון הבינלאומי של המו"לים שלא למטרות רווח. הארגון כולל  כיום כ- 300 חברים מ-40 מדינות,  וממלא תפקיד פעיל בתקשורת המדעית. הוא מייצג את האינטרסים של חבריו ושם לו למטרה להכינם להתמודדות עם אתגרי העתיד באמצעות מחקר, הדרכות ויזמות משותפות.

במסגרת פעילות הארגון  מתקיים כנס שנתי  של הארגון  (ALPSP CONFERENCE )  למפגש ודיון בבעיות משותפות, אתגרים והזדמנויות שעומדות בפני תעשיית המו"לות היום , חילופי מידע וידע ויזמות חדשות.   כנס ALPSP        2015  התקיים ב- 9-11 בספטמבר בלונדון.

ההרצאות בכנס היו במגוון נושאים כגון :  התנהגות החוקרים לאור השינויים בתקשורת המדעית ודיגיטציה מתמשכת של חומרים, כיצד לשפר את שירותי הספרייה לחוקרים, חקר  ניסיון המשתמש  ופיתוח אסטרטגיות של הוצאה לאור  בהתאם,  ההתפתחויות בווב והשפעתם על צריכת תכנים ופרסומם, כרית טקסט ונתונים, דרכים למו"לים קטנים לפרוץ, יזמות חדשות והתפתחויות – כגון ORCID , PLOS, Bookmetrix , OrgRef  ועוד,  הספר האקדמי של העתיד , סטנדרטים מפרספקטיבות שונות –  של המוסדות האקדמיים , המו"לים, ו- NISO  ,התפתחויות בכול הקשור לזכויות יוצרים ועוד.

קישורים למבחר מצגות, קובצי אודיו ווידיאו  אפשר למצוא באתר

ויקישיתוף ותחרות הצילום "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת "

wikishi2בימים אלה מתקיימת תחרות הצילום הבינלאומית  "ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת". תחרות זו  לצילום ותיעוד של אתרי מורשת ברחבי העולם, מתקיימת זו השנה השישית ב-32 מדינות ברחבי העולם. זו השנה הרביעית שבה גם אתרים ממדינת ישראל משתתפים בתחרות.

התחרות שהחלה השנה ב- 13 בספטמבר  2015  נמשכת עד 13 באוקטובר 2015 . במהלך תקופה זו ניתן להעלות לאתר ויקישיתוף  תמונות של אתרים בישראל מתוך הרשימה של אתרים המשתתפים בתחרות ולזכות בפרסים. אתר ויקישיתוף הוא מאגר חופשי של תמונות וקבצי מדיה שמשמש את ויקיפדיה ועל פי מה שמצוין  באתר הוא כולל למעלה מ- 28 מיליון קובצי מדיה לשימוש חופשי וכולם יכולים לתרום לו.

בנוסף מתקיימים במהלך תקופת התחרות הנ"ל סיורים ופעילויות שונות ללא תשלום.

למידע נוסף וקישורים רלוונטיים נוספים באתר התחרות

דרוג- eBizMBA מנועי החיפוש הפופולריים ביותר בשנת 2015 ודרוג אתרים על פי פופולריות בתחומים נוספים

topss3eBizMBA Rank  הוא  דרוג שמהווה ממוצע  הדרוג הגלובלי  של  Alexa  והדרוג של ארה"ב   בהסתמך על Compete ו- Quantcast.
על פי דרוג זה 15 מנועי החיפוש הפופולריים ביותר לספטמבר 2015 בדרוג יורד הם:

באתר בנוסף לציוני הדרוגים למנועים  יש גם נתונים על  המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש בכל אחד ממנועי החיפוש שמוזכרים לעיל. על פי נתונים אלו המספר המוערך של המבקרים הייחודיים בחודש במנועי החיפוש הפופולריים ביותר נע בין  1,100,000,000    מבקרים בגוגל  ל-7,500,000  ב – Alhea.

על מנועי החיפוש הפופולריים נמנה גם DuckDuckGo  מנוע חיפוש ששומר על פרטיות  ומנועי חיפוש פחות מוכרים כמו Alhea ו- Contenko . כדאי לזכור ש- blekko   שנמנה על מנועי החיפוש הפופולריים על פי דרוג זה נסגר במרץ 2015.

מן הראוי לציין שב- eBizMBA Rank  אפשר למצוא גם דרוגים נוספים של אתרים ייעודיים מבחינת הפופולריות שלהם  במגוון תחומים כגון: בלוגיםעסקיםחדשותאתרים חברתיים ועוד.

לידיעה בנושא

 

מחברים ופרסומים בגישה פתוחה – תוצאות מחקר

insightsNature Publishing Group  וחברת האחות שלה Palgrave Macmillan  עורכים מדי שנה סקר מחברים  למטרות פנימיות  כדי ללמוד על עמדות מחברים ביחס לנושאים שונים שקשורים להוצאה לאור ולעקוב אחר שינויים לאורך זמן.

הסקר השנה נערך בתקופה  18 במרץ עד 14 באפריל 2015 ותוצאותיו התפרסמו באוגוסט 2015.  ענו לסקר 22090  נחקרים מתוכם 21377  פרסמו מאמר שפיט בשלושת השנים האחרונות. אלה שדווחו שלא פרסמו מאמר בשלושת השנים האחרונות לא נכללו בניתוח של הסקר. המחברים שהשתתפו בסקר היו מתחומי מחקר שונים : רפואה, מדע, עסקים, מדעי החברה והרוח  .

מהסקר השנה ניתן ללמוד על עמדות המחברים כלפי היבטים שונים שקשורים להוצאה לאור, כולל גישה פתוחה וכיצד הם מחליטים על  המוניטין של כתב עת .

מממצאי הסקר :  ירידה במספר המחברים שמודאגים מתפיסת איכות  הפרסומים בגישה פתוחה. בשנת 2014 – 40%  מהחוקרים שלא פרסמו בגישה פתוחה בשלושת השנים האחרונות דווחו על דאגה מתפיסת האיכות של הפרסומים בגישה פתוחה . השנה מספרם ירד ל- 27%  . בתחומי מדעי החברה, הרוח והעסקים הירידה הייתה ניכרת יותר מ – 54%  בשנת 2014  ל- 41% בשנת 2015.

perceptions2

למרות זו הדאגה מתפיסת איכות הפרסומים הוא עדיין הגורם המוביל לבחירת המחברים שלא לפרסם בגישה פתוחה .

בכיר ב Nature   סבור שהעמדות כלפי פרסום בגישה פתוחה ישתנו לאורך זמן ככול שפרסומים בגישה פתוחה יזכו ליותר מוניטין, מממנים  יתנו מנדט לגישה הפתוחה ומחברים יפרסמו את מיטב מחקריהם  בכתבי עת בגישה פתוחה. בשנה האחרונה היינו עדים לשיפור ניכר בעמדות.

לדוח המלא

לשאלון הסקר

לכתבה בנושא

מחשב העל IBM Watson – מחשוב קוגניטיבי וחווית המשתמש

מחשב העל של   Watson, IBM משתמש בטכנולוגיה של מחשוב אנליטי,  "מבין"  את המידע מנתחו באופן דומה לחשיבה האנושית  ומגיע לתובנות.

personalityאחד מהשירותים שלו הוא personality insights  שמבוסס על  יכולתו לנתח מאפייני אישיות של אדם מסוים על פי טקסט,  כמובן במגבלות מסוימות .  כול תכונה שהוא מנתח מדווחת באחוזים וטעות דגימה . טעות הדגימה קטנה יותר כאשר מזינים יותר טקסט. דרושים לפחות 3500 מלים כדי לקבל תוצאות משמעותיות

על המדע מאחורי שירות זה ומגבלותיו של השירות אפשר לקרוא בכתבה  the science behind the personality insights service.
IBM פתחה מודלים שמתבססים על המחקר בתחומי הפסיכולוגיה, הפסיכולינגוויסטיקה והשיווק,  בין היתר על מחקרים שמצאו שדפוסי שימוש במדיה חברתית יכולים לנבא התנהגות והעדפות.

newsשירות נוסף חדש מעניין של ניתוח והמחשה הוא ה- news explorer אשר מחלץ מידע סמנטי ומציג מידע עדכני בצורה ויזואלית.

שירותים נוספים אפשר למצוא באתר IBM Watson Developer Cloud

 

ספרים אלקטרוניים חופשיים – מקורות, ואפליקציה

onlineלקראת חופשת  הקיץ, ולכול אלה שמחפשים ספרים אלקטרוניים חופשיים – האתר  THE Online BOOKS Page    הוא אתר ותיק מעודכן  שמהווה ריכוז של קישורים למקורות של ספרים אלקטרוניים חופשיים ובמידה מסוימת  גם לכתבי עת אלקטרוניים חופשיים.

על פי מה שכתוב באתר הוא כולל אינדקס של למעלה מ- 2 מיליון ספרים חופשיים, שעומדים בקריטריונים מוגדרים,  עם אופציות של חיפוש ודפדוף גם על פי קטגוריות נושאיות . כמו כן הוא כולל קישורים לאוספים מדריכים וארכיונים של ספרים אלקטרוניים חופשיים ברשת

האתר נוצר ומתוחזק על ידי   John Mark Ockerbloom  חוקר באוניברסיטת פנסילבניה , תוך שיתוף פעולה עם הרבה  גורמים ומוסדות ומארחות  אותו הספריות באוניברסיטת פנסילבניה.

ולמי שנהנה מהאתר ומבקש להיות מעורב ולתרום  יוכל למצוא המלצות באתר  כיצד לעשות זאת .

app-bולכול משתמשי מחשבי הלוח והטלפונים החכמים וחובבי האפליקציות – האפליקציה Wattpad    מאפשרת קריאה של  ספרים רבים חופשיים. הפלטפורמה Wattpad   היא פלטפורמה חברתית לקוראים ולכותבים שמאפשרת שיתוף ואינטראקציה גם עם המחברים. מידע נוסף באתר   

עשרה כלים שיעזרו לכם לעבוד חכם יותר

היום אנו עדים  להתפוצצות בתחום התוכנה והאפליקציות. הצצה לאתר  product hunt מעניקה את התחושה שיש היום אפליקציה לכול דבר

במצב זה של אופציות מרובות,  כתבה שהתפרסמה לאחרונה וכוללת רשימה מוארת של 10 כלים  נבחרים  לעבודה חכמה יותר,  יכולה להיות שימושית.

על רשימת הכלים המומלצים בכתבה נמנים:

 Boomerang booms

Plugin (רכיב תוכנה ) של  של gmail שמריץ מיילים  בסדר זמנים שנקבע מראש

Box  – פלטפורמה נוחה לניהול ושיתוף קבצים

Calendly   tools-l

דרך נוחה לתכנון לוח הזמנים , ארגון פגישות וכו'

Attendify – אפליקציית "עשה זאת בעצמך" לאירועים וכנסים

LastPass – כלי לניהול סיסמאות

When I Work -אפליקציית לניהול לוח הזמנים של צוות עובדים  – תזמון משמרות  וכו'

ContentMarketer.io – כלי שיווקי לקידום פוסטים של בלוג

Themeforest – תבניות לאתרי בית ומצגות

UberConfrence -יישום שמסייע למעקב אחר כנסים

LeadPages – כלי נוח לייצור דפי נחיתה

לכתבה

כנס וירטואלי של NISO – ספרים אלקטרוניים בספריות

nisoתעשיית הספרים האלקטרוניים מתפתחת  וספריות נמצאות בחזית שכן הן מעורבות בהצעות ספרים אלקטרוניים למשתמשים בהתאם לצרכים. . כנס וירטואלי של  NISO      בנושא  ספרים אלקטרוניים בספריות, שהתקיים ב- 17 ביוני  2015,  עסק בהיבטים השונים של נושא זה ושיתף ניסיונות של כמה ספריות בתחום.

בין הנושאים שהוצגו ונידונו בכנס:

  • מודלים עסקיים  של ספרים אלקטרוניים כולל אופציות שונות של המודל העסקי  DDA.-Demand Driven Acquisition   הדרכים הטובות ביותר ליישום תוכניות DDA.-Demand Driven Acquisition   והמלצות NISO    בנושא .  הומלץ על המודל   patron  driven acquisition  על פי מודל רכש זה , ספריות יגיעו להסכמים עם ספקים של ספרים שיאפשרו לרכוש רק ספרים שיש להם ביקוש גבוה על ידי המשתמשים. עבור ספרים עם ביקוש נמוך יותר תשלם הספרייה דמי גישה לטווח קצר ולא תשלם כלל עבור ספרים שאין בהם שימוש. מודל זה משנה את המכניזם של הרכש בספרייה. המשתמש ולא המומחים בספרייה מחליטים בסופו של דבר על הרכש, והספרייה מציעה תמורת סכום קטן יחסית אוסף גדול למשתמשים. המודל Patron driven acquisitions    כשמו כן הוא – השימוש המעשי של המשתמש הוא המניע את  הרכש והכול נעשה מאחורי הקלעים.
  • הערכה של 16 פלטפורמות של ספרים אלקטרוניים בתוכם ebrary, EBL, EBSCO, Safari, Springer  ו- Wiley
  • האתגרים בניהול הספרים האלקטרוניים, הערכתם לפני הזנתם בקטלוג הספרייה,  ודרכים  לשיפור הנראות שלהם, סטנדרטים מתפתחים ופרקטיקה .
  • ספרים אלקטרוניים ועתיד הספריות עם דגש על ניסיונה של הספרייה הציבורית בניו-יורק בתחום ,  מגמות בספרים האלקטרוניים בספרייה, קורא ספרים אלקטרוניים בקוד פתוח בפיתוח ותנועה  של ספריות לנגישות טובה יותר לספרים האלקטרונים.
  • כיצד לענות על הצרכים של בעלי מוגבלויות
  • כיצד הספרנים , המו"לים, הספקים, הסגל האקדמי והסטודנטים מושפעים מהרכש של הספרים האלקטרוניים, השימוש, והטכנולוגיות המשתנות

המצגות  של הכנס הוירטואלי זמינות באתר .

להלן קישורים למצגות:

לדף  הכנס (כולל המצגות)

סקר ספרים אלקטרוניים בספרייה המרכזית

הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי משרתת את קהילת החוקרים והסטודנטים של הפקולטות למדעי הרוח והאמנויות באוניברסיטת תל-אביב. הספרייה מתעדכנת באופן שוטף ורוכשת מידי חודש ספרים, כתבי עת ומאגרים שונים על פי דרישת החוגים ושיקול הדעת של הספרנים הביבליוגרפיים ובהתאם למדיניות הפיתוח של אוספי הספרייה.

עד עתה נהגה הספרייה לרכוש, במידת האפשר, ספרי יעץ (אנציקלופדיותhandbooks, companions) בפורמט אלקטרוני. בחירת הפורמט שבו נרכשו מונוגרפיות נעשתה על פי שיקולי עלות ובהתאם להעדפת הגורם הדורש. עם זאת, התפתחותו המהירה של שוק הספרים הדיגיטליים הביאה להכרה כי יש צורך להעריך בצורה מפורטת ומדויקת את צרכי המידע של משתמשי הספרייה בכל האמור בפורמט שבו ירכשו ספרים בעתיד, וזאת כדי לאפשר רכש מושכל ופיתוח אוסף מיטבי. לשם כך נערך סקר בקרב משתמשי הספרייה.

הסקר הורכב משני שאלונים קצרים ומובנים – שאלון שהופנה לסטודנטים מכל התארים והתוכניות ושאלון שהופנה לסגל האקדמי בפקולטות למדעי הרוח והאמנויות. הסקר הופץ באמצעות הדואר האלקטרוני לכל הסטודנטים והסגל האקדמי של הפקולטות. הסקר הועלה לרשת בראשון לינואר 2015, והיה פתוח למענה לכל אורך החודש. בסך הכול השתתפו בסקר 810 סטודנטים ו 82 אנשי סגל אקדמי, שמילאו שאלונים מלאים והם מהווים מדגם מייצג לאוכלוסיות הסטודנטים והסגל בפקולטות למדעי הרוח והאומנויות.

סיכום ממצאי הסקר:

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים (למעלה מ- 90%) השתמשו בשנה האחרונה לפחות במשאב אלקטרוני אחד למטרות לימוד ומחקר, כאשר רובם עושים שימוש בכתבי עת אלקטרוניים, ספרים אלקטרוניים ובמאגרי מידע אלקטרוניים. השימוש העיקרי נחלק בצורה כמעט שווה בין שלושת סוגי המשאבים, אולם בחינת ההבדלים לפי התואר מראה כי הלומדים לתואר ראשון מעדיפים בעיקר ספרים אלקטרוניים, הלומדים לתואר שני מעדיפים בעיקר מאגרי מידע אלקטרוניים ואילו בקרב הלומדים לתואר שלישי כתבי עת אלקטרוניים הם המשאב העיקרי.

–  הרוב המוחלט של הסטודנטים נעזרו בספרים אלקטרוניים במהלך השנה האחרונה, בעוד ש- 26% השתמשו בתשעה כותרים לפחות. בהשוואה לסטודנטים, אנשי הסגל עושים שימוש רב יותר בספרים אלקטרוניים, כאשר 50% מהם נעזרו בשנה האחרונה בתשעה כותרים לפחות. מנתוני הסקר עולה כי ככל שהלימודים הם לתואר גבוה יותר, כך הסטודנטים משתמשים יותר בספרים אלקטרוניים. כמחצית מהסטודנטים לתואר שלישי (וגם אנשי הסגל) השתמשו בשנה האחרונה בתשעה כותרים אלקטרוניים לפחות, וזאת בהשוואה ל- 18% בלבד מקרב הסטודנטים לתואר ראשון.

–  רוב הסטודנטים נוהגים לקרוא ספרים אלקטרוניים באופן ישיר מהמסך – באמצעות מחשב, מחשב לוח או נייד (58%). השאר מדפיסים את החומר וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד). גם רוב אנשי הסגל קוראים באופן ישיר ממסך המחשב, מחשב הלוח או הטלפון החכם (68%). השאר מדפיסים וקוראים בנייר (לפעמים או תמיד).

–  74% מאנשי הסגל ציינו כי המטרה העיקרית בקריאת ספרים אלקטרוניים היא לצורכי מחקר, 17% אמרו שהקריאה היא לצורכי הוראה והיתר לצורך מטרות אחרות.

–  16% מהסטודנטים ו- 24% מקרב אנשי הסגל ציינו כי השימוש בספרים אלקטרוניים קשה עבורם, כאשר הסיבה העיקרית (שצוינה ע"י מחציתם) מתייחסת לחוויית הקריאה, אותה הם מוצאים לא נעימה או לא נוחה או מעייפת. סיבות נוספות שחזרו על עצמן הן הקושי לכתוב הערות ולסמן קטעים, להוריד את הקובץ למכשיר האישי וסוגיות שקשורות להדפסה.

–  מבדיקת העדפת פורמט הקריאה של ספרי לימוד ומחקר בקרב הסטודנטים וקריאת מקורות ראשוניים, מונוגרפיות וקבצי מאמרים בקרב אנשי סגל, לא נמצאה באף קטגוריה העדפה גורפת כלשהי לפורמט אלקטרוני או לפורמט מודפס. אולם, לגבי העדפה לרכישה לאוסף הספרייה עולה כי מרבית הסטודנטים היו מעדיפים שהספרייה תרכוש ספרי יעץ וספרי לימוד ומחקר בפורמט אלקטרוני (כ- 84% ו- 77% בהתאמה). בדומה לכך, גם 70%-78% מהנשאלים מקרב אנשי הסגל מעדיפים רכישת פורמטים אלקטרוניים.

–  כפי שעולה מהתוצאות, האפשרות להורדת קובץ למכשיר אישי היא החשובה ביותר הן בקרב הסטודנטים והן בקרב אנשי הסגל (82% ו- 87% בהתאמה). גם המאפיינים האחרים שהוזכרו בסקר זכו לחשיבות גבוהה – כלי חיפוש מתקדמים, כלי עבודה על הטקסט ואפשרות הדפסה בלתי מוגבלת.

את תוצאות הסקר המלאות, ניתוחים, פילוחים ומסקנות ניתן למצוא בדוח המלא

ספריות אקדמיות 2015 – תחזיות

בינואר EDUCATE        פרסם רשימה של 10 נושאים עיקריים שקשורים לטכנולוגיות מידע  בתחום החינוך בכלל בה דובר על נקודת פיתול /מפנה בשנת 2015 .  בפברואר פורסמה ב- library journal  כתבה מעניינת ובה רשימה  של תחזיות שנוגעות לספריות אקדמיות בפרט.

library-journalהרשימה כוללת 10 נושאים עיקריים :

  • השכלה גבוהה אלטרנטיבית  –  רבות דובר על ה-MOOCs  כמפנה בתחום ההשכלה הגבוהה אבל נראה שהנושא קצת דעך והנושא העולה הוא מה שמכונה  Competency-based education – השכלה וקרדיט שהמדד שלו הוא לא זמן השהות בכיתה בהרצאות אלא הידע והיכולת לעשות. ספריות וספרנים יצטרכו ללמוד כיצד להיכנס למשוואה זו של צורות חינוך לא מסורתיות.
  • תפקידים חדשים לספרנים בתחומים מתפתחים כגון חווית המשתמש , והמשך גיוס עובדים שאינם MLS
  • אוריינות מידע והמסמך של ACRL  – ACRL   פרסמה את הגרסה האחרונה של המסגרת החדשה לאוריינות מידע שמהווה מסגרת לפעילות הספריות והספרנים האקדמיים בתחום. מסמך זה פותח דרך לספרנים, סגל ואחרים במוסד לעצב תוכניות הדרכה חדשות וכול  מה שקשור לאוריינות מידע.
  • מעבר לפתיחות –  צפויה התפתחות בתחום חומרי ההוראה הפתוחים OER  .  ספריות אקדמיות תהיינה המובילות בקידום ה- OER . מן הצפוי שתהיה רגישות גבוהה לנושא  בעיקר בתחום ה- open science
  • השכלה דיגיטלית – השכלה באמצעות פלטפורמות דיגיטליות תהווה כר הזדמנויות חדשות לספריות אקדמיות
  • נגישות  לבעלי מוגבלויות – עדיף להתחיל בנושא בצעדים איטיים ובטוחים תחילה באתר הבית לאחר מכן במשאבים האלקטרוניים מאשר להיאלץ  לעשות זאת במהירות ובדחק בלחץ של גורמים חיצונים
  • חללים פתוחים בספרייה – מן הצפוי ששנת 2015  תהווה המשך להתפתחויות בתחום וספריות תלמדנה האחת מהשנייה כיצד לעשות זאת היטב
  • ספרים אלקטרוניים – למרות חוסר שביעות רצון שמסתמנת בתחום זה החל מגישה, מדינות שיתוף וכלה בתמחור ,  צפויה  מגמה של עליה בתחום בשנת 2015 ומו"לים ימשיכו להענות לצרכי הספריות
  • נתוני סטודנטים –  תפותחנה  מערכות לניתוח למידה כדי לספק שירותים אישיים יותר לסטודנטים למרות הסכנה לפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך. . ספריות תתרומנה  בתחום זה  במיוחד באופן בו ניתן לגיס מערכות כאלה בצורה נכונה ומועילה בקמפוס
  • מנהיגות – בעלי תפקידים בספריות אקדמיות בדרגות השונות ידרשו להשקיע אנרגיה בבניית עתיד בטוח של הספרייה כתורמת להצלחת הסטודנט, הסגל והמוסד. הרשימה בתחום זה ארוכה – נתונים מקושרים, אתרי הבית,  e-science ועוד

פירוט נוסף בכתבה